מחבר: גלעד שטיינברג

שימו לב למשפט הבא שאתם עומדים לקרוא. ולאדימיר דבאלישווילי הוא אחד הזרים הטובים ששיחקו בישראל בשנים האחרונות. כן כן, קראתם נכון, אחד הזרים הטובים ששיחקו בישראל.

יש כל מיני שמועות שמכבי חיפה מעוניינת למכור את ולאדימיר דבאלישווילי בחלון ההעברות בינואר. השמועות הללו לא נובעות בגלל שחושבים שהוא יכול להכניס קופה יפה למועדון, אלא בגלל שחושבים שהוא שחקן לא מספיק טוב, ואני חייב להודות שאני פשוט לא מצליח להבין את זה.
מי שאומר את זה כנראה לא מבין בכדורגל, וכמה שעצוב להגיד את זה, זה חייב להיאמר, יתכן וראשי מכבי חיפה פשוט לא מבינים בכדורגל.

ולאדימיר דבאלישווילי הגיע למכבי חיפה לפני שנה בגיל 23 מקבוצת סקונטו ריגה הלטבית, לפני כן שיחק מספר עונות בליגה הגאורגית, וזכה ב – 2 אליפויות עם 2 קבוצות שונות (דינמו טביליסי, אולימפי רוסתווי). בעונתו הראשונה במכבי חיפה הבקיע ולאדימיר דבאלישווילי 16 שערים ובישל עוד 9 ב – 35 משחקים. מאזן מצוין לכל הדעות, אז מדוע השנה דבאלישווילי מתקשה?

איפה שלומי ארבייטמן?

דבר אחד צריך להבין כשמדובר בשחקן כמו ולאדימיר דבאלישווילי. הוא לא חלוץ מטרה, ולא יכול לשחק לבדו בחוד ההתקפה. ברגע שאלישע לוי לא מרכיב חלוץ נוסף על ידו, דבאלישווילי מאבד את כל האיכויות שלו כשחקן כדורגל. ולכן, העונה של דבאלישווילי לא דומה לעונה שעברה.

שלומי ארבייטמן הבקיע בעונה שעברה 28 שערים לזכות מכבי חיפה. אני משער שרוב הבישולים של דבאלישווילי היו לארבייטמן. ולאדימיר דבאלישווילי הוא לא שחקן מהיר, הוא לא חזק במיוחד, אבל הוא חכם בצורה בלתי רגילה. מאז אייל ברקוביץ' לא היה שחקן כל כך חכם בליגה הישראלית.

ולאדימיר דבאלישוולי הוא לא סקורר או "גולר" כפי שנהוג לומר בלינגו הכדורגל הישראלי. הוא צריך לשחק עם חלוץ נוסף על ידו, ולספק לו את הכדורים. דבאלישווילי מגיע להרבה מצבים בגלל חוכמת המשחק שלו, ואם ישתפר בניצול המצבים, אז אין ספק שמדובר באחד הזרים הטובים שהיו בארץ.
אחת הבעיות שממנה סובל דבאלישווילי היא ששחקנים אחרים לא מבינים אותו. מה זאת אומרת לא מבינים אותו? הם פשוט משחקים כדורגל פחות חכם ממנו, ולא יודעים לאיפה לנוע. למאמן אין מה ללמד במצבים כאלה, מאמן כדורגל הוא מאמן תבנית, מראה לשחקנים תבנית מסוימת שעל פיה הם צריכים לשחק, אבל בזמן משחק, כאשר הקבוצה בהתקפה המשחק הופך דינאמי ופחות תבניתי, אבל הכדורגלן הישראלי עוד לא הפנים זאת. דבאלישווילי כן, הוא תמיד חושב מהלך אחד קדימה, חושב על הנקודה שבה הוא רוצה לשים את הכדור לשחקן שמגיע מאחור. אבל השחקן לא מגיע…אייל ברקוביץ' שיחק אותו הדבר, לכן כינו אותו הקוסם. הוא חשב מהלך אחד קדימה, אבל כשברקו שיחק במכבי חיפה, שיחקו איתו שחקנים ברמה הרבה יותר גבוהה מאשר אלו שמשחקים היום. אני לא מתיימר להשוות בין ברקוביץ' לולאדימיר דבאלישווילי, אבל אני בהחלט מתיימר להשוות בין חוכמת המשחק שלהם.

לסיכום – אם אלישע לוי ירכיב חלוץ נוסף לצידו של דבאלישווילי הוא יראה את אותן התוצאות שראה שנה שעברה. הוא רק צריך לתת לו את ההזדמנות.

לטור אל תדאגו למכבי חיפה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

בית"ר ירושלים הגיע לשפל חדש לאחר ההפסד הביתי 0:2 להפועל פתח תקווה אתמול. עם כל הבעיות שיש לקבוצה הזו, חשוב לזכור שלבית"ר ירושלים יש את התקציב הרביעי הכי גדול בליגה. אז למה היא נראית כמו ניתוח פלסטי שהתקלקל?

אימפוטנציה מנטאלית. כך אפשר להגדיר את בית"ר ירושלים של השנה. עם ניצחון אחד ו – 5 נקודות בלבד לאחר 9 מחזורים, אפשר להגיד שבית"ר ירושלים תאבק בתחתית העונה. אלא אם כן…אלא אם כן השחקנים יבינו ויפנימו איך הקבוצה נראית, ולאן היא הולכת. כרגע גם "אליצור בית אבות" עילית מנצחים את בית"ר ירושלים.

אורי מלמיליאן קיבל על עצמו את התפקיד, למרות כל הבעיות שהיו בקיץ. בעלים עם צווי הסגרה, משפטים ועיקולים. ספונסר שלא יודע איפה הוא נמצא, ועתיד הקבוצה לא היה ברור. הרבה שחקנים בולטים שוחררו, אבל כשקראו לאורי, בית"ריסט בנשמתו, הוא התייצב בגאווה.

האם אורי מלמיליאן צריך להתפטר?

כן ולא. אם מלמיליאן מרגיש שהוא לא יכול להוציא מסגל השחקנים שלו יותר ממה שהם נותנים (שזה בין כלום לשום דבר) אז אין לו סיבה להישאר. אבל אם אורי מלמיליאן חושב שהוא יכול לשנות את צורת המחשבה של השחקנים, אם הוא חושב שהוא יכול לגרום להם להקשיב לו, אז הוא צריך להישאר, בהחלט כן. מלמיליאן מאמן טוב, הוא הוכיח זאת בעבר, אבל משהו לא טוב קורה בבית"ר של השנה. והאשמה היא בראש ובראשונה של השחקנים.

אבוי לבושת השחקנים

השיא היה אתמול כאשר בית"ר ירושלים הושפלה בביתה מול הפועל פתח תקווה. חבר טוב, אוהד בית"ר ירושלים, אמר לי היום, שמזלם של השחקנים שהמשחק נערך ללא קהל, כי זה לא היה עובר בשקט, והקהל היה עלול לפוצץ את המשחק. איפה הגאווה של השחקנים? איפה הכבוד? יודעים מה? איפה המקצוענות? אז אין לשחקנים גאווה, ובטח שאין להם כבוד אם כך הם משחקים. אבל מקצוענות? זה המינימום ששחקן צריך לתת. על מה משלמים להם שכר? ואין לשחקני בית"ר סיבה להתבייש בשכר שלהם. הם מקבלים משכורת מצוינת. אתם מדמיינים לעצמכם רוכלים בשוק מחנה יהודה מוכרים עגבניות רקובות ללקוחות? שחקני בית"ר ירושלים משחקים כמו עגבניות רקובות.

הקפטן הנעלם

קפטן הקבוצה הוא אבירם ברוכיאן, אחיינו של אורי מלמיליאן. אם יש מישהו שמצפים ממנו לתת אקסטרה, להרים את הקבוצה כאשר היא במצב לא טוב, זה הקפטן. על אחת כמה וכמה כאשר הוא שחקן בית (למרות שגדל בהפועל ירושלים). אז איפה ברוכיאן? כנראה שהוא לא שמע שההקפאה הסתיימה. לאבירם ברוכיאן פשוט אין את זה. לא כל אחד ניחן בכושר מנהיגות, וברוכיאן הוא אחד מאלה. ברוכיאן שחקן כישרוני, אבל עם יכולת מנטאלית של מלפפון חמוץ. כאשר המצב לא טוב, הוא מתקפל. כאשר יש לחץ, הוא מתחבא. שחקן כזה לא יכול לשמש קפטן, וזה לא משנה אם קוראים לו ברוכיאן, מלמיליאן, או מנדוניאן(י). לבית"ר יש שחקן אחד שיכול להוציא את הקבוצה מהבוץ. קוראים לו עידן טל, למרות שלפעמים עידן טל עושה פעולות שאנחנו לא כל כך אוהבים, רב עם שחקני יריב, ואפילו עם שחקני הקבוצה שלו. הכל נובע מהרצון שלו לנצח, גם אם הדרך לא תמיד נראית לנו, את הרצון אי אפשר לקחת ממנו.

גירוש זרים

לבית"ר יש שחקן זר מצוין, דריו פרננדז. כבר נתן עונה מצוינת בבית"ר ירושלים בעבר. אבל השנה? השנה השחקן פשוט לא רוצה להיות חלק מהקבוצה. והוא דואג להראות את זה. מאחר לאימון, מאחר לעוד אימון, על המגרש הוא לא משחק, ועוד בכוונה ! "רק תעיפו אותי, הוא זועק בפנטומימה. אני לא רוצה להיות פה." ואת מבוקשו הוא יקבל. כנראה שהוא יעזוב בינואר, ועד אז, טוב יעשו בבית"ר אם יתנו לו להתאמן עם הנוער, ויושיבו אותו ביציע בזמן המשחקים. שחקן שעושה דווקא על המגרש לא ראוי לטיפת כבוד. לשחקן אין כבוד לקבוצה, למקצוע ולקהל, וכך צריך להתייחס אליו.

כדאי לשחקני בית"ר להתעורר ומהר. לא מאמן חדש יוציא אותם מהבוץ. לא המאמן בועט לשער, או יורד לגליצ'ים. אם השחקנים לא יקחו את עצמם בידיים (או ברגליים) בית"ר ירושלים תמצא את עצמה נאבקת עד סוף העונה כנגד הירידה.

לטור כדורגל ישראלי – הבזיון של המדינה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

כל הקיץ חיכו לפתיחת העונה ב- NBA. לא בגלל ג'ון וול הרוקי המצוין של וושינגטון, וגם לא בגלל המעבר של שאקיל אוניל לבוסטון. כולם חיכו לראות את מיאמי היט בהרכבה החדשה. כולם חיכו לראות את לברון ג'יימס לובש את גופייה מספר 6 של מיאמי. והאמת שעד עכשיו, היינו יכולים לחכות עוד כמה חודשים בנחת. מיאמי לא דומה לקבוצה, אלא יותר לאסופת שחקנים מצוינים שנזרקו למגרש.

נכון שמדובר ב – 6 משחקים בסה"כ, ואני תמיד מטיף לסבלנות בספורט. לכן הביקורת הזו היא רק לגבי ששת המשחקים הראשונים.

מיאמי היט אומנם מחזיקה במאזן חיובי של 4 ניצחונות לעומת 2 הפסדים. אך חשוב לזכור מול מי הניצחונות שלה הגיעו. ניצחון על פילדלפיה, ניו ג'רזי ומינסוטה שהן לא בדיוק מאריות הליגה (הם גם שחטו את אורלנדו 96:70, אך זה משחק שלא יחזור עליו, לכן אני לא ממש מחשיב את הניצחון הזה כמדד), ו – 2 הפסדים. לבוסטון במחזור הפתיחה, ואתמול בלילה לניו אורלינס של כריס פול.

הדבר הכי בולט לדעתי עד כה במשחק של מיאמי הוא שאין איזון בקבוצה הזו. יש את דווין וויד, יש את לברון ג'יימס, וגם כריס בוש מופיע מידי פעם. אבל זהו. מעבר לזה אין לקבוצה הזו מה להציע. זאת אומרת, אולי יש להם מה להציע, אבל עד עכשיו הם מחביאים את זה מצוין.

למיאמי היט אין שחקן בצבע. הם הביאו את כריש בוש, אבל בוש אוהב לשחק עם הפנים לסל, ובעיקר לזרוק מחצי מרחק. כאשר הוא משחק כך, אין למיאמי נוכחות למטה, ולמעשה כל המשחק שלה הוא מקו העונשין החוצה.

השאלה היא איך מיאמי תמשיך לשחק. אתמול המשחק שלה היה כדור לוויד, חדירה לסל. כדור לבוש, זריקה מחצי מרחק. רק לברון ג'יימס משחק כמו שהוא תמיד שיחק, משתף את החברים, חודר חזק לסל. אבל מעבר לשלושת הכוכבים לא ראיתי מה יש למיאמי להציע.

ג'יימס ג'ונס אומנם קולע 10.7 נק' למשחק, אבל הממוצע הזה הוא בעיקר בגלל משחק אחד ענק שכלל 6 שלשות. אדי האוס עדיין מפגיז, והוא יצטרך לתת עונה טובה, כי אין ספק שהוא יקבל הרבה זריקות פנויות, קרלוס ארויו משחק כמו שהוא שיחק במכבי תל אביב (לא טוב עד גרוע), אודוניס האסלם נותן מלחמה כמו תמיד, ושאר זקני השבט שמיאמי היט הביאו (האוורד, סטאקהאוס, אילגאוסקס) לא משחקים יותר מידי, וגם לא תורמים.

התחזית שלי, מיאמי היט תגיע לחצי גמר מזרח, שם היא תפגוש את בוסטון או אורלנדו. אם היא תפגוש את בוסטון, את הגמר היא תראה מהטלוויזיה, אם זו תהיה אורלנדו, יהיה דרבי פלורידיאני מצוין, שבסופו אני נותן לאורלנדו יתרון. לפחות ע"פ מה שראיתי ממיאמי עד כה.

לטורים נוספים בקטגורית NBA
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

בטוח קראתם בימים האחרונים בכל מדורי ואתרי הספורט על סאגת יובל נעימי והפועל ירושלים.
ביום שני אמורה הנהלת הפועל ירושלים להתכנס ולדון בעניינו של יובל נעימי, וגם לקבל החלטה – נשאר או לא נשאר?

קובי נעימי, אביו של יובל, החליט לקחת על עצמו את תורנות "ההורה ההורס". לפניו היו יעקב בוזגלו, אביו של מאור בוזגלו, ובתיה סהר אמו של בן סהר, או בן שהר, איך שתרצו.

הורי הספורטאים המוכשרים הללו לא מבינים שבמקום להועיל, הם הורסים לבנים שלהם את הקריירה. אפשר להבין הורה שמאוכזב מכך שהבן שלו לא משחק, אבל למה לשפוך הכל בתקשורת. ובמיוחד בתקשורת צמאת הדם הישראלית.

נחזור לסיפור יובל נעימי. אין ספק שקובי נעימי גרם למשבר עמוק בהפועל ירושלים, אבל ההחלטה אם להמשיך בירושלים או לעזוב אותה נמצאת בידיים של יובל נעימי.
ירושלים אומנם הציבו תנאים להישארותו של יובל. נעימי יצטרך להתנצל על דבריו של אביו (לא ברור לי למה, גם אם הוא חושב כמוהו, לא הוא זה שאמר אותם), וגם להתנער מהם.
אני חושב שיובל צריך לבוא לעודד קטש ולהנהלת ירושלים ופשוט להגיד לה בלב שלם שהוא רוצה להמשיך בקבוצה, ושהוא מצידו לא יעשה בעיות, לא יבקר את הקבוצה וייתן את כל כולו למען הצלחת הקבוצה. אביו של יובל נעימי יצר עבורו מצב בעייתי, למעשה נעימי צריך להוכיח את מחויבותו לקבוצה בלי שעשה אחרת (פרצופים על חוסר דקות זה טבעי, וקורה בכל קבוצה).

מי שנקלע למצב לא נעים הוא דני קליין יו"ר הפועל ירושלים. קליין נשוי לאחות של יובל נעימי, וקובי נעימי הוא למעשה הסבא של ילדיו. קליין אמר בתחילת העונה שעדיף שיובל לא יהיה בהפועל ירושלים בגלל שעלול לקרות מה שבפועל קרה. לא ברור לי למה קליין לא אמר את זה גם שנה שעברה, הרי יובל שיחק בירושלים גם בעונה שעברה.

עודד קטש רוצה את יובל נעימי בקבוצה. גם כשקליין הציע לשחרר אותו, קטש התעקש להשאיר אותו. קטש מאמין גדול בנעימי, נעימי מאמין גדול בקטש, אז איפה הבעיה?

אני חושב שיובל נעימי צריך להישאר בהפועל ירושלים. נכון שוויל סולומון אוהב את הכדור, נכון שג'ייסון ריץ' אוהב את הכדור, וכמובן שיובל אוהב את הכדור. אבל זו יכולה להיות שנת למידה, נעימי עדיין שחקן צעיר, ויש לו עוד שנים רבות ויפות לפניו. נעימי צריך להישאר בירושלים, להקשיב לעודד, ללמוד את המשחק, וללמוד לשחק בסגנון טיפה שונה.

תמיד אמרתי שיובל נעימי הורס לקבוצה את המשחק במשך 3 רבעים, וברבע האחרון מנסה לנצח את המשחק, או שהולך לו והוא יוצא הכי גדול בעולם, או שלא הולך, אבל לפחות הוא ניסה. כמובן שאני לא מתכוון לכך ברצינות, אבל לפעמים זו התחושה. הכל או כלום.

אולי השנה, אם יובל נעימי יישאר בהפועל ירושלים, סגנון המשחק שלו יקבל צורה קצת שונה. קצת יותר עדינה, ולא ראש בקיר כמו שהוא אוהב ונהג לשחק עד היום. יש לו מאמן מצוין, יש לצידו שחקנים מצוינים, ויש להפועל ירושלים קבוצה חזקה. אסור לתת לאבא של שחקן להרוס עונה של קבוצה, ובמיוחד לא את הקריירה של הבן שלו.

לטור בין הצלחה לנפילה, סיפורו של אלישי כדיר
לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אתמול בערב התפרסמה ידיעה באתר וואלה – מכבי תל אביב מעוניינת להשאיל את אלישי כדיר. אני חושב שהכותרת הייתה צריכה להיות – אלישי כדיר מעוניין לעזוב את מכבי תל אביב.

מכבי תל אביב ידועה בשיטת "נחתים שחקנים אצלנו כדי שלא ישחקנו נגדנו", וכך היה גם במקרה כדיר. אלישי כדיר סיים עונה נפלאה בגלבוע גליל עם אליפות מדהימה, ממוצע של 14.2 נקודות, ו 5.9 ריבאונדים למשחק, גרף את תואר שחקן השנה בליגת העל, וגם נבחר לחמישיית העונה.

מכבי תל אביב הציעה לאלישי כדיר בסיום העונה חוזה ל – 3 שנים עבור 900,000 דולר, סכום לא רע בכלל עבור ילד בן 22. אלישי כדיר אומנם התלבט בין הפועל ירושלים, שם מאמן עודד קטש, מי שאימן אותו שנה שעברה בעונת האליפות המדהימה, לבין מכבי תל אביב. כדיר בחר לבסוף במכבי תל אביב לאחר שדיוויד בלאט, מאמן הצהובים הבטיח לו דקות משחק רבות. כמובן שגם הדולרים לא הזיקו להחלטה של כדיר.

לא למד מטעויות העבר

קשה להאשים ילד בן 22 שחותם על חוזה של 300,000 דולר לעונה. אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו מסרבים לכזו הצעה. אבל אלישי כדיר היה צריך לעצור במקום, להסתכל אל עבר האופק, ולחשוב. לחשוב האם זה מה שיהפוך אותו לשחקן יותר טוב, לחשוב האם זה המהלך הנכון עבור הקריירה שלו. אלישי כדיר היה צריך לחשוב על דרור חג'ג', לחשוב על יניב גרין, לחשוב על שרון ששון. כולם חתמו במכבי תל אביב על חוזה ל – 3 שנים, כולם חתמו על החוזה לאחר עונת שיא בקריירה שלהם, כולם ראו דקות מגרש מועטות. חשבון הבנק גדל מאוד, אבל הדקות היו באוברדראפט.

בשלב זה של הקריירה, אלישי כדיר צריך להשתפר, להפוך לשחקן יותר טוב, לשחקן יותר מגוון. הרי היה ברור שהוא לא ישחק הרבה במכבי תל אביב. הוא חשב ששמעון מזרחי יסכים לשחקן בן 22 ללא ניסיון ביורוליג לקבל דקות משחק? זה לא קרה במכבי תל אביב, זה לא יקרה במכבי תל אביב. מכבי תל אביב זה מועדון שרוצה קודם כל לנצח, מכבי תל אביב זה לא מועדון שמגדל שחקנים צעירים, ונותן להם את הבמה והביטחון להשתפר תוך כדי תנועה. למכבי תל אביב צריכים להגיע בשלים, לא תגיעו בשלים, אתם סוג ב', ויעבירו אתכם לפס הפגום. וכך קרה גם לכדיר. אבל כדיר היה צריך ללמוד מהעבר.

עדיף מאוחר מאשר לעולם לא

כנראה שאלישי כדיר בדרך החוצה ממכבי תל אביב, והמועמדות לקלוט אותו הן הפועל ירושלים, בני השרון, גליל גלבוע ומכבי חיפה בישראל, יתכן וייצא לשחק באירופה בזכות הדרכון הצרפתי שלו, וגם אריס סלוניקי של שרון דרוקר הוזכרה כמועמדת לקלוט את הכישרון הצעיר. הסיכויים שאלישי כדיר יגיע להפועל ירושלים או בני השרון לא גבוהים, מכיוון שמכבי תל אביב סביר להניח לא תסכים להשאיל אותו לקבוצות הללו, מכיוון שאלה הקבוצות מהן מכבי חוששת.

אני הייתי ממליץ לכדיר לחזור הביתה, וכשאני אומר הביתה, אני מתכוון לחזור לגלבוע. שם הוא פרח בעונה שעברה, שם הוא יפרח גם השנה. אין מקום טוב יותר עבור שחקנים צעירים מאשר גליל גלבוע. בית ספר או קולג' אם תרצו לגידול שחקנים צעירים, תנאים אופטימאליים, אוויר צלול, והראש? הראש רק בכדורסל. אלישי כדיר בן 22 בסה"כ, יש לו עוד הרבה שנים לשחק כדורסל, וחוזים כמו החוזה עליו חתם השנה במכבי תל אביב יגיעו, ואפילו בסכומים גדולים יותר. אלישי כדיר הוא כישרון גדול, שחקן קשוח שלא מפחד מאף אחד, שחקן עם כוח רצון, נשמה והקרבה. אין לו מה לדאוג. אלא אם כן יישאר במכבי תל אביב. אם יישאר במכבי, כדיר יגמור לעצמו את הקריירה.

לאחר עונה כל כך מוצלחת, אלישי כדיר לא יכול להרשות לעצמו לא לשחק עונה שלמה. זה יחזיר אותו 3 שנים אחורה. הוא יאבד מהביטחון, יאבד מהרצון שכל כך מאפיין אותו, ויאבד מחדוות המשחק. (מישהו יודע איפה דרור חג'ג'?), דרור חג'ג' הגיע למכבי תל אביב לאחר מספר עונות מצוינות במדי הפועל ירושלים. הגיע למכבי, וכך נעלם. לאחר עונת ייבוש במכבי עבר חג'י למכבי חיפה, אבל הוא כבר לא היה אותו שחקן. השנה חג'ג' משחק בעירוני אשקלון. במקום להמשיך בקו עלייה בהפועל ירושלים, הוא עבר למכבי תל אביב עבור חוזה שמן, ומשם הדרך למטה הייתה מהירה יותר מכדור באולינג שנופל מבואינג 747.

אסור שזה יקרה לאלישי כדיר. אלישי צריך להסתכל במראה, ולשאול את עצמו אם הוא רוצה להמשיך לשחק כדורסל ברמות הכי גבוהות שיש, או שהוא רוצה להיות נער פוסטר עם דירה בגיל 22, ובעצם להיות ממשיך דרכם של גרין, ששון וחג'ג'.

לטור הדשא של גליל גלבוע תמיד ירוק יותר
לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

התפרסם היום טור בעיתון "ידיעות אחרונות" בנוגע למצבה של מכבי חיפה העונה. כתבו על הטעויות בקיץ, על החורים בהגנה, ועל כך "שהניצוץ של מכבי חיפה הלך לאיבוד…"

אל תדאגו למכבי חיפה. אומנם היא לא מפרקת קבוצות כמו בתחילת העונה שעברה, אומנם היא לא מבקיעה שלישיות ורביעיות כל משחק, אבל מכבי חיפה ממוקמת במקום השלישי עם אותו מספר הנקודות כמו מכבי תל אביב, כאשר במקום הראשון נמצאת קריית שמונה, ולא סביר שהיא תישאר שם עוד הרבה זמן.

דרך ושיטה

מה שמאפיין את מכבי חיפה יותר מכל זו דרך ושיטה. יענק'לה שחר התווה דרך, והוא לא מוכן לסטות ממנה, לא בשביל ברק יצחקי, ולא בשביל קשר איסלנדי שדורשים עליו הרבה יותר ממה שהוא שווה. לכן חיפה תמיד בצמרת, גם אם לא אלופה, היא כל שנה נאבקת על תארים, וכך יהיה גם השנה.

מכבי חיפה לקחה בעשר השנים האחרונות 6 אליפויות. היא לא זכתה באליפויות הללו בגלל שיענק'לה שחר שפך מיליונים על גבי מיליונים. כל השקעה חושבה בקפידה, וגם אם התוצאות להן חיפה ייחלה לא הגיעו באותה השנה, התוצאות הגיעו שנה לאחר מכן. דרך ושיטה.

למכבי חיפה עשרות קבוצות ילדים בכל רחבי הצפון, הם משקיעים בילדים ובנוער שלהם, זו הדרך וזו השיטה. בירם כיאל, דקל קינן, מוחמד גאדיר, יניב קטן, ליאור רפאלוב ועוד ועוד…כולם גדלו בחיפה, כולם שיחקו שנה שעברה בהרכב הקבוצה. כאשר שחקן גודל במועדון לרוב הוא יסכים לוותר עבור סכומי עתק על מנת לשחק בקבוצת נעוריו, במיוחד אם יש לקבוצה סיכוי לזכות בתואר.

אי אפשר לזכות בתואר בכל שנה

כל קבוצה רוצה לזכות בתואר, כל שחקן רוצה לזכות בתואר, לכן הם משחקים את המשחק. אבל גם השחקנים, וגם ההנהלה יודעת שזה בלתי אפשרי לזכות כל שנה באליפות (אלא אם אתה מכבי תל אביב בכדורסל). יענק'לה שחר לוקח בחשבון שלא כל שנה מכבי חיפה תסיים ראשונה, ולכן ההשקעה שלו בקבוצה היא הגיונית ולא מפוזרת. יענק'לה שחר אמר על ארקדי גאידמק שההשקעה שלו בבית"ר ירושלים היא רק עניין של זמן, וגם צדק. לכן הוא לא השתגע והשקיע מיליונים של דולרים גם כאשר גאידמק שפך סכומי עתק על כל שחקן בינוני שהמאמן רצה. זו הדרך וזו השיטה. גם השנה, כאשר מיץ' גולדהאר החליט להשתגע ולשלם לרוברטו קולאוטי, שחקן שכבר יותר משנה יכולתו דוהרת במורד הר תלול, סכומי עתק, או כאשר גולדהאר זרק צ'קים פתוחים על מנת להחתים את ברק יצחקי, יענק'לה שחר לא נכנס לפאניקה, הראש נשאר שקול וצלול, ושחר נשאר בשלו.

אם מכבי חיפה לא תזכה השנה באליפות, שחר לא יהיה מרוצה, אך הוא יודע, אם לא השנה, אז שנה הבאה (6 אליפויות בעשר שנים כבר אמרנו?).

אז למה אומרים שמכבי חיפה כבויה?

אפשר להבין למה אומרים שמכבי חיפה כבויה. הסיבה היא, שפשוט התרגלו לראות אותה דורסת קבוצות. אבל טיפה סבלנות לא תזיק. מכבי חיפה סובלת ממכת פציעות קשה מאוד השנה, ובכל משחק לפחות שני שחקני הרכב חשובים לא משחקים. בנוסף עזבו אותה 2 הבלמים, דקל קינן וג'ורג' טשיירה אשר היו מצוינים בשנה שעברה. שי מימון וקאנוטו עוד לא משחקים טוב ביחד, אבל תנו להם זמן. בלמים דורשים תיאום, וזו השנה הראשונה שהם משחקים יחד. ועדיין, מכבי חיפה במקום השלישי.

בנוסף למכת הפציעות, וחוסר תיאום הבלמים, אומרים שאין למכבי חיפה מנהיג. יניב קטן, המנהיג הבלתי מעורער של מכבי חיפה פצוע רוב הזמן ולא משחק הרבה, אז מי ינהיג? ליאור רפאלוב צריך לקחת את הקבוצה על עצמו, זו ההזדמנות שלו להראות שהוא שחקן אחראי ובוגר. אין עוררין לגבי הכישרון האדיר של רפאלוב, אבל זו צריכה להיות השנה של רפאלוב, במיוחד כאשר יניב קטן לא משחק.
השאלה אם לליאור רפאלוב "יש את זה", האם הוא יוכל להוביל את מכבי חיפה. גם אם חיפה לא תיקח תואר, רפאלוב צריך להיות המנהיג של הקבוצה השנה.

גם אם מכבי חיפה לא תיקח את האליפות השנה אל תדאגו לה. יש גם את שנה הבאה, בינתיים צומחים שחקנים נהדרים בקבוצה. שלומי אזולאי, סולליך, אייל גולסה, אלכסנדר זהבי, זו הדרך וזו השיטה של מכבי חיפה. קבוצה כמו מכבי חיפה רוצה לזכות בכל התארים כל שנה, אבל גם היא יודעת שזה כמעט בלתי אפשרי, לכן משקיעים נכון, מטפחים את הצעירים, ושומרים על יציבות.

6 אליפויות בעשר שנים זו יציבות של חומת סין. בית"ר ירושלים של גאידמק ומכבי תל אביב של גולדהאר זו חומת ברלין.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

כולם יודעים שהכדורגל הומצא באנגליה. כולם יודעים שלונדון היא בירת אנגליה, וכולם יודעים שלונדון היא בירת הכדורגל העולמי. או שאולי לא?

מפת לונדון בכדורגל היא דבר מדהים. בלונדון קיימות 13 קבוצות מקצועניות, ועוד 80 ליגות חובבניות המאוגדות תחת איגוד הכדורגל של לונדון.

בפריימיר ליג האנגלית ישנן 5 קבוצות מלונדון הקבוצות הן צ'לסי, ארסנל, טוטנהאם, ווסטהאם, ופולהאם. ללונדון יש 3 נציגות בליגת האלופות(!!!). דבר מדהים לכשעצמו.

בליגת המשנה, הצ'מפיוניס שיפ ליג קיימות בלונדון 3 קבוצות – קריסטל פאלאס, מילוול, וקווינס פארק ריינג'רס (כולן היו בעבר גם בפריימיר ליג).

בליגה השלישית של אנגליה קיימות בלונדון 4 קבוצות – ברנפורד, צ'רלטון, דאגנהם & רטברידג', ולייטון אוריאנט.

קבוצות הכדורגל בלונדון נקראות על שם השכונות בהן הן נמצאות. ולכל קבוצה יש אצטדיון ביתי משלה, שלא כמו בישראל, אשר בתל אביב יש 3 קבוצות בליגת העל, וכולן משחקות באותו האצטדיון.

תארו לכם שבתל אביב הקבוצות היו נקראות על שם שכונות – הפועל פלורנטין, מכבי נווה צדק, ואליצור הדר יוסף. ולכל קבוצה היה את המגרש שלה. יום שבת בתל אביב היה מרתק, וההזדהות עם הקבוצות הייתה אפילו יותר גדולה ממה שהיא היום.

לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

מולי קצורין חתם ל – 5 שנים כמנהל המקצועי של איגוד הכדורסל. מה שעשה רושם כמהלך הטוב ביותר של איגוד הכדורסל בשנים האחרונות, פתאום התפוצץ להם בפרצוף, ושי שני נאלץ לתווך בין אריק שיבק, מאמן הנבחרת הבוגרת לבין מולי קצורין.

אין ספק שהמהלך הוא נכון, טוב, ובריא לכדורסל הישראלי. אז איפה הבעיה?

מולי קצורין ידוע בתור מאמן קשוח ולא מתפשר, והאופי של מולי לא התקפל. מייד עם כניסתו לתפקיד, דרש קצורין שיהיה עוזר מאמן אחד בלבד בנבחרת הבוגרת (כיום יש 2 עוזרי מאמן – עודד קטש ודן שמיר), אריק שיבק סירב, וכאן התחיל כל הבלאגן.

טובת האגו או טובת הכדורסל?

יש משפט שאומר If it ain't broken, don't fix it

נבחרת ישראל בכדורסל עלתה לאליפות אירופה בזכות, וללא צורך בטורניר ההזדמנות האחרונה. הנבחרת שיחקה כדורסל טוב לאורך כל טורניר המוקדמות, ולא היה חסר הרבה שתסיים גם במקום הראשון. החיבור בין אריק שיבק לעוזריו, קטש ושמיר היה מצוין, וכולם היו מאושרים. אז מדוע לפרק את החבילה המוצלחת עכשיו? בגלל אגו?

מולי קצורין לא היה רוצה שיכתיבו לו כמה עוזרי מאמנים יהיו לו, ומי יהיה עוזרו, לכן הוא צריך לקחת צעד אחורה, ולתת לשיבק ועוזריו לעשות את עבודתם כפי שעשו עד עכשיו.

מה יהיה אחרי אליפות אירופה?

לאחר הריב המתוקשר בין מולי קצורין לאריק שיבק, שי שני, יו"ר איגוד הכדורסל היה צריך לעשות משהו. הוא קרא לקצורין לשיחה במשרדו, והבהיר לו שהוא יהיה אחראי על כל הנבחרות הלאומיות חוץ מהנבחרת הבוגרת (בכל העולם, המנהל המקצועי של האיגוד אחראי על כל הנבחרות חוץ מהבוגרת).
למולי קצורין לא הייתה ברירה, והוא התרצה בסופו של דבר, למרות שבתוך תוכו הוא היה רוצה שילכו בדרכו.

אך מה יהיה עם נבחרת ישראל בכדורסל תצליח באליפות אירופה? אולי תגיע לאולימפיאדה? האם יאמצו את השיטה של מולי קצורין ויהיה רק עוזר מאמן אחד? (דן שמיר הודיע שאם עודד קטש עוזב הוא עוזב ביחד איתו). בקיצור, הבלאגן חוגג.

טיפול לא נכון של שי שני

המהלך של שי שני הוא מבורך, לתת את תפקיד המנהל המקצועי לאיש מקצוע, ולאיש מקצוע בעל עבר מפואר, והצלחות מוכחות על המגרש. אך שי שני היה צריך לבדוק מספר דברים לפני שהוא סיכם עם מולי קצורין.

שני היה צריך לברר ולסכם עם מולי קצורין לפני החתימה את כל נושא הנבחרות. על איזה נבחרות הוא יהיה אחראי, מה יהיו תחומי האחריות שלו, באיזה קו הוא רוצה ללכת. עושה רושם ששני לא בדק את כל אלה לפני שסיכם עם קצורין, ועכשיו זה בעוכריו. במקום לדבר על נושאים מקצועיים, מדברים על אגו, ולמי יש יותר גדול.

סוף סוף מבצעים מהלך ראוי, וגם הוא לא עובד. אז מה יהיה בעתיד? אם ברמת המנהלתית אנחנו לא מצליחים, נשאר רק לקוות שעל המגרש התוצאות יהיו הפוכות.

לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט