מה הופך מערכת יחסים למוצלחת? יש תשובות רבות לשאלה הזאת, אבל הדבר הכי חשוב היא כמות העבודה הקשה המושקעת על ידי שני הצדדים.
הדיילי באזז בשיתוף עם ישראספורט מציעים לכם אוכל למחשבה שיש לו את הפוטנציאל לעזור לכם ללמוד איך לשפר את מערכת היחסים שלכם, ולהפוך אותה לטובה ומהנה יותר עבור שני הצדדים.
בכל יום אנחנו פוגשים אנשים חדשים, וכל מפגש יכול ללמד אותנו משהו חשוב. יש אנשים שבוחנים אותנו, ויש אנשים שמלמדים אותנו לקח חשוב לחיים, חלק עוזרים לנו ללמוד כישורים חשים, ואחרים הופכים אותנו לאנשים טובים יותר. הסוג האחרון הוא לבטח החשוב מכולם, והסוג שכולנו צריכים לשאוף להכיר – ולשמור.
אל תצפו שההאשמות, בכי או העלבות יביאו לכם חיוכים, חיבוקים וגילויי אהבה. אם אתם רוצים שבן או בת הזוג יבין אתכם, נסו להבין אותו גם. זאת נוסחה פשוטה, והיא נכונה משחר הימים.
רבים מאיתנו שוכחים את האמרה הפשוטה אך החכמה: אי אפשר להכריח אהבה. לעולם אל תנסו להילחם על מקום בחיים של מישהו. אתם לא יכולים להיות בטוחים שהם בכלל צריכים אתכם שם.
צרכים, מחבות ואמונות של אנשים משתנים עם הזמן. אם מישהו אומר לכם שהשתנתם, זה לא צריך להרגיז אתכם, וזה לא צריך לגרום לכם להתחיל לחפש פגמים. סביר להניח שהשינויים הללו עשו אתכם אנשים טובים יותר. אין שום דבר מפחיד בכך שנפרדות הדרכים שלכם ושל מישהו קרוב אליכם בגלל שתחומי העניין שלכם כבר לא מתאימים. עדיף להתקשר פעם בשנה ולאחל מזל טוב ולהיזכר בדברים הטובים מאשר לשמור על מערכת יחסים שלא עובדת כבר. תהיו כנים.
מערכת יחסים לא הופכת מושלמת לבדה. מערכת יחסים דורשת השתתפות פעילה של שני הצדדים. כנות, הדדיות וכבוד – אלו שלושת הדברים שחייבים להיות בכל מערכת יחסים; הן פשוט לא יכולות להתקיים בלעדיהם.
אנשים רבים מניחים שמחילה היא סוג של חולשה. אבל האמת היא ש'אני סולח לך', לא אומר, 'אני חלש מדי בשביל לכעוס, אז את יכולה להיות לא נחמדה אלי שוב, אני לא אגיד מילה'. מה שזה מסמל זה את הזיהוי בראש שלכם ש'אני לא אתן לעבר להרוס את ההווה ואת העתיד, וזאת הסיבה שאני סולח לך ומוציא את כל הכעס'.
פחות זמן שאתם מבלים להתווכח עם אנשים שמרגיזים אתכם, כך יהיה לכם יותר זמן לבלות עם אנשים שאתם אוהבים. אם הויכוח מתקיים ביניכם לבין בן או בת הזוג, אז הגיע הזמן לקחת את עצמכם בידיים. אל תתנו לכעס להשתלט עליכם. אחרת אולי תגידו משהו שתחרטו עליו לשארית חייכם. לפעמים מערכות יחסים חזקות יכולות להיהרס על ידי מילה אחת בלבד.
הבנאדם היחידי שאנחנו יכולים לשנות בחיים האלה זה את עצמנו – לא אף אחד אחר. אנחנו צריכים ללמוד איך לקבל אנשים שאנחנו אוהבים ומעריכים בדיוק כפי שהם. אם אתם לא יכולים לסבול משהו, תהיו כנים ותסבירו בדיוק מה מציק לכם. אולי האדם הזה ירצה ויהיו מוכן להשתנות בשבילכם.
אל תפחדו לשנות את המעגל שלכם. אתם צריכים ללמוד איך לעזוב את האנשים שגורמים לכם להיות לא מאושרים. אם אתם מקבלים רק בגידות והעלבות ממישהו שקראתם לו בעבר חבר, הגיע הזמן לשחרר אותו.
אל תשכחו להגיד לאנשים שאתם אוהבים כמה הם יקרים. תנו להם את תשומת ליבכם. אולי מתישהו בעתיד מערכת היחסים הזאת כבר לא תעבוד – אנחנו לעולם לא יודעים מה יקרה – אך הנקודה היא שזה לא אומר שאתם צריכים לוותר על זה בנקודת הזמן הנוכחית.
זה היה עוד יום רגיל בחייהם של משפחת פרידמן ממושב עידן שבערבה, כאשר לפתע בנם בן ה – 10, בן פרידמן, שמע קולות מוזרים מאזור מוצף במדבר.
במבט ראשון, אי אפשר היה לראות שום דבר פרט לחול. אבל אז הרוח נשבה, ובן הבין שזה לא היה חול.
זה היה חול טובעני, ומשהו היה לכוד בפנים.
כשבן פרידמן הבין שמשהו היה לכוד בתוך החול הטובעני, הוא לא היסס לרגע
הוא הגיע למקום הכי מהר שיכל ואיתר את מקור הקולות: ציפור קטנה במצוקה
הציפור כנראה חשבה שהיא נוחתת על חול ונלכדה
בן התקשה לחזור למקום מבטחים, אך בסופו של דבר הצליח, עם חיוך גדול על הפנים
בן ומשפחתו כיסו בשמיכה את הציפור המלוכלכת והמפוחדת
ואז הם הכניסו אותה לרכב והחזיקו אותה מול החימום
כשהיא הייתה בטוחה ויבשה הם לקחו אותה לוטרינר הקרוב
בן נשאר קרוב אליה במשך כל תהליך ההחלמה, וכשהגיע הזמן הם שחררו אותו בחזרה לטבע
איזה סיפור מרגש ומחמם את הלב! איזה מזל שיש אנשים כמו בן. אתה יודע שהציפור הזאת תזכור אותך לנצח.
המכתב הזה של אדם לאקס של החברה שלו הפך ויראלי בגלל כל הסיבות הנכונות.
"לאדם שנתן לה ללכת,
תודה. תודה שיצאת מהחיים לה, שעזבת אותה. תודה שנתת לי את ההזדמנות לאהוב אותה, לעשות דברים שיעשו אותה מאושרת, להחזיק אותה באמת. תודה שפגעת בה. אם לא, היא לא הייתה לומדת לקח חשוב. אני אעשה כמיטב יכולתי לא לגרום לה כאב, כי כואב לי לראות אותה בוכה. אני אעשה את כל הדברים שאתה לא עשית בשבילה, כמו להיות שם כשהיא מרגישה בודדה, להעדיף אותה ולא לגרום לה להרגיש כאילו היא אופציה, אקשיב לסיפורים ולתלונות לא משנה כמה הם מוזרים או קלישאתים.
אתן לה אהבה וחיבה אפילו כשהיא לא מבקשת. אני אתן בבחורה שלי שאתה לא הערכת. אני אוהב את הבחורה שאתה לקחת כמובן מאליו. אני אעשה הכל כדי לשמור עליה ולגרום לה להישאר. אני אוהב אותה בגלל מי שהיא, ואתמוך בה בכל מה שהיא תרצה להיות. אני אהיה בן הזוג שאתה כשלת להיות עבורה. אני אהיה האדם שלעולם לא יעשה את הטעויות שאתה עשית. אני לעולם לא אתן לה ללכת".
זו שגרה יומיומית עבור ברברה.
בבוקר, אחרי שהיא יוצאת לעבודה היא עוצרת לקנות כוס קפה. היא נוסעת ישר לדרייב ת'רו Dutch Bros. אך בבוקר הזה התור התארך. היא הייתה שנייה בתור, אך המכונית שלפניה לא זזה. המכונית נשארה ליד החלון, ועיכבה את התור. היא שמה לה שיש אינטראקציה בחלון. יותר אינטראקציה מאשר הזמנת קפה פשוטה. אך לא רק העובד דיבר עם מי שהיה במכונית, עכשיו שני עובדים נוספים הגיעו, כשהם נשענים אחד על השני ונראה היה שהם מחזיקים את היד של מי שנמצא ברכב. ברברה החליטה לצלם את האירוע המוזר שהתרחש לפניה.
ואז, זה לפתע הסתיים. האישה שהייתה ברכב שלפניה נסעה. עכשיו הגיעה תורה של ברברה, היא התקדמה, עדיין לא מבינה מה בדיוק היא ראתה. באופן טבעי, היא רצתה לגלות מה בדיוק קרה שם. כשהיא הבינה מדוע שלושת העובדים החזיקו את ידה של הלקוחה, היא הייתה בשוק. ברברה הבינה עד כמה התמונה שהיא צילמה הייתה חשובה. עכשיו שיש לה סיפור מאחורי התמונה, היא פרסמה אותה במדיה החברתית. התמונה זכתה לעשרות אלפי שיתופים. הנה הפוסט של ברברה והסיפור של מה בדיוק קרה באותו הבוקר.
"צילמתי את התמונה הזאת בזמן שחיכיתי בתור בבית הקפה Dutch Bros"
"מסתבר שהאישה הצעירה שהייתה בתור לפני איבדה אתמול בערב את בעלה בן ה 37"
"כשהעובדים של בית הקפה הבחינו שהיא מתמוטטת, הם עצרו הכל והתפללו איתה במשך מספר דקות, הזמינו אותה לחזור לתפילה ותמיכה, בנוסף לכל מה שהיא תצטרך. אני מתפללת עבור המשפחה הצעירה, ואתם יודעים איפה לעצור לקפה".
ומסתבר שבית הקפה Dutch Bros עושה הרבה יותר מתמיכה נפשית, כאשר הם מגייסים כסף עבור משפחתו של הושטר ניית'ן טיילור שנהרג בעת מילוי תפקידו. צפו בסרטון המדהים על גיוס הכספים.
מקעקעים פוגשים כל מיני טיפוסים במהלך העבודה שלהם, כולם רוצים סימן תמידי על הגוף שמסמל את הטעם הוא הרגש האישי שלהם. ג'ייסון וורד ראה הכל במהלך עבודתו בסטודיו Muscle and Ink tattoo בניו זילנד.
אבל אז תמיד יש את הלקוח הזה שמעולם לא חשבתי שיכנס דרך דלתות הסטודיו.
קוראים לה סוזי. היא נכנסה ביום שישי אחד אל תוך הסטודיו, הניחה ערמה של קעקועים זמניים על הדלפק וביקשה: 'שימו אותם על היד שלי'.
ג'ייסון חשב שזה מטופש למדי. הוא נמצא בסטודיו לקעקועים ולקוח מבקש ממנו לשים קעקועים זמניים על הזרוע? אבל ג'ייסון ידע שזה יהיה מעשה נפלא לכבד את הבקשה הזאת. אז הוא הסכים, והושיב את האישה.
ליבו הטוב השפיע על סוזי המאושרת. כל כך השפיע שסוזי הפכה את זה לעניין קבוע. בכל יום שישי, היא תקפוץ לסטודיו עם קעקועים זמניים כדי שג'ייסון ישים לה אותם. אחרי שהם על הזרוע שלה, היא הולכת ומראה לחברים שלה את הקעקועים החדשים שלה.
זה נהיה רגע השיא של השבוע של סוזי. גם ג'ייסון מחכה לימי שישי הללו כשהוא מקבל שמחה ואושר כנים על ידי כך שהוא עושה את סוזי מאושרת.
זה מראה לכם שעל ידי יציאה מהתבנית וגרימת אושר בצורה לא רגילה, יכולה לשנות את העולם עבור מישהו מסוים. וזה בדיוק מה שג'ייסון עושה.
הסרטון הזה הוא מיוחד ביותר כאשר הורים גרושים ישבו פנים אל פנים עם ההורים החורגים של הבן שלהם.
הם קיבלו הזדמנות שהיא נדירה בסיטואציות כאלה. הם יכולים לספר אחד לשני איך הם מרגישים באמת. אך זה לא היה מתוכנן. כך לפחות ג'ייסון ונטשה חשבו. הם חשבו שהם מגיעים לקחת חלק בפאנל של הורים מעורבים, מקום, השיחה פנים אל פנים הפכה להיות משהו עצמתי ביותר כפי שתראו.
הם קוראים תיגר על הסטיגמות ומהווים דוגמא לכל ההורים הגרושים בעולם.
"אתה לא אמור להיות מישהו שאני שונא?", שאלה האבא. "אתה לא אמור להיות מישהו שקורא תיגר על הגבריות שלי?" אך זה לא היה יכול להיות רחוק יותר מהאמת. כששני האנשים המבוגרים הללו הגיעו לדמעות ב 5:33, לא יכולתי שלא להתרגש גם…
אז כולנו שלחנו הודעת טקסט למספר הלא נכון לפחות פעם אחת בחיים, אבל שליחת ההודעה הזאת היא ללא ספק הטובה מכולם!
איחוד לא סביר של זרים כבש את האינטרנט אחרי שהסיפור המדהים פורסם ב Imgur ו-רדיט.
מארק ולינדזי פוקס ילדו תינוק, ובסגנון המאה ה 21, האמא הגאה רצתה לשלוח הודעת טקסט קבוצתית למשפחה והחברים כדי לבשר את החדשות הטובות.
הסבתא של התינוק, טרזה לאשלי, שלחה את הודעת הטקסט למטה בלי לדעת שהיא שולחת אותה למספר לא נכון.
(תרגום למטה)
שולחת: אנחנו בבית החולים, יולדים תינוק. יש לה פתיחה של 5-6.
מקבל: מזל טוב! LOL. אבל אני חושב שמישהו טעה במספר…
שולחת: 3.5 ק"ג
הודעת הטקסט נשלחה לאחים דאוריק ודניס וויליאמס, שמיד ענו עם 'טעות במספר'. אך הסבתא המאושרת התעלמה לחלוטין, והיא שלחה מיד תמונה חמודה של התינוק.
רוב האנשים סביר להניח היו מתעלמים מהודעה כזאת מאדם זר, אך לשני האחים היה רעיון אחר…
מקבל: ובכן, אני לא מכיר אותך, אבל אני והחבר'ה נבוא לבקר כדי להצטלם עם התינוק
שולחת: כל כך מתוק! אוהבת את השם שלו! מזל טוב!
שולחת: LOL! אתה מצחיק אותי! מצטערת שעירבתי אותך בלידת התינוק
מקבל: לא, זה בסדר, מה מספר החדר? בית חולים ביינברידג', נכון? יש לנו מתנות
מכיוון שהם אוהבים תינוק, הם חשבו לעצמכם, "היי, למה שלא נצטרף לחגיגות לידת התינוק?"
שולחת: LOL LOL
שולחת: 130, בואו לבקר אותנו
מקבל: נדבר אחר כך, נתראה בקרוב
שולחת: 'פרצוף סמיילי צוחק'
דאוריק ודניס נסעו ישר לבית החולים, כשהם מביאים איתם מתנות לאמא ולתינוק.
לפני שלוש הודעות טקסט הם היו זרים אחד לשני, ועכשיו הם כמעט משפחה.
הסבתא שהתרגשה מאוד פרסמה את התמונה למעלה יחד עם הכיתוב:
"בטעות שלחתי הודעת טקסט על הלידה של מארק ולינדזי למספר הלא נכון שהיה לי בטלפון שהיה שייך בעבר למישהו אחר, ועכשיו שייך למר דניס וויליאמס, והוא ואחיו הגיעו לבית החולים לבקר והביאו מתנה לתינוק! איזו ברכה שני האחים הללו היו למשפחה שלנו. זה היה מעשה כל כך מתוק ואדיב מצידם. שניכם אנשים נפלאים, תודה נתתם משהו למישהו שאתם לא מכירים! אני מתפלל ומברכת אתכם. אני חושב שאח שלו היה דריוס וויליאמס. קייסון נוקס, לינדזי ומארק לאשלי מודים לכם. בבקשה שתפו את זה עם כל מי שאתם מכירים בתקווה שהאחים יראו את זה. הלוואי ולכולנו הייתה כזאת אדיבות בלב".
ובכן, שני האחים הללו בהחלט החזירו את התקווה באנושות! והתינוק החדש הרוויח שני דודים חדשים ביומו הראשון על פני כדור הארץ. בהחלט הייתה לו התחלה טובה לחיים.
האימוץ של בנה של אינגבורג מקינטוש לא היה קל.
ג'ורדן היה תינוק שעבר למשפחת אומנת, ואינגבורג ניסתה להיכנס להריון במשך 4 שנים אך ללא הצלחה. האמא הביולוגית של ג'ורדן העדיפה שמשפחה שחורת עור תאמץ אותו. אך מהרגע שאינגבורג וג'ורדן נפגשו, הן חלקו קשר מיוחד ביניהם. וכאשר אף אחד לא הראה עניין באימוץ של ג'ורדן, אינגבורג יכלה סוף סוף לאמץ אותו.
"הם הניחו אותו בזרועותי וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון", היא אמרה.
אך 20 שנה אחר כך, הסיפור קיבל תפנית דרמטית…
משפחת מקינטוש שימשה כשמשפחה אומנת ל 125 ילדים במהלך השנים, אבל אף אחד לא שבה את ליבם כמו ג'ורדן.
ג'ורדן גדל בביתה של אינגבורג, אך אמו הביולוגית לא רצתה שהמשפחה תאמץ אותו. היא העדיפה שבנה יאומץ על ידי הורים שחורים
אך היה בלתי אפשרי למצוא לג'ורדן בית, אז כאשר הילד היה בן 4, הוא אומץ על ידי אינגבורג.
"הוא היה חלק מהמשפחה, לא משנה מה"
שני עשורים לאחר מכן, אינגבורג קיבלה חדשות קשות: הרופאים שלה בישרו לה שהיא סובלת מכליה פוליצסטית וזקוקה להשתלת כלייה. ג'ורדן החליט שהוא לא מסוגל לעמוד בצד ולראות את אמו סובלת. הוא החליט לעשות מעשה, בלי שאמו תהיה מודעת לתכניות שלו.
הוא קבע תור כדי לבדוק אם הוא מתאים להשתלה. והוא היה מתאים.
"הרגשתי שזה היה הייעוד שלי בחיים", אמר ג'ורדן.
"בתקווה שאני יוכל לעשות עבורה יותר כשאתבגר, אבל כרגע, זה המעט שאני יכול לעשות".
אינגבורג התעקשה שלא ימשיך עם התכנית שלו, אבל ג'ורדן כבר החליט.
כשג'ורדן מדבר על אמא שלו, האהבה והמסירות שלו ברורים. הוא בקושי יכול לדבר על טוב ליבה בלי לבכות.
"כל מה שהיא עשתה עבורי מאז שהייתי ילד, פשוט רציתי לתת לה בחזרה, ולהראות לה כמה אני מעריך ואוהב אותה", הוא אמר.
למרות כל הקשיים, הסיפור הסתיים בצורה טובה. הכל בגלל הקשר המדהים בין אמא לבן שלה.
כל משפחה שנכנסת בשערים של דיסנילנד עוברת חוויה מיוחדת, אם זה דרך הדמויות המפורסמות של דיסני או דרך המתקנים. עבור משפחת מנספילד, החוויה הייתה מיוחדת בהרבה בזכות מפגש מרגש עם מיני מאוס. שיילי מנספילד היא חרשת, כמו גם אמא ואבא שלה. אמא של דיילי אמרה שכאשר היא גדלה היא מעולם לא ציפתה שמישהו ידע את שפת הסימנים או איך לתקשר איתה. אי אפשר להגיד את אותו הדבר על שיילי.
בבית הספר, שיילי יכולה לדבר בחופשיות עם כולם, מכיוון שכולם יודעים לדבר את שפת הסימנים. אך, מחוץ לבית הספר היא מתקשה לדבר עם אנשים מכיוון שלא הרבה אנשים מכירים את שפת הסימנים. אז דמיינו לעצמכם את ההפתעה והעונג שהרגישה שיילי כאשר היא פגשה את מיני מאוס (ואת טינקרבל) וגילתה שהן יודעות לדבר את השפה שלה. הפנים שלה התמלאו אושר ונדלקו עם חיוך ענק. ההורים שלה התרגשו מאוד, כשהם יודעים עד כמה החוויה הייתה מיוחדת עבורה. "היא הרגישה גאה בשפה שלה. היא עשתה את החיבור הזה הזה", הסביר אביה.
זה כל כך יפה ומרגש איך הצוות של דיסנילנד גרם לשיילי להרגיש אהובה ושייכת. צפו בסרטון המרגש.
