מחבר: אמרי מלשטיין

בספורט, לפני כל פתיחת עונה נוהגים לתת תחזית של מה שצפוי לקרות. אז הנה דברים שלא יקרו בעונת המשחקים הקרובה:

האצטדיון החדש בנתניה נחנך. ראש העיר בתגובה: "הסיסמא שלי – לפני בחירות תעשה ואז תנוח"

**

האצטדיון החדש בחיפה נחנך.

**

האצטדיון החדש בבאר שבע נחנך.

**

מגרש האימונים של הפועל חיפה נסחף, כמו שחול נסחף לפעמים, לים. בינתיים תתאמן הקבוצה באמפי שוני.

**

יעקב בוזגלו מטיח ביקורת במאמן בנו, מאור: "למוריניו הזה אין מושג. איך רונאלדו משחק לפני מאור? מישהו בכלל מכיר את אבא שלו? אני בטוח שהמאמן הזה לא ראה את הביצועים של מאור בעונת 2008\2007 בסכנין. אני עם ריאל מדריד גמרתי".

**

רובין ואן פרסי מחליט לעזוב את מנצ'סטר סיטי ולחזור לארסנל.

במכתב מצמרר, שהגיע באמצעות טיל טומהוק כתב החלוץ :"אני מצטער, ארסן, טעיתי. כל הכסף שבעולם לא שווה את זה".

 

**

פרוספר אזגי נבחר לכהן כיו"ר אמנסטי

**

אליפות אירופה לנוער/נערים/ילדים/יתומים/ילדי פנימייה עברה בצורה חלקה ובלי שום פאשלות מביכות. אבי לוזון לא נדבק בסיום לקפטן הנבחרת המנצחת מאזרבייג'אן, יוז'י מחצלחלייסבבגדכאוב.

**

יובל נעימי, דני קליין ועודד קשט התאחדו במפתיע והצטרפו למכבי תל אביב. בזמן הפגרה, בקיץ החם, דאג נעימי להעביר לעצמו את הבעלות על המזגן. המאוורר שוחרר לאלתר.

**

שיקגו בולס החליטה לשחרר את דרק רוז ולהחתים במקומו את סקוטי פיפן. תום תיבודו מאמן הבולס: "סקוטי בן 45, אבל הוא עדיין יותר בריא מרוז".

**

שאול מופז במגעים לצרף את יוגב אוחיון ל"קדימה". אוחיון צפוי להשיב בחיוב אם לא יצטרף לאחת מקבוצות הליגה האיטלקית, ספרדית, רוסית, צרפתית, גרמנית, יוונית, ישראלית או צ'רקסית.

**

שכר האתלטים בישראל יגדל בעונה הבאה ויגיע ל-1,303 שקלים בתוספת תלושים לקניית לחם.

**

שלמה שרף יזם סולחה עם אברם גרנט, אבי לוזון ואשר אלון.

המפגש בין השלושה נערך במסעדה צמחונית.

**

איציק זוהר התחיל בקריירה של קואצ'ר

**

ערוץ 2 חזר לשדר כדורגל. תם עידן האח הגדול.

**

איחוד מרגש של להקת הביטלס (כולל ג'ון לנון וג'ורג' הריסון המנוחים) הצליח להביא לאצטדיון העירוני בקריית שמונה 13 אוהדים וחגב. בהנהלה ביקשו מאוהדי מכבי חיפה לבוא לעודד אותם בהופעה הבאה של מירי מסיקה.

אז מה, נפטרנו מטביב, אה? כמה יחסרו לי הכתבות על אי תשלומים שלו לשחקנים, סינון שיחות שלהם ושל עובדים שלו, הדוגמה של "ראיין גיג" כמודל לחיקוי ושאר השכונתיות שלו. עוד מעט תחל האולימפיאדה, אז בדירוג הבעלים הגרועים בהיסטוריה טביב לוקח את מדליית הארד. ויקטור יונה כסף (אל תתעצבן חביבי, תזכור שמדובר בכסף) ואת הזהב לוקח אתם יודעים מי.

אלי טביב הלך, עכשיו נשארו רק עוד מאה כמוהו בכדורגל המקומי. בעלים שחושבים שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, רודפי פרסום, שהתהילה המפוקפקת עלתה להם לראש. כאלה שמלכלכים על המאמן בתקשורת, עושים ממנו סמרטוט ובסוף אחרי כל ההשפלות הוא נשאר לעבוד אצלם.

זאת תופעה שצברה תאוצה רק בשנים האחרונות. פעם המצב היה שונה. היה את הירושלמי שהזכרנו ו…זהו פחות או יותר. עם כל הבהמיות שהולכת היום אני מתגעגע כבר לדדש ולמפיות שלו.

ההתאחדות עומדת מנגד ולא עושה שום דבר. לא רק זה, חלק מאותם בעלים חברים בה. חלקם בעלי עבר פלילי ומפוקפק אבל האירגון מתעלם כי נוח לו.

אלה אנשים שיראו ומראים נאמנות פוליטית, אז למי איכפת שהם מטנפים את הענף? ולמה אפשר לצפות כשהיושב ראש מראה חוסר אובייקטיביות, מעודד קבוצה קבל עם ועדה וצורח על שופטים? הדג מסריח מהראש גם אם אין נמל בפתח תקווה. ואולי חבל שזה ככה, כי חסרות אטרקציות בעיר.

שרת הספורט עאלק, לימור ליבנת, עושה את מה שחברה לממשלה עושה כבר שלוש שנים. לא לעשות. צועקת כשיש מכות בליגת הכדורגל ("אני מבקשת!") כדי לקבל קצת רייטינג, אבל בפועל לא מזיזה שום דבר. ועדות זה לא פיתרון שמספק אף אוהד שראה את מה שקרה בוינטר ובאצטדיון המושבה, אלא רק כיסוי תחת. רוצים תוצאות בשטח. אחרי המכות במשחק האחרון בסדרת גמר היד בין הראשוניות לא נשמע קולה של השרה.

נמאס כבר לראות ולהקשיב לאבי לוזון הזחוח, שנבחר אחרי "הצבעות דמוקרטיות" פעם אחר פעם על ידי אנשים שפחדו להצביע נגדו בגלל תפקידו לשעבר בבנק דיסקונט.

לצערי אני לא רואה מצב להתארגנות אוהדים משמעותית באופק שתפעיל לחץ על לוזון או על שארי חברי ההתאחדות ונראה חילופי משמרות . ההפגנה שערך לפני כמה חודשיים אייל ברקוביץ' הזיזה כמו אקמול לאדם גוסס. והכדורגל פה גוסס. הרמה שלו מתחת לכל ביקורת, כך גם המגרשים והעניין לציבור.

הפועל רמת גן, מתוך עיקרון של הבעלים כנגד האלימות שראה, מגיעה לליגת העל עם תקציב של חמישה מיליון שקלים. איזה איכות אפשר להעמיד בסכום כזה? יש בכלל תקווה להפתיע או שזה תקציב שבא להרים ידיים מראש?

אבי לוזון אמר שהליגה הישראלית היא השישית בטיבה באירופה. אז במקום להתחנף לפלאטיני ולבלות במסיבות קוקטייל ולהתעלק על דרוגבה, שיסתכל איך עובדים באותן חמש ליגות. איך הן מתנהלות מול הקבוצות, בעלים, אוהדים. איך הן משווקות את עצמן לעולם וגורמות לאיציק מרעננה לאהוד את קטאניה או קייבו הקטנות.

הגיעה השעה גם לנסח חוקים חדשים נגד חוסר התשלומים והתבטאויות של בעלים. ההתאחדות תטיל סנקצקיות על עוברים על חוקים אלה ואז הם יחשבו פעמיים אם לשחרר את הרפש שיוצא להם מהפה. אולי גם על הדרך יתחילו לכבד את השחקנים והמאמנים שלהם, שבלעדיהם הקבוצה לא יכולה להתקיים.

 

בשבוע שעבר פורסם שגלאזגו ריינג'רס פושטת הרגל לא תחל את העונה הבאה בפריימירליג הסקוטית. למעשה, היא עשויה להיבעט אחורה עד הליגה השלישית. הצד הכחול של העיר אמנם הלך לפירוק ונקנה תמורת 5.5 מיליון ליש"ט, אך ראשי הקבוצות הצביעו נגד המשך פעילותה בליגה הבכירה.

הליגה הסקוטית מאוד חלשה והעניין העיקרי והיחיד בה כמעט היה הדרבי בין סלטיק לריינג'רס. הירוקים המזוהים עם הזרם הנוצרי קתולי ומגלים אנטי בריטיות, נגד הריינג'רס – פרוטסטנטים שרואים עצמם חלק מהממלכה המאוחדת. שני מחנות האוהדים מתעבים אחד את השני ואחרי משחק ביניהן בתי החולים בעיר קולטים פצועים משני המחנות. אלכס פרגוסון אמר שזה "הדרבי הטוב בעולם".

אז ריינג'רס נשארו מאחור, ומה נשאר לסלטיק? בערך כלום. אין לה יותר מתחרה על המקום הראשון ואין את התשוקה של הדרבי. גם בצד הכלכלי הם עשויים להפסיד. לא יהיה יותר את "האולד פירם" וכתוצאה מכך ספונסרים ובעלי זכויות שידור עלולים לשלם פחות.

מכאן באה האפשרות של מעבר לליגה האנגלית. גם אם זה אומר להתחיל מלמטה. שם יש תחרותיות, קהל גדול יותר, רמה גבוהה, ואם הם יתקדמו, גם זכויות שידור משופרות.

יהיה קצת מוזר לראות קבוצה עם איצטדיון שמכיל 60,000 מקומות משחקת בליגה נמוכה, אבל בסוף מתרגלים להכל כמו שכתב דודו טסה. והוא עוד בחור פסימי. מי שחושש מקרחות גדולות ביציעים אומר לו שרגשי הלאומנות של סלטיק יוציאו אותם לאצטדיון לעודד את הקבוצה "מול הנוכלים האנגלים".

יהיה מאוד פיקטני לראות את סלטיק הלוחמנית מתמודדת כל סופשבוע מול קבוצה אנגלית. סלטיק היא לא קבוצה גדולה בימינו, אבל יכולה אולי לשרוד בפריימיר ליג האנגלי או לפחות בליגת המשנה.

בליגה העליונה כבר יש קבוצה אחת שאיננה אנגלית, והיא סוואנסי. הוולשים הפתיעו את כולם, וסיימו את העונה האחרונה במרכז הטבלה תוך הפגנת כדורגל אטרקטיבי. בעקבות ההצלחה, מאמנה, ברנדן רוג'רס, קיבל את מושכות האימון היוקרתיות בליברפול.

גם קארדיף סיטי מגיעה מאותה ארץ והייתה קרובה בשנתיים האחרונות להעפיל לליגה של הגדולים. סלטיק לא תהיה חלוצה בתחום ולא לבד.

צריך לזכור שמהלך כזה הוא מכת מוות לכדורגל הסקוטי. יש קהל לשתי הבכירות, אבל אף אחד מחוץ לסקוטלנד לא יתעניין בכמה נגמר אינברנס-קילמארנוק (ואולי גם בתוך סקוטלנד). יהיו חייבים שם לחשוב על פיתרונות יצירתיים כמו איחוד בין קבוצות קטנות מאותו אזור או הטבות כספיות שיפתו בעלי עסקים עשירים להשקיע בקבוצת כדורגל, או אולי כוס וויסקי חינם לכל מי שמגיע, אבל שיהיה משהו טוב, איזה ג'ק דניאלס ולא מיץ תפוחים שפג תוקפו ונראה כמו הקריירה של ג'ו קול.

בעבר היו שמועות על איחוד של סלטיק וריינג'רס עם הפריימירליג אך הן תמיד דעכו. כל זה היה כשהאחרונים עוד היו רלוונטים. עכשיו זה השתנה והגיע הזמן להמשיך בשינוי. מהר, לפני שריינג'רס יתאוששו ויחזרו לליגה הראשונה.

אם אתם רומנטיקנים במישור הספורטיבי, ונמאס לכם משכירי חרב שמשחקים אצל כל מי שמוכן לשלם להם יותר, הכדורעף הישראלי זה המקום בשבילכם.

למעט אולי מכבי תל אביב, קצרנית התארים בליגת העל של השנים האחרונות, הכל שם מאוד צנוע. שחקנים בני 16-19 אפשר לראות בכל סגל של כל קבוצה, ושחקנים חרוצים שמלבד הכדורעף גם מחזיקים בעבודה נוספת.

הכדורעף בישראל הוא לא מאוד פופולארי, לכן ישנה תחושה של קהילתיות באולמות. המועדונים מושכים אל משחקי הבית בעיקר קהל מהאזור שלהם.

אסור לטעות ולחשוב שתמיד שקט במשחקי הכדורעף של ליגת העל. יש מפגשים שמאות צופים מגיעים ויוצרים אווירה מצוינת. גם שם וגם בליגת התיכונים, שם התלמידים מסיימים את יום הלימודים ומוציאים את כל העצבים שלהם על הקבוצה השנייה במקום על ההורים.

תוכלו לראות קבוצות שיש מעט כמותן בליגות הבכירות של הכדורסל והכדורגל כמו מכבי הוד השרון, המעפיל-חדרה (בעלת מספר התארים הגדול ביותר בכדורעף גברים בארץ), ארזים–רמת השרון , אליצור כרמיאל ועוד. בדרך כלל הכניסה למשחקים היא בחינם ואין בעיה למצוא מקום בשורות הראשונות. אם מפריעה לכם שפה בוטה ביציע כמו בליגה של לוזון אז במקרה הזה יש אותה במינון נמוך בהרבה.

פה לא תשמעו שא' עזב את קבוצת הבית שלו לטובת היריבה המרה תמורת חוזה שמן. פה לא תראו את המרים (מוסר) של נווה שאנן נוסע באודי כסופה על 180 קמ"ש "כי הוא כוכב ומעל העם". פה תמצאו קבוצה שנוסעת למשחקי חוץ באוטובוס יחד עם האוהדים שלה. קבוצה שהשחקנים שלה גרים באותו בניין של האוהדים ונמצאים איתם בקשר חברי. אלה דברים שמחברים את הקהל לקבוצה שלו וגורמים לו להגיע למשחקים, לעודד ואולי להביא אנשים חדשים לאולמות.

לאחרונה חזרו לשדר כדורעף מקומי, גברים ונשים, בערוץ הספורט, וטוב שכך. כמו כל ענף, הוא ראוי לחשיפה. גם כדי שהקבוצות יוכלו להחזיק את הראש מעל המים בזכות זכויות השידור וגם כי זה ספורט, וכשיש לך 500 ערוצי ספורט כמעט כל ענף צריך לקבל כיסוי.

כל זה לפני שעוד ציינו את היופי שבמשחק. יש פה שילוב של נקודות מהירות, אתלטיות, וכדורים באוויר. כל זה על מגרש קטן שמקל על העין לראות את הכל בבירור. אם כל זה עדיין לא עורר בכם עניין, תרימו טלפון למאמן סטוק סיטי טוני פיוליס. הקבוצה שלו משחקת כדורעף כל שבוע והוא בטח יגיד דברים טובים על העניין.

"כישרון מבוזבז". "הוא יכל להגיע רחוק". "הוא מוכשר אבל הקופסא שלו לא בסדר". "ערן לוי שמן". סתם.כמה פעמים שמענו את המשפטים הללו בהקשר של כדורגלנים ישראלים? ובכן, באנגליה יש דוגמא לשחקן כזה שהצליח להגיע רחוק אבל באותה מהירות לצנוח למטה. קוראים לו דיוויד בנטלי.

כשהוא בן 13 הצטרף הנער הצעיר לאקדמיה של ארסנל. כעבור שש שנים ערך שחקן הכנף את הופעת הבכורה שלו בבוגרים. באותה תקופה שיחקו בתפקיד שלו תותחים (ותותחנים) כבדים. רובר פירס האדיר, פרדי ליונברג היעיל, ריי פארלור המוכשר ואחר כך גם חוזה אנטוניו רייס המבריק.

בנטלי, שזעם שלא ראה דשא וגילה אורח חיים לא ספורטיבי, יצא להשאלה בנוריץ', גם שם לא הצליח בנטלי להביא לידי ביטוי את הכישרון שלו. אוהדי ארסנל זוכרים לו בעיקר את שני הבישולים מול היריבה המרה מנצ'סטר יונייטד, שהפסידה לכנריות 2-0. אותם שני בישולים עזרו לחניכים של ונגר לנצח במאבק על המקום השני את השדים האדומים. באותה עונה ירדה נוריץ' ליגה (אחרי שחטפה שישייה מפולהאם במחזור הסיום) וידידינו המשיך בנדודים. התחנה הבאה: בלקבורן.

בהתחלה הפלייבוי התקשה למצוא מקום ב-11 של מארק יוז אבל לאט לאט הכישרון התחיל לטפטף. ראינו שחקן לא מהיר, אבל טכני מאוד, שמרים כדורים מצויינים ומסובבים מהאגפים, בועט בעיטות חופשיות, ומסוכן בקרנות. בינואר 2006 בלקבורן החתימה את דיוויד בנטלי. הוא חגג את המאורע עם שלישייה, כששוב מנצ'סטר יונייטד היא הקורבן. ביוני 2007 נקרא בנטלי למשחקיה של אנגליה הצעירה במסגרת אליפות אירופה שנערכה באותה שנה.

הוא הגיע לאחר עונה ארוכה כשלפניו עוד משחקים במסגרת מוקדמות היורו של 2008 עם הבוגרים, ודיוויד סירב להצטרף לצעירי אנגליה באליפות בהולנד. מאמן הנבחרת באותה עת, סטיוארט פירס, אמר שאסור לתת לבנטלי לשחק בבוגרים אחרי מה שעשה. גם הקהל המקומי לא אהב את הצעד הזה. במשחקה של אנגליה הבוגרת מול ישראל, בנטלי התקבל בשריקות בוז בוומבלי.

עונת 2008\2007 הייתה הטובה בקריירה שלו. בנטלי הוביל את בלקבורן הצנועה למקום ה-7 בפריימיר ליג, כשהוא מפציץ 11 בישולים ו-6 שערים. באנגליה ההתלהבות עלתה. הדימיון בצורת המשחק והשמות הדומים גרמו למקומיים להזכיר אותו כיורש של דיוויד בי אחר – בקהאם. בזמנו זה נראה בהחלט הגיוני. אלא שאז דברים התחילו להתדרדר.

ביולי 2008 הצטרף בנטלי במעבר מתוקשר לטוטנהאם, היריבה הגדולה ביותר והשכנה של ארסנל בצפון לונדון. הקבוצה מינתה את חואן דה ראמוס למאמן באמצע העונה קודם לכן ונוצרו שם ציפיות גדולות. בנטלי הבקיע במשחק ההכנה וגם הרשית שער מדהים מ-40 מטר מול האקסית מלונדון. בהמשך הצליח לעצבן את ונגר כשהתייחס לתיאו וולקוט ואמר שהוא צריך לעזוב את ארסנל אם הוא רוצה לשחק. ונגר הגיב בעצבים ותקף: "בנטלי צריך לסתום את הפה שלו".

הימים עברו, טוטנהאם ובנטלי קרטעו וראמוס פוטר. במקומו מונה הארי רדנאפ שפשוט לא החזיק מבנטלי. הוא ירד לספסל וסיים עונה מאכזבת עם שני שערי ליגה, כשגם לקהל ב-ווייט הארט ליין מתחיל להימאס ממנו.

בקיץ אחרי אותה עונה התקבל דיווח במשטרה בשעה 3 לפנות בוקר על מכונית שהתנגשה בצידי הדרך. מאוחר יותר התברר שהנהג שהיה תחת השפעת אלכוהול הוא לא אחר מאשר דיויד בנטלי. הקשר לא הכחיש קשר, התנצל ורישיונו נשלל ממנו לשנה.

ההישגים של טוטנהאם השתפרו והיא אפילו העפילה לליגת האלופות לראשונה בתולדותיה, אבל בנטלי נשאר בצד. שנתיים אחרי שהוא מגיע בקול תרועה רמה, בנטלי נאלץ לעבור בהשאלה לברמינגהאם האפורה שנלחמה על חייה בליגה. כל זה כשהוא בן 26 וכשיש מאחוריו משחקים בנבחרת הבוגרת של אנגליה והובלה של בלקבורן לעונות נהדרות. בברמינגהם, תחת הדרכתו של אלכס מקליש לא היה ערך התקפי לקשרים. תשאלו את אלכסנדר חלב. בנטלי לא תרם כמעט דבר והקבוצה ירדה לצ'מפיונשיפ. לאחר מכן בנטלי חזר לטוטנהאם ומיד הושאל לווסטהאם מהליגה השנייה. את העונה הנוכחית הוא בקושי הספיק לפתוח וכבר סיים אותה בפציעה קשה.

אז איך קורה ששחקן מוכשר, מנוסה ומתוחכם, מגיע למצב שאפילו קבוצות ליגה שנייה לא מעוניינות בו? כנראה שהבעיה היא בגישה. בנטלי חי את החיים הטובים. נסע, שתה, בילה, ליכלך על מאמן שעזר לו להתחיל את הקריירה.

בנטלי בן 27 היום. עדיין צעיר. בטוטנהאם, אליה הוא חזר הקיץ, פיטרו את רדנאפ. מאמן שיגיע במקומו עשוי לתת לבנטלי שוב את הבמה שהוא זקוק לה. האחרון צריך לשבת עם אותו מנג'ר ולשאול אותו מה התוכניות שלו לגביו בעונה הבאה. במידה ותתקבל תשובה שלילית או מעורפלת דיוויד צריך לעזוב. גם אם זה אומר לשחק בקבוצת תחתית בליגה האנגלית. זה עדיין יהיה מקום מכובד. מארק יוז, שתחת הדרכתו עשה בנטלי את הפריצה, מאמן את קווינס פארק ריינג'רס וסביר להניח שעדיין מעריך אותו. שווה לדיוויד בנטלי לבדוק את העניין.

אז אם הוא רוצה שנזכור אותו כמו פול גאסקוין השחקן ולא גאסקוין הבליין, כדאי שבנטלי יתחיל לעבוד קשה ומהר, אבל בלי להתנגש בשום גבעה באמצע הלילה.

גלעד שליט התחיל לכתוב טור ספורט ב"ידיעות אחרונות". מצידו זה הגיוני לקחת את הג'וב ולהנות ממנו. מי שלא בסדר זאת מערכת העיתון.

לשליט אין רקע בכתיבת ספורט או במשחק ספורטיבי בבוגרים. הוא אוהב את הענף כמו הרבה אנשים אחרים ככה שאין לו שום יתרון על "אףףףףף אחד". במקום להתחיל בקטן ולהתקדם לאט לאט בהתאם לכישוריו הוא ישר קיבל טור בעיתון הנקרא בישראל. לא צריך להיות קשר בין העובדה שהוא נלקח בשבי למתנה הזו. רוצים לעזור לגלעד? תמצאו דרכים אחרות.

קוראי העיתון משלמים עליו סכום נכבד והם ראויים לקבל פרשנות של אנשי מקצוע ולא חובבנים. יש פה ריח רע של תאבת פירסום, בצע וחפיפניקיות. ידוע שלא מעט פרשנים, ערוצי טלוויזיה, ואתרי אינטרנט נגועים באינטרסים. לפחות שם יושבים אנשים שיכולים להעשיר את הידע שלנו בצורה משמעותית.

אם גלעד שליט נהיה פרשן, מה יהיה הצעד הבא? נראה עוד דברים מביכים כמו פליטי ריאלטי מפרשנים מהקאמפ נואו? מספיק היה הקטע ההזוי של ג'קי בן מנחם בערוץ הספורט (עכשיו הוא בערוץ ONE). אם כבר פרוטקציות, לאן נעלם ליאון שניידרובסקי? אולי ארים טלפון לשיפרה. או ליוסי בובליל שנהיה שחקן תיאטרון.

כשחושבים על זה קצת לעומק, לא בטוח שזה יהיה טוב גם לגלעד. הוא קופץ בבת אחת לביצה הזאת, שמלבד האיטנרסנטים הנ"ל, גם מוצפת בטיפוסים גסים על גבול הפליליים כמו פרוספר אזגי ותומר סיני. לא בהכרח הדמויות האידיאליות ליציאה מטראומה.

הטוקבקים והתגובות ברחוב לא יהיו תמיד עדינים, כי כך מתייחסים לספורט בארץ ובעולם – בחופשיות. עכשיו נותר לחכות ולראות כמה זמן יחזיק מעמד הרומן החדש ואיפה עוד נראה את שליט מפרשן. אל תתפלאו אם בעונה הבאה הוא כבר יישב ליד מאיר איינשטיין או רמי וייץ.

מי שאלמוני וניסה להשתלב במדיה יודע שזה לא פשוט. לא לוקחים כל אחד וגם כשמישהו מתחיל בעבודה, לעיתים הוא מקבל שכר רק אחרי חצי שנה שהוא שם. הרבה קורות חיים נשלחים ומעט מהם נענים בחיוב. יש ראיונות עבודה לעבור. את כל ה"טראראם" הזה שליט לא היה צריך לעבור.

בכל מקרה אני מאחל לשליט הצלחה בכתיבה, שיהנה מחיים טובים ושקטים. אחרי הכל מדובר בגבר גבר ששרד חמש שנים אצל אחד הצבאות האכזריים בעולם.

ההחתמה של אלישע לוי בהפועל באר שבע זה המינוי הטוב ביותר נכון לעכשיו בגזרת המאמנים בארץ.

הקבוצה עברה קיצוץ בתקציב וכמעט ירדה ליגה. היא סבלה ממאמן בינוני בדמותו של ניר קלינגר ואחר כך מאישיות בעייתית בדמות גיא לוי. אלונה ברקת עשתה בשכל שנפרדה מהאחרון ומינתה לוי אחר, זה שבא מהכרמל.

מדובר קודם כל במאמן איכותי. כזה שכל קבוצת תחתית הייתה רוצה. הוא בעל ניסיון, מתקשר טוב עם השחקנים ואדם רגוע. האוהדים חסרי הסבלנות בבירת הנגב לא יגרמו לו ללחץ, וגם עם הבוסית – אלונה ברקת לא צפויות בעיות. אלישע לוי אף פעם לא יצא נגד מעסיק שלו בתקשורת, גם אם פוטר, ואלונה ברקת היא אחת שלא ממהרת לפטר או להתנגח במאמנים שלה. נראה שהקרקע הצחיחה בדרום בשלה להניב פירות יפים.

הלקח מהעונה האחרונה במכבי חיפה ודאי נלמד, מספר מוגזם של שחקני רכש שלא התאקלמו הייתה הבעיה העיקרית. סביר להניח שלוי ינהג בזהירות כדי לא ליפול באותם המכשולים. יש לו סגל מאוד צנוע, והוא יצטרך לבצע שינויים, אבל בלי להשתולל יתר על המידה. אסור לו גם להסתנוור מהתקציב שיגדל בעונה הקרובה.

בגזרה הזאת כבר יש שמות חדשים שחתמו בקבוצה ויהיה מעניין לראות איזו תפוקה יביאו.

בעמדת השוער הגיע אקס הפועל פתח תקווה, אוסטין אג'ידה המוערך. אמנם ניסו בקבוצה להשאיר את אוהד לויטה שהראה יכולת מצויינת אשתקד, אבל כשהמו"מ נקלע לקשיים החליטו לוותר עליו.

להפועל באר שבע הייתה בעיה של הבקעת שערים ובשביל לפתור אותה נרכש תומר סוויסה, חלוצה של עירוני רמת השרון בעונה שעברה. השחקן בן ה-23 כבש 15 שערים בכל המסגרות אצל שייע פייגנבוים, ויעזור לעידן אקבסרד בחוד ההתקפה של הפועל באר שבע. האחרון הוא שחקן איכותי שמאוד השתפר, ועם חלוץ טוב לידו יכולים בבאר שבע להפחיד הרבה הגנות בליגת העל.

בעונה הקרובה ליגת העל תצומצם ל-14 קבוצות, אבל ספק גדול אם לחבר'ה בוסרמיל יש ממה לדאוג. עם מאמן מצוין כמו אלישע לוי, ותקציב לא קטן, יותר סביר שהם יסיימו במרכז הטבלה ומעלה. אוהדי הקבוצה לא ימהרו לחלום, כי הם זוכרים מה קרה לפני שנתיים, אז היה לקבוצה את אחד התקציבים הגדולים בארץ והיא סיימה רק במקום ה-9.

מי שבשנות העשרים לחייו ומעלה, בטח זוכר את באר שבע המרשימה של אמצע-סוף שנות התשעים. מפוצצת בכישרונות כמו ג'ובאני רוסו, לירון בסיס, דודו חפר, אורן סגרון, סתיו אלימלך ושאול סמדג'ה בשער. גם אלי גוטמן בצעירותו אסף שם גביע מדינה עם ניצחון יוקרתי בגמר של 1997 עם מספרת של הקרואטי המשעשע.

לבאר שבע יש קהל גדול ולכן היא חשובה לליגת העל. ליגה שחסרים בה קהל ואיכות. יחד עם אלישע לוי הם יכולים להגיע רחוק ואם יעזו לחלום שם עוד קצת הם גם יוכלו לשחזר את ההצלחות של שנות התשעים.

במקרה הכי גרוע האוהדים ישארו עם החיקוי של אלישע ב"בובה של לילה", עם הר' הנהדרת ו"הגורו גורו".