מחבר: אמרי מלשטיין

לפני כשבועיים עלתה לאוויר בערוץ 10 התוכנית "בובה של מדינה". התפריט כמעט זהה למה שהוצג ב"בובה של לילה". אותו אולפן בערוץ הספורט, שוקו בתפקיד המנחה (אלי בן דוד), בובות, מיקו ג'מאל ממשיך לעשות חיקויים, יצפאן ,מה קשור וכו'. ההבדל המהותי היחיד הוא הנושא של התוכנית: הנעשה במדינה. כלומר, סאטירה.

הדימיון ל"ארץ נהדרת" בולט מיד. בתוכנית החדשה אפילו החרצוף של אביגדור ליברמן גיחך על זה בפרק הבכורה. כשאומרים עלייך שאתה דומה למישהו זאת יכולה להיות מחמאה, אבל לא במקרה הנ"ל. כאן מדובר על יצירה מקורית ואין מקום לחיקויים (רק אם הם אותנטיים ומדוייקים). "ארץ נהדרת" לטעמי ולדעת רבים אחרים היא כבר מזמן בינונית, חוזרת על עצמה ולא מצחיקה מספיק. ככה שאיך שלא תבחנו את זה, ההשוואה למתחרה מערוץ 2 הטורף לא עושה טוב.

בשתי התוכניות ששודרו עד כה הייתה איכות. החרצוף של ירון לונדון עם השפתיים האימתניות היה טוב, כמו גם המערכון עם שלי יחימוביץ' עם מושיק עפיה. אסי ישראלוף בתפקיד רמי לוי שעשע וגם שלום מיכאלשווילי בתור סטס מיסז'ניקוב. תחליטו אתם איזה שם מבין השניים האחרים יותר מסובך להגייה ולכתיבה. על האירוח של פוליטיקאים אין מה להתלונן כי זה פשוט מתאים, בטח שלא על איילת שקד היפיפייה.

הבעיה הגדולה היא של מי שאהב את "בובה של לילה" ועכשיו נתנו לו משהו דומה אבל מאוד שונה. על עולם הספורט, ובעיקר עולם הספורט הישראלי , עדיין לא יצאה תוכנית חרצופים. יש כל הרבה חומר שצועק "תוציאו ממני פאנצ'ים! אני מגוחך ברמות!".  בובה הייתה פשוטה בהומור שלה אבל זה הצחיק כל פעם מחדש. למחרת התוכנית אנשים היו מדברים על זה עם החברים שלהם ומחקים את החיקוי. איפה עוד תראו את אלי אוחנה מספר בדיחות גסות? איפה עוד תראו את יוסי מזרחי מעשן את העשן? את רן בן שמעון עושה קולות של חסידה? אלו קטעים שיישארו צרובים בתרבות הישראלית גם אחרי שהתוכנית תרד מהאוויר לתמיד. היא או הערוץ שמשדר אותה.

אפשר להבין את הקאסט שהתפתה ללכת אחרי הכסף הגדול של ערוץ 10. גם החשיפה גדולה יותר שם מאשר אצל ערוץ הספורט. כמו ספורטאי, גם אומן רוצה למקסם את עצמו וזכותו ללכת בדרך שיבחר. כאן זה בא על חשבון איכות, אבל זה כאילו ששחקן טוב סיים לשחק בקבוצה, אבל לא עבר ליריבה אלא לקבוצה מליגה אחרת. יש גם סיכוי טוב שיחזור אלינו לקבוצה בעתיד.

צריך להזכיר ש"בובה של לילה" עשתה שלוש עונות. יכול להיות שהגיעה תחושה של מיצוי ורצון להתפתח לכיוונים חדשים. סטייל הביטלס עם הודו. כאן זאת כבר כן השוואה מחמיאה. הפעם זה לא ייגמר ברצח, מקסימום בחיתוך של הערוץ את התוכנית. התחזית האופטימית תהיה ש"בובה של מדינה" תהווה אלטרנטיבה טובה יותר מהאחות הבכירה בערוץ שתיים. אם היא תעשה את זה הדבר ייחשב כהישג וגם תומכי התוכנית המקורית עם שוקו והבובות ייקחו את המעבר יותר בקלות.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הרומן של יוסי בניון עם ווסטהאם הסתיים כצפוי לא טוב ומוקדם במיוחד.

הקשר עשה טעות מלכתחילה שעבר לשם (בהשאלה). חוץ מסטוק סיטי, אין קבוצה פחות מתאימה בשבילו בליגה האנגלית. ווסטהאם במקרה הטוב מעבירה את הכדור לשחקני האגף שלה ומשם הם מגביהים כדור לרחבה במטרה למצוא ראש עם חולצה סגולה. במקרה הרע נשלחים כדורים מההגנה או מעט קדימה יותר אל החלוצים. הסגנון הזה מתאים לחלוצים גבוהים וחזקים, וקשרים שיודעים להלחם ולהרים כדור, גם ממרחק רב. יוסי בניון הוא שחקן שהנשק שלו הוא הטכניקה. יש לו כדרור איכותי, יכולת לעבור שחקנים וסיומת מצוינת. גם ראיית משחק לא חסרה לו.

