מחבר: אור קוהן

מכבי תל אביב של מוטי איוניר אולי נראית כרגע מצוין ביחס לקבוצות ליגת העל ובמיוחד למכבי תל אביב עצמה, אך דווקא בשל העובדה שמדובר במועדון הלחוץ ביותר במדינה, חשוב מאוד לשמור על פרופורציה.

היא מנצחת בשבועות האחרונים את כל מה שעומד מולה, גם במשחקי גביע הטוטו "החשובים" כל כך, וגם את משחקי הליגה האירופאית נגד "קבוצות הצמרת" ז'לזניצ'אר הבוסנית, חזאר לנקראן מאזרבייג'אן  וקבוצת הפאר, פאנתנייקוס היוונית, אך לפני שאתם יוצאים כבר החודש לחגוג את האליפות של מכבי ברחובות ת"א, הנה כמה נקודות שאתם צריכים לחשוב עליהן.

הליגה האירופאית

מכבי תל אביב לא נראתה במיטבה במשחקיה הקודמים בליגה האירופאית נגד הבוסנים והאזרים, ונגד היוונים החגיגה הייתה יחסית קלה במפגש הראשון כאשר פאו הגיעה לכאן לאחר בעיות כלכליות קשות שפגעו במדינה ובקבוצה עצמה. שלושה שחקני מפתח עזבו השנה:  סידני גובו עזב לאביאן, ג'ילברטו סילבה הברזילאי עבר לגרמיו וגם ג'יבריל סיסה עבר ללאציו האיטלקית. היוונים הגיעו כשראשם נמצא עמוק במחשבות לגבי עתידם הלא ידוע ולאחר הפסדם במוקדמות ליגת האלופות לאודנסה הדנית, הזלזול היה בהתאם. אמנם המחשבה של מכבי תל אביב ואוהדיה הוא להתחיל מסע אירופאי שיכנס לספרי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי, אך אל תשכחו שמסע שכזה לא בהכרח יכול לשקף את מידת הצלחתה של הקבוצה בליגת העל. עד היום כל קבוצה ישראלית שהשתתפה בליגת האלופות או הגיעה לשלבים הבכירים של הליגה האירופאית (הפועל תל אביב בגביע אופ"א המיתולוגי), לא זכתה באליפות באותה העונה. איווניר יודע זאת היטב וכבר הספיק להבהיר השבוע כי הליגה האירופאית היא לא בראש מעייניו שלו וגם לא של שאר הקבוצה.

השחקנים הוותיקים

איווניר הפך את מכבי תל אביב לקבוצה דינאמית החל מאשתקד. קבוצה טכנית שמבוססת בעיקר על שחקני בית צעירים שיחזירו את המכביזם שאבד במהלך השנים.

עד כה המצב נראה טוב, אך מה יקרה כשהאגואיזם יתחיל לצוף על פני השטח? גל אלברמן, קשרה של מכבי ונבחרת ישראל לא רק שלא משחק, אלא אפילו אינו בסגל הקבוצה במשחקים החשובים. רוברטו קולאוטי ( עם פתיחת עונה נפלאה) והאריס מדוניאנין עולים לשחק מהספסל אותו לא הכירו,  לא בעונה שעברה ולא במרבית הקריירה שלהם. ברק יצחקי, שמאז פציעתו בראשית העונה שעברה, לא מצליח לחזור לכושרו מימיו במדי בית"ר י-ם. הפיכתו לקפטן הקבוצה מאוד תמוהה (אולי זה הכסף, וותק בליגת העל או המנהיגות בחדר ההלבשה), אם כי מה שקורה בינתיים הוא שגם השנה כאשר חזר מהפציעה, הוא עדיין אינו מצליח להשתלב בהרכב הקבוצה. פרשת מאור בוזגלו גם היא מרחפת עדיין מעל המועדון ואינה מובנת לחלוטין, שכן מדוע השחקן בין היקרים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי לא מצא את מקומו בסגל הקבוצה ? (ואל תגידו לי שאביו של מאור, יעקב הוא האשם בעזיבתו).

השחקנים הצעירים

מהפכת הצעירים של איווניר עובדת היטב עד כה. התפקיד שלו הוא לא רק לשלב את הצעירים בקבוצה, אלא לתמוך בהם ולהפוך אותם לחלק לא מבוטל בסגל הקבוצה שכן הסגל במרביתו נשאר כפי שהיה בעונה שעברה. איווניר צריך לדאוג שהשתן של אותם הצעירים לא יעלה יותר מידי לראש, מאחר שההצלחה הגיעה כנראה מהר מן הצפוי. כאן עולה סוגיה מעניינת בנושא הצעירים.

הייתי רוצה ממכבי הסבר לאור העובדה שכל כך הרבה שחקנים מוכשרים וטובים עזבו את הקבוצה במהלך השנים וכיום משמשים כבורג מרכזי בקבוצות שונות בליגת העל ובאירופה, כיצד הם עומדים לשמור על עומר ורד למשל? לאור העובדה ששני השחקנים שנחשבו למגנים הבאים של נבחרת ישראל, כבר לא נמצאים במועדון (יובל שפונגין ודור מלול), וכסף אני בטוח אינה הסיבה כאן.

האוהדים

השאלה הנפוצה ביותר בנוגע למכבי תל אביב בכל שנה, היא מדוע השחקנים החדשים שמגיעים למועדון לא מתפקדים כפי שמצפים מהם? התשובה פשוטה והיא האוהדים. מכבי תל אביב הוא המועדון הלחוץ בארץ. זאת מכיוון שהאוהדים מצפים מידי שנה מהשחקנים ליותר מידי. "רק תביאו את הדרבי" היא אמירה כל כך אופיינית לקבוצה קטנה, השקט הינו המרכיב להצלחת המועדון ואם האוהדים ישמרו עליו, הם יזכו לראות סוף סוף אליפות ראשונה מאז עונת 2002/03 ולא רק ניצחון במשחקי הדרבי.

מכבי תל אביב חייבת לתת למהפכת איוניר את השקט החיוני להצלחתה. החל מהצוות המקצועי, אך בעיקר האוהדים עצמם. תחילה,  איווניר, אתה חייב לעבור את היוונים שכן אי העפלה לשלב הבתים לאחר הניצחון במשחק הראשון, יכניס אותך הישר אל "פנתיאון האכזבות", שם כבר חקוקה מכבי תל אביב עם סנטה קולומה האנדורית.

השנים האחרונות בכדורגל האיטלקי מאופיינות בעיקר בשחיתויות רבות, פגיעה בתדמיתה של הליגה ובעיקר ירידה ברמה, כאשר הליגה הגרמנית והצרפתית עוקפות אותה בסיבוב. לקראת פתיחת העונה , קבלו הצצה קטנה מדוע הכדורגל האיטלקי סופג בוז גדול בשבע השנים האחרונות.

הכדורגל האיטלקי זה שכולנו אהבנו, מאבד גובה בשנים האחרונות והכול כתוצאה מהרס עצמי. עד לא מכבר הליגה האיטלקית נחשבה בין שלושת הליגות הטובות באירופה יחד עם הספרדית והאנגלית, אך בעקבות שחיתויות רבות המתגלות כמו פטריות אחרי הגשם, הורסות את הכדורגל האיטלקי ויוצרות תדמית שלילית, הורדת נציגות בליגת האלופות החל מעונת 2012/2013 ובעיקר את האהבה שלנו אליה. נכון, אולי הכדורגל האיטלקי אופיין לאורך השנים כמאפיונר נחמד שאין לדעת מה מסתתר שם מתחת לפני השטח, אך כאשר ראש ממשלת איטליה ובעל שליטה בקבוצת הפאר האיטלקית מילאן ובעוד רשת טלוויזיה, סילביו ברלוסקוני, מסתבך בפרשיות שונות, אשר נמשכות אליו כמו מגנט, כנראה שהפרשיות לא יכולות עוד להחזיק מעמד בארץ המגף, והבועה הייתה חייבת להתפוצץ בסופו של דבר.

קאלצ'יופולי תחילה

חמישה ימים לאחר הזכייה ההיסטורית במונדיאל ב-2006, כשכל המדינה חגגה את הזכייה לראשוה מזה 24 שנים כחג לאומי חדש, השחיתות התפוצצה לאיטלקים בפנים בהשמעת גזר הדין על המעורבים בפרשה. הכל החל במאי 2006, כחודש  לפני פתיחת המונדיאל, בה נחשפה פרשת הקאלצ'יופולי. הפרשה כללה רשת של הטיית תוצאות משחקים וסידור של שיבוץ שופטים מראש. הפרשה התפוצצה כאשר נחשפה שיחת טלפון מפלילה בין לוצ'יאנו מוג'י מנג'ר יובנטוס לשעבר לבין משבץ השופטים. היא פגעה לא רק ביובנטוס אלא בעוד קבוצות איטלקיות ביניהן מילאן,לאציו ופיורנטינה שעוד נגע בהן בהמשך.

מוג'י ובנו אלסנדרו נכנסו לכלא לא בשל הפרשה שכמעט הרסה את הכדורגל האיטלקי, אלא כיון ששניהם נמצאו אשמים בהפעלת איומים וסחיטה של אנשי כדורגל. מוג'י החליט להשתלט על כל שוק השחקנים האיטלקי ועשה זאת בעזרת  בנו שניהל משנת 2000 את סוכנות השחקנים "ג'אה."  השיטה בה נקטו הייתה הבאת שחקנים לסוכנות על ידי איומים מפורשים. שחקנים אלו התבקשו לעבור לייצוג של "ג'אה" ואם העזו לסרב, הם סבלו, לפי עדויותיהם מהתנכלות והריסת קריירה.

כתב האישום שהוגש נגדם יחס להם חבירה לארגון פשע, סחיטה ואיומים. הפרשה התפוצצה במקרה לאחר שב-2004 החרימה יחידה מיוחדת של משטרת איטליה מסמכים של 51 מועדוני כדורגל. החקירה בכלל עסקה בחשדות לשימוש בסמי מרץ שניתנו לכדורגלנים, אלא שהמסמכים העלו את דרכי הפעולה של חברת "ג'אה" ומשפחת מוג'י בראשה. בפברואר 2006 פשטה היחידה לפשעים כלכליים על משרדי סוכנות השחקנים והחלה לחקור את מוג'י ובנו , דבר שסלל את חשיפת פרשת הקאלצ'יופולי לבסוף. אחת מההתנכלויות האלה אף קשורה למאמנה החדש של יובנטוס  אנטוניו קונטה, כאשר בהיותו שחקן פעיל בשנת 2004 התקשר לחברו פבריציו מיקולי (כיום שחקן פאלרמו) שהיה מושאל אז מיובנטוס לפורוג'יה, והציע לו לעבור לסוכנות השייכת למשפחת מוג'י. כאשר סרב חייו נהפכו לגיהינום.

נחזור לפרשה, מלבד יובנטוס ששתי אליפויות נמחקו לה, היא הורדה ליגה הופחתו לה 30 נקודות ממאזנה בליגת המשנה. מילאן לאציו ופיורנטינה נענשו אף הן. בטרם הגשת הערעור מילאן נענשה על ידי הפחתת נקודות מיידית דבר שמנע ממנה ליטול חלק בליגת האלופות בעונה שלאחר מכן, וכמו כן גם את העונה שאחרי היא החלה עם מינוס של 15 נקודות. לאציו ופיורטינה לעומת זאת הורדו ליגה.

כאן מגיעה הטעות הראשונה של ההתאחדות האיטלקית. במקום להעניש את הקבוצות שנמצאו אשמות, ערעורן התקבל. מילאן אכן השתתפה בליגת האלופות והופחתו לה רק שמונה נקודות ממאזנה, ולאציו ופיורנטינה נשארו בליגה הראשונה, והופחתו להן 11 ו-17 נקודות בהתאמה. יובנטוס, האשמה הראשית, ירדה אמנם לליגה השנייה, אך הופחתו ממאזנה 17 נקודות במקום ה-30 ,דבר שעזר לה בסוף העונה לעלות ליגה לאחר עונה אחת בלבד בסיירה B.

גם אינטר לא נשארה נקייה

אינטר שזכתה במקום יובנטוס באליפות איטליה בעונת 2005/2006, חשודה כיום בשחיתות. יובנטוס חשפה לא מכבר הקלטות שהבטיחו "מתנות" למשבץ השופטים בליגה האיטלקית בתמורה ל"הקלות" במשחקים. בהקלטה נאמר במפורש כי נשיא אינטר, מאסימו מוראטי, עמד מאחורי ה"סידור". בנוסף אינטר נחשדה במכירת משחקים בעונת 2008.

לטענתם הסיבה למכירת המשחקים הייתה שסוכנויות ההימורים הפסיקו לקבל הימורים על אינטר מאחר וראו כי טעם בכך והתוצאות מובטחות לכאורה. הנרואזורי פתחו פער משמעותי מרומא השנייה, אולם מהמחזור ה-24 ואילך הפער הצטמצם והאליפות הובטחה מעשית רק במחזור הסיום. החשד שאינטר הפסידה בכדי לעורר עניין בקרב המהמרים' ואם לא די בכך, אז שחקנה לשעבר של אינטר, כריסטיאן ויירי, פנה לפני כשנה לרשות הפדראלית בהתאחדות האיטלקית וביקש להסיר את תואר האליפות בעונת 2005/2006,  כיוון שעל פי טענותיו היה קורבן ריגול מצד המועדון האיטלקי בהיותו שחקן של המועדון.

חשבתם שכאן זה נגמר? טעיתם

השבוע נחשפה פרשת הקאלצ'יופולי החדשה, המכונה הקאלצ'יופולי 2. העולה החדשה, אטאלנטה הורשעה בהטיית משחקים וקפטן הקבוצה, כריסטיאנו דוני הושעה ל-3 שנים מפעילות נעליו.
דוני, שנחשב לשחקן בכיר בכדורגל האיטלקי בעל עבר בבולוניה, סמפדוריה  ומאיורקה הספרדית יפרוש כנראה מכדורגל מאחר והוא כבר בן 35, וההחלטה קובעת כי יוכל לחזור למגרשים רק בגיל 38 בסיום ריצוי תקופת העונש. גם שחקן העבר הנודע ג'וזפה סיניורי מעורב בפרשייה. שחקנה לשעבר של לאציו ונבחרת איטליה, הושעה מפעילות בעולם הכדורגל לחמש שנים. לא רק אטאלנטה נענשה על הפרשייה וגם קבוצות נוספות מליגת המשנה, ואפילו קבוצות חובבים יישאו בתוצאות קשות של הפחתת נקודות.

התדמית שהלכה לה ותוצאותיה

גם מבחינת הנציגות האיטלקיות בליגת האלופות המצב מדרדר. החל מעונת 2012/2013 יצטמצם מספר הנציגות האיטלקיות לשלוש בלבד, כך שלמעשה השנה הינה השנה האחרונה שאיטליה תשלח ארבע נציגות. המרוויחה הגדולה מן ההפקר היא גרמניה שתקבל נציגה נוספת  בשל הנציגות הגבוהה של הקבוצות הגרמניות לא רק בליגת האלופות, אלא גם בליגה האירופאית בשלביה הגבוהים.

 

העונה בפתח

תחילת העונה בפתח בליגה האיטלקית וכרגע המצב נראה עגום. שביתת השחקנים המאיימת להשבית את הליגה ולמנוע את פתיחתה מרחפת מעל השחקנים ויו"ר התאחדות האיטלקית. ארגון השחקנים ובראשם שחקנה לשעבר של רומא, דמיאנו תומאסי , דורש חוקים חדשים שיסייעו לשחקנים לקבוע הסכם זכויות חדש וברור, ואילו יו"ר התאחדות, בארטה, לא דמיין שהדרישות יגיעו למצב שכזה ואף מוכן להיכנס לעימות עם הארגון.

אולי עם כניסת בעלים זרים חדשים לכדורגל האיטלקי (תומאס די בנדטו בעליה החדשים של רומא), הנהלה חדשה ביובנטוס ואף שמועות מפעם לפעם על ניסיון מכירת מילאן של ברלוסקוני למשקעים חדשים, יביאו עידן חדש טוב יותר לכדורגל האיטלקי שנפגע קשות בשנים האחרונות מפרשיות שחיתות כאלו ואחרות.

הליגה האיטלקית אמורה להיפתח ב-27 באוגוסט, במידה שאכן ארגון השחקנים יסיר את איומו. נקווה לכדורגל משובח ומלא תשוקה בדיוק כפי שאנו אוהבים, ושהליגה האיטלקית תשפר מעמדות.

רומא אמנם לא נבנתה ביום אחד, אבל לפי הרושם והציפיות ההולכות וגוברות אולי תוך שנה נראה רומא אחרת לגמרי. בעלים חדשים ,שחקנים חדשים והמון ספקולציות- רומא מודל 2011/2012 יוצאת לדרך

רומא עברה תוך פחות מחצי שנה זעזוע ששנים רבות לא נראה בכדורגל האיטלקי. בעלים זרים מתוצרת ארה"ב, (הראשונים בכדורגל האיטלקי), ניסיון לשנות תפיסת עולם (ברצלונה ב'),מאמן חדש, שחקנים חדשים ובעיקר תחושה טובה המרחפת מעל המועדון.

סמלה של אסוצ'אציונה ספורטיבה רומא הוא זאבה המניקה את רמוס ורומולוס, תאומים שעל פי האגדה ניצלו ע"י טיפולה של הזאבה ואף אחראיים להיווסדה של העיר. הזאבים נחשבים לסמלה של העיר, אך האם הבעלים החדשים של הקבוצה ובראשם תומס די בנדטו יהיה למושיע החדש של העיר?  עד כה אכן זה נראה מרשים. אחרי שבתחילת 2011 רכש די בנדטו את הקבוצה מידי נשיאת רומא רוסלה סנסי, בתו של  איל הנפט, פרנקו סנסי, ששלט במועדון עד יום מותו ב-2008.
סנסי נאלצה למכור את  הקבוצה לאחר שנקלעה לחובות כבדים, ולאחר 18 שנים בבעלות משפחתה, הקבוצה עברה לידי בנדטו. הוא רכש 67% ממניות מהמועדון תמורת 70.3 מיליון יורו – 60% מתוכם יוחזקו בידיו, ועוד 40 אחוז יהיו בבעלות הבנק הגדול באיטליה, .UNICREDIT

השם די בנדטו גורם לחשד מסוים על היותו איטלקי ,ואכן יש לו שורשים כאלו, אך מדובר בעיקר במיליונר אמריקני ששייך לקבוצה שגם רכשה בשנה שעברה את ליברפול. לדי בנדטו יש תוכניות ברורות לגבי קבוצתו החדשה, ובדומה להתנהלות קבוצת הבייסבול שברשותו (בוסטון רד סוקס), עוד לפני סיום הליך הרכישה הצהיר על שתי מטרות עיקריות: האחת היא שהקבוצה תתנהל על פי חוקי הפייר פליי החדשים ותתאזן מבחינה כספית, והשנייה היא לבנות אצטדיון חדש לג'יאלורוסי, "אנחנו צריכים אצטדיון חדש ושונה, בסגנון אנגלי שידרבן את השחקנים", אמר והוסיף כי, "האולימפיקו לא עושה צדק עם התשוקה של האוהדים הרומאים, היציעים רחוקים מדי מהדשא והאווירה נאבדת".

אז קדימה לעבודה

לאחר הרכישה, רומא עברה מיד לתחילת הפרויקט החדש שכולל ניסיון לחיקוי המודל הקאטלוני: הבאת מאמן שיביא עימו את הרוח החדשה שהמועדון כל כך רוצה, ורכישת שחקנים צעירים ונחושים שיצעידו את המועדון קדימה. המטרה הראשונה הושגה עם תחילת הקיץ כאשר הגיע המנהל הספורטיבי, פרנקו באלדיני, שהוא עוזרו של פאביו קאפלו בנבחרת אנגליה. המנהל החדש של רומא יגיע רשמית לאחר שקיבל את השחרור מהאנגלים, ויצטרף רק עם סוף קמפיין המוקדמות של יורו 2012. לאחר כמה שבועות של דיבורים התממשה גם הגעתו של הספרדי לואיס אנריקה, שמונה למאמן הקבוצה.

לא במקרה אנריקה הגיע לרומא. שחקנה לשעבר של ברצלונה (וריאל מדריד), יודע בדיוק איך השיטה אמורה להתנהל. השאלה הגדולה האם אנריקה שאימן אשתקד ובהצלחה רבה את ברצלונה ב', יצליח בדומה לחברו לקבוצה לשעבר פפ  גווארדיולה?  ימים יגידו, אך בכל הקשור ברכש ובמוטיבציה, אנריקה כבר החל לעבוד ממזמן. פרנצ'סקו טוטי, סמלה הגדול ביותר של רומא, שקיבל ביקורת קשה מצד באלדיני באומרו כי , יש לטוטי עוד ארבע או חמש שנים להישאר על מגרשי הכדורגל. אם הוא יפסיק להתעצל וישים סוף לסטיגמה הלא ספורטיבית שהוא יצר לעצמו, עוד נראה ממנו דברים יפים". טוטי מצידו נעלב, אך זה בדיוק הדבר שלואיס אנריקה חיכה לו – לתמוך בכוכב ולרכוש את אמונו. בשנים האחרונות ולמרות הכיבושים והפיכתו השנה לכובש החמישי בכל הזמנים בכדורגל האיטלקי (לאחר שעבר את רוברטו באג'ו עם 207 שערים) , לא הראה טוטי את הניצוצות שאפיינו אותו, ובנוסף הרבה להסתכסך עם מאמניו, כשקלאודיו ראניירי הוא האחרון שהתעמת עם הכוכב הבלתי מעורער הזה. אנריקה בניסיון להתחבב על אוהדי רומא ועל טוטי עצמו, הסביר כי טוטי הוא ייחודי ומאוד חשוב לפילוסופיית המשחק שלו שדוגלת במשחק התקפי.

כמו כן, לאחר שהתמנה למאמנה החדש של רומא, אנריקה החל בשלב של חיזוק הקבוצה, קרי שחקנים חדשים שיתאימו לפרויקט החדש ולסגנונו. קיבצנו עבורכם את השחקנים שהגיעו ,אלה שעזבו וכל הספקולציות:

הגיעו:

בוז'אן קרקיץ, חלוצה בן ה-20 של ברצלונה אשתקד עבר תמורת 12 מיליון יורו, אריק לאמלה– קשר נבחרת ארגנטינה הצעירה וריבר פלייט עבר תמורת 12 מליון יורו, חוזה אנחל ואלדז– מגנה המוכשר של ספורטינג גיחון ונבחרת ספרד הצעירה עבר תמורת 4.5 מליון יורו והעברתו נחשבת ל"חטיפה", לאחר שרומא הצליחה לשים ידה עליו לאחר מאבק עם ברצלונה על שירותיו, וגבריאל היינצה – מגנה הארגנטינאי הוותיק בן ה-33 של מארסיי אשתקד.

עזבו:

ג'ון ארנה ריסה(פולהאם), פליפ מקסס(מילאן), ג'רמי מנז(פסז') ואלכסנדר דוני(ליברפול).

ספקולציות:

למרות רצונו של לואיס אנריקה לראות את מירקו וויצ'ניץ ממשיך בשורות רומא, עזיבתו כנראה בלתי נמנעת לאחר שסרב להארכת החוזה במועדון. כמעט כל קבוצה אפשרית כבר נקשרה אליו בין אם זו מנצ'סטר סיטי/יונייטד, בלקבורן, סנדרלנד, טוטנהאם, צ'לסי וכשהההצעה החדשה והחמה מדברת על חילופי שחקנים עם יובנטוס כאשר ווצ'יניץ' יעבור לביאנקונרי תמורת קלאודיו מרקיסיו.

דניאלה דה רוסי – רומא אינה מעוניינת לשחרר את קשרה הנהדר וסמלה השני מלבד פרנצ'סקו טוטי, אך בעקבות הפיכתו בשנה הבאה לשחקן חופשי, במועדון חוששים מעזיבתו ללא תמורה. רומא עדיין לא ישבה עם דה רוסי על הארכת חוזה, אך הצעות כבר יש מצדם של מנצ'סטר סיטי,ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד. המועדון רמז כי דה רוסי לא יעזוב תמורת פחות מ-28 מיליון יורו.

מארטן סטקלנבורג -שוערה של נבחרת הולנד ואייאקס כמעט בוודאות יעבור לעיר הנצח לאחר שהאפשרות לרכוש את שוערה הקמרוני של אספניול, קרלוס קאמני, ירדה מהפרק. סטקלבורג יעבור כל הנראה תמורת 9 מליון יורו.

סיכוי גדול שגם מארקו בוריילו, חלוץ הקבוצה, יעשה את הדרך אל הליגה הצרפתית ויחבור ביחד לג'רמי מנז בפ.ס.ז', זאת לאחר שלאונרדו מאמנה החדש של הצרפתים הביע את רצונו לראות את החלוץ משחק במועדון.

שמות רבים עולים בהקשר של רומא בימים אלה: אלברטו אקווילאני ואמיליאנו אינסואה (ליברפול), פאבלו סאבלטה (מנצ'סטר סיטי) ודוידה סאנטון (אינטר) אם כי הכול עדיין בגדר ספקולציות בלבד.

האימונים כבר החלו, והשחקנים מתחילים לעכל את שיטות האימון של לואיס אנריקה ואינם מסתירים את התלהבותם מכך. סימונה פרוטה אף הוסיף כי לאנריקה יש יכולת תקשורת נהדרת, הוא דמות חיובית  ויש לו דרך שונה של אימון ומשחק ממה שרכש עד היום.

המפכה החדשה של די בנדטו יצאה לדרך והמודל העסקי החדש שהוא מנסה להכניס לכדורגל האיטלקי ינפיק הצלחות, תלוי הרבה במאמן הספרדי החדש שינסה לקדם את הקבוצה לימי הזוהר שלה ולאליפות, התואר לו מחכים בצד האדום של בירת איטליה מאז 2001.

כיום, כל שחקן חושב קודם כל באופן אינדיבידואלי וכיצד הוא משווק את עצמו. אנו מתגעגעים לשחקנים שנותנים את הכול למען הקבוצה ובעיקר למעננו. אחד מהם הוא פיליפו אינזאגי

אקסטזה פירושה  חוויה אישית סובייקטיבית של התרכזות מוחלטת בנושא או עצם מסוים. משתמשים במילה "אקסטזה", לעתים, כדי לתאר מצב נורמלי של מצב רוח מרומם או חווית עונג עמוק. ניתן להגיע לאקסטזה באופן יזום באמצעות פעילות דתית או יצירתית, מדיטציה, מוזיקה, ריקוד או פשוט-מכדורגל. זהו פיליפו אינזאגי, השחקן, שאהבתו למשחק לא ידעה גבולות,הרצון להגיע לרחבת היריב בכל עת, התשוקה להבקיע בכל פעם מחדש ובעיקר האקסטזה לאחר כיבוש השערים היא כרטיס הביקור שלו.

אני חייב להיות גלויי איתכם. אני עוקב בדריכות ובאובססיביות במהלך השנים אחר פיליפו אינזאגי עוד בימיו ביובנטוס. בעבר בשונה מהיום, היו שחקנים בעלי תשוקה יתרה למשחק. שחקנים בעלי גישה רומנטית למשחק. שחקנים כמו פאולו מאלדיני, פרננדו היירו, ראול גונזאלס, פרנצ'סקו טוטי, אנדראה פירלו, אך יותר מכולם- פיליפו אינזאגי. כשאתה בוחר בשחקן כמושא הערצה, הנך מחפש שחקן שיאהב את המשחק בכל הזדמנות, שיהיה נאמן לקבוצה שלך, ושאתה תהיה איתו באש ובמים בדומה לאהדת הקבוצה שלך, וכשהוא יבקיע אתה תצרח עד לב השמיים יחד איתו. בגדול- שחקן שהוא ווינר. זהו פיליפו אינזאגי, שחקן שלא משנה מתי וכמה הוא יבקיע, גם אם זה יהיה שערו החמישי באותו משחק הכול כך לא חשוב, הוא עדיין ירוץ כמו משוגע אל הקהל שרק מחכה לחבק אותו מרוב אושר בשל  אהבתו למשחק.כיום כבר לא תמצאו כאלה.רבים מהשחקנים מרוכזים קודם כל בעצמם אם זה נוגע לשכר או לקבוצה בה הם שואפים לשחק. לפעמים נדמה כאילו האהבה למשחק נמחקה מהעולם הקר והכלכלי הזה.

האושר הזה שאתה חווה מהאדם ומהשחקן אותו אתה כה מעריץ מתגלה במשחק אחד ממנו לעולם לא תצליח למחוק מראשך ולא משנה כמה תשחזר שוב ושוב, החיוך הזה שאתה עכשיו מעלה על פנייך תמיד ישוב. לגביי, מדובר ברבע גמר ליגת האלופות עונת 2002/2003 מילאן נגד אייאקס משחק הגומלין בסן סירו. דקה 90, התוצאה הינה תיקו 2-2. מילאן חייבת להבקיע אחרת תודח מהמשך המפעל. התקפה אחרונה של המשחק. נסטה מוסר לרוי קוסטה שמעביר למאלדיני שמתוך ייאוש בועט כדור סתמי אל עבר אמברוסיני. באותו שלב אתה כבר חושש שזהו התקווה נגמרה, והעונה הסתיימה דווקא עם תיקו מפתיע בבית שלנו באיטליה . אמברוסיני נוגח לכיוונו של אינזאגי. הלב מתחיל לפעום בחוזקה ולפתע אינזאגי לבדו מול השוער. אינזאגי מקפיץ מעל השוער. שקט בבית ושקט באצטדיון כולו. הכדור עובר מעל ראשו של השוער והשנייה הזאת הופכת לנצח. הכדור יורד אל עבר הרשת, תומאסון דוחק פנימה.אינזאגי עשה זאת! אינזאגי רץ אל הקהל בצרחות שלמרות ש-84,000 הצופים גם הם אינם יודעים את נפשם מרוב אושר, אפשר להבין כי האקסטזה של אינזאגי מתפרצת החוצה למימדים אדירים.זהו רגע בו יחקק בזיכרונך לעד והידיעה שזהו השחקן שלך.

הקריירה בקצרה

אינזאגי נולד ב-9 באוגוסט 1973. החל את הקריירה בעיר הולדתו פיצ'אנזה בעונת 91/92 בליגה השנייה הסיירה B. "פיפו" לא מצא את מקומו,ירד לליגה הרביעית הפך לחלוץ מצטיין (13 שערים) ,וכעבור שנה חזר לליגה השנייה הפעם כמושאל במדי ורונה. פיצ'אנזה הבינה עם מי יש לה עסק ואחרי שנתיים חזר אליה,הפעם כשחקן בשל יותר ואף הפך לתגלית העונה של הקבוצה עם 15 שערים. בגיל 22 ולאחר 4 עונות בקבוצות קטנות, הגיעה תורה של פארמה מהליגה הראשונה הסיירה A להתלהב מהחלוץ הצעיר ורכשה אותו. פארמה דאז הייתה מועדון פאר בכדורגל האיטלקי. ואינזאגי לא הצליח לקבל דקות משחק (15 הופעות ו-3 שערים). אינזאגי נאלץ לעבור לאטלאנטה שם הפך במהרה לכוכב הגדול של הקבוצה, כשהבקיע באותה עונה , 24 שערים ב-33 הופעות, דבר שהוליך את הקבוצה למקום העשירי והפך אותו למלך שערי הליגה.
מאותו רגע זכה אינזאגי לכינויו -"סופר פיפו". כולם רצו אותו אחרי אותה עונה, מי ששמה את ידה על העליונה הייתה יבנטוס.
ביובנטוס הפך פיפו לאליל כשכבש באותה עונה במדי ה"ביאנקונרי" כ-25 שערים בכל המסגרות, והוביל אותה עד לגמר ליגת האלופות שם הפסידה לריאל מדריד. ב-2001 לאחר שדויד טרזגה הפך לסופר סטאר בקנה מידה עולמי, אחרי יורו 2000, נדחק אינזאגי לספסל ונאלץ לעזוב ליריבה השנואה מילאן תמורת סכום אדיר של 23 מליון ליש"ט כשהוא רק בן 27. בעונתו הראשונה במדי ה"רוסונרי" החיים היו קשיים. מילאן לא הצליחה להתרומם, אינזאגי סבל מפציעות במרבית שלבי  העונה, והמאמן פוטר( למרות הפציעות אינזאגי הצליח לכבוש 10 שערים). בעונתו השנייה הגיעה הישועה, אנדריי שבצ'נקו שהועדף על ידי המאמן אנצ'לוטי נפצע, ו"פיפו"לקח את ההזדמנות בשתי רגליו, הפך לחלוץ הבודד של מילאן וכבש באותה עונה כ-30 שערים בכל המסגרות. ב-2007 היה שותף לנקמה המתוקה בליברפול כאשר מילאן ניצחה 0-2 מצמד שכבש, ונבחר לשחקן המצטיין באותו גמר ליגת האלופות. ב-2009 כבש את שערו ה-300 בקריירה נגד סיינה (צמד שערים), וחגג עם החולצה עליה התנוסס המספר 300. אשתקד שוב נפצע והושבת מרבית העונה.

גם במדי הנבחרת זכה בשנת 2006 עם נבחרת איטליה במונדיאל, ואף כבש שער נגד צ'כיה בשלב הבתים.

ומה עכשיו?

אינזאגי לא מתכוון לפרוש. בגיל 39 למרות הפציעות במהלך השנים ובמיוחד בעונה שעברה בה כמעט ולא שיחק, "פיפו" נחוש היום יותר מתמיד להמשיך ולשחק, ולהתחרות נגד ראול על מלכות השערים באירופה (לאינזאגי כ-70 שערים, לעומת 72 של ראול), ברצונו להוכיח לכולם שהוא עדיין נחשב לאחד החלוצים הגדולים ביותר בהיסטוריה. אינזאגי נחשב לשחקן האהוב ביותר ע"י אוהדי מילאן ובואטנג אף סיפר שמעולם לא ראה אדם בגיל 39 שמתאמן בצורה כזאת. הלוואי שיהיו עוד שחקנים כאלה בעתיד, ושנמשיך לראות את אינזאגי רץ אל הקהל וה"רטה" של השדרן האיטלקי תמיד ינוגן באוזננו.

לא יעזור לאף אחד. מסי הגדול מכולם, יותר ממראדונה ופלה, ולמרות ההדחה של ארגנטינה ברבע הגמר הקופה, מסי הוא הגדול מכולם וגם כיצד זה קשור למונדיאל 2014 בברזיל.

"כשמסי יכבוש 1000 שערים  אז נדבר" , כשפלה אמר את משפט זה ב-2010 , לא יכולתי שלא להרגיש בזלזול והפחד שלו עצמו מפני כוחו העולה של מסי, ובמיוחד כשהשווה את ניימאר למסי והגדיל לעשות כשטען כי ניימאר אף יותר טוב ממנו. אתם צריכים להבין אחת ולתמיד- מסי הוא הגדול בהיסטוריה!.

מסי לא אשם בהדחתה של נבחרת ארגנטינה ברבע גמר הקופה אמריקה נגד אורוגוואי. שוב טעות בהגנה המרגיזה של נבחרת ה"אלביסלסטה" (לבן וכחול שמיים), הפעם מצדו של השוער רומרו שביציאה רעה שלו לבעיטה החופשית, הדף בצורה שלומיאלית  ואפשר לפרס לדחוק פנימה מקרוב. התקפה עם כל הכבוד לכל רשימת המכולת של ה"כוכבים" אין לארגנטינה: טבס לא הגיע לקופה וכנראה ראשו שקוע עמוק בשרטוטים ומחשבות כיצד לברוח ממנצ'סטר סיטי, היגוואין הוכיח בפעם המי יודע כמה שעם כל הכבוד להיותו שחקן בריאל מדריד, במשחקים הגדולים הוא "עושה במכנסיים". ולבאצי שחקנה של נאפולי עם עונה נפלאה באיטליה עדיין לא מתאים לנבחרת. הגנה? אין על מה לדבר: בורדיסו יכול לקלל את מסי עד מחר, אך עליו קודם ללמוד דבר או שניים מחבריו בליגה האיטלקית כיצד שומרים כמו שצריך, מיליטו עייף, באנגה עם טעות במשחק הפתיחה נגד בוליביה שעוד נזכור לו שנים רבות, וגאגו ,שלא ברור עדיין איך נכלל בהרכב.

נכון ,מסי לא כבש בקופה אמריקה הנוכחי וגם לא במונדיאל 2010, אך ניתן להסביר זאת רק בשל הלחץ העצום כאשר פלאנטה שלמה בוחנת כל תזוזה שלך ובמיוחד כש-40 מיליון ארגנטינאים רק מחפשים למצוא נחמה בשחקנם ה"לא ארגנטינאי" לפי הגדרתם.

הזמנים והסמים היו קצת אחרים

מראדונה ופלה נחשבים לשחקנים הטובים ביותר בהיסטוריה, אך תארים אלה נתונים לזמנים אחרים. נכון, פלה זכה ב-3 מונדיאלים במדי נבחרת ברזיל (70,62,58) חלומו של כל כדורגלן, אך באירופה לא עשה דבר. פלה שיחק בזמנים שהכדורגל רק החל להתפתח והרמה לא הייתה גבוהה כמו היום. הטורנירים היו מוגבלים לכמות משתנה של נבחרות וגם חלקן לא היו מקצועניות.

מראדונה זכה להצליח באירופה בניגוד לפלה: עם נאפולי זכה ב-2 אליפויות איטליה (87 ו-90) ובגביע אופ"א (89) וזכה במונדיאל 86 עם נבחרת ארגנטינה, אך גם במדי ברצלונה וגם במדי נאפולי שיחק כנראה תחת השפעת סמים ממריצים. במונדיאל 82 בספרד (הראשון שלו) אכזב כשלא עשה דבר משמעותי, וגם במונדיאל 94 בארה"ב כאשר נתפס שוב משתמש בתמריצים אסורים לאחר שני משחקים בלבד.

בדומה למראדונה גם מסי ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת מול נבחרת הונגריה. למסי אין עדיין זכייה במונדיאל, אך בינתיים העובדות מדברות בעד עצמן: 5 אליפויות ספרד, 3 זכיות בליגת האלופות , 4 גביעי סופר קאפ , גביע העולם עד גיל 20, אליפות העולם לקבוצות ומדליית זהב במשחקים האולימפיים ב-2008, מספיקים כיום בכדי לומר שכבר בגיל 24 הוא הגדול מכולם.

גם פלה מראדונה לא זכו בקופה אמריקה

מראדונה צדק כשצוטט: "הדפוקים האלה הורגים את מסי" , כשהתכוון לביקורות מצד העיתונאים על יכולתו. רבים אומרים שמסי אינו גדול כשצ'אבי ואינייסטה לא משחקים לצידו. מסי יכול לשחק בכל קבוצה או נבחרת, אך כשאין לך שחקנים שאפשר לשחק איתם (מלבד מאגוארו שהיה הניצוץ היחידי), 3 בישולים של מסי ב-4 משחקים זה כנראה בכל זאת הישג.

ההדחה של נבחרת ארגנטינה רק עזרה להאיר את עיניה של האומה הארגנטינאית לגבי מצבה של הנבחרת. לא מראדונה ולא פלה סחבו על גבם את נבחרתם לבדם ללא עזרה של שחקנים מוכשרים וטובים לצידם. התאחדות הארגנטינאית תצטרך לבצע בדק בית לקראת הטורניר הבא לגבי השחקנים שצריכים לשחק בנבחרת, ואולי גם לגבי המאמן שצריך להדריכם בהמשך. על החלפת שיטת המשחק כולם יודעים לדבר, אך ראשית ההתאחדות חייבת להכשיר כמה שיותר שחקני הגנה לנבחרתם , כי העתיד נראה כרגע עגום. למרות אירוח הקופה אמריקה, ולמרות הרצון לזכות בו, המטרה האמיתית של ארגנטינה עוד לפני שריקת הפתיחה היא המונדיאל הקרוב. מסי עוד יזכה במונדיאל במדי הנבחרת ואתם עוד תראו שזה יקרה עם מעט מזל בעוד כ-3 שנים דווקא במונדיאל 2014 בברזיל.

שחקנים רבים בארץ לא מוערכים מספיק. בעלי הקבוצות מעדיפים להשקיע בשחקנים זרים שאינם מתאימים. הגיע הזמן להרים את הראש ולומר מספיק!

קבוצות ליגת העל מעדיפות כבר שנים רבות לחפש מציאות ברחבי העולם ולא להתמקד בשחקנים הישראליים. המחשבה של בעלי ומאמני הקבוצות היא למצוא שחקן זר בעל יכולת יוצאת דופן בכל הפרמטרים מהשחקן הישראלי. בעיקר בשנים האחרונות, בשל המצב הכלכלי הקשה הפוקד את העולם, שחקנים זרים מעדיפים לשחק בקבוצות המציעות הצעות שלא ניתן לסרב להן. רוב הקבוצות אינן מוצאות את "השחקנים יוצאי הדופן" האלה בשל הדרישה הכספית ומהמחשבה לשחק בישראל.

אז מה הן עושות?

בשל הדרישות המוגזמות כיום , שחקנים זרים ואיכותיים מעדיפים לשחק בליגות נחשבות יותר ובעלות שם. בדומה לכך , כמו שאתם מחפשים אלטרנטיבות ומבצעים בשוק או בסופרמרקט, כך גם עושים בעלי הקבוצות. ה"מציאות" של השחקנים הזרים, הורסות לנו את רמת ליגת העל, שכן שחקנים רבים ולא מספיק איכותיים מגיעים ארצה ובכך גורמים לשחקנים ממחלקות הנוער לא לקבל הזדמנות לשחק ולהוכיח את יכולתם.  כמו כן, במציאות אחרת שחקנים ישראלים רבים אולי היו מקבלים הערכה וכבוד, אך במציאות הנוכחית נהפכים לשחקנים שאינם מוערכים מספיק. חוסר הערכה מתבטא גם מבחינת יכולת אשר מובילה לפגיעה בשכר. שחקנים אלה הנחשבים בשפת הספורט ל"אנדרייטדים", מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים ולעיתים טוב שכך.

לו רק בעלי הקבוצות היו מרימים את עיניהם לעיתים ומביטים על שחקנים מוכשרים שאינם מוערכים מספיק משחקים כיום בליגת העל, אולי המחשבה על בזבוז כספים רבים הייתה מסתיימת. כל כך הרבה קבוצות נמצאות בתהליכים של חוסר וודאות בנוגע לעתידם, וחלק מזה הוא תוצאה ברורה של קניית שחקנים שאינם מתאימים, ובהתאם שכר גבוה ולא מוצדק. קחו לדוגמא את הפועל פ"ת הקורסת, שעתידה לא ברור, ועל אף שהמפרק עושה את כל המאמצים להשאירה בליגת העל השנה,  הוא אינו מוצא עדיין 2 מיליון שקלים בכדי להגיע לתקציב המינימום . בית"ר ירושלים עסקה בתחנונים עד הרגע אחרון בחיפוש אחר משקיע, בכדי שלא תהפוך לקבוצת עבר. קבוצות אלה ואחרות (הפועל ר"ג, אחי נצרת, בני סכנין), רק ממחישות לנו את המצב העגום כיום בכדורגל הישראלי.

ואלה שמות

בכדי לעזור לכדורגל הישראלי, לבעלי ומאמני קבוצות ליגת העל הנה רשימה חלקית של שחקנים שבוודאי כל קבוצה שפויה הייתה שומרת עליהם מכל משמר, וחבל שהם אינם מוערכים דיים אצל הצופה הממוצע בליגת העל. כפי שהמצב נראה היום, עדיף שנתחיל לפקוח עיניים ונשים אליהם לב.

עודד גביש– בלמה המוכשר של הפועל ב"ש פתח בעונה שעברה ב-28 משחקים וכבש 4 שערים.  חייב לקבל הזדמנויות רבות ככל הניתן מקלינגר, כיוון שכפי הנראה עתיד להיות לסמלה החדש של באר שבע.

אביב חדד– בלמה של בני יהודה כבש בעונה שעברה שער אחד ופתח ב-33 משחקים. היה עמוד התווך של הגנת בני יהודה.

אחמד סבע– חלוצה של מכבי נתניה כבש בעונה שעברה 12 שערים, בישל 4 שערים ופתח ב-35 משחקים. סבע הינו חלוץ אשר החל בליגות הנמוכות כמו הפועל מג'דל כרום, בעל יכולת מוכחת מול השער ואינו נופל מאף חלוץ מסגל חלוצי הקבוצות הגדולות.

גיא צרפתי– קשרה של הפועל פ"ת שכבש שני שערים בעונה החולפת, הניף את הגביע ב-2001 עם מכבי ת"א ובעל רקורד מרשים בקבוצות ליגת העל :מכבי ת"א, מכבי נתניה ,הפועל ת"א ,קריית שמונה וכאמור משחק כיום בפ"ת (בתקווה שתהיה קבוצה).

ציון צמח– שחקנה החדש של מכבי פ"ת ושחקן בית נוסף מבית היוצר של מכבי ת"א, שיחק בעונה שעברה בהפועל ר"ג ונחשב לבין השחקנים הבולטים היחידים בקבוצה. צמח לא מצא את מקומו במכבי ת"א, דבר שלא מנע מגיא לוזון להזמינו לנבחרת הצעירה של ישראל.

ישראל זגורי– שב הביתה למכבי חיפה לאחר קדנציה טובה בעונה האחרונה בהפועל פ"ת וכבר נקבע כי יושאל שוב לקבוצה אחרת. השחקן הצעיר מחזיק באליפות מעונת 2009 עם מכבי חיפה, והיה אחד מהשחקנים האחראיים להישארותה של הפועל פ"ת בליגת העל.

ברק בדש– ה"זלאטן איברימוביץ'" של הכדורגל הישראלי וחלוצה של עירוני קריית שמונה, כבש בעונה החולפת בסה"כ 4 שערים, אך לא מוערך מספיק אצלנו בארץ למרות גובהו המרשים ובעל שליטה מצוינת בכדור מול השער.

שחקנים אלה ועוד רבים וטובים בליגת העל שלנו אינם מוערכים מספיק. הגיע הזמן שנאמר למאמני הקבוצות לא להבאת שחקנים זרים אשר אינם ברמה המתאימה, נתמקד ונשקיע בשחקנינו אשר משחקים בארץ המובטחת.

רבים אינם מצליחים להבין מדוע כל כך הרבה שחקנים עוזבים השנה את ליגת העל לטובת בלגיה ופולין. אנשים יקרים, הגיע הזמן לשנות גישה וטוב שהשחקנים עשו זאת קודם.

השנה יותר מתמיד השחקנים הישראליים הבינו כי עתידם בכדורגל הישראלי ישתדרג רק אם ישחקו מעבר לים. עד לשנים האחרונות, השחקנים הטובים בליגת העל העזו לחצות את הקו הטריטוריאלי של מדינת ישראל רק כשמדובר בהצעה מליגה גדולה ומקבוצה בעלת שם מכובד יחסית באירופה. השנה הכול התהפך ובצדק. יותר מ-20 שחקנים ישחקו בחו"ל ויצילו בכך את הקריירה שלהם.

ישראל של פרננדס, זאת שניצחה בקמפיין האחרון שלושה ניצחונות רצופים אומנם מדורגת בכבוד רב בדירוג פיפ"א האחרון במקום ה-30 , אך אם תבדקו טוב טוב אילו נבחרות ממוקמות מתחתינו יעלה גיחוך קל על פרצופכם. פרגוואי שעלתה לרבע גמר הקופה אמריקה מדורגת שני שלבים מתחת לישראל "האימתנית", וקולומביה שעלתה אף היא לרבע הגמר מדורגת שימו לב במקום ה-54 !. אבל למה להסתפק בדרום אמריקה? בלגיה  בה משחקים בין השאר: רפאלוב, צעירי וברדה מדורגת על פי דירוג פיפ"א במקום ה-35.

פולין, מדורגת 37 שלבים מתחת לארץ ציון, זאת למרות שדודו ביטון ומליקסון, וכנראה בסבירות גבוהה גם בוזגלו וכחלון מעטרים את הליגה המקומית שם. בקפריסין המדורגת במקום ה-80  משחק יובל שפונגין בקבוצת אומניה ניקוסיה. למגן הימני המוכשר לא היה מקום בזמנו בקבוצתו של אבי נימני במכבי תל אביב, ואם תשאלו את יובל , טוב שכך.

מהי החשיבה הנכונה?

אנחנו צריכים לחשוב מעט אחרת. ליגת העל ירדה ברמת האיכות שלה בשנים האחרונות ובצדק: אין מתקנים ברמה, רמת השחקנים לא מתקרבת לרמה האירופאית והעננה השחורה המרחפת מעל הכדורגל הישראלי בדבר עסקנות וכסף שחור שמתגלגל מתחת לשולחן ("הכדור המרכזי" ופרשת הטיית המשחקים בהפועל ב"ש ב-2006) רק מחזקת את דעת הקהל.

בכדי שנהפוך לנבחרת חזקה בעלת סיכוי סביר להגיע לטורנירים הקרובים ( ולא להמשיך לראות את השער של שפיגלר בלופים יותר מ-40 שנה), אנחנו צריכים לייצא כמה שיותר שחקנים לחו"ל. החשיבה צריכה להיות כגון מדינות מזרח אירופה אשר מייצאות שחקנים בקצב מסחרר בעשור האחרון. חברות שונות שבדקו בעשור האחרון את מספר הייצוא של שחקנים למדינות שונות בעולם, מצאו כי סרביה מייצאת 213 שחקנים, צ'כיה 108, סלובקיה 106  וקרואטיה 105, איפה הם ואיפה אנחנו?!

המטרה שנשארה לנו בכדי להפוך לנבחרת איכותית היא לא לסמוך על רמת ליגת העל, אלא לייצא כמה שיותר שחקנים לעולם וכפי שאנו רואים השנה, השחקנים הבינו , שכדי להתפתח אין להם סיכוי ממשי בישראל.

וד"ש לבירם כיאל אשר מייצג אותנו בכבוד בליגה הסקוטית (המדורגת על פי דירוג פיפ"א במקום ה-61).