מחבר: גלעד שטיינברג
נבחרת ישראל בכדורסל – עדיין לוהטת
במהלך סוף השבוע חשבתי על מה לכתוב. חשבתי לכתוב על המעבר של מאיר טפירו לאשדוד, חשבתי לכתוב על המינוי של גיא לוזון לנבחרת הצעירה, אבל לאחר שראיתי את המשחק של נבחרת ישראל בכדורסל נגד לטביה מיד שכחתי ממאיר טפירו או מגיא לוזון.
אני עוקב אחרי הכדורסל הישראלי מגיל 10 בערך, והרבה שנים לא ראיתי נבחרת שכל כך כיף לראות, נבחרת לוחמת, נחושה, רעבה וגם מאוד כישרונית. לבטח הנבחרת הכי כישרונית שהייתה לנו ב – 10 השנים האחרונות. אם כדורסל היה משוחק ללא סנטר אז לישראל יש את אחת הנבחרות החזקות באירופה, ולא בגלל הכישרון, אלא בגלל מכלול של דברים. לחימה, נחישות, כישרון, רעב.
אני לא משלה את עצמי ואומר שנבחרת הכדורסל של ישראל יותר כישרונית מסרביה, יוון, צרפת, ספרד או רוסיה, אבל מה שתמיד אפיין את נבחרת ישראל בכדורסל זו הלחימה והנחישות והפעם הלחימה והנחישות מתובלת בלא מעט כישרון.
לאחר שני משחקים נבחרת ישראל בכדורסל נראית מצוין. משחק ענק באיטליה (אחד המשחקים הטובים בשנים האחרונות של הנבחרת), משחק מצוין היום ביד אליהו מול לטביה.
כרגע הנבחרת מסתדרת ללא סנטר, אבל ביום שבת מגיעה ליד אליהו נבחרת מונטנגרו, נבחרת פיזית, גבוהה, עם הרבה כדורסל.
לנבחרת מונטנגרו יש שחקנים מצוינים מהשורה הראשונה באירופה. ניקולה פקוביץ' שחתם בקיץ במינסוטה טימברוולבס מה – NBA, גוראן יירטין (אקס מכבי תל אביב), וראנש הענק מפרטיזן בלגרד, ועומאר קוק המתאזרח. זהו משחק מאוד חשוב עבור נבחרת ישראל בכדורסל ואסור לה להפסיד אותו.
אבל לפני מונטנגרו יש את פינלנד ביום רביעי. הפינים תמיד עשו בעיות לישראל, ורק לפני כמה ימים הם ניצחו את ישראל בעתודה. הפינים אומנם לא מהנבחרות החזקות באירופה אך הם ידועים בקליעה המטורפת שלהם מהשלוש, ואם הם תופסים יום קליעה טוב, הם נבחרת שמאוד קשה לנצח אותה, לבטח בחוץ.
נבחרת ישראל בכדורסל נראית מצוין, ואם היא תשחק ביכולת הזו היא צריכה לנצח בפינלנד. עומרי כספי משחק כמו כוכב, יותם הלפרין כאילו אגר את כל הביקורות שהיו נגדו במהלך השנים ומוציא את הכל בטורניר המוקדמות, טל בורשטיין משחק כמו טל בורשטיין מלפני 5 שנים, ליאור אליהו אומנם קצת חלוד, אבל גם הוא משחק בסדר גמור, ואני מאמין שהוא רק ילך וישתפר, גיא פניני הוא גיא פניני, קליעות גדולות בעזרת זריקות מכוערות, דיוויד בלות'נטל משחק כאילו הרב גלויברמן נמל אותו לפני שבוע והפך אותו ליהודי פטריוט, יניב גרין אומנם מרותח כמו איש הפח מארץ עוץ אבל משחק כמו אריה (ולא הפחדן), יובל נעימי משחק מצוין, יוגב אוחיון נותן הגנה גדולה, ואורי קוקיה משחק כמו שחקן רוגבי במקצוע הלא נכון.
מחמאות מגיעות גם לצוות המקצועי של נבחרת ישראל בכדורסל. אריק שיבק, דן שמיר ועודד קטש.
אריק שיבק תמיד היה מאמן מצוין, היו לו שנים מצוינות בהולנד ובבלגיה, והוא נעזר בשניים ממאמני העתיד של הכדורסל הישראלי. דן "הלפטופ" שמיר, מנתח סטטיסטיקות בזמן אמת כמו אנאליסטים של חברת נייס, ועודד קטש קורא את המשחק יותר מהר מאשר צ'יטה רעבה שרודפת אחרי אנטילופה.
כל זה יוצר תלכיד מצוין עם הרבה ציפיות ותקווה שנגיע לאליפות אירופה ללא צורך בטורניר ההזדמנות האחרונה.
בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
זרים לכדורסל
כבר זמן רב שקיים ויכוח בנוגע לכמות השחקנים הזרים בכדורסל הישראלי.
בעבר היו 3 זרים בקבוצה, אך בשנים האחרונות רכבת השחקנים הזרים עובדת שעות נוספות. 6 זרים בקבוצה, 8 זרים בקבוצה, שחקני בוסמן, 8 זרים בקבוצה, אך רק ל – 6 זרים מותר להירשם בטופס המשחק. היו כל מיני שיטות. לפני מספר עונות הגיעו לפשרה. הפשרה הייתה לאמץ את ה"חוק הרוסי". החוק הרוסי אומר שבכל זמן נתון צריכים להיות לפחות 2 ישראלים על המגרש. על פניו חוק שאמור לתת לשחקנים הישראלים דקות משחק, והמספרים של חלק מהשחקנים הישראלים אכן עלו, אבל אני שואל – אם 2 ישראלים צריכים להיות על המגרש בכל זמן נתון, אז למה לא להגביל את כמות הזרים ל – 3 בסה"כ?
חלק יגידו שזה יפגע בקבוצות שמשחקות בגביעי אירופה (זה יפגע רק במכבי תל אביב), חלק יגידו שהרמה תרד (אפשר לחשוב שהרמה כל כך גבוהה היום), חלק יגידו שלא יבוא קהל למשחקים, כי אף אחד לא רוצה לראות את גור אריה משחק, והוא יעדיף שחקן אמריקאי שמטביע.
אז אני אומר – שטויות !
ההיגיון הבריא אומר שצריכים להגביל את כמות הזרים ל – 3 בלבד.
לגבי מכבי תל אביב, מכבי יכולה להחתים 5-6 זרים ויותר, ולעשות סבב בליגה. כל פעם שניים שלושה שחקנים ישבו על הספסל ולא ישחקו. אפשר לחשוב כמה הם מתאמצים במשחקי ליגת העל בכדורסל, וגם אם הם משחקים, בדר"כ מכבי תל אביב מובילים ברבע השני ב – 20 הפרש ואז רוב השחקנים הזרים יושבים על הספסל רוב המשחק. לא יקרה שום דבר אם מכבי תל אביב יעשו סבב עם השחקנים הזרים.
הרמה של ליגת העל בכדורסל תרד? אני לא חושב. אולי יהיו פחות הטבעות במשחקים, אבל תהיה לחימה הרבה יותר גדולה על כל כדור, תהיה הקרבה למען הקבוצה, וילדים שיבואו לראות את השחקנים הישראלים יחשבו לעצמם שאולי יום אחד הם אלה שיזנקו על כדורים אבודים על הפרקט של יד אליהו.
לגבי החוק הרוסי. החוק הרוסי הוא כיסוי תחת לגבי כמות הזרים. החוק הזה מגביל מאוד את המאמנים, בנוסף לאסטרטגית משחק הם צריכים לחשוב על אסטרטגית חילופים, וצריכים לחשוב גם על זה בזמן המשחקים. מאמן כדורסל לא צריך לחשוב בזמן משחק אם הוא מכניס למשחק שחקן ישראלי או שחקן זר. מאמן כדורסל צריך לחשוב איזה שחקן הוא מכניס ואת מי הוא מוציא בלי קשר לאיפה הוא נולד.
זה מצוין שמשחקים 2 ישראלים באופן קבוע, אבל למה שהשחקן השישי לא יהיה ישראלי? אם שחקן זר נקלע לבעיית עבירות, למה ששחקן זר אחר יכנס במקומו? למה לא לתת לשחקן ישראלי צעיר צ'אנס?
מי יודע? אולי נראה 2 ישראלים ב – NBA
בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
נבחרת ארצות הברית באליפות העולם בכדורסל
בסוף אוגוסט תפתח אליפות העולם בכדורסל בטורקיה. הסיפור המרכזי של אליפות העולם בכדורסל הוא נבחרת ארצות הברית. לפני 3 שנים הרכיב ג'רי קולאנג'לו את נבחרת החלומות 2. הנבחרת השנייה הכי חזקה שהייתה לארצות הברית (הנבחרת הכי חזקה של ארצות הברית הייתה הנבחרת ששיחקה באולימפיאדת ברצלונה 92 עם מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון, לארי בירד, צ'ארלס בארקלי ושאר חברים). בנבחרת ארצות הברית ששיחקה באולימפיאדת בייג'ין שיחקו לברון ג'יימס, דווין וויד, קובי בראיינט, כרמלו אנטוני ועוד. ג'רי קולאנג'לו החתים את השחקנים הללו על מסמך התחייבות ל – 3 שנים, בציפייה שאותה נבחרת שהשתתפה באולימפיאדת בייג'ין תשחק גם באליפות העולם בכדורסל. מחויבות? לא בנבחרת ארצות הברית, לא אצל שחקנים שהמחויבות היחידה שלהם היא לדולר ולחשבון הבנק שלהם. ג'רי קולאנג'לו ויתר לשחקן אחד, ויתר לאחר, ולבסוף לא נשאר זכר לנבחרת שהחזירה את הזהב האולימפי לארצות הברית.
קולאנג'לו היה צריך להרכיב נבחרת חדשה. הנבחרת החדשה של ארצות הברית היא נבחרת מאוד צעירה, כאשר הכוכב הגדול שלה הוא קווין דוראנט הסקורר המצוין של אולקהומה ת'אנדר, שסיים את העונה שעברה כמלך הסלים הצעיר בהיסטוריה של ה – NBA. שאר הנבחרת מורכבת רובה משחקנים משלימים טובים, מלבד אולי דרק רוז שנחשב לכוכב של שיקגו בולס.
למרות שאין כוכבים גדולים בנבחרת הכדורסל של ארצות הברית היא תמיד תהיה הפייבוריטית בכל טורניר בו היא משתתפת. השאלה איך הנבחרת הצעירה הזו תתחבר ואיך היא תתפקד כאשר היא תגיע לדקות הכרעה של משחקים בתוצאה צמודה. במשחק הגמר הבלתי נשכח בבייג'ין מול ספרד היה זה קובי בראיינט (מי אם לא הוא?) שלקח על עצמו את האחריות, מי זה יהיה בנבחרת הצעירה הזו?
קווין דוראנט כבר אמר שהוא לא המנהיג של הנבחרת, ושכולם יצטרכו לקחת מנהיגות.
לנבחרת ארצות הברית לא יהיה קל. נבחרת ספרד היא נבחרת חזקה מאוד (למרות שפאו גאסול לא ישתתף בטורניר), יש לה שחקנים מצוינים כמו מארק גאסול שנתן עונה מצוינת ב – NBA, קלדרון, סרחיו יול, רודי פרננדז, נבארו, והם יתנו להם פייט רציני על התואר.
השאלה המרכזית היא באיזו גישה נבחרת ארצות הברית תגיע לאליפות העולם בכדורסל. האם היא תגיע בגישה של – אנחנו רוצים להוכיח לעולם שגם בלי הכוכבים הגדולים אנחנו עדיין מספר 1?
או שאולי היא תגיע לאליפות העולם בכדורסל בגישה מזלזלת הכל כך אופיינית לכדורסלנים האמריקאים בטורנירים בינלאומיים?
מה שבטוח, תהיה אליפות עולם מעניינת מאוד, צמודה ומותחת. אפילו שהכוכבים הגדולים לא משחקנים.
זהו סגל הרחב של נבחרת ארצות הברית לאליפות העולם בכדורסל:
טייריק אוואנס, צ'אנסי בילאפס, דרק רוז, קווין דוראנט, רודי גיי, ראז'ון רונדו, או ג'יי מאיו, ברוק לופז, ראסל ווסטברוק, אנדרה איגודלה, למאר אודום, ג'ראלד וואלאס, אריק גורדון, דני גריינג'ר, רובין לופז, טייסון צ'אנדלר, קווין לאב, סטפן קארי, ג'ף גרין.
בחזרה לקטגורית NBA
בחזרה לקטגורית כדורסל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
כדורעף נשים – עתיד ורוד
אתמול נערך המשחק הראשון בפיינלפור היורוליג של כדורעף נשים. נבחרת ישראל בכדורעף נשים שיחקה מול נבחרת סרביה המדורגת 10 בעולם. ואין ספק שראו את ההבדלים בין הנבחרות, נבחרת כדורעף נשים של ישראל הפסידה 3:0.
אך זה לא הסיפור המרכזי בכל הנושא. הסיפור המרכזי הוא עצם הגעתה של נבחרת ישראל בכדורעף נשים, והעובדה שהטורניר מתקיים בטורקיה, לא החברה הכי טובה שלנו בימים אלו.
המשחק התחיל לא רע עבור הנבחרת שלנו, ותחילת המשחק היה צמוד. הנבחרת הראתה משחק הגנה חזק, כראוי לכל נבחרות כדורעף נשים, אך זה לא הספיק והנבחרת הפסידה 25:20 במערכה הראשונה.
נבחרת סרביה אומנם נבחרת מאוד צעירה, והשחקנית הכי מבוגרת בשישייה שלה היא בת 25 אך היא נבחרת מאוד חזקה, עם שחקניות גבוהות מאוד שמנחיתות מגבהים שאפילו בליגת הגברים בכדורעף לא תמיד מגיעים.
במערכה השנייה נגמרה מהר מאוד. במערכה השנייה היה נראה שהישראליות קצת בהלם מהרמה של נבחרת סרביה ונכנעו 25:12. נבחרת כדורעף הנשים שלנו לא הצליחה להרים כדורים בהגנה, לא הצליחו לחסום את ההנחתות של הסרביות, וגם לא סיימו כדורים בהתקפה.
הנבחרת ידעה שאת המשחק יהיה קשה לנצח, ורצתה לרדת מהמגרש עם טעם טוב בפה, ובמערכה השלישית היא נלחמה ושיחקה על הכבוד שלה, והפסידה אותה 25:21 לאחר פייט לא רע בכלל. אך בכל זאת, נבחרת סרביה היא מהנבחרות הטובות באירופה ובעולם, וראו את ההבדלים על המגרש.
אך הטורניר הזה הוא רק אמצעי למטרה, שהיא עליה לאליפות אירופה בכדורעף נשים.
בחודש ספטמבר תקיים נבחרת כדורעף הנשים מפגש כפול מול נבחרת בלארוס, וניצחון בסיכום שני המשחקים יעלה את נבחרת הנשים לאליפות אירופה. הישג היסטורי ומדהים, אם וכאשר יקרה.
נבחרת כדורעף נשים של ישראל צברה וממשיכה לצבור ניסיון חשוב בזירה הבינלאומית, ואם הברז התקציבי לא ייסגר וההשקעה בנבחרת הזו תמשיך, אז נבחרת כדורעף נשים של ישראל תגיע רחוק, ותיתן לנו אפילו יותר סיבות להיות גאים בה.
אריה זלינגר מוכיח שידע לא קונים במכולת, ותורת אימון לא רוכשים ב 3 שבועות בקורס בוינגייט.
אריה זלינגר הוא מבכירי מאמני כדורעף בעולם, ואנחנו צריכים להיות גאים שהוא החליט לבוא לאמן את נבחרת כדורעף נשים של ישראל, למרות שאני בטוח שהוא היה יכול לאמן בכל מקום אחר בעולם.
נבחרת הנשים בכדורעף צריכה להמשיך במומנטום החיובי, ואני רק מקווה שגם אחרי טורניר היורוליג בטורקיה התקשורת תמשיך לעקוב אחרי הנבחרת. אני צופה הישגים רבים לנבחרת הזו בעתיד הלא כל כך רחוק, וזה בהחלט ייתן דחיפה לכדורעף בישראל, ולכדורעף נשים בפרט.
בחזרה לקטגורית כדורעף
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
מצעד הדאנק – 5 המטביעים הגדולים בכל הזמנים ב – NBA
אז מי הם חמשת הדאנקרים הגדולים בכל הזמנים ב – NBA? אני לא יודע אם אפשר לקבוע חד משמעית למי יש דאנק יותר טוב, כל אחד והסגנון שלו, וכל אחד בתקופתו.
שמעתי פעם פרשן ב – ESPN אומר שלארי נאנס היה אחד הדאנקרים הגדולים בכל הזמנים. אני ממש לא מסכים. בתקופתו הוא היה תופעה, שחקן בגובה 2.10 מטר עם ניתור של גארד. חלק יגידו ספאד ווב, שחקן בגובה 1.70 מטר ביום טוב מתחרה בתחרות הטבעות. יש האומרים שתחרות ההטבעות בין ספאד ווב לדומיניק ווילקינס היא התחרות הטובה ביותר שהייתה אי פעם.
מסקנה – קשה לקבוע למי יש את הדאנק הטוב ביותר. אבל אני אנסה בכל זאת. זה מצעד הדאנקרים שלי:
1. לברון ג'יימס – אין ולא היה שחקן עם יכולות אתלטיות כמו של לברון ג'יימס. ניתור לשמיים, כוח מתפרץ כמו של סוס ומהירות כמו של פרארי. אני חושב שאם לברון ג'יימס היה קופץ למרחק הוא היה שובר שיא עולם. אני כבר מחכה לראות את לברון ג'יימס בתחרות ההטבעות.
2. ג'וש סמית' – אלוף תחרות ההטבעות של 2005. שחקן שמאלי, עם ניתור שמגיע לכוכבים. כל דאנק של ג'וש סמית' הוא עוצמתי וישר נכנס למהלכי השבוע. נחשב לאחד החוסמים הטובים בעולם.
3. מייקל ג'ורדן – במקום השלישי אני ממקם את מייקל ג'ורדן כי הוא חייב להיות ברשימה. השחקן הראשון ש – "ריחף" באוויר וכמובן קיבל את הכינוי "אייר ג'ורדן". זכה פעמיים בתחרות ההטבעות ב – 1987 ו 1988. זכור במיוחד דאנק שלו על פטריק יואינג (דאנק שאישית הכאיב לי מאוד בתור אוהד ניו יורק).
4. דומיניק ווילקינס – זכה פעמיים בתחרות הדאנקים ב – NBA בשנים 1985 ו 1990. זכורה במיוחד התחרות שלו מול ספאד ווב בשנת 1986 כאשר שניהם שיחקו באטלנטה הוקס.
5. ג'וליוס ארווינג (דוקטור ג'יי) – דוקטור ג'יי מקבל מקום של כבוד במצעד דאנק של ישראספורט מכיוון הוא היה פורץ דרך עם דאנקים מפלצתיים בתקופה שלא הרבה שחקנים ידעו מה זה דאנק.
בחזרה לקטגורית NBA
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
כדורגל ישראלי – הבזיון של המדינה
אז הנה זה מתחיל. עונת הכדורגל בישראל בפתח וכותרות העיתונים ומהדורות הספורט בטלווזיה מתמלאות בכותרות אודות הספורט מספר אחד בישראל. הספורט מספר אחד? הבזיון מספר אחד.
הכדורגל הישראלי הוא חובבני, הוא לא מקצועני ובטח ובטח שהוא לא מעניין. מכבי תל אביב זורקת סכומי ענק על שחקנים שלא מכבדים את המקצוע שבו הם עוסקים, מאמני נבחרת מתממנים בועדות איתור של איש אחד (שגם ככה אמר שהוא לא רוצה להיות בועדה). ועדה? נשמע יותר כמו איש ועדת איתור. שחקנים עוזבים את מכבי חיפה, ואף אחד לא מגיע במקומם. למה? כי אין את מי להביא במקומם. בזיון כבר אמרנו? עומר גולן אמר שבשבילו מכבי פתח תקווה זו אירופה. אירופה? עומר גולן נחת היום מבלגיה, אם הוא משווה את פתח תקווה לבלגיה אז כנראה שמישהו שם לו פטריה מקסיקנית באומלט של ארוחת הבוקר.
השכר של שחקן ההרכב הכי זול של קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב הוא 350 אלף דולר לעונה(!!!) 350 אלף דולר ! זה מדהים בעיני. תארו לכם שמתכנת שעושה חצי עבודה בצורה לא מקצוענית יקבל 50 אלף שקל בחודש. זה הגיוני? אני פשוט לא מבין את הסכומים שעפים להם בליגת העל בכדורגל. כאילו הם מסובבים את גלגל המזל והסכום שהחץ נופל עליו, אותו הם מחליטים לשלם. למה לשלם כאלה סכומים? לאן השחקנים יברחו? לבלגיה? אפילו שם הם לא מצליחים, למה הם לא מצליחים? כי הם לא מקצוענים. שחקני הכדורגל בישראל הם פרזיטים שחיים כמו כוכבים. מקבלים כל מה שהם רק רוצים, מוזמנים לכל הארועים הנוצצים, הבחורות הכי יפות (והכי לא חכמות) נופלות לרגליהם כאילו הם שייח מסעודיה שמבטיח למשפחתן 8 גמלים ו -2 עיזים תמורתן.
אני פשוט לא מבין את זה.
האצטדיונים בארץ נראים כאילו הם עברו הפגזה של איראן, חיזבאללה וסוריה גם יחד. ככה רוצים להיות מקצוענים? האצטדיון הלאומי ברמת גן נראה כמו אחד האצטדיונים במשחק האולימפיאדה שהיה בקומודור ששיחקתי בו כשהייתי בן 6. המשחק הזה שהיו צריכים להזיז את הג'ויסטיק מצד לצד נורא נורא מהר על מנת להטיל את הכידון כמה שיותר רחוק.
בזיון כבר אמרתי?
שרותים אין באצטדיון רמת גן, ועוד מוכרים טרופיות ! טרופיות ! מישהו ראה טרופית בסופרמרקט ב – 10 השנים האחרונות? אולי ברגע שיפסיקו למכור טרופיות באצטדיוני כדורגל אז גם הכדורגל ישתפר. אולי זה הפיתרון באמת.
יו"ר התאחדות הכדורגל מבטיח בכל קמפיין שנעלה לאליפות העולם, שנעלה לאליפות אירופה. עלינו? עשינו משהו? מי אנחנו בכלל? נבחרת בזיונית עם שחקנים בזיוניים (למעט 2-3 שחקנים).
אני חושב שצריך לפרק את הכדורגל לגורמים, ולהתחיל מחדש. עם השחקנים שנמצאים כרגע בליגת העל לא נצליח, אז קודם כל להוריד לכולם את השכר. להציב תקרת שכר של 120 אלף דולר. אין שחקן ישראלי אחד בליגה הישראלית בכדורגל ששווה יותר מ – 120 אלף דולר בעונה, ואולי גם זה יותר מידי. ברגע שיפגעו להם בכיס הם ירצו להוכיח שהם שווים את הסכומים שהם חושבים שהם צריכים לקבל ואולי גם יתחילו להתאמץ ולתת כבוד למקצוע שבו הם עוסקים.
בשביל להציל את הכדורגל הישראלי צריך להתחיל מלמטה. קודם כל לבנות מתקנים ראויים. זה דבר ראשון. שיהיה לשחקנים הצעירים איפה לשחק. עכשיו וגם בעתיד. לאחר מכן, להקים פנימייה, שהכדורגלנים הצעירים יהיו מקצוענים מגיל צעיר. צריך לדאוג שישמרו על תזונה נכונה מגיל צעיר, עבודה נכונה בחדר כושר, טכניקה נכונה, ובעצם ללמד אותם אורח חיים ספורטיבי מהו. אסור לתת לילדים האלה שאנחנו כל כך רוצים שיהיו שחקנים מקצוענים לאכול את האוכל של אמא. לאכול את המפרום, הקוסקוס או הקובה. הילדים האלה צריכים לדעת מה צריך להקריב בשביל להיות כדורגלן מקצועני. נכון שלאמהות יכאב קצת בלב שהילד שלה לא יאכל את האוכל של אמא. אבל אולי אחרי 15 שנים שהילד ירוויח מליון יורו בליגה הספרדית אמא מפרום ואמא קוסקוס ישכחו לו את זה.
כדורגל ישראלי מקצועני !
הקבוצה היחידה שאני יכול לכבד בליגת הבזיון (ליגת כדורגל ישראלי) היא הפועל תל אביב. לא שאני חושב שהסכומים שהשחקנים שלה מקבלים הם בסדר. גם הסכומים ששחקני הפועל תל אביב מקבלים הם גבוהים יתר על המידה. אבל להפועל תל אביב יש מאמן שעושה רושם שמבין קצת בכדורגל, ובעיקר מבין בפסיכולוגיה של ספורטאים. אהבתי מאוד את מה שאלי גוטמן אמר בקשר למלחמת המרבה במחיר של ברק יצחקי. אלי גוטמן לא רצה את ברק יצחקי בהפועל תל אביב בסכומים שהציעו לו, כי אלי גוטמן ידע שזה יהרוס את המרקם החברתי. אם ברק יצחקי היה משחק בהפועל תל אביב ומקבל 450 אלף דולר לעונה הקבוצה הייתה נהרסת, כי גילי ורמוט, איתי שכטר וחבריהם לא היו מסוגלים להתמודד עם זה. לכן טוב עשה גוטמן שהתנגד להבאתו של יצחקי בסכומים האלה להפועל תל אביב.
אז מה נותר לנו? נותר לנו לקוות. את משחקי ליגת הכדורגל הישראלי בספורט 1 ו 2 אני לא אראה. אני מעדיף לראות תכנית דוקומנטרית על שומני הטראנס בהמבורגר של מקדולנדס.
את המשחקים המרכזיים של ערוץ 10? אולי אני אראה, אלא אם כן תהיה בדיסקברי תכנית שבונים רובוט דינוזאור שנלחם ברובוט דוב קוטב צפוני.
תמיד אמרתי שלראות משחק כדורגל ישראלי זה כמו ללכת לסרט שאתה יודע מראש שיהיה גרוע, וראו זה פלא ! הוא באמת היה גרוע.
אז בהצלחה לקבוצות הישראליות במפעלים האירופים, אל תתנו לאשליות לנצח אתכם.
בחזרה לקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
הדשא של גליל גלבוע תמיד ירוק יותר
בדרכי חזרה היום מהעבודה קראתי בעיתון כתבה על קבוצת הכדורסל של גליל גלבוע. היה כתוב על חוסר המוכנות של הקבוצה עד כה. רוב השחקנים עזבו את הקבוצה, אפילו שחקנים מהדרג השני כמו דגן יבזורי ומוטי מוסקוביץ' לא נשארו ועברו לקבוצות חדשות. היה רשום על ההמשכיות של גליל גלבוע, עודד קטש אימן בקבוצה 6 שנים, ורוב השחקנים המשיכו לעונה שנייה וכולנו זוכרים איך העונה הסתיימה (עם חיוך גדול).
אבל למרות חוסר המוכנות עד כה, אני מאמין בקבוצת גליל גלבוע, בגלל האווירה שהמקום משרה על השחקנים, בגלל צוות האימון, והצוות הניהולי. ההרגשה היא שבגליל תמיד יקרה משהו קסום.
אני מאמין בחיים אוחיון הבעלים של גליל גלבוע. הוא עושה דברים במחשבה ובראש צלול ושקול ולא משתגע למרות האליפות. גם הוא יודע שהישג כזה יהיה קשה מאוד לשחזר. אוחיון מינה את ליאור ליובין כמאמן ראשי, לאחר ששימש כעוזרו של עודד קטש בשנים האחרונות, ומינה את ברק פלג כעוזרו של ליובין. אוחיון ממשיך עם האני מאמין שלו ונותן במה למאמנים צעירים ומבטיחים ונותן להם ביטחון וחופש לעבוד בשקט.
גליל גלבוע תמיד הזכירה לי קבוצת מכללות עוד מהימים שהיא נקראה הפועל גליל עליון, כמובן שהסיבה העיקרית היא גיל השחקנים בקבוצה. גליל גלבוע תמיד הייתה חממת גידול של שחקנים (לרוב שחקנים של מכבי תל אביב) ותמיד היה כיף לראות משחקים שלה. תמיד ראו אושר ושמחה במשחקים שלהם, ואני מאמין שאם ספורטאי מאושר מחוץ למגרש הוא יהיה מאושר גם על המגרש, גם אם הוא משחק 10 דקות או קולע 4 נקודות. כשחושבים על זה, הקבוצות של גליל גלבוע הן למעשה קבוצות קולג'. שחקנים צעירים מכל הארץ גרים ביחד בקמפוס גדול (הקיבוץ), יש חדר אוכל, יש כלבו, יש פאב בדר"כ, ובתור קיבוצניק אני יודע שאין יותר כיף מאשר לגור בקיבוץ ביחד עם כל חברייך. הדבר הזה גורם אושר לשחקנים, והם מראים את זה על המגרש שבוע אחר שבוע.
התנאים בקיבוץ מושלמים. יש שקט, אין את הבלאגן של העיר, והראש תמיד מוכוון כדורסל.
ראיתי פעם כתבה בתכנית "חמישיות" וראיינו שחקן צעיר של גליל גלבוע (אני לא זוכר מי זה היה) והוא אמר שלפעמים משעמם בקיבוץ אז הולכים לזרוק לסל. אני זוכר שגם לשחקני מכבי תל אביב בכדורסל היה משעמם פעם אז הם הלכו מכות באיזה מועדון תל אביבי מטונף. זה ההבדל.
אני הייתי ממליץ לכל שחקן צעיר שאין לו חוזה מובטח במכבי תל אביב לעבור לצפון למספר שנים, לשחק כדורסל בקבוצת גליל גלבוע, להשתפר כשחקן ולצבור חוויות שהוא ייקח איתו לכל החיים.
אז גם השנה אני צופה עונה טובה של גליל גלבוע למרות ההכנות הלא אופטימאליות. אולי לא אליפות, אך גם השנה גליל גלבוע תרוץ חזק בצמרת.
בחזרה לקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
כדורעף נשים – הוכחה שאפשר
נבחרת הנשים של ישראל בכדורעף הוכיחה שאפשר גם אחרת והעפילה לפיינל פור של היורוליג לאחר ניצחון כפול על נבחרת הכדורעף של יוון בתוצאות 3:0 ו – 3:2.
לפני מספר שנים אף אחד לא שמע על כדורעף נשים בישראל, ופתאום הוא מתחיל להיות בכותרות. ולא סתם, לכל דבר יש סיבה, וגם במקרה הזה יש סיבה להצלחתה של נבחרת הנשים בכדורעף.
בראש ובראשונה הסיבה להצלחה היא אריה זלינגר.
אריה זלינגר הוא מאמן בעל שם עולמי בתחום כדורעף נשים. זלינגר הקים למעשה את כדורעף נשים בארצות הברית והוליך בשנת 1984 את נבחרת הנשים של ארצות הברית למדליית ארד באולימפיאדת לוס אנג'לס. בשנת 1992 הוביל את נבחרת הגברים של הולנד למדליית כסף באולימפיאדה, כאשר בנו אביטל משחק בנבחרת.
כמובן שלהביא מאמן כמו אריה זלינגר לאמן את נבחרת הנשים בכדורעף לא היה זול, והתקציב השנתי נע סביב ה – 800 אלף דולר אשר מגיע מגורמים שונים, ומכון וינגייט גם הוא נרתם למאמץ כשהעניק מגורים ואולם ספורט חדש לנבחרת כדורעף הנשים.
בשנים האחרונות התחילו ראשי האיגודים ויושבי הראש להבין שעל מנת להצליח בספורט, צריך גם להשקיע. להשקיע במאמנים טובים, להשקיע בתשתיות, להשקיע בספורטאים עצמם. ברוב המקרים ההבנה הזו לא מיושמת בשטח, במקרה של כדורעף נשים הוא מיושם, ומיושם באופן מצוין (לפי הבנתי בעזרתו הנדיבה של איש עסקים פרטי).
נבחרת הנשים בכדורעף מתאמנת באופן מקצועי (כ – 65 אחוז מהתקציב השנתי של פרויקט כדורעף נשים הולך למשכורות של השחקניות) ולכן השחקניות יכולות להתאמן בראש שקט בלי לדאוג לשכר וכל הנלווה לזה.
המדהים הוא, וגם אני הופתעתי מזה, היא המהירות שנבחרת כדורעף נשים של ישראל התקדמה.
לפני מספר שנים הנבחרת הייתה מדורגת במקום ה – 88 בעולם, והיום נבחרת ישראל בכדורעף מנצחת נבחרות חזקות ממנה ומעפילה לפיינל פור אירופי מבית שכולל נבחרות כמו יוון, ספרד וטורקיה. זה רק מוכיח שקיים פוטנציאל גדול לכדורעף נשים בישראל ולא ידעו ו/או לא היה תקציב להפוך אותו להיות מוביל. מאמן טוב, תנאים טובים שווים הצלחה. לא רק כדורעף נשים אלא בכל ספורט. ברגע שראשי הספורט בישראל יבינו ויפנימו, ויפסיקו עם קומבינות ומרכזים, ותן לי ואתן לך אולי נראה ניצוץ של הצלחה בספורט הישראלי. כדורעף נשים בישראל הוכיח את זה, מתי מקצועות אחרים יוכיחו את זה גם?
בחזרה לקטגורית כדורעף
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
באיזו ליגת כדורגל הכי כיף לצפות?
תמיד עושים השוואות בין ליגות הכדורגל באירופה – מי היא הליגה הטובה ביותר?
בשנים האחרונות הקבוצות האנגליות הגיעו להישגים הגדולים ביותר במסגרות האירופאיות (למרות חוסר ההצלחה לפני שנה), אך האם זה הופך את הליגה האנגלית לטובה ביותר? אני לא בטוח, ואני גם לא יודע אם זה משנה. אני חושב שהשאלה צריכה להיות אחרת, השאלה צריכה להיות – איזו ליגה הכי כיף לראות? אני עדיין מתבלט לגבי התשובה. מה שבטוח, התשובה היא לא הליגה הספרדית. אני מתבלט בין הליגה האנגלית, והליגה הגרמנית.
למה דווקא הליגה האנגלית? נכון, לא תמיד הכדורגל שם הוא הכי יפה לעין. אבל המחויבות של השחקנים בליגה האנגלית היא בלתי נגמרת. גם משחק שמסתיים בתוצאה 0:0 יכול להיות מרתק במשך 90 דקות. הקהל יושב ממש על המגרש וזה מוסיף מאוד לאווירת הצפייה. ההשקעה של השחקנים היא דבר מדהים, והלוואי ואצלנו בישראל שחקנים היו משקיעים ומחויבים כמו השחקנים בליגה האנגלית.
למה הליגה הגרמנית? סיבה ראשונה, כמות השערים. כמעט בכל שנה ממוצע השערים הגבוה ביותר הוא בליגה הגרמנית. הקבוצות משחקות פתוח, מהר ויפה לעין, וכתוצאה מכך מגיעים השערים. בגרמניה יש גם את ממוצע הצופים הגבוה ביותר שנה אחר שנה. הקהל מחזיר לשחקנים על התצוגות שהם נותנים בכל שבוע.
בליגה הספרדית יש משחקים מצוינים, אין ספק. ברצלונה – ריאל מדריד, כמובן. ברצלונה – ולנסיה ועוד. אבל יש משחקים שאתה תוהה איך הם יכולים להתקיים בליגה הספרדית. ולא בגלל היכולת, אלא בגלל המחויבות, בדיוק ההיפך מהליגה האנגלית. קבוצה כמו מיורקה סביר להניח שהיא הרבה יותר כשרונית מבחינת כדורגל מאשר קבוצה כמו האל סיטי, אך כאשר רואים משחקים של שתי הקבוצות, השחקנים של האל סיטי יהיו מחויבים 38 משחקים בעונה, והשחקנים של מיורקה סביר להניח שלא.
לכן, אני בהחלט מעדיף לראות את הליגה האנגלית ו/או את הליגה הגרמנית על פני הליגה הספרדית, הליגה הצרפתית, וכמובן כמובן על פני הליגה הישראלית.
בחזרה לקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט