קטגוריה: טבע

כמה רחוק הייתם הולכים כדי לחוות נוף יפה?

כמה רחוק הייתם הולכים כדי לקבל ריגוש? האם הייתם לוקחים את המכונית שלכם ונוסעים בכבישים הכי מסוכנים בעולם?

בעשרת הכבישים הללו צריך לנהוג ביתר זהירות, לכל כביש את הסכנות שלו, אם זה הרים, מורדות ואפילו כבישים שנעלמים. קבלו את הכבישים הכי מסוכנים שלא הייתם רוצים להיתקע בהם.

היינו רוצים להגיד לכם שהמפלים האלה מובילים לנרניה או לאטלנטיס, אבל זה כמובן לא יהיה נכון. המטרה שלו פחות נוצצת וקסומה, אבל היא עדיין מרשימה ביותר. זה חלק מסחר הידרו-חשמלי בקובאו דו קונצ'וס שבפורטוגל.

נבנה ב 1955, החלל מעביר את המים מריביירה דס נאבס ל-לוגואה קומפרידה. אורך המנהרה המדהימה הוא 1519 מטרים. ואנשים נוסעים למקום הזה רק כדי לראות את הפלא במו עיניהם. קצב זרימת המים, העיגול המדויק מעניקים למחזה הזה מראה פשוט מרהיב.

אתם יכולים לראות את היופי הטבעי הזה ומקומות מרהיבים נוספים במסלול ההרים של סרה דה אסטרלה.

פשוט מדהים!

כולם יודעים שתיירות היא דבר גדול עבור כל עיר או עיירה. ערים גדולות עם ניו יורק או לונדון הפכו לאטרקציה עבור תיירים.

אך ברוב הערים בעולם אין אטרקציות כמו פסל החירות, או הגרנד קניון, אז מה הן יכולות לעשות כדי לגרום לאנשים לבוא ולבקר בהן? זאת הייתה בעיה שעמדה בפני עיירה כפרית קטנה ביפן בשם אינקדטה לפני 20 שנה. לעיירה המנומנמת היו הרבה שטחים חקלאיים, אך הם לא משכו תשומת לב מאף אחד מלבד המקומיים. ואז, קיוצ'י הנאדה, ראש הכפר, חשב על רעיון.

הוא התסובב בכפר יום אחד ולפתע קיבל השראה ממספר ילדים ששיחקו באחד משדרות האורז הרבים. כחלק מפרויקט בית ספר, הם שתלו סוגים שונים של אורז: אחד עם גבעול סגול כהה, ואחד עם גבעול ירוק בהיר.

זה לפתע הכה בו: הם ישתלו אורז שכאשר ינבט יופיעו תמונות ומילים שונות.

התצוגה הראשונה, עיצוב פשוט בשני צבעים שמראה הר, עוצב על ידי הנאדה ו 20 מתנדבים מהכפר. ועכשיו יותר מ 1000 איש מגיעים לשתול את הציורים שהפכו מסובכים הרבה יותר.

אבל זה לא רק מתנדבים מהכפר שמגיעים, קהל ענק מגיע מדי שנה לצפות בעיצובים. ב 2009, מספר המבקרים שהגיעו לשדות האורז עמד על 170,000!

עם ציורים מסובכים יותר, יש גם שיטה מסובכת יותר. אחרי ניסיון כושל ליצור את המונה ליזה, אנשי הכפר החלו להשתמש במחשב כדי למפות איפה כל גבעול אמור להישתל על מנת להשיג את העיצוב הרצוי.

למרות שהם גאים בתהילה שהשיג הכפר, הם בהחלט מרגישים את הלחץ ליצור עבודות טובות יותר בכל שנה. ראש העיר קויו סוזוקי קישר בין המבקרים הרבים שמגיעים מדי שנה לאפקט ההפתעה של העיצובים.

"אין לנו ים ואין לנו הרים, אבל יש לנו הרבה מאוד אורז. היינו צריכים ליצור תעשיית תיירות על ידי הדימיון שלנו", הוא הסביר.

העיצובים מקבלים השראה ממקומות שונים. בדרך כלל הם כוללים כיתובים ותמונות מהמסורת היפנית…ולפעמים גם לא.

אנשי הכפר עדיין לא הצליחו לתרגם את כמות האנשים האדירה שמגיע מדי שנה לתעשייה כלכלית משגשגת. אחרי הכל הם לא גובים כסף כדי לצפות בשדות האורז.

אך הם כן מבקשים תרומות, ובשנת 2009 הם קיבלו תרומות בסך 70,000$

היופי של הטבע הוא באמת משהו יוצא דופן, ואין גבול לפלאים שהוא מציג בפנינו. אנחנו רואים ראיות לכך מדי יום.

אולי הגיע זמן להסתכל מקרוב על הפלאים הללו, ולשחק משחקים עם השרירים הדמיוניים שלנו.

הקדשנו מספר דקות כדי לנחש למה הפרחים למטהו דומים. זה אפילו יותר טוב מאשר להסתכל על עננים!

Dracula Simia

Phalaenopsis

Orchis Italica

Psychotria Elata

Impatiens Bequaertii

Ophrys bomybliflora

Anguloa Uniflora

Impatiens Psittacina

Antirrhinum

Caleana Major

סחלב שנראה כמו טיגריס

Calceolaria Uniflora

Habenaria Grandifloriformis

Peristeria Elata

סחלב שנראה כמו רקדנית בלט

Habenaria Radiata

Aristolochia Salvadorensis

צבים קיימים לא מעט זמן (157 מיליון שנים ליתר דיוק), והשריון שלהם נשאר אנומליה אבולוציונית – אין אף יצור בעולם עם מבנה אנטומי דומה.

אם אי פעם תהיתם מה בדיוק מתחבא בתוך שריון של צב, אתם לא לבד. אבל אל דאגה – החלטנו לטפל בזה עבורכם.

שלא כמו בעלי חיים אחרים עם שריון, הצב לעולם לא יכול להשאיר את השריון וללכת. הוא למעשה חלק ממבנה העצמות שלו

החלל המרכזי הגדול הוא לא רק מקום לאחסן גולות או צעצועים קטנים, זה המקום לאיברים הפנימיים של הצב. כך זה נראה כשהכל עדיין בפנים. 

חלק מהשריון הוא גם עמוד השדרה וכלוב הצלעות של הצב

החלק הכי מדהים זו הדרך בה הם עושים מקום כאשר הם מכניסים את הראש אל תוך השריון. יש להם עמוד שדרה גמיש ביותר.

מדהים! צבים הם לא רק בעלי חיים יפיפיים, הם למעשה גם פלא ארכיטקטי. טבע, אתה פשוט מדהים.

החורף היה כל כך קר שהים בחופי ננטקט, אי בחוף המזרחי של ארצות הברית הפך לברד!

ג'ונתן נימרפרו, צלם וגולש ש'אובססיבי' לגבי הים, צילם את התמונות המדהימות הללו של גלים שהפכו לברד במקום קרוב לחוף הקפוא.

לפי נימרפרו, הטמפרטורה הגבוהה ביותר של אותו יום הייתה מינוס 7 מעלות. היה מספיק קר בשביל שהים יהפוך לברד, אבל לא מספיק קר בשביל שיקפא לגמרי.

נימרפרו הוא חובב ים וגלישה מושבע, ויש לו תמונות מרהיבות נוספות אותן אפשר לראות באתר שלו.