האמוציות וחסד הנעורים לקבוצה שעשתה לו קפיצת מדרגה ופרסום לפני שבע שנים, גרמו לבניון לחזור אליה בלי לשקול את תופעות הלוואי של הצעד. בעבר, כשקיבל הצעה מסם אלרדייס לחתום בבולטון הוא סירב. בקיץ הוא לקח את ההצעה מאותו אלרדייס שכיום מאמן את ווסטהאם.

ארבעה משחקים בהרכב ושניים כמחליף זה הקרדיט שלו הוא "זכה" למשך חצי עונה. מאזן השערים שלו עומד על אפס. שחקנים טכניים נבלעים בדרך כלל בקבוצות אפורות וזה בדיוק מה שקרה פה. ווסטהאם קיבלה שחקן שונה ממה שיש לה בסגל. כזה שיכול לפתוח הגנות מבוצרות במשחק קרקע ולהיות מעין "אס" מפתיע. "היהלום" לא קיבל מהמהלך הזה שום דבר חוץ מנוסטלגיה.

רק בניון יודע איזה הצעות נפלו בחיקו ואולי זאת באמת הייתה האופציה הטובה ביותר מבחינתו. בקיץ ארסנל הגישה הצעה לקנות אותו מצ'לסי, אבל העיסקה לא יצאה לפועל. עכשיו צצות השמועות על השאלה נוספת שלו ל"תותחנים". בכלל לא בטוח שבניון יראה שם דשא מעבר למה שראה באפטון פארק, אבל הסגנון יתאים לו הרבה יותר. מה גם שארסן ונגר עשה שינוי מהותי בהרכב במשחקים האחרונים ובאגף ימין הוא פותח עם אוקסלייד צ'מברליין בן ה-19. מדובר בשחקן שעדיין נמצא בשלבי התפתחות ובניון שכבר הבשיל מזמן יכול בהחלט לתפוס את מקומו.

גם לא צריך לפסול חזרה לארץ בגיל 32 וחצי כמעט. אם כסף הוא האישיו של כדורגלנים לקראת סוף הקריירה אז גם מכבי תל אביב תוכל לשלם לבניון סכומים מאוד מכובדים. מכבי חיפה תקבל אותו בזרועות פתוחות ואולי גם בכיסים פתוחים. בכרמל, באצטדיון החדש, הוא לבטח יהיה שחקן הרכב. שחקן ברמתו של בניון בליגה הסופר חלשה בארץ יהיה מרענן מאוד.

עד סגירת חלון ההעברות באנגליה יש חודש שלם. מספיק זמן בשביל לשקול את העתיד ולהגיע להחלטה טובה. בניון טעה עם הקדנציה השנייה בווסטהאם אבל כמעט לאורך כל הקריירה השתלב מצויין בקבוצות בהן שיחק. התסריט הגרוע ביותר שיכול לקרות הוא הישארות בצ'לסי שגם על זה הרבה שחקנים בעולם היו חותמים בשמחה. אבל שם בניון ישחק מעט מאוד ומחכה לו גם ראפא בניטז עליו לכלך הקשר כשעזב את ליברפול לטובת צ'לסי. בכל מקרה הוא יקבל הצעות. הוא רק צריך לבחור נכון.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הפועל תל אביב, כדורסל וכדורגל, מתקרבת להיות הקבוצה השנואה במדינה. אפילו יותר מבית"ר ירושלים. "הישג" בהחלט מרשים, ועד לאחרונה, נראה לא מציאותי.

להתבכיינות של קבוצת הכדורגל נחשפנו לפני כמה שנים, כשאלי גוטמן אימן את הקבוצה. הוא עזב לנבחרת והעניינים נרגעו בוולפסון. אלא שעם החזרה של יוסי אבוקסיס לקבוצת נעוריו גם חזרו הדמעות. פעם זה תבריזי ואחר כך "יוסי לא יכול להמציא שחקנים" כאילו הוא מאמן את הפועל טורען. הוא ידע איזו הפועל תל אביב הוא יקבל.

בכל אופן, גם אם לא יודה בזה, יש לו סגל שיכול לקחת אליפות. בסוף השבוע שוב חזרו הקיטורים נגד תבריזי. האבסורד הוא שאבוקסיס אמר בראיון שאחרי המשחק שהוא לא צפה בהילוכים החוזרים שהובילו לפנדלים לטובת הפועל חיפה. לא ראית אז מה אתה קופץ? כל זה לא הפריע לו לדבר בזלזול אל ועל השופט. בליגות מתוקנות כשמאמן מדבר ככה על שופט הוא מורחק לכמה משחקים. פה שקט כמו במשחק של הפועל עכו.

טעויות שיפוט קורות ויקרו. פעם זה נגדך ופעם טובתך. אין מה לעשות. האנשים שנוהגים לקלל את אמא שלהם הם בני אדם. כשהם טועים לטובתו אבוקסיס לא קופץ. לזכותו ייאמר שבאימון בתחילת השבוע אמר המאמן לשחקניו שצריך להפסיק עם ההתעסקות בשיפוט, כולל אותו. עכשיו נראה אם הוא והחניכים שלו יישמו את זה בשטח.

ביום ראשון נוסף שחקן חדש לטלנובלה המתמשכת – הפועל תל אביב כדורסל. במשחק מול ברק נתניה נשרקה עבירה לחובתו של ארז אדלשטיין והקהל האדום התחיל להשתולל. חפצים נזרקו למגרש, הסל זז באורח פלא והמשחק הופסק למספר דקות וחודש אחר כך.

זה לא הסתיים בזה ונמשך בהקנטות של יושב ראש חוג האוהדים של הפועל תל אביב לשופט, קרטון לפרקט ולקינוח – התבכיינות של אדלשטיין על השופט.

אין שום סיבה שקהל יפוצץ משחק בגלל עבירה טכנית שלא לרוחו. בטענות של אדלשטיין לשיפוט, הוא מצדיק את הקהל שהתפרע. עכשיו לשירי השואה ואיחולי המוות לשמעון מזרחי התווספה סתם התנהגות ערסית. דווקא כשהיה נראה שמצבה של הקבוצה משתפר בסקרים אחרי הפנינים של פניני, בא הקטע הלא מלוטש הזה. חבל, עוד מעט בחירות וצריך להאכיל לוקשים את העם.

כל זה גורם לשכוח מטדי והיציע המזרחי. הפעם הבית"רים באמת מקופחים כמו שהם אוהבים לטעון. כמו במקרה של הירושלמים, נראה שגם בעיר ללא הפסקה ובכי ענישה לא תעזור. איומים וקנסות מגיעים, אבל השגרה שהייתה נמשכת.

המוצא האחרון הוא קבוצת הכדורגל. אם אכן תראה דוגמא, אולי, רק אולי דברים ישתנו גם באולמות הכדורסל. אנחנו מדברים בסך הכל על ספורט. שתי קבוצות שמשחקות אחת נגד השנייה ומי שקולעת או מבקיעה יותר מנצחת. זה הכל. אין צורך לעשות מזה אירועים בסגנון של הפגנה אלימה ופרובוקציות. את זה אפשר להשאיר לפוליטיקה המלוכלכת.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

לראשונה מאז מונה למאמן הקבוצה בשנת 2010, סכנת פיטורים מרחפת מעל ראשו של מוריניו. אנחנו רק במחזור ה – 16 של הליגה בספרד וריאל מדריד במרחק שנות אור מברצלונה.

את התואר הזה הוא כנראה כבר לא ייקח. לפני שנתיים הקבוצה שלו זכתה בגביע המלך אחרי ניצחון בגמר על היריבה השנואה מקטלוניה, אבל אז זו הייתה העונה הראשונה של "המיוחד" בקבוצה. השנה הישג כזה עשוי בכל זאת לסיים את דרכו. במילים אחרות, הכול יקום וייפול על ליגת האלופות. ניצחון- "תישאר, תישאר, תישאר" . הפסד- "יאללה לך הביתה מורי".

מה ששונה העונה אצל מוריניו הוא קור הרוח. המאמן-כוכב רב עם השחקנים שלו, מלכלך עליהם בתקשורת והם מצידם כבר מתחילים לענות באותה צורה. הוא מאבד את חדר ההלבשה ככול שהתוצאות מתדרדרות והזמן חולף. איקר קסיאס וסרחיו ראמוס הוא שחקנים מצוינים ונחשבים לסמל במועדון. יש להם השפעה על הקהל והשחקנים. לא צריך להיות גאון בשביל להבין מהציטוטים של השניים, שהם לא מרגישים בנוח. כשאדם מוטרד כתוצאה מבעיות ממקום עבודתו ישנה סבירות גבוהה שהוא לא יעשה את המטלות שלו ברמה מספקת. בין אם זה מרצון ובין אם לא. במקרה שהקפטן או הבלם שלו יציבו אולטימטום להנהלה שזה או הם או מוריניו, הפורטגלי הוא זה שיארוז את המזוודות. לשניים וותק גדול יותר במועדון ומעמד רם יותר. כל זה לפני שעוד בכלל הזכרנו את הבעיות עם כריסטיאנו רונאלדו. הכוכב לא חתם על חוזה חדש עדיין ובריאל גם מוכנים לוותר עליו תמורת סכום שמן במיוחד של מזומנים.

התנהלות די מטופשת של נשיא המועדון, פלורנטינו פרז. חוץ ממסי, שרק נס יעביר אותו מברצלונה דווקא לריאל מדריד, הוא לא ימצא שחקן ברמה של רונאלדו.

פלקאו ו-ואן פרסי הם אחריו ברשימת השחקנים הטובים בעולם, אבל לא מתקרבים אליו בכישרון. בריאל לא חסר כסף ואם לאוזיל וקונטראו יש חוזה שמספק אותם, גם לשחקן האדיר רונאלדו מגיע אחד. חדש.

נחזור לחברינו השחצן. למוריניו יש כלים לזכות בליגת האלופות. הוא בעל ניסיון ועשה את זה כבר עם אינטר בעונת 2010\2009 ופורטו לפני שמונה שנים. הסגל שלו בתוספות הכישרון שלו כמאמן יכול לזכות בכל תואר אפשרי על הפלנטה. הליגה כבר גמורה ככה שהוא יוכל לתת מידי פעם מנוחה לכוכבים הגדולים שלו, שיבואו רעננים בימי שלישי ורביעי למשחקי הצ'מפיונס ליג. זכייה במפעל הזה היא יוקרתית יותר מה"לה ליגה" ותשים את המיוחד על ענן תהילה גבוה מזה של ברצלונה, אותה מוריניו לא מפסיק לעקוץ במסיבות עיתונאים.

כשארסן ונגר ביקר וביקר את צ'לסי שלו, ז'וזה כינה אותו "מציצן". הצרפתי איים בתביעת דיבה שלא הגיעה בסופו של דבר. מה שנחוץ לריאל בשביל להניף את הגביע המדובר הוא תפקוד של המאמן שלה, בלי כל הלחץ שנכנס אליו לאחרונה. לא יזיק גם איזה סופשבוע של גיבוש לקבוצה יחד איתו. אבל עד הודעה חדשה הבירה חמה וכידוע, זה פשוט לא טעים.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

למעט ארסנל, האכזבה הגדולה עד כה בליגה האנגלית היא מנצ'סטר סיטי. הקבוצה לא הצליחה לעבור את שלב הבתים (עונה שנייה ברציפות) ומראה יכולת חלשה בליגה. הפער בפסגה בינה ליריבה השנואה מנצ'סטר יונייטד הוא כבר שש נקודות.

רוברטו מאנצ'יני לקח סגל עמוס כישרון ואגו לאליפות היסטורית והיסטרית, אבל נראה שהוא גם זה שלוקח אותה לכיוון ההפוך. המשחק של הקבוצה נראה איטי, לא מספיק יצירתי ולפעמים שקוף. יא יא טורה זה לא אותו שחקן מאשתקד. העוצמה שלו במרכז השדה והיותו שחקן שיודע לעשות הכול על המגרש נשחקו והקילריות שלו חסרה לתכולים. בחלק האחורי נראה שיש בעיה של עומק, אם קולו טורה המזדקן והבינוני פתח בדרבי כבלם. מה שעלה בנקודות. בעמדות המגנים נראה שהסיטי שמרה על יציבות. קולרוב צריך לשחק לפני קלישי בצד שמאל וזאבאלטה שומר על יכולת טובה כבר שנים. על השוער הנהדר ג'ו הארט אין צורך להרבות במילים.

אם נחזור לקישור נראה שמנצ'יני קצת תקוע. מלבד סילבה שהיה טוב לאחרונה, יש מחסור בשערים ובישולים. נאסרי מאכזב כמעט מהרגע שהגיע. נראה שהוא לא שחקן גדול כמו שעשו ממנו. אחרי הכול, חצי שנה גדולה בארסנל לא עושה אותך מראדונה, אלא רק פופולארי. סקוט סינקלייר מחמם את הספסל, כך גם רידג'וול. מילנר הוא שחקן אפור שהתקפית יכול לתרום בעיקר הגבהות.

סיטי צריכה לחזור ולפתוח את הארנק על שחקן כנף. אחד שידע להיכנס עם או בלי הכדור לאמצע ולהבקיע שערים. שידע למסור ויהיה מעורב ומשפיע על משחק ההתקפה. בשביל מועדון עם תקציב כמו שלה זה כמו לעשות קניות במכולת. שחקנים טכניים לא חסר בעולם ויהיו מעט כדורגלנים שהמשכורת אצל השייח'ים לא תפתה אותם להצפין לעיר התעשייתית.

בחוד, למרות כול השמות המפוצצים יש גם חריקות לא קטנות. מריו בלוטלי הסורר הבקיע רק שער ליגה אחד העונה. הוא מסוגל להרבה יותר מזה, אבל כשלא הולך האיטלקי ממוצא גנאי מאבד את הראש ופוגע בקבוצה שלו. למרות שיש כאלו שיגידו שאת הראש הוא איבד מזמן. אגוארו הספיק להיפצע ולחזור למגרשים אבל לא מבקיע כמו בעונה שעברה. כך גם טבז. במקרה של האחרון זה רק נראה עניין של זמן עד שזה יקרה כי הוא תמיד נראה חד. דז'קו עושה את העבודה, בדרך כלל כאס מהספסל. היו שמועות על עזיבה שלו בקיץ, אחרי שבאותה תקופה היה במקום האחרון בהיררכיית החלוצים בסיטי. בינתיים הוא נהנה להבקיע אבל אם ימשיך בפורמה הזאת ולא יקבל מקום בהרכב הוא עשוי לרצות לנטוש.

נראה שהחבילה של ארבע חלוצים מעולים מתחילה לרעוד. זה היה צפוי, אבל בעונת האליפות של סיטי זה עבד מצוין והקבוצה הבקיעה המון שערים. תשעים ושלושה, ליתר דיוק. כיום, נחוץ דילול של חלוץ. ההתלבטות בין דז'קו לסופר מריו היא קשה. אני הייתי מוכר את דז'קו. עם כל בעיות המשמעת והעצלנות שלו, באלוטלי חלוץ טוב יותר. מגוון יותר. הוא גם צעיר מדז'קו וכשיגיע לשיאו יהיה טוב מהבוסני. נכון לכתיבת שורות אלה זה נראה תלוש מהמציאות, כי האיטלקי חלש ודז'קו מבקיע לעיתים, אבל בכדורגל דברים משתנים מהר. מספיקים כמה משחקים חלשים ודעת הקהל מתחילה להשתנות.

על ההדחה מליגת האלופות הבוסים של מאנצ'יני סלחו לו, אולי בגלל הבית הקשה. על אובדן אליפות הם כנראה ישלחו אותו ללשכה. אסור לו להמשיך לשדר פאניקה מהספסל ובראיונות אחרי משחקים. עכשיו הגיע הזמן להחדיר מוטיבציה בשחקנים שלו וכאילו להתחיל את העונה מחדש. יש לו את הכלים לקחת אליפות. בעונה שעברה הקבוצה של האחים גלאגר חזרה מפיגור של שמונה נקודות כשנותרו מחזורים בודדים לסיום העונה. כיום זה שש ויש עוד יותר מחצי ליגה לשחק. זה ברגליים שלהם ובראש שלו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

סוף סוף עונש ראוי בארץ להתפרעות של אוהד במשחק כדורגל. תושב בני ברק, בן 44 (שמתנהג כאילו הוא בגן פשוש) הורחק לשלוש שנים מהמגרשים. לזכותו ייאמר שהוא הודה במעשה והביע חרטה. לפחות הפעם זה לא אחד שמאיים על כתבים, שם קפוצ'ון על הראש ונובח שהוא ימני קיצוני.

אנחנו רואים המון אלימות במגרשים. זריקת מצתים, מכות בין אוהדים, שחקנים וגם מאמנים למי שהספיק לשכוח את חרפת רמת גן. כשאוהד אחד מתפרע ומתנהג בצורה ברברית ומסוכנת אין סיבה להעניש את כל קהל הקבוצה. הם לא אשמים שהוא איבד שליטה ולא צריכים לספוג עונש רדיוס. בטח ובטח לא השחקנים של המועדון, שבשבילם לשחק מול יציעים ריקים זה כמו לקבל קנס. המשטרה צריכה לעשות את העבודה שלה, להגיע לאוהד הספציפי ולהעניש אותו ככה שפעם הבאה הוא יחשוב טוב טוב לפני שהוא זורק חפצים על קוון מטווח השלוש. זה גם יצור הרתעה לעתיד. לצערי רק לזה הקרוב, כי יש פה כל כך הרבה בעיות ורפש שטבעי שנשכח מכל הסיפור בקרוב. לאור ריבוי זריקות המצתים בליגת העל, הייתי ממליץ להתאחדות לכדורגל ולמשטרה לאסור הכנסה של החפץ הזה לתחומי האצטדיון. מי שמת לעשן שייגש במחצית לרכב או ייקח שאכטה מהספסל של מ.ס אשדוד.

ההחלטה לחדש את המשחק בטדי לאחר הפגיעה הייתה נכונה. המחמאות לשופט מנשה משיח. כל עוד הקוון עמיחי מוזס יכול לתפקד והסכנה חלפה, אפשר להמשיך בשגרה. הגורם המפריע יטופל אם לא באותו רגע, אז בקרוב.

תעשה טוב המשטרה אם גם תגביר את הפיקוח על מה שאומרים כל מיני פרשנים וסלבריטאים של עולם הספורט. אין מקום לקללות ואלימות מילולית ברדיו ובטלוויזיה. הצופים לא צריכים לשמוע דברים כאלו על חשבון איכות או לפחות דיון ברמה סבירה.

לסיכום, העונש שנתן בית משפט השלום הוא טוב. עונש חמור מזה על זריקת מצית זה כבר מוגזם לבקש . הצעד של בית משפט השלום מבורך וניתן רק להוסיף ולבקש: ימשיך כבודו.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

רן בן שמעון, בהנחה שאכן יחתום במכבי חיפה, לוקח על עצמו משימה קשה בקבוצה שנמצאת בתחתית תרתי משמע.

קודם כל, הוא לא בנה את הסגל והתאים אותו לצרכיו, אלא ראובן עטר עשה זאת. הכישלון וההשלכות כולן של הסמל, אבל אחרי שהוא פוטר התלונות יגיעו למאמן שיחליפו. בן שמעון יקבל סגל חסר ביטחון, לא מגובש מקצועית ושבראשו עומד כוכב אחד קטן שמעז. הקהל חסר הסבלנות לא יעשה לו הנחות, בין אם יצליח ובין אם לא.

הבעיה הגדולה ביותר אצל הירוקים היא ההתקפה. שבעה שערים בתשעה משחקי ליגה זה הספק עלוב למועדון בסדר גודל של מכבי חיפה. מועדון שראה את עצמו בתחילת העונה מועמד לאליפות. רק היריבה העירונית, הפועל, כבשה פחות. אנדלובו לא חלוץ רע כמו שעושים ממנו. יש לו עד עכשיו ממוצע של שער כל שני משחקים. אין גם מה לצפות ממנו לגדולות ונצורות, בעונה שעברה הוא לא חורר רשתות בבני יהודה ומדובר בסך הכול בילד בן 22 שנמצא עדיין בשלבי התפתחות. מה שמקשה על מכבי חיפה לקחת נקודות זאת החוסר תרומה של שאר החלוצים בקבוצה. שלומי אזולאי, אלון תורג'מן, וויאם עמאשה וקטן כבשו רק שער ליגה אחד העונה, ביחד!

בצורה כזאת גם אם אנדלובו יכבוש כמו מסי לא בטוח שהאליפות תגיע לכרמל. בן שמעון יצטרך לתת לחלוץ נוסף לשחק באופן קבוע ליד הדרום אפריקאי. הוא ייצור כימיה עם האחרון, וכשהשניים יקבלו כדורים מעידן ורד, עזרא וגולסה גם יגיעו השערים והניצחונות. אולי גם יקרה נס ובן שמעון יצליח להחזיר את היכולות של וויאמם עמאשה שעשה את הפריצה תחת הדרכתו בקריית שמונה.

גם בשאר החוליות במגרש יש הרבה תקלות, אבל בסופו של דבר מכבי חיפה מחזיקה בסגל שיכול בקלות להתמודד על מקומות 1-3 אם מתחילים היום את העונה. בן שמעון הוא מאמן מיוחד. כזה שהשחקנים שלו אוהבים אותו ומשחקים בשבילו. ההישג הענק שלו עם האליפות בקריית שמונה הוא דבר בלתי יאומן שספק אם ישוחזר. כנראה שאף מאמן בארץ לא היה מסוגל לקטוף אליפות, ועוד בכזאת קלות עם סגל ברמה שהיה לו אשתקד.

השיטות המיוחדות שלו, שכוללות כתיבת ביטויים במחברת שהוא לוקח איתו, והשמירה שלו בראיונות על שחקנים מפני ביקורת גרמו להרבה אנשים לחבב ולהעריך אותו.

הבלאגן עם איזי שרצקי בקיץ הביא את יעקב שחר לוותר ולמנות את עטר במקומו. בן שמעון מאמן טוב מעטר עוד לפני הכישלון במכבי חיפה, אבל עכשיו הגיעה ההזדמנות. לקחת קבוצה מפורקת באמצע העונה זה סיכוי טוב ליפול, אבל אם יצליח לייצב את הספינה, בן שמעון גם יוכל לקחת אותה לחוף מבטחים.

במידה ויצליח להוביל את מכבי חיפה להמשך עונה טובה ולסיים במקומות 3-4 הוא יוכל לקבל את הקבוצה ולבנות אותה מחדש בקיץ כראות עיניו. בשקט, בלי שחקנים שהוא לא מעוניין בהם ובלי קהל עצבני שרוצה תוצאות ומיד.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אנדי קארול. זוכרים שיש שחקן כזה? הענק הסורר, שעבר בחלון ההעברות של ינואר 2011 מניוקאסל לליברפול תמורת 35 מיליון פאונד ממשיך להיבלע ולהישכח.

כיום הוא משחק בווסטהאם (מושאל לעונה) ששמה לה למטרה להישאר בפריימיר ליג. היא גם עלתה לשם העונה. הסטטיסטיקה שלו ב"אפטון פארק" מצביע על 0 שערים ב-6 משחקי ליגה. עד לפני שנתיים דיברו על שחקן שיש לו כמעט הכול. כוח, בעיטה חזקה, משחק עם הגב לשער ונגיחות טובות. בגיל 21 הוא כבר הספיק להיות הכוכב של ניוקאסל בליגת המשנה ולהוביל אותה חזרה לליגה הבכירה עם שבעה עשר שערי ליגה.

עונה לאחר מכן ועד ינואר הוא כבר הספיק לכבוש 11 פעמים, כולל משחק מעולה נגד היריבה השנואה סנדרלנד בניצחון האדיר 1-5. קארול אז נראה כמו הדבר הבא והיה השחקן האנגלי החם ביותר בממלכה.

אלא שאז גם הופיעו פרסומים על מכות לאקסית (נשמע טוב, נכון, אבל עדיין לא מומלץ בשורה התחתונה), מעצר שבא בעקבותיהן וביקורת של מאמן הנבחרת דאז פאביו קאפלו על הרגלי השתייה של החלוץ עם הקוקו. קווין נולאן, המבוגר והאחראי מקארול, לקח אותו תחת חסותו ושיכן אותו בביתו במהלך אותה תקופה. אבל עם הנסיעה דרומה לליברפול נאצלו השניים להיפרד. דאלגליש נכנס כממלא מקומו של רוי הודג'סון המפוטר באנפילד, וקארול הגיע עם תג מחיר אסטרונומי ביחס לגילו. הציפיות היו בשמיים וזה בטח לא הוסיף לו. באותו חלון העברות עזב את ליברפול פרננדו טורס ויחד עם קארול הגיע לואיס סוארז. האחרון התאקלם בלי עוררין. לאור הצלילות המרובות שלו אפשר להגיד שהוא אפילו מרגיש יותר מידי בבית.

קארול התחיל את הקדנציה שלו במרסיסייד ועד מהרה נפצע. הוא הספיק לשחקן מעט ולהבקיע שני שערים עד תום העונה. ההמשך היה עגום. אשתקד הוא שיחק 21 משחקים בלבד, כשרק בשבעה מהם הוא עולה בהרכב. הוא לא הבקיע ודאלגליש הפסיק להאמין בו. לא נוצרה כימייה עם סוארז והכישרון, שהוטלו על כתפיו 35 מיליון פאונד איכזב בגדול. אוהדי הקבוצה שאלו את עצמם איפה קארול של ניוקאסל שכבש מכל מצב, שקרע רשתות ומשחק ההתקפה הותאם כולו אליו. זה לא מה שהם הזמינו. בתום העונה שעברה פוטר הסמל קני דאלגליש וחילופי המאמנים דירדרו עוד יותר את מעמדו של גיבורנו. ברנדן רודג'רס שבא אחרי הצלחה בסוואנסי לא רצה אותו. הוא פלט בראיון שיכול להיות שקארול יהיה מושאל, מה שפגע בסיכויים של ליברפול למכור אותו כפי שרצתה. גם יורו טוב, שכלל זימון מפתיע לאור כושרו הירוד מאוד, לא עזר פה. יכול להיות שחלוץ פיזי כמו קארול לא מתאים לסגנון המשחק של רודג'רס, שדוגל בהנעת כדור על הארץ וטכניקה טובה.

אז הגיע מאמן ווסטהאם, סם אלרדייס, והשאיל אותו למשך עונה שלמה. זה נראה כמעון טוב להחזרת הביטחון. פחות לחץ, תחרות יותר צנועה על מקום בהרכב וטקטיקה שמתאימה מאוד לאנדי קארול.

בבכורה שלו בקבוצה מול פולהאם קארול נראה נהדר. הוא עשה המון בעיות להגנת האורחים עם הניתור והמשחק ראש שלו. זה נגמר בניצחון 0-3, הרבה בזכותו. קארול הישן חזר לבקר. נראה היה שהכול מתחיל להסתדר אבל הזמן חלף והשערים לא באו. עד כתיבת שורות אלו. עכשיו נשאלות שוב השאלות. האם הוא באמת כזה טוב? האם הוא בכלל טוב? למה הוא לא מצליח לשחזר את היכולת של עד לפני כמה שנים? הרי לא מדובר בשחקן בן 35. אלרדייס הוא מאמן מצויין שיודע להפיק מהשחקנים שלו את המקסימום. אם הוא לא יעשה את זה עם קארול, ספק אם מישהו אי פעם יצליח. את הביטחון נראה שהוא מתחיל להחזיר לו, עכשיו נשארו השערים. בתום העונה כנראה נקבל את התשובה ונדע אם הקסם נעלם או חזר.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

גם משחק כדורגל בין שתי קבוצות שמתבססות על כדורים ארוכים יכול להיות מעניין. ישנן כמה סיבות לכך:

א. לחימה: בדרך כלל מאמן שדוגל במשחק של החזקה מועטת בכדור, הגבהות לרחבה ומסירות מחוף לחוף, דוגל גם במשחק הקרבה. השחקנים שלו יעשו גליצ'ים כשצריך, יכסחו גם כשלא צריך ויתאבדו על המגרש. כולם משקיעים וגם החלוצים יורדים ולוחצים על היריב. הם יסכנו את הבריאות שלהם בשביל שלוש נקודות ולפעמים אפילו פחות מזה. כי לפעמים עדיף נגר ממושמע על פני כוכב מפונק שלא רוצה ללכלך את המכנסיים.

ב. יחסי כוחות: כשקבוצה טכנית משחקת מול יריב נחות הכדור כמעט כל המשחק אצלה. המשחק מאוד חד צדדי ולאוהד האובייקטיבי קצת משעמם לראות את אותם השחקנים כל הזמן מתקיפים. במשחקים של ברצלונה לפעמים צריך תזכורת נגד מי היא משחקת, כי בדרך כלל היריב מאבד את הכדור לפני שאתה מזהה מי בכלל מחזיק בו. אותו דבר נבחרת ספרד. כששתיים משחקות עם סגנון דומה, במקרה הזה כדורים ארוכים, אז המשחק עובר מצד לצד. שתיהן מנסות, ושתיהן יודעות שיש להן סיכוי לא רע להצליח.

ג. קהל: מי שהכי מזוהה כרגע עם כדורגל "אנגלי" היא גם קבוצה משם. סטוק סיטי. למי שלא מכיר, נספר שמדובר בקבוצה שמצליחה להישאר בפריימירליג כבר ארבע שנים רצופות כאשר היא מסיימת דרך קבע במקום סביר בהחלט (11-14). היא מצליחה להבטיח את ההשארות שלה מוקדם ובלי להיכנס למאבקים של יציאה מחוץ לקו האדום. מאמן הקבוצה הוא טוני פיוליס, שגם העלה אותה מהצ'מפיונשיפ. באימונים שלו רוב הזמן מוקדש לכדורים נייחים, המצבים בהם סטוק מצטיינת ומרבה לכבוש. יותר מזה, עד העונה שעברה, רורי דלאפ היה אימת הליגה. הוצאות החוץ האדירות של זורק הכידון לשעבר יכלו להגיע כמעט מהחצי עד הרחבה. תוסיפו לזה את הדחיפות והמרפקים של החברים שלו והגובה הכללי העצום של הקבוצה הזאת, ותקבלו סיכוי מצויין לשער. אבל רגע, כמעט שכחנו את הדבר החשוב בסעיף כאן, הקהל. אוהדים שממלאים אצטדיון ומעודדים, מעניקים חווית צפייה גם אם הקבוצה שלהם לא משחקת סקסי. להפך, הם מעריכים יותר שחקנים שנלחמים בשביל הקבוצה. אצל "הכדרים" יש איצטדיון מלא בכל משחק ליגה. הם מרבים לשיר (תשאלו את ארסן ונגר לו הקדישו שיר במיוחד…) ולדחוף את הקבוצה שלהם כשהכדור אצלה בחצי היריב. "בריטניה סטדיום" שלהם נחשב לאצטדיון הרועש בבריטניה. ויש לו תחרות בהחלט קשה.

ד. קשר בין השחקנים לקהל: כשאתה כוכב בקבוצה של כוכבים, אתה מלך כשהולך לך. ברגע שאתה מתחיל לגמגם הקהל כבר מתחיל לקלל אותך (תשאלו את רונאלדיניו על התקופה שלו בבארסה). בקבוצה שנלחמת, כל עוד תלחם יאהבו ויעריכו אותך. עשית מאמץ ותיקלת? תזכה לתשואות שאכן מגיעות לך. עשית גליץ' והכדור פגע בבלם היריבה בברך והתגלגל פנימה? אתה מלך. מה שתיתן, תקבל יותר בקבוצה שורדת. שם גם יש פוטנציאל גדול יותר לקשר בין השחקנים לאוהדים. שניהם מכבדים אחד את השני, שניהם קצת מכירים ויש בסיס לחברות. ככה גם הקבוצה עושה לעצמה יחסי ציבור טובים ומביאה עוד קהל למשחקים שלהם. היא מרוויחה גם עוד אוהד ששר, או לפחות מוחא לה כפיים כמו כולם וגם מכניסה עוד כסף לקופת המועדון. פרסום חשוב למועדונים והם דואגים לדווח וגם הרבה פעמים לצלם כשהשחקנים שלהם מבקרים ילדים בבתי חולים, גנים או עושים כל מיני פעילויות למען הקהילה.

לסיכום, אפשר להנות לא רק מבארסה או צ'לסי. כשהמשחק זורם והקהל ער, גם כדורגל מכוער יכול להפוך נמר.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם