ראש לשועלים

השועל השבדי הותיק, סוון-גוראן אריקסון, חובר לחבורה מלסטר סיטי במטרה להחזירה לליגה של האריות. אולי יחד עם פיטר מסיללה ה"שועלים" יחזרו חזרה לליגה של האריות. המסע למעלה של לסטר סיטי

פיטר שילטון האגדי, גארי ליניקר וגם אמיל הסקי, הם שמות שנוצרו באקדמיה של המועדון הזה. לסטר סיטי, אחד המועדונים  הצבעוניים באיזור "האיסט מידלנס" לצד האריות מהיונייטד והסיטי, מפקידה את החזרה לגדולה בידיו של מאמן נבחרת אנגליה לשעבר, סוון-גוראן אריקסון, שיחד עם הממון התאילנדי שמסופק לו, אמור להשיב את המועדון לימים של סוף שנות ה-90, הימים בהם מרטין אוניל הצליח להביא את גביע הליגה פעמיים "לפילברט סטריט".
מאז עברה לסטר למשכן חדש ב"ווקרס סטדיום" החדיש, והחליפה מספר בעלי בית, עד שהגיע התאילנדי רקסיריאקסרון ומאז מנסה להחזיר עטרה ליושנה.

שועל שבדי דועך
סוון-גוראן אריקסון, בן ה-63, נמנה עד לפני מספר שנים על צמרת מאמני העולם. הוא נע על הקו בין שבדיה, איטליה ופורטוגל, עבר שורת מועדוני צמרת וזכה עימם בתארים, עד אשר מונה לתפקיד החלומות כביכול, כמאמן נבחרת אנגליה בשנת 2001.

חמש שנים הוא שימש כמנג'ר נבחרת "שלוש האריות", אך הדעות בקרב אוהדיה על הישגיו חלוקות מאוד. לצד הופעה מרשימה והיסטורית עם 1-5 על אדמת גרמניה, היריבה השנואה, הוא הצליח להעפיל לגביע העולמי ביפן וקוריאה רק הודות לשער ניצחון של בקהאם על יוון. בגביע העולמי עצמו, האנגלים שיחקו לא רע, אך גם עליונות מספרית במשחק שמינית הגמר נגד ברזיל לא הועילה להם והם הודחו אחרי אותו גול מפורסם של רונאלדיניו לחיבורי הקורות של דיוויד סימן.

הסיוט הפורטוגלי הוא שגזל מאריקסון הצלחות בטורנירי הגמר של אליפות אירופה ב-2004, והגביע העולמי של 2006. הפסדים לנבחרת מחצי האי האיברי עלו לו במשרה, תוך ביקורות רבות שהוא סופג מעיתוני הממלכה הידועים בקשיחותם, זאת למרות שאנגליה הצליחה לטפס במעלה הדירוג של פיפ"א.

מאז אריקסון ניסה את מזלו בפרויקט המתהווה של מנצ'סטר סיטי ללא הצלחה למרות שפיכת מזומנים יפה, ואילו בנבחרת מקסיקו הוא החזיק בתפקיד קצת יותר משמונה חודשים כושלים למדי.

היעד הבא היה בניית הפרויקט של נוטס קאונטי שניסתה לפלס דרכה למעלה באמצעות בעליה החדשים, קבוצת אנשי עסקים ים תיכוניים. שמו של אריקסון משך שמות כמו קספר שמייכל, בנו של פטר האגדי, וסול קמפבל, שאפילו לא ערך הופעה אחת במדי הקבוצה.

גם ניסיון לשקם את הקריירה שלו עם ה"פילים" מחוף השנהב לא עלה יפה למרות גביע עולמי לא רע. ועתה אולי הניסיון האחרון של השבדי בכדי לא להתרסק טוטאלית.

דיוטי פרי תאילנדי
הניסיון של הכדורגל האנגלי עם בעלים תאילנדים לא זכור לטובה, כאשר אחד טאקסין שינוואטרה, רכש בזמנו את מנצ'סטר סיטי, עוד לפני הכסף הגדול מהמפרץ, והתגלה כאדם בעל שלל צרות ומעללים. את לסטר סיטי זה לא הרתיע ולאחר שנים של הידרדרות רכש התאילנדי, וישאי רקסריאקסרון, אחד מעשירי המדינה האסייתית, את המועדון בקיץ 2010.

הונו מוערך בלמעלה מ-180 מיליון דולרים וכבעלים של רשת חנויות דיוטי פרי מצליחה, רכש רקסריאקסרון את המועדון מהבעלים הסרבי, מילאן מנדריץ', שעבר בינתיים לשפילד וונסדי הדועכת.

התאילנדי מינה לתפקיד המנג'ר את השבדי הוותיק במקומו של נייג'ל פירסון המצליח, בניסיון להעלות את המועדון על דרך המלך, ובמקביל לשקם לאריקסון את הקריירה. שמו של אריקסון משך שוב שחקנים טובים, הפעם ללסטר, כאשר קייל נאוטון ואיגביני יעקובו הגיעו לחזק את הקבוצה שנאבקה יפה על כניסה לפלייאוף העלייה לפרמייר ליג, אך לא הצליחה להשתחל פנימה.

שועלי כל העולם התאחדו
עונת אשתקד הייתה עונה טובה עבור לסטר סיטי שחזרה משהייה בליגה השלישית באנגליה, וגם עבור המנג'ר השבדי, שהצליח להעלות מעט את ערכו מחדש.
והעונה ינסו ה"שועלים" להתברג חזרה בחבורת הצמרת ובמקום שיקנה להם כרטיס עלייה חזרה לפרמייר ליג, ויחזיר לאריקסון הרבה כבוד שאבד.

מחלקת הנוער שיצרה כוכבים בדמותם של שילטון, ליניקר והסקי, יצרה גם את אנדי קינג, הקפטן בן ה-23 של לסטר סיטי. הקשר הוולשי המצוין הוא עושה משחק קלאסי וגם כובש שערים בחסד.לסטר סיטי , כדורגל אנגלי , פרמייר ליג

מתיו אוקלי, תוצר מחלקת הנוער של סאות'המפטון, נותן גם הוא מימד של כישרון, ומביא עימו ניסיון רב שנים ממרום גילו, 33. הקשר היפני, יוקי אבה, הגיע כנראה רק בעקבות הכסף התאילנדי שקיים במועדון, והוא מספק את הניסיון הבינלאומי הנוסף למרכז הקישור.

רובי נילסון הסקוטי, ג'ק הובס, שסומן בתחילת דרכו ככישרון גדול בליברפול, ולצידם סול במבה המצוין, שהגיע רק בינואר מהיברניאן הסקוטית, וברונו ברנר השוויצרי הותיק, מהווים חוליית הגנה מצוינת.

בחוד אפשר למצוא את סטיבי הווארד הוותיק (35), את דאריוס ואסל שנמצא בירידה משמעותית בשנים האחרונות, ואת פול גלגהאר, הסקוטי, שכבש עשרה שערים בעונת אשתקד ומסתמן כחלוץ המוביל של הקבוצה ממרכז אנגליה.

הרכש צפוי להגיע כאשר שמות רבים נזרקים לאוויר. שמו של אריקסון אמור למשוך שמות נוצצים יותר מאלו של קספר שמייכל, השוער הדני, שיגיע מלידס, ואריקסון זוכר לו חסד מימי נוטס קאונטי כנראה, ולי פלטייר, שגם הוא סומן ככישרון בליברפול, אך פרח דווקא במחוזות אחרים בליגות הנמוכות, ואמור לשרוף את האגף הימני.

שילוב של שועל שבדי ותיק, עם טייקון תאילנדי, אמור להעלות מעלה את ה"שועלים" מאנגליה, וזו לא התחלה של בדיחה, השועלים שואפים להעפיל לליגה של האריות.

לטור מגה-פייז
לטור יהלומים בשחור
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

הניטרליות משתלמת

שוויץ ידועה בהימנעות הפוליטית שלה. לצד רמת החיים המאוד גבוהה של תושביה, מהגרים רבים מוצאים עצמם לפתע כאזרחים שוויצרים. המרוויחה הגדולה מכך היא נבחרת הכדורגל הצעירה של שוויץ שמובלת בידי בני מהגרים לפסגות חדשות, וגם העתיד מלא זוהר

היכולת של ספרד באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21 שנערכת עתה בדנמרק לא מפתיעה, הרי מדובר במעצמה שממנה מגיעה אלופת העולם הבוגרת, והכישרונות בה לא מפסיקים לצמוח. שוויץ שתפגוש את הספרדים בגמר שיערך בשבת, היא בהחלט הראויה ביותר להופיע במעמד זה, לאחר שהרשימה לאורך כל הטורניר.
היכולת של השוויצרים עם מבט עמוק יותר על כלל הגילאים, מוכיחה כי היא לא עניין חולף, לפעמים להיות נייטרלי זה משתלם.

מקוסובו ואלבניה אנו באים
את המגמה האלבנית בשוויץ החלו שחקנים מוכרים יותר. ואלון ברהאמי, ששיחק אצל אברם גרנט בווסטהאם, וכיום נמצא בפיורנטינה, כמו גם בלרים דז'מאלי מפארמה, יצרו לילידי האזור מקום לפרוץ קדימה.

שני הלהיטים של שוויץ באליפות הזו הם בני משפחות מהגרות מאלבניה. האחד יותר נכון מקוסובו עם שורשים אלבניים, השני אלבני לגמרי.
חרדאן שקירי, בהחלט לא שם שוויצרי טיפוסי, אך כזה שכנראה יהיה שגור בתודעה שלנו בשנים הקרובות. הילד הצנום בן ה-20, הספיק להרשים במדי הנבחרת הבוגרת של אוטמאר היצפלד וגם להרשית במדיה נגד אנגליה בהפסד 3-1.

הקשר החמקמק של באזל, כבש אמנם רק שער אחד עד כה בטורניר הנוכחי, אבל אמור למצוא עצמו במקום הרבה יותר גדול מיד אחריו. שמו מתרוצץ בפנקסי הסקאוטרים ללא הרף, ובאזל תעשה עליו כמה מיליונים, כאשר המבורג הגרמנית דולקת אחריו ומובילה במרדף.

גם מלך השערים של השוויצרים בטורניר, אדמיר מחמדי, שמגיע מפ.צ ציריך, הוא אלבני במקור. מחמדי גם הוא בן 20 ולבש אף הוא את המדים של הנבחרת הבוגרת. החוש שלו לשערים יוביל אותו בקרוב מאוד מעבר לנופים השוויצרים. חבריהם לנבחרת אדריאן נקיצ'י גם הוא מציריך, וסקלזן גאשי מבליזונה הם ילדי האזור, כמו גם חלוצה של שאלקה, מאריו גאברנוביץ'.

כמוהם הנציגים היותר צעירים שלקחו את שוויץ עד לזכייה בגביע העולמי לנבחרות עד גיל 17, בטורניר שנערך בניגריה לפני שנתיים, ועשויים להיות עוד יותר מרשימים מהדור הנוכחי. פאג'טים קאסאמי, החלוץ האימתני בן ה-19 של פאלרמו האיטלקית שנולד בכלל במקדוניה, והאריס ספרוביץ', ממוצא בוסני, שכבר מככב בפיורנטינה. בעוד גרניט שארה, האלבני במקור, נמצא בסגל הבוגר של היצפלד כבר בגיל 18, ומסומן כהבטחה גדולה מאוד.

הסמיכות לגבול עם אלבניה ומלחמת האזרחים בקוסובו נתנה אותותיה כאשר רבים מאזרחי קוסובו המופגזת, אלבניה ובוסניה השכנות, בחרו לברוח עם משפחתם ולהשתקע בנפלאותיה של שוויץ.

מארצות תבל הגענו
מבט נרחב על סגלי הנבחרות השוויצריות, מביא עימו את הבשורה כי לא רק הבורחים מהקרבות עקובי הדם באיזור קוסובו הם שבנו לשוויץ עתיד ורוד בכדורגל. האחים יאקין, היו לסנוניות הראשונות, כאשר בחרו בשוויץ לנבחרתם, למרות מקורות טורקיים.

בנבחרת הנוכחית של היצפלד מככבים דווקא אלו שהם לא ילידי ברן, ציריך, או סט. גאלן. יוהאן דג'ורו, הבלם המצוין מארסנל, הוא ילד חוף השנהב, בעוד גלסון פרננדס, עם עבר בסיטי ממנצ'סטר, מגיע מקייפ ורדה הצנועה. הכוכבים ארן דרדיוק, הסקורר של לברקוזן, ומעל כולם הקשר הנפלא, גוקהאן אינלר, מאודינזה האיטלקית, היו המשך למגמה הטורקית ולמה שמתחולל עתה בנבחרות השוויצריות על כלל הגילאים.אוטמאר היצפלד , נבחרת שוויץ בכדורגל

החלוץ אינוסנט אמאגארה, יליד ניגריה וחבר בנבחרת המצליחה של פיירלואיג'י תאמי, היה לחילוף האחרון של היצפלד בתיקו 2-2 על אדמת אנגליה בתחילת יוני הנוכחי. חלוצה של גראסהופרס, אמור להיות אחד המחליפים הפוטנציאלים של אלכס פריי הדועך.

חלוץ נוסף שכבר הטביע חותם בזירה הבינלאומית הוא נסים בן חליפה, בעל שורשים טוניסאים, שחובר לאלמוג כהן במדיה של נירנברג בגרמניה. הוא הוליך את נבחרת הנערים השוויצרית לאותה זכייה באליפות העולם בניגריה. בן חליפה אמור להיות כוכב ברמה עולמית, והבמה בבונדסליגה תקנה יסודות טובים יותר לחלוץ בן ה-19.

ההימנעות הפוליטית של שוויץ פיתחה לה מסורת של מדינת מהגרים. שפה לאומית אחת הרי אין לה, ובין האיטלקית, הצרפתית והגרמנית אפשר רק לבחור. למרות שכלל מערב אירופה נהנה מהגירה עולמית בתחומי הספורט, עושה רושם כי שוויץ תהפוך לאחת הנבחרות המרשימות בעתיד הלא רחוק.

בדנמרק 2011, הם עומדים רגע לפני זכייה בטורניר, על אף שאינם פייבוריטים אל מול הספרדים, אך בניגריה 2009, בגביע העולם לנבחרות נערים, הצליחו השוויצרים לגבור על מי שנחשבים היום לכוכבי המחר, ביניהם ניימאר מסנטוס. עם מאמן כהיצפלד על הקווים, שיחנך היטב את הדורות הבאים, פסגות האלפים השוויצרים יצבעו באדום לצד הלבן המושלג.

לטור העתיד כבר כאן
לטור יהלומים בשחור
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט

 

יחי הבחירות

דראפט 2011, שיערך מחר בלילה בניו ג'רזי, לא טומן בחובו הרבה שמות מרשימים. ערך האירופאים מקבל משנה משמעות, אבל בכל זאת ישנם כמה שמות שיכולים להפוך לרול פלייר משמעותי. הרי לא כולם התחילו כדריק רוז

הדראפט ההוא ב-2003 ממנו יצאו אחד אחרי השני אולסטארים היה כנראה יוצא דופן. לברון ג'יימס, דווין וויד, וכריס בוש מוצאים עצמם היום באותה קבוצה.
כרמלו אנתוני מנסה להעצים את החברים מה"תפוח הגדול", כריס קיימן הוא סנטר יעיל בקבוצה חלשה כמו הקליפרס, וקירק היינריך הוא פוינט גארד לגיטימי כמעט בכל קבוצת NBA.

תיקחו למשל את טיישון פרינס, בחירה מספר 23 בדראפט שנערך שנה קודם לכן, וכזה שהפך לרול פלייר מצוין במדי ה"פיסטונס" מדטרויט. גם אלו שנבחרו בדראפט של 2004 בזה אחר זה במקומות ה-24 עד ה-26 הפכו שחקנים משובחים עם השנים. דלונטה ווסט, מאפשר לריי אלן לנוח בלי לפחד שלא תהיינה נקודות לבוסטון, טוני אלן, הוא שר ההגנה של ממפיס, אחת מכוכבות הפלייאוף האחרון, וקווין מרטין, הוא אחד מצלפי השלשות של הליגה.

גם בדראפט 2011 לא מסומנים כוכבים גדולים כפי שסומן רוז ב-2008, אבל אלו שיבחרו יכולים בהחלט להיות תואמי ג'ון וול או ברנדון ג'נינגס, וזה בכלל לא רע. אז הנה כמה מהשמות שיעשו את הדראפט הקרוב

קיירי אירווינג
הפרשמן בן ה-18 של תיכון סט. פטריק צפוי להיבחר ראשון על ידי הקליבלנד קאבלירס. הוא צפוי גם להיות הרכז השלישי ברצף שזוכה לבחירה הראשונה בדראפט. בעוד רוז הפך סופרסטאר ענק, ג'ון וול שנבחר אשתקד במקום הראשון, עשה קולות מעניינים של מי שיהפך לכוכב, והמעמסה של קליבלנד תיפול עתה על אירווינג הצעיר. האם זהו המחליף של לברון? בטוח שלא, אבל כשהבחירה הרביעית צפויה להגיע גם כן לקאבס וכשלצידך מורה כבארון דיוויס, אין ספק שבאוהיו יבנו ויהנו בשנים הקרובות מחדש.

דריק וויליאמס
אם קליבלנד לא הייתה מקבלת את הבחירה הראשונה, סביר להניח שהפורוורד של אריזונה היה נבחר ראשון. עם נתוניו הפיזיים אי אפשר להתווכח, למרות שבליגה של הגדולים הוא צפוי לשחק בעמדת הסמול-פורוורד. שחקן מאוד מגוון, וגם חכם שצפוי לעזור ל"זאבים" ממינסוטה, ולהפוך אותם לקבוצה של יותר מאיש אחד. קווין לאב ממתין בציפייה

קמבה ווקר
הקומבו גארד, קמבה ווקר, שמגיע כאלוף מכללות עם קונטיקט וכשחקן עם ציפיות אדירות. ג'ים קלהון בטח הטמיע בו את היסודות בצורה הטובה ביותר. הוא נופל למקום שאמור להיות הולם עבורו. קבוצה צעירה ששואפת להיבנות נכון. דווין קייסי, מאמנה החדש של הטורונטו ראפטורס, יהיה לו בדיוק האיש הנכון במקום הנכון, וקמבה, יליד רובע ה"ברונקס" בניו יורק צפוי להיות אחת ההצלחות הגדולות של הדראפט הקרוב.

קליי תומפסון
עוד שחקן שמגיע למקום הנכון עבורו כנראה. השוטינג גארד שיכול גם לשחק כסמול-פורוורד במידת הצורך  מגיע אחרי צליפות רבות במדיה של מכללת וושינגטון. אם הכל ילך כשורה, מילווקי צפויה לחזור לעמדת הפלייאוף כאשר יהיו לה לצידו של תומפסון שחקנים מוכשרים כמו ג'נינגס, בוגוט ומייקל רד. תומפסון עצמו בהחלט יכול לפנטז על הרמות הגבוהות, ולא סתם הוא מקבל השוואות למרקו בלינלי, הקלעי האיטלקי.

ג'ימר פרדט
אחד הקלעים המרשימים בדראפט הנוכחי צפוי להיבחר קצת אחרי העשירייה הראשונה וזה רק בעקבות נחיתות פיזית. פרדט, בוגר מכללת "בריגהאם יאנג" הצנועה, יכול להיות עם השנים שם מבוקש כשחקן משלים וקלעי בחסד. לא סתם הוא מקבל מחמאות ללא הרף אילו מקווין דוראנט שצייץ בטוויטר האישי: " פרדט הוא הקלע הגדול בעולם". ימים יגידו אם דוראנט צדק, אבל ג'ימר, בן לנוצרי מורמוני ונוצריה קתולית צפוי להמשיך ולצלוף גם בליגה הטובה בעולם.ג'ימר פרדט - דראפט 2011

ביסמאק ביומבו
את המשחק שהביא לדאלאס את האליפות אתם בוודאי זוכרים, אז כנראה שגם את איאן מהאינמי הצרפתי שהיה אחד מהבולטים בו. ביומבו הקונגולזי, בסך הכל בן 18, וצפוי להיות גם כן ללוחם כמו אותו מהאינמי.
הוא אחת הסנסציות של הדראפט הקרוב, ומגיע כמעט ללא ניסיון, אבל אם פואנלברדה הספרדית נתנו בו אמון בגיל כה צעיר, גם בפילדלפיה, היכן שיש שיהיו לו יותר תנאים להשתבח, ביומבו עשוי להיות אחת התגליות של הדראפט הזה, ושמות כמו טרבור אריזה או טיישון פרינס הם כבר מזמן לא משהו זניח.

עוד כמה שמות מעניינים יהיו אנס קאנטר הטורקי המצוין שיבחר כנראה גבוה מאוד, כמו גם יאן וסלי הצ'כי העצום, מרקוס מוריס שיחזק את ג'ורדן ושארלוט כנראה, ומרקיף מוריס שיוסיף מחץ לאינדיאנה הנבנית, וכן כן, גם ג'רמי טיילר, שלא ממש הרשים בפסגת הכרמל, אבל לפסגות אחרות הוא כנראה יגיע.

הדראפט תמיד מושך עיניים בין אם הוא מרשים יותר או פחות. הטריידים שמגיעים בעקבותיו לא פחות מעניינים כמו גם הכישרונות שמתהווים בזכותו. ככה בונים שוויון ושומרים על איכות. איך אומרים, הלוואי עלינו.

לטור סיכום העונה ב – NBA
לטור אוקלנד רוצה אקשן
לטורים נוספים בקטגורית NBA
בחזרה לעמוד הבית – קליק אתר ספורט

יהלומים בשחור

בימים אלו נערכת אליפות העולם לגילאי 17 במקסיקו. בין כל הכישרונות שמתרוצצים על מדשאות מקסיקו סיטי וגוודלחארה, צדות את העיניים הנבחרות האפריקאיות שמגיעות דווקא מרואנדה, קונגו, ובורקינה פאסו, אלופת היבשת לגילאים האלו. האם ההגמוניה של המעצמות האפריקאיות בסכנה?

הופעתה של חוף השנהב בטורניר הגביע העולמי לנבחרות עד גיל 17 נתפסת כחלק מהשגרה של טורנירים כאלו, בעוד שמותיהם של בורקינה פאסו, קונגו ורואנדה עשויות להרים הרבה גבות עבור מי שהכדורגל האפריקאי מוכר לו. בורקינה פאסו היא אמנם אלופת היבשת לגילאים האלו, אך רגע לפני שמשתנים סדרי העולם ביבשת השחורה, מבט על הכישרונות שעשויים לשמר את המצב הנוכחי.

אחמד מוסא בוא לפה
לא, לא מדובר במגן השמאלי של הפועל תל אביב בשנות ה-90, זה שגדל בלוד. חלוצה נמוך הקומה של ונלו ההולנדית, 1.70 מ', מסומן כבר בגיל 18 כאחד מחלוצי העתיד של הנבחרת הניגרית. הוא כבש שבעה שערים העונה במדי הקבוצה ההולנדית, וצד את עינייה של אייאקס שזיהתה את הפוטנציאל ורצתה לרכוש אותו, אלא שבינתיים טוטנהאם ובורוסיה דורטמונד גם הן סימנו את היהלום החדש של ה"נשרים".

המגן השמאלי, צ'יבוזור אוקוונקו, שעדיין לא עזב את אדמת ניגריה, עשוי בשנים הקרובות להוות תחליף לטאייו המצוין, הרכש החדש של מילאן.
בקבוצה מצפון איטליה אפשר למצוא כישרון ניגרי נוסף אנאמנדי אודואמדי, או בקיצור אודו, שכבר זכה ללבוש את מדיה של הקבוצה הבוגרת של מילאן בגיל 20. וגם בצידה השני של מילאנו גדל כישרון ניגרי ענק, ג'ואל אובי שמו. שחקן הכנף בן ה-20 כבר זכה לערוך למעלה מעשר הופעות במדי הנר ואזורי.

בטורקיה גדל כשרון ניגרי ענק, העונה לשם, עמנואל אמנייק, והוא החלוץ החדש של האלופה, פנרבחצ'ה. אמנייק נרכש מקראבוקספור לאחר שהפציץ כמות שערים נכבדת במדי המועדון הצנוע.
הכישרונות הניגרים מותירים למאמן סמסון סיאסיה ראש שקט גם כאשר נוואנקו קאנו יחליט לתלות את נעליו בקרוב.

דרוגבה, מאחורייך
חוף השנהב שתפגוש את ישראל לפני המשחק המכריע של הנבחרת שלנו, נגד יוון, תגיע כנראה בהרכב חסר להתמודדות.
מי שכן יחשפו בעינינו הם היורשים של דרוגבה במדי ה"פילים". ווילפרד בוני, בן ה-22, חלוצה של ויטסה ההולנדית, וסיידו דומבאיה, מצסק"א מוסקבה הם צמד החלוצים שכנראה יובילו את החוד של הפילים בשנים הקרובות.

בעוד דומבאייה כבר הוכיח עצמו בליגה הרוסית החזקה עם כמות יפה של שערים, נקלע בוני שהגיע רק בינואר האחרון לקבוצה מארנהיים, לעונה חלשה מאוד של הקבוצה והתקשה להרשים בכיבושים, אך הכישרון שלו פרץ עוד בימיו בספרטה פראג הצ'כית.

כדי לשים לב גם למקס גראדל, האנגלי שניצל את שורשיו האפריקאים בכדי לקבל זימון. גראדל היה לאחד המצטיינים במדי לידס יונייטד בליגת המשנה של אנגליה, והוא צפוי להתקדם במהרה לקבוצות טובות יותר.

ובכדי שלא ישתנו סדרי עולם
גם גאנה וקמרון עובדות קשה בכדי ליצר שחקני עתיד שלא יתנו לנבחרות שמופיעות עתה בטורניר במקסיקו לשנות את הסדר בין אריות הכדורגל ביבשת השחורה.

ה"אריות", כפי שמכונים הקמרונים, נהנים מסגל שברובו מככב בליגות אירופה השונות, מעל כולם בולט כמובן הכוכב, סמואל אטו. לצד איזרוחו של ג'ואל מאטיפ, הכישרון של שאלקה, יליד גרמניה, צפויים הקמרונים להנות בשנים הקרובות מהנרי ביינבנו, בן ה-22, שמרשית בליגה השוויצרית במדי יאנג בויז, וצפוי להענות לחיזורים מהליגה הצרפתית, וכמוהו ז'אק זואה, בן ה-19, מבאזל, שעתיד להיות שם גדול הרבה יותר.

גאנה, תמיד הייתה למפעל להצלחות בטורנירים לגילאים צעירים. במונדיאל האחרון לנבחרות בוגרות שהתקיים קרוב לבית, בדרום אפריקה, הם היו לנבחרת המרשימה ביותר מבין האפריקאיות. לי אדי, ודומיניק אדייאה, שסייעו לפרטיזן בלגרד בקמפיין ליגת האלופות אשתקד, לצד הצמד של אודינזה האיטלקית, עמנואל אגיימאנג-באדו וקוואדו אסמואה  עשויים להוות המשך להצלחה האחרונה של "הכוכבים השחורים" מקיץ 2010. גאנה היא נבחרת צעירה, כך שהשחקנים המוכרים יותר בדמותם של מייקל אסיין, דרק בואטנג, פרינס בואטנג ואסמואה גיאן גם הם אינם מעבר לשיא, ויוצרים שלד לשנים ארוכות של יציבות.

אז בעוד בורקינה פאסו בונה לעצמה עתיד ורוד, וקונגו ורואנדה משאירות את מלחמת האזרחים בארצם מאחור, ונאבקות מול המעצמות מאנגליה והולנד כשוות לגמרי, ואפילו מרוקו עושה קולות של מי שעשויה לחזור ולאיים על המעמד של הנבחרות הבכירות מאפריקה, עושה הרושם כי לא כל כך מהר ינשלו אותם מהכס המלכות. העתיד צבוע הרבה שחור, שחור בגוון הזהב.

לטור צ'ילי-רוטב חמוץ? מתוק!
לטור העתיד כבר כאן
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

צ'ילי – רוטב חמוץ? מתוק!

בעוד שבוע וחצי יפתח הטורניר הגדול של הקיץ, הקופה אמריקה, אליפות דרום אמריקה בכדורגל. מעבר לארגנטינה וברזיל הפייבוריטיות, עשויות כמה נבחרות לרתק אתכם למסך. נבחרת צ'ילה היא אחת מהן, מדובר באחת הנבחרות המרעננות בנוף הכדורגל העולמי כיום

הכל מוכן לגמר קלאסי בין ארגנטינה לברזיל על אדמת בואנוס איירס. המארגנים כמובן סידרו לשתי הנבחרות את האופציה להיפגש אם הכל ילך כמתוכנן ב-24.7 ב"מונומנטל".
צ'ילה בסך הכל מתוכננת להיות שם כניצבת, אך לקלאודיו בורגי וחניכיו תוכניות אחרות לגמרי, לא בטוח שאותם מארגנים יזכו למשאלת ליבם.

הצל של צ'ילה
הצ'יליאנים תמיד היו כאן. הם הופיעו כבר במשחקי הגביע העולמי הראשון, ב-1930, והמשיכו את השושלת להשתתפות בעוד שבעה טורנירים, כשרגע השיא היה בטורניר אותו אירחה צ'ילה ב-1962. צ'ילה סיימה במקום השלישי המכובד והמוכר. למה מוכר? כי גם בטורנירי ה"קופה אמריקה" הצ'יליאנים חוו חמש פעמים את המקום השלישי, אך עם זאת גם ארבע פעמים את המקום השני.

גם אסונות הטבע כמו רעידת האדמה שחוותה צ'ילה ב-1960, לצד התפרצויות הרי געש לא מנעו מצ'ילה לפתח עשרות שחקני כדורגל מוכשרים. החל מלאונל סאנצ'ס הכוכב הצ'יליאני של אותו מונדיאל ב-1962, דרך החלוץ קרלוס קאשלי, שלהבקיע לא ממש היה קשה לו, ועד הימים של איבן זאמורנו ומרסלו סאלאס בעשור האחרון של המאה ה-20, במשך כל שנות ההיסטוריה של הכדורגל העולמי הכדורגל הצ'יליאני פיתח מסורת מכובדת של השתתפויות בטורניר גדולים.

התעצמנו מאז
מרבית הכישרונות הצ'יליאנים מגיעים מקבוצות הבירה, סנטיאגו. אוניברסידאד קתוליקה, אוניברסידאד דה צ'ילה, פלסטינו וגם הקבוצה המצליחה ביותר קולו-קולו מגיעות מהבירה, כולן נחשבות למפתחות כישרונות גדולות, כאשר השמות המפוארים שהוזכרו קודם לכן הן תוצר של אותן הקבוצות.

הליגה הצ'יליאנית מתפתחת ונחשבת לאחת מארבע הליגות הטובות בדרום אמריקה. כמות השחקנים הצ'יליאנים שיוצאים לאירופה נמצאת בעלייה וכתוצאה מאיכות הליגה המשתפרת, כך גם איכות הכדורגלן הצ'יליאני.

קלאודיו בורגי, מאמנה של בוקה ג'וניורס בעונת אשתקד, מונה רק בפברואר האחרון למאמן הנבחרת הצ'יליאנית כאשר הוא מביא עימו רקורד מצוין מהליגה המקומית ועוד אליפות אחת בליגה טובה יותר, הארגנטינאית (יחד עם ארחנטינוס, 2010). בורגי קיבל את הנבחרת מארגנטינאי אחר, מרסלו ביילסה, שהשאיר לו בסיס מצוין של שחקנים ומגוון כישרונות שהכדורגל הצ'יליאני לא חווה מעולם.

המלפפון החם באירופה כיום, אלכסיס סאנצ'ס, גדל דווקא במועדון קטן בשם קורבלואה, אך עבר דרך קולו קולו וריבר פלייט מארגנטינה בדרכו לשתף פעולה עם מסי בעונה הבאה בברצלונה. סאנצ'ס רק בן 22 ובטורניר הקופה כבר אמור להיות מי שינהיג את הנבחרת הצ'יליאנית הזו, כאשר תג המחיר של 39 מיליון יורו שבארסה מוציאה עליו רק מוסיף ציפיות, זהו לא דבר ש"אל ניניו מארביליה", להלן ילד הפלא, יפחד להתמודד איתו, לפניו עוד שנים עמוסות תארים.

שורת הכישרונות לא נגמרת בסאנצ'ס. גארי מדל, הפיטבול, שגדל במדי קתוליקה, מגיע אחרי טבילת אש בבוקה ג'וניורס מארגנטינה והשתפשפות בליגה הספרדית במדי סביליה.
ארתורו וידאל, הוא אחד השחקנים הטובים בבונדסליגה ומבוקש על ידי באיירן מינכן, זאת למרות שלברקוזן איננה מתלהבת לשחררו.
וגם שחקנים כמו מרקו אסטרדה ממונפלייה בצרפת, מתיאס פרננדס מספורטינג ליסבון, לואיס חימנס מצ'זנה, ופליפה סיימור המוכשר שנרכש לאחרונה על ידי גנואה מאיטליה, הם שחקנים איכותיים ביותר שמוסיפים עומק לקישור הצ'יליאני.

קלאודיו בראבו משחק בספרד כבר כמה עונות, וכמוהו פאבלו קונטררס מפאוק סלוניקי וגונזלו חארה מווסט ברומיץ' שמביאים עימם את השקט להגנה. הומברטו סואזו הסקורר האימתני, וז'אן בוסאז'ור שהרשים במונדיאל האחרון בדרום אפריקה ונקנה על ידי בירמינגהאם האנגלית, מהווים תוספת כוח משמעותית לסגל של בורגי.

הלהיט האחרון מתוצרת קולו קולו, דייגו רוביו, מוצא עצמו בסגל הנבחרת הבוגרת כבר בגיל 18 ומסומן כחלוץ העתיד של צ'ילה. לצידו עוד כמה כישרונות שעוד לא מצאו את הדרך לאירופה, אך טורניר טוב יכול בהחלט לסדר להם במה במקום טוב יותר.

ארגנטינה וברזיל הן הפייבורטיות הברורות, אבל הכישרון העצום ש"לה רוחה", האדומים מצ'ילה מביאים לטורניר הקופה אמריקה, יחד עם מאמן מנוסה כקלאודיו בורגי, עשוי להפתיע את הפרשנים, אז אל נא להספיד אותם. וגם אם זה לא הזמן שלהם, העתיד עבור צ'ילה הוא בכלל לא חמוץ אלא מאוד מתוק.

לטור אריזה איטלקית
לטור אורות קטארים
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

 

מגה-פייז

ניוקאסל יונייטד רוצה לעשות צעד קדימה בטבלת הפרמייר ליג. אחרי הגדולות של הליגה היא מבצעת רכש מרשים והיד עוד נטויה כשעד כה לא שפכו המגפייז כסף על סכומי העברה והחתימו רק שחקנים חופשיים. הרווח שקיים על עסקת אנדי קארול עשוי להפוך את עונת המלפפונים לחוויה אף יותר מרתקת עבור יושבי הסט. ג'יימס פארק

שנות הזוהר של אמצע שנות ה-90 בימים שאלן שירר, פיטר בירדסלי, לס פרדיננד ופיליפ אלברט היו אלו שהתחרו באלכס פרגוסון והיונייטד שלו בפסגת הפרמייר ליג, הימים שבהם קווין קיגן נשא את ניוקאסל שלו לתצוגות כדורגל מרהיבות נותרו חקוקות בזיכרונם של אוהדי ניוקאסל, כנראה לנצח.

עם ההחתמות האחרונות של יוהאן קבאיי, דמבה בה וסילבן מארבו יכולים האוהדים הנפלאים של הקבוצה מצפון-מזרח אנגליה להתחיל לחייך ולפנטז אחרי הצניחה של השנים האחרונות.

ארוכה הדרך אל העושר
ניוקאסל הוא אחד המועדונים הותיקים באנגליה. היסטוריה של כמעט 120 שנה, ולמרות זאת התארים האחרונים של המועדון היו לפני למעלה מ-55 שנים. המאבקים האחרונים בצמרת הפרמייר ליג היו לקראת סיום שנות ה-90, אך מאז חל גל של חוסר יציבות שעלה בחילוף מאמנים מאסיבי.

קני דלגליש, בובי רובסון המנוח, גלן רודר וסם אלרדייס עברו במועדון מאז אותה תקופה זוהרת עם אלן שירר, פאוסטינו אספרייה ודויד ז'ינולה.
כריס יוטון הופקד על החזרת המועדון לפסגת הכדורגל אחרי שנשר בתום עונת 2008-09 לליגת המשנה, הצ'מפיונשיפ. יוטון וה"מגפייז" מחצו את ליגת המשנה וחזרו למקום לו הם ראויים, וזאת תוך השבחת מחלקת הנוער והתוצרת המקומית.

היו"ר המושמץ מייק אשלי, שזכה לטונות של ביקורת שרובה בצדק, על החתמות מאמנים הזויות, ובעיקר על קמצנות יתרה, החל ליהנות מפירות מחלקת הנוער שלו כאשר זכה לשלשל לכיס 35 מיליון ליש"ט על מכירתו של חלוץ הקבוצה לשעבר, אנדי קארול, לליברפול בינואר האחרון.

ניוקאסל של ליגת המשנה נבנתה על טהרת שחקנים אנגלים צעירים ורעבים. לצד השבחת שחקנים מתוצרת מקומית, כמו קארול וניל ריינג'ר, ולמרות פיטוריו התמוהים של יוטון והחלפתו באלן פארדיו, המשיכו במועדון לתת אמון בתוצרת אנגלית ובפליטי קבוצות אחרות שלא מצאו מקום בסגל. דני גאטרי שהגיע מבולטון, הוא תוצר של ליברפול, לאון בסט, הגיע מקובנטרי, דני סימפסון הגיע ממנצ'סטר יונייטד, ראיין טיילור מוויגאן ודן גוסלינג מאברטון, כל הצעירים הללו מצאו מקום ראוי בקבוצת פרמייר ליג וזאת לצידם של היותר מנוסים כמו אלן סמית' הדועך, ג'ואי בארטון הבעייתי וצמד הארגנטינאים שנשארו נאמנים למועדון, פאבריסיו קולוצ'יני וחונאס גוטיירס.

אשלי הקמצן הצליח למרות חוסר השקעה כספית לבנות סגל לא רע במונחים של קבוצות אמצע הטבלה, וניוקאסל שרדה את עונת החזרה לפרמייר ליג כשהיא יכולה לסמן "וי" גם על השבחת שחקנים צעירים והוצאות מזעריות על הרכש, ותוך כדי כך לסיים במקום ה-12 המכובד.דמבה בה , ניוקאסל , פרמייר ליג

בין חוכמה לנפילה
לא הכל ורוד כאשר עוסקים בקמצנות של אשלי. נכון, עם השגת המטרות אי אפשר להתווכח, אך כשקבוצות אמצע טבלה בדמותה של ניוקאסל, כמו אברטון, בולטון ואפילו סטוק פותחות את הכיס כשצריך, אשלי בוחר להותיר אותו סגור וחתום.

דווקא שוק העברות האחרון ואולי בעקבות הביקורות שספג אשלי, ניוקאסל מייעדת את עצמה להעלות שלב בטבלה לעבר שולי הצמרת עם אפשרות להשתחל בצורה כלשהי למאבק על הכרטיסים לאירופה.

חאתם בן ארפה, הכישרון הבלתי ממומש שהגיע בעונת אשתקד ממארסיי, אמור לחזור מפציעה וצירוף נכון של שחקנים שסיימו חוזה, יכול בהחלט להשיג את המטרה עבור ה"מגפייז" שהצליחו לשים ידם על שמות מאוד מבוקשים בשוק.

יוהאן קבאיי, היה אחד ממצטייני העונה בצרפת, ושחקן חשוב מאוד במערך הדאבליסטית הצרפתית, ליל, צורף וכמוהו גם דמבה בה, שהוכיח עצמו כחלוץ פרמייר ליג טוב, זאת למרות שנשר ליגה עם ווסטהאם. גם צירופו של סילבן מארבו, חרף איום הפציעות שהוא נושא עימו, יכול להתברר כרכישה מצוינת, יש לציין כי השחקן נכשל בבדיקות רפואיות בליברפול ודווקא בניוקאסל עבר אותם וחתם על חוזה ל-5 עונות.

שמות כמו טרנקילו בארנטה, השוויצרי המצוין של לברקוזן, ועאדל טארבט, הסנצסציה המרוקאית של קווינס פארק ריינג'רס, אחת העולות לפרמיייר ליג, כמו גם אלו צ'ארלס אנזוגביה המעולה מוויגאן, ומבלוט ארדינג, הטורקי של פ.ס.ז' עשויים להיות אלו שאשלי יפתח את הכיס עבורם ויוכיח כי רצונה של ניוקאסל הוא בהחלט להתקדם מעלה.

הסיכון בהחתמת שחקנים שמרבים להיפצע כמו בן ארפה ומארבו הוא אמנם רב, אך הכישרון שטמון בסגל של ניוקאסל, יחד עם מאמן טוב שיודע את העבודה, כמו פארדיו, לצד הרווח באם הם לא ירבו להיפצע עשויים לחפות על עזיבות צפויות של המגן הנהדר, חוסה אנריקה, והחלוץ והקפטן, קווין נולאן שעבר לווסטהאם היורדת לליגת המשנה.

נשפכו על מייק אשלי טונות של ביקורות, ורובן אף מוצדקות, אך החוכמה היא להפנים ולשנות. הימים הבלתי נשכחים עם משחקי ה-3-4 עם ליברפול של סטן קולימור לא רחוקים מלחזור. ה"מגפייז" בונים קבוצת מגה, מגה-פייז.

לטור חבורת לול
לטור אברם, ברוך הבא לספרי ההיסטוריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
החזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

אריזה איטלקית

כשאודינזה האיטלקית חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מועדון הכדורגל מגראנדה, אף אחד במועדון האיטלקי לא ציפה שהחיבור הזה עתיד להסתיים בליגה הראשונה בספרד. שחקני אודינזה שלא מצאו עצמם בסגל של הקבוצה האיטלקית מובילים כעת את גראנדה הקטנה מרחק פסיעה מה"לה ליגה"

שיתוף פעולה בין מועדונים הוא לא דבר חדש. בדרך כלל אלו מועדונים מאנגליה שבוחרים איזה מועדון צנוע בבלגיה או הולנד ולשולחים לשם את שחקני הסגל הרחב בכדי שתתקבל עליהם חוות דעת מקצועית דרך השתפשפות רצינית על כר הדשא התחרותי.

בספרד דווקא נוהגות הקבוצות לפתוח קבוצת בת במסגרת הליגות התחרותיות, שהאיסור היחיד הוא על העפלת קבוצת הבת לאותה הליגה בה משחקת נותנת החסות שלה. ברצלונה של לואיס אנריקה עשתה עונה מרשימה ושיבחה שחקנים כמו תיאגו אלקנטרה, מרטין מונטויה, מארק מונאייסה, וג'ונתן דוס סאנטוס, כאלו שכבר עברו טבילת אש אצל פפ בבארסה הגדולה.
סיום עונה במקום השלישי, נתן למספר שחקנים אפשרות להתקדם לקבוצה הבכירה של בארסה, או להתפתח במקומות אחרים, וגם ללואיס אנריקה הייתה זו מקפצה עד למשרת המאמן של רומא המתעשרת.

חושבים גבוה
החיבור בין אודינזה האיטלקית לגראנדה הינו יוצא דופן. מועדון איטלקי בבנייה שכנראה חושב נכון, משתף פעולה עם קבוצה צנועה ממחוז אנדלוסיה בספרד שלא חוותה את טהרת הליגה העליונה בספרד מאז ימי הזוהר שלה באמצע שנות ה-70.

ביולי 2009 חתמו שני המועדונים על שיתוף פעולה וכעבור שנתיים התוצאות מרחיקות לכת. אשתקד זה הסתיים עם העפלה מהליגה השלישית לשנייה, והעונה היא רחוקה מאבק פלייאוף אחד מול קבוצה צנועה נוספת, אלצ'ה, מהעפלת ליגה שנייה ברצף וחזרה לפסגת הכדורגל הספרדי.

אודינזה עצמה חוותה עונה מדהימה שהסתיימה במקום הרביעי בליגה האיטלקית ובזכייה בכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. המועדון מאודינה שלאורך שנים משבח כישרונות אפריקאיים ודרום אמריקאים זוכה לפירות ראשוניים, ושחקניו אלכסיס סאנצ'ס, הוא המלפפון החם ביבשת כיום, כשגם כריסטיאן סאפטה וגוקהאן אינלר מבוקשים במועדוני הצמרת של אירופה.

המטבח האיטלקי
אלו שלא מצאו מקום בסגל המצוין של אודינזה, התנחמו בהשאלה לגראנדה בספרד. לא פחות מ-11 שחקנים עשו את הדרך לאצטדיון "לוס קראמנס" במטרה להתבשל טוב בניחוח הספרדי ולחזור מוכנים לצמרת הליגה האיטלקית.

גראנדה, הקבוצה השלישית של מחוז אנדלוסיה, לצד סביליה ובטיס (שכבר הבטיחה חזרה לליגה הראשונה), נהנית מהמשלוח האיטלקי כנגד כל הציפיות.
למרות שכבר הייתה במעמדים גדולים כמו המקום השני בליגה הראשונה, וגמר גביע המלך, האנדלוסים נהנו בשנים האחרונות בעיקר מההצלחות של סביליה.

פאבריסיאנו גונסאלס, או כפי שהוא מכונה, "פאברי", מוביל את החבורה לעונה חלומית שהסתיימה במקום החמישי בטבלה, ובמאבק פלייאוף על הכרטיס המיוחל ל"לה ליגה", שעשוי להשלים חגיגה גדולה במחוז, כאשר כל קבוצותיו תהיינה חברות בליגה הבכירה.

פביאן אוריאנה, היה אחד הכישרונות המדוברים בצ'ילה והספיק לערוך 19 הופעות בנבחרת הלאומית שלה. כיום בגיל 25 הוא מוצא עצמו כמושאל מאודינזה ומנסה לממש את אותן התקוות לחזור ולשחק בבמות הגדולות. אוריאנה היה אחד מכוכבי גראנדה העונה עם כמות יפה של שערים ובישולים. לצידו של אוריאנה אפשר למצוא את החלוץ השוויצרי אלכס גייחו עם עונת פריחה של 24 שערי ליגה, את המגן אלאן ניום מצרפת, את הקשר גיירמו סקיירה מברזיל ואת החלוץ אודיאון איגהאלו הניגרי, שסומן גם כן כפוטנציאל גדול בתחילת דרכו. כל אלו לצד הספרדים קרלוס קאלבו ודייגו מיינץ, מרכיבים חבורה שמנסה להרשים את ראשי אודינזה, אבל קודם כל קוצרת פירות עבור החבורה באדום לבן מגראנדה.

העיר היפהפייה הזו, שטומנת בחובה עשרות מבנים היסטוריים על פסגות הרי "סיירה נבאדה", ומושפעת גם מאזור החוף הים תיכוני של מחוז אנדלוסיה, מצפה בכיליון עיניים לשמחה שתגיע ממגרש הכדורגל ותמקד את העיניים במחוז אנדלוסיה לא רק בעיר סביליה.

באודינזה חשבו נכון, רצו לשבח כישרונות ושחקנים שלא השתלבו, אך הצלחת שני המועדונים הללו עשויה לסלול את הדרך לכמה מהשחקנים להיות המחליפים של סאנצ'ס, אינלר וסאפטה. או שמא אולי הם בכל זאת יבחרו לשחק בליגה הספרדית הבכירה במקום זו האיטלקית.

לטור אם אין אנז'י לי, מי לי?
לטור קרם בוואריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

מי ידע שכך יהיה – סיכום עונה ב – NBA

עונה מפתיעה ורבת תהפוכות עברה ליגת ה-NBA בסיומה נוביצקי נכנס לספרי ההיסטוריה עם טבעת אליפות. דריק רוז הוביל את שיקגו לעונה מצוינת ומנוגדת לתחזיות, סן אנטוניו סיימה את המצבר מוקדם מידי, הלייקרס ובוסטון עברו שחיקה שהזיקה להם בפלייאוף, וגם מבט על עוד כמה נקודות לציון. זו הייתה עונת הNBA- 2011

לסיום כזה לא ציפה אף אחד. דירק נוביצקי וג'ייסון קיד קשישא, הצליחו להעניק למארק קיובן, היו"ר הצבעוני, את הטבעת הנכספת. לברון ג'יימס, דווין וויד וכריס בוש, ה"ביג 3" של מיאמי יאלצו לחכות לפחות עוד שנה, אך קבוצה שמעיפה את הלייקרס בסוויפ ראויה הרבה יותר מהם לתואר.

דריק רוז, ה-MVP של הליגה, הוליך את שיקגו לעונה נהדרת שגלשה אפילו מעבר לציפיות. לוס אנג'לס, בוסטון וסן אנטוניו קרסו דווקא ברגע האמת, ממפיס ואוקלהומה דאגו לספק נחת לאוהדיהם, והניקס יצטרכו כנראה יותר שחקנים מובילים בכדי להשתדרג קדימה.

לפעמים חלומות מתגשמים
מארק קיובן, ריק קרלייל, דירק נוביצקי, ג'ייסון קיד, ג'ייסון טרי, כל אלו הם כעת אלופי ה-NBA הגאים. בעונה הבאה הם יגיעו בראש מורם לכל מגרש בו ישחקו ויאמרו בגאווה, "אתם משחקים מול האלופה, תנו כבוד!". הבחורים של קיובן וקרלייל זכו באופן מוצדק בתואר.

הם הציגו חבורה לוחמת, מגובשת ונטולת אגו שזכתה בתואר בצדק, חלפה בסוויפ על פני הלוס אנג'לס לייקרס, האלופה היוצאת, וידעה להתחבר ברגעי ה"מאני-טיים". בקבוצה כזו גם שחקנים כמו בראיין קארדינל, איאן מהאינמי ופג'ה סטויאקוביץ' הופכים למשמעותיים ברגעי האמת.

דירק נוביצקי סוף סוף זכה בתואר שנתן חותמת על כך שמדובר באחד מגדולי הכדורסלנים אי פעם, ובטח באחד מבכירי כדורסלני אירופה בכל הזמנים. ה'"ג'רמנייטור" התעלה גם ברגעי מחלה, קלע סלים רבי משמעות, ולקח את החבורה מטקסס על הגב עד הסיום המרגש.

גם לריק קרלייל המאמן, ולבעלים מארק קיובן מגיעות מחמאות רבות על העקביות וחיבור החבורה הלוחמת הזו שגם ללא קארון באטלר ורודריג בבואה הצליחה לגעת בנחלה.

לא שבר, משבר
מה לא נאמר על לברון ג'יימס. מחד, הוא הושווה לגדול מכולם, מייקל ג'ורדן. מאידך, אחרי הכישלון של פרויקט ה"ביג 3" של מיאמי היט, נשפכו טונות של ביקורות על דרך ההתנהלות שלו, והבחירה בקיצור דרך כביכול. בסדרת הגמר לברון "נחנק" למרות שהוא לא ממש אוהב את הדבקת הסטיגמה הזו, והוכיח כי הוא עדיין בן אנוש שלא יכול להתנתק מההמולה סביב.

אריק ספולסטרה גם הוא נאבק במטען שלם של ציפיות, וידע ברגעים מביכים לחבר מחדש את שחקניו ולהביאם כמעט עד לבאר, השאלה היא אם בכל זאת פט ריילי יתן לו את היציבות הנדרשת בכדי לעשות שינויים מינוריים ולחזור מחוזקים יותר בעונה הבאה.

בעוד דווין וויד התגלה לבסוף כאיש הכי יציב באזור סאות' ביץ', גם סימן השאלה סביב כריס בוש יעסיק את ראשי מיאמי הקיץ.

להתראות, שלום – זה לא נגמר
הלייקרס הגיעו שבעים מידי לפלייאוף. עונה לא ממש יציבה עברה על החבורה מהסטייפלס סנטר וזאת כמובן ביחס לציפיות ולכישרון הטמון בה. ההתרסקות מול דאלאס בסוויפ המדהים הוציאה החוצה את כל הרפש.

פאו גאסול נהיה למוקד האש כאשר חשף אווירה לא ממש חברית בחדר ההלבשה של הקבוצה.גאסול הוא גם אחד ממאכזבי העונה, כאחד שיכל להפוך את איזור הצבע של הלייקרס לאימתני ביותר הוא הרבה לשמור דווקא על חוסר היציבות, כנראה שלשאנון בראון התשובות מדוע. קובי כרגיל נתן את התפוקה שלו, אך לא הצליח לסחוף אחריו את ארטסט, אודום וביינום שסבל מפציעות לאורך העונה. עכשיו מגיע מייק בראון בשביל לחבר את ההריסות ב"עיר המלאכים".

גם בבוסטון אוספים את השברים. דוק ריברס והחבורה בירוק חוו עונה די בינונית למרות ההגעה לחצי גמר הפלייאוף.
הטרייד בו הגיעו קרסטיץ' וג'ף גרין תמורת קנדריק פרקינס לא הוכיח עצמו, ואף גרם לדעיכה ביכולות הברומטר של הקבוצה, ראז'ון רונדו, שמאז ינואר ירד במספרים דווקא לאחר פתיחת עונה מדהימה. הסגל הוותיק עם גארנט, פירס ואלן נתן מספרים טובים, אך הגיל עושה את שלו והחומר שחוק, בשביל להוות גורם אמיתי צריך הרבה יותר מכך.

מצטיינים ונהנים…או שלא
שיקגו בעונת הבכורה של תום ת'יבודו כמאמן ראשי, הצליחה מעל ומעבר. מאמן ההגנה של הסלטיקס לשעבר, הוכיח למה הבולס בחרו בו לתפקיד ובנה חבורה צעירה, נטולת אגו שהשיגה את המאזן הטוב בליגה הסדירה. דריק רוז, ה-MVP של הליגה, נתן עונה של כוכב על, חדר, חילק, חטף וצלף ממוצעים אדירים שבצדק נתנו לו את התואר.

הצוות המסייע אמנם נתן גם הוא עונה שמעבר לציפיות, אך דריק לא יכול לבד, וכשבוזר בגדר נעלם, לא מספיקות רק הצליפות של לואל דנג כשמגיע ה"מאני טיים". בכל זאת בשיקגו יכולים לסמן "וי" ענק על העונה הזאת.

סן אנטוניו הייתה בעלת המאזן הטוב ביותר כמעט עד לסיום הליגה. הספרס לחצו על הגז כנראה מוקדם מידי והשחיקה בסגל הדליל של פופוביץ' הגיעה לשיאה בהדחה המפתיעה נגד המדורגת שמינית במערב, ממפיס. פארקר נאלץ להתמודד עם הפציעה של מאנו ג'ינובילי ולקחת עליו את הפיקוד, וכשטים דאנקן כבר לא בשיא, גם ג'ורג' היל, ריצ'ארד ג'פרסון, גארי ניל, ותיאגו ספליטר לא מספיקים.

נעים סביב הממוצע
בין הקבוצות שהיו לבסוף בחבורת הפלייאוף ראוי לציין את ממפיס, שעשתה עונה מדהימה בקנה המידה שלה. זאק רנדולף פרח וקטף, מארק גאסול נתן גוף ושאב, שיין באטייה שהגיע באמצע העונה הוסיף לשווי המשקל ואפילו או ג'יי מאיו המושמץ נתן פלייאוף לא רע שהוכיח כמה כשרון טמון בו. וכל זה בלי רודי גיי, הכוכב של הקבוצה שנותר פצוע במרבית שלבי העונה. אלביס פרסלי יכול להיות גאה ב"דובי הגריזלי" מעירו.

אוקלהומה עם ראסל ווסטברוק וקווין דוראנט הגיעה עד לגמר המערב ונתנה עונה מעולה, למרות מאבק עיקש עם אותה חבורה מממפיס. את דוראנט כולם כבר סימנו כאחד מהאולסטארים של הליגה, והעונה הרכז ראסל ווסטברוק הצטרף אליו עם שדרוג יכולות ללא עוררין ותפוקה של ממוצעים נהדרים. גם סרג' איבקה, וג'יימס הארדן ראויים לציון בקבוצה של סקוט ברוקס, שעשויה להיות אחת מאריות הליגה בעתיד הקרוב.

אורלנדו נשענה יותר מידי על דוויט האוורד העצום, אך ממש לא הרשימה, פורטלנד הרוויחה את לאמרקוס אולדרידג' בעונה ענקית, אך הפציעות של ברנדון רוי הקטינו את העומק אצל החבורה מאורגון, דנבר נתנה פלייאוף סביר אחרי הטרייד עם הניקס שבעצמם חזרו לפלייאוף אחרי שנות היעדרות רבות, אך קיבלו בראש מבוסטון, והוכיחו כי גם עם אמארה סטודמאייר וכרמלו אנתוני בחיזוק בילאפס, האליפות עדיין רחוק מ"התפוח הגדול".

ניו אורלינס עם כריס פול שנתן פלייאוף אדיר, פילדלפיה עם כישרונות כג'רו הולידיי ואוון טרנר, אטלנטה עם ג'וש סמית', ג'ו ג'ונסון וג'ף טיג, ואינדיאנה שחזרה גם היא להופעה בבמה המרכזית עשו עונה טובה מאוד. הפייסרס הציגו קבוצה צעירה בראשות דני ג'ריינג'ר וטיילר הנסברו ואפשר לסמן אותם כמשהו מרענן לגמרי.

יוסטון, יוטה ופיניקס דעכו במערב, שארלוט של ג'ורדן הייתה על סף פלייאוף וראויה למחמאות, ו"הקאבס" מקליבלנד נאבקו בעידן שאחרי לברון, כל אלו גם כן שווים אזכור.

אי שם מעבר לקשת
שחקנים אחרים שראוי להזכיר את שמם העונה היו קווין לאב ממינסוטה שקבע שיא חדש במשחקים רצופים עם דאבל דאבל (נקודות וריבאונדים), בלייק גריפין שליהטט בהטבעות במדי הקליפרס שעשויים להיבנות כדבר מבטיח בשנים הקרובות, ג'ון וול, שנתן עונת רוקי טובה מאוד ויכול לקחת את הוויזארדס מבירת ארה"ב קדימה, וגם דרון וויליאמס שבחר בכסף הגדול של ניו ג'רזי והיה לאחד מהטריידים של העונה.שאקיל אוניל , כדורסל NBA

זה שיר פרידה
ולסיום פרידה משני ענקים. הראשון, פיל ג'קסון, המאמן המעוטר בהיסטוריה, עם 11 טבעות אליפות, האיש שבנה את שיקגו הגדולה של ג'ורדן, ואחר כך גם את שושלת הלייקרס עם קובי ושאקיל ראוי לכבוד גדול ומחליפו מייק בראון רק מייחל לרבע מההצלחה שלו.

והצלע השנייה או אולי הראשונה באותה "שושלת לייקרס" של פיל ג'קסון, שאקיל אוניל, ה"ביג מאן" שתלה את הנעליים אחרי 19 עונות. אחד מגדולי המשחק, שאב ריבאונדים, זכה באליפויות עם מיאמי והלייקרס ובתום עונה רוויות פציעות במדי ה"סלטיקס" מבוסטון החליט לומר שלום, וכיאה לשאקיל היה זה שלום מיוחד, באופן מבדר משהו.
שניהם יחסרו, שניהם היו חלק נכבד מההיסטוריה העשירה של ה-NBA, ושניהם ראויים לתודה גדולה על שזכינו לראות אותם על המרקע.

תמה לה עוד עונת NBA, עם הזיכרון הטרי של נוביצקי וטבעת האליפות נותר לנו רק טעם של עוד, רק שלא תהיה שביתה.

לטור אוקלנד רוצה אקשן
לטור סרט אמריקאי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אם אין אנז'י לי, מי לי?

סולימאן קארימוב, יליד דגאסטן ואחד מעשירי העולם החליט לרכוש את הקבוצה ממחוז ילדותו, אנז'י מחצ'קאלה. צמרת הטבלה נראית קרובה מתמיד, ויחד עם רוברטו קרלוס וג'אקו ערפאת מי יודע היכן זה ייעצר? הסיפור הכי חם בליגה הרוסית

דגאסטן התפרסמה בעיקר בזכות מלחמת האזרחים העקובה מדם שהתרחשה בשטחה. הצ'צנים המוסלמים, תושבי המחוז, דרשו עצמאות מאמא רוסיה.
מחצ'קאלה, בירת הרפובליקה שנוצרה כתוצאה מהמלחמה, ועדיין נחשבת חלק מרוסיה, מרכזת בעת האחרונה את תשומת הלב של הציבור המקומי, אך דווקא בנסיבות חיוביות. קבוצת הכדורגל המקומית, אנז'י, מייצרת הצלחות לצד מסע רכש מרשים, והכול אודות המיליארדר, סולימאן קארימוב, שרכש את הקבוצה בינואר האחרון.

קארימוב, המדורג במקום ה-136 של עשירי העולם על ידי העיתון "פורבס", הוא יליד המחוז, בן 45, אשר עשה את הונו בחברת "גאזפרום" בה שותף גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, והיא זו שמחזיקה גם בחלק ממניותיה של שאלקה הגרמנית.
בינואר האחרון החליט קארימוב לרכוש את המועדון אנז'י בשפה המקומית, הכוונה היא לעיר מחצ'קאלה, ולהפכה לאימפריה של ממש.

כאן נולדתי
אנז'י נוסדה רק ב-1991 עם חלוקת ברית המועצות, תחילה הופיעה בליגת המשנה, ולראשונה העפילה לליגה העליונה רק ב-1996. בעונת 2001-2002 ובעקבות מלחמת האזרחים, נאלצה הקבוצה להופיע למשחק היסטורי במסגרת גביע אופ"א נגד גלזגו ריינג'רס הסקוטית דווקא במגרש ניטראלי בוורשה כשאופ"א בצעד יוצא דופן קובעת משחק יחיד ולא שניים כנהוג בדרך כלל. הסקוטים ניצחו 0-1 ואנז'י חזרה בתום העונה לליגת המשנה.

בעונה שעברה חזרה אנז'י לליגה הראשונה וסיימה רק במקום ה-11. המאמן הוותיק גאדזי גאדזייב, שהיה עוזר המאמן של נבחרת בריה"מ שזו זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת סיאול כבר בילה כמאמן הקבוצה בעבר, אך לאחר שנות גלות ביפן וקבוצות אחרות ברוסיה חזר לקבוצה והשאיר אותה בליגה.

לרוסיה באהבה
העונה עם רכישת הקבוצה, היה נדמה כי קארימוב יביא מאמן בעל שם עולמי, אך בינתיים החליט לתת אשראי למאמן המנוסה. בכדי שיהיה לו קל יותר לבצע את המהפך המיוחל החל הכסף הגדול לשחק תפקיד, ושורת שחקנים בינלאומיים הגיעו לאצטדיון "דינמו" במחצ'קאלה.

מושבה ברזילאית הוקמה לה בסמוך לחוף הים של מחצ'קאלה. דייגו טארדלי, פעם כישרון מסאו פאולו, הגיע לחזק את ההתקפה, ז'ואו קרלוס, ששיתף פעולה עם אליניב ברדה בגנק, צורף להגנה, ומעל כולם, רוברטו קרלוס, בן ה-38, זכה לחוזה עתק של 5 מיליון דולרים לעונה בכדי לקבל את סרט הקפטן, ולהבקיע כמה שערים בבעיטות ממרחק.

למצבת הזרים מצטרפים יאן הולנדה הצ'כי, מירוסלאב סלאבוב מאוקראינה, שגדל בבורדו הצרפתית, ג'אקו עראפת, שהגיע אחרי פריחה בהפועל עכו הצנועה, ורכש טרי בדמותו של הכוכב ההונגרי של פ.ס.וו איינדהובן, באלאש דז'ודז'ק, שמגיע לספק עוד אופציה לבעיטות, ובעיקר לשבח עוד יותר את אגף שמאל של הקבוצה.

בינתיים קארימוב שהצהיר כי הוא רוצה להפוך את אנז'י לקבוצת פאר באירופה, ומתכנן לבנות לה אצטדיון מודרני, מצליח לא רע. לאחר 12 מחזורים הקבוצה מדורגת במקום השני בטבלה עם אותו מספר נקודות כמו למוליכה, צסק"א מוסקבה (לה משחק חסר), ומציגה כדורגל משביע רצון, אך הליגה עוד ארוכה, ואצל קארימוב יתכנו עוד הפתעות במסע הרכש.

דגאסטן שיוועה לימים בהם יזכירו את שמה גם בהקשר חיובי. אנז'י מחצ'קאלה משמשת לחיבור בין מיליארדר יליד המקום, ובין תושבי רוסיה כולה, מי יודע אולי בסוף העונה פוטין יגיע להעניק להם את הצלחת.

לטור אורות קטארים
לטור הבאסקים
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

אורות קטארים

בדומה למלאגה הספרדית, הקטארים השתלטו גם על פריז. הכסף הגדול מהמפרץ עשוי לשנות את חוקי המשחק בליגה הצרפתית, ולהחזיר את פ.ס.ז' לצו האופנה האירופי. הליך הבנייה שהחל לפני שנתיים צפוי לבצע נסיקה חדה

פריז סן-ז'רמן השתקמה בשנתיים האחרונות לאחר כמה שנים של דכדוך באמצע ותחתית הליגה הצרפתית. זכייה בגביע, וסיום עונה שכמעט הקנה לפריזאים מקום בליגת האלופות בעונה הבאה, הוליד תקוות כי עם כניסת המשקיעים הקטארים שהשתלטו על הקבוצה היא תשתדרג צעד קדימה ואף יותר מכך.

זהירות! כאן בונים
מועדון הכדורגל של פריז סן ז'רמן נוסד ב-1970, לאחר איחוד בין קבוצת הפרבר סן ז'רמן לבין מועדון הכדורגל פריז. ב-41 שנות פעילות הצליחה הקבוצה מבירת צרפת להפוך לאחת הקבוצות הבכירות בכדורגל הצרפתי, ושורת תארים שכללו זכייה בשתי אליפויות, שמונה גביעים וגביע המחזיקות האירופי הקנו לה את מעמדה.

כיאה לקבוצה המגיעה מעיר הבירה גם להתחבב על קהל אוהדים גדול. פריז היא עיר מעורבת בה חיים גם מהגרים ומנגד הצרפתים המקומיים הגאים, וכך גם מתחלקים היציעים באצטדיון הביתי, "פארק דה פראנס".
יציעי "הקופ דה בולון", האולטראס של הקבוצה נחשבים כנטע פאשיסטי, שמרבה לבצע פעולות אלימות נגד אוהדים ממוצא צפון אפריקאי ובעיקר אוהדי הקבוצה מיציעי האולטראס "טריבון דה אטוויל", וכמו כן אוהדי מארסיי, היריבה הגדולה, וזו שמשופעת באוהדים ממוצא זה. האירועים האלימים שכללו בין היתר הרג שוטר ועשרות תקריות אלימות גרמו לרשויות האלימות בצרפת להיאבק בתופעה ולאסור על ארגוני האוהדים האלו להגיע למשחקי הקבוצה.

במקביל לפירוק קבוצות האולטראס האלימות, החלו בפריז לבנות קבוצה עתירה בניסיון במטרה להחזיר את קהל האוהדים הביתה אחרי שנים של אכזבות. בקיץ 2008 הגיעו למועדון קלוד מקאללה, קשר הנבחרת וצ'לסי שהגיע על מנת להוסיף כוח במרכז המגרש, לצידו חזר מברצלונה לודוביק ג'ולי, וגרגורי קופה, השוער הוותיק הגיע מליון.

מקאללה, ג'ולי וקופה הסתייעו בחבורה מוכשרת של שחקנים בדמותם של גיום הוארו, שהגיע מלה האבר, החלוץ הגיע מהליגה שנייה, והספיק לרכוש מקום קבוע בסגל הנבחרת של לורן בלאן, מתיו בודמר, שהגיע מליון, מאבלוט ארדינק הטורקי, שהגיע מסושו לאחר עונת פריצה, סטפן ססניון מבנין, שכבר הספיק לעזוב לפרמייר ליג, ובעונה האחרונה גם ננה, הברזילאי המצוין שהגיע ממונאקו ונכלל בנבחרת העונה.

כל אלו הצליחו לסחוף את הפריזאים מעלה, חזרה לדבוקת הצמרת, לזכייה בגביע הצרפתי ב-2010, ולהפסד בגמר הגביע בעונה החולפת לדאבליסטית מליל. הקהל חזר לגדוש את יציעי ה"פארק דה פראנס", ופריז החלה לחלום על מצעדי שמחה בשער הניצחון.

מעמדו של מאמדו
מעל כולם הולך ונבנה דווקא בלם תוצרת בית, מאמדו סאקו, שהפך לאחד הבלמים המוכשרים ביבשת, ולשחקן הרכב גם בנבחרת הטריקולור. סאקו, בן להורים סנגלים, החל את דרכו בקבוצה הבוגרת כבר בגיל 17, ומאז חוזר על ידי קבוצות הצמרת של אירופה, ובחר להישאר בכל זאת במדים הכחולים אדומים.ממאדו סאקו - כוכב פריז סן ז'רמן
לאחרונה גם לורן בלאן החל להציבו בהרכב הנבחרת, ו"קיריקו", הכינוי של סאקו שמגיע בעקבות מגוון תסרוקות רחב שהוא נוהג להחליף, אף צפוי להתמנות בקרוב לקפטן הקבוצה מפריז. מקאללה וקופה החליטו לתלות הנעליים בתום העונה האחרונה, וסאקו יהיה בקרוב הסמל החדש של הפריזאים. עם העתיד הכלכלי המזהיר הוא לא ימהר לעזוב

אורות בדרך לשאנז אליזה
דווקא לאחר הליך בניה שהסתיים בהצלחה יחסית, ואולי דווקא בגללו, החליטה רשות ההשקעות הקטארית, לרכוש 70 אחוז ממניות המועדון. החברה הקטארית ניסתה בעבר להיכנס לכדורגל האנגלי, אך נכשלה בניסיונותיה לרכוש את מנצ'סטר יונייטד ואברטון ובחרה בסוף בקבוצה מבירת צרפת כמי שתהיה לספינת הדגל שלה.

כניסת המשקיעים הקטארים לשוק הצרפתי עתידה לשנות את כללי המשחק בליגה המקומית. ליון, מארסיי, ליל ובורדו יצטרכו להתרגל עתה לכסף הגדול של הקבוצה מהבירה, זה שכבר משך אליו את קווין גאמיירו, חלוץ הנבחרת הצרפתית המצוין, שפריז זכתה בו לאחר שנאבקה על שורותיו עם ולנסיה הספרדית, בעוד סממן לעידן החדש.
אלו דיארה, עוד שחקן נבחרת מבוקש, עשוי להעדיף את הכסף של פריז על פניה של מארסיי, וזוהי כמובן לא המילה האחרונה של הפריזאים בשוק העברות הנוכחי.

הקטארים הגיעו במטרה להפוך את פריז סן ז'רמן לא רק לאלופת צרפת, אלא גם לכזו שתתמודד באופן קבוע במסגרת ליגת האלופות ואף תהווה גורם במפעל החשוב.
ההחתמה של גאמיירו וכנראה גם של דיארה הם תחילת דרך בהשתלטות של פריז על הליגה המקומית, כזו שתוביל את ההמונים לחגיגות בשדרות השאנז אליזה. בעיר האורות כבר מזמן לא נראה אור כה בוהק

לטור החממה – סיכום עונה בליגה הצרפתית
לטור הבאסקים
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט