זו טאוני נלסון מפלורידה עם שלוש מארבע הילדות שלה.
אחרי שהרכב שלה התקלקל בלילה גשום במיוחד כשארבע הילדות שלה בוכות מאחור, אינספור אנשים חלפו על פניה כשהיא מתחננת לעזרה. בדיוק ברגע שהיא עמדה להתמוטט גם, אדם בן 74 עם צליעה דפק על חלון המכונית.
זה מה שהיא כתבה בפייסבוק:
"אני אמא יחידנית לארבע בנות יפיפיות. הן בנות 9, 5, 2, ו 6 שבועות. והמצב לא היה קל מאז שהאקס שלי עזב.
אחד מהגלגלים של הרכב כל הזמן מתרוקן מאוויר.
המנוע בחלון של דלת הנהג לא עובד. והייתי צריכה חגורה חדשה לאלטרנטור. הרכב היה במצב גרוע. ולא נסענו לשום מקום אלא אם היינו חייבות.
ובכן לפני כמה ימים, הייתי חייבת לנסוע לחנות. אז נכנסו לאוטו ונסענו לווין דיקסי, מרחק של 9 רחובות.
כשיצאנו מהחנות היה חשוך, וירד מבול מטורף. העמסתי את הילדות יחד עם המצרכים לרכב. ניסיתי להתניע….וכלום. לא היה קליק. כלום.
אחת מהבנות שלי השאירה בטעות את האור דולק. הבטריה מתה. והטלפון שלי היה מנותק.
אין לי משפחה לדבר איתה, והייתי לבדי. יצאתי החוצה והרמתי את מכסה המנוע כדי לוודא שהבטריה לא התנתקה. לא. אני חושבת שביקשתי עזרה מיותר מ 20 אנשים במשך שעתיים. כולם התעלמו ממני. אפילו לא אמרו 'לא'. פשוט התעלמו כאילו אני לא קיימת.
בתי בת ה 5 התחילה להיכנס לפניקה. התינוקת החלה לצרוח, בתי בת השנתיים בוכה שהיא רעבה, ובתי המבוגרת מנסה איכשהו לעזור. בכיתי והרגשתי כמו האמא הכי גרועה בעולם.
ואז מישהו דפק על חלון הדלת שליד הנהג.
אדם מבוגר (הוא היה בן 74) עם מקל וצליעה קשה היה בצידה השני של הדלת.
פתחתי את הדלת. הוא נתן לי צלחת של נגיסי עוף ולחמניות מהמעדניה, ובקבוקי מים.
"תאכילי את הילדות ואת עצמך גברת צעירה. הזמנתי גרר ואשתי תהיה כאן תכף ותיקח אתכן הביתה".
תוך כמה דקות היא הגיעה יחד עם הגרר. אנחנו והמכונית שלנו הגענו הביתה.
יום למחרת, אותו אדון הגיע לביתי יחד עם מכונאי שהחליף את הבטריה ואת האלטרנטור ותיקן את החלון.
האדם המבוגר עזב ולא חזר.
כששאלתי את המכונאי כמה אני חייבת לו ואם אני יכולה לשלם בתשלומים, הוא חייך ואמר שהאדם המבוגר שילם על הכל.
הוא אמר שהתשלום היחידי שהאדם המבוגר רצה היה שאני לא אוותר ואמשיך להיות אמא נפלאה.
מעולם לא בכיתי כל כך הרבה.
המצב שלנו היה קשה מאוד. יותר ממה שאני יכולה להסביר.
ובלי להכיר אותנו או הסיטואציה שלנו, האדם טוב הלב הזה עזר לנו בדרכים שהוא לעולם לא יבין.
מה שהוא עשה נתן לי תקווה בזמן שהתפרקתי. אבל אפילו חיבוק הוא לא קיבל. אני לא אזכה להזדמנות להודות לו.
אבל אני בהחלט מקווה שיום אחד אני אוכל לעשות עבור מישהו אחר את מה שהוא עשה עבורי".
טאוני הוסיפה שהיא מקווה שהסיפור שלה "יעזור לאנשים אחרים שמתקשים לראות מלאכים בזמן שאנחנו הכי פחות מצפים להם" ושהיא מקווה שזה יתן השראה לאחרים לעשות דברים דומים.
