מחבר: אמרי מלשטיין

בימים הקרובים, נשיא אברטון, ביל קנרייט, צפוי להודיע על מינוי המאמן החדש של קבוצתו. מי שזה לא יהיה, הוא ייכנס לנעליים הגדולות של דיויד מויס ויקבל אתגר קשה מאוד.

הסקוטי לקח קבוצת תחתית לפני 11 שנה והפך אותה לאחת שמסיימת כל עונה בחלק העליון של הטבלה ואף מעפילה לליגה האירופית ומוקדמות ליגת האלופות. את כל זה הוא עשה עם תקציב עלוב לרכש ובאילוצים של השאלות וקניית שחקנים אלמוניים. ההצלחה לא נעלמה מהעין הציבורית והוא קיבל את תפקיד היורש של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. כרגע מי שהוזכרו כמחליפים למויס הם רוברטו מרטינז (התפטר מוויגאן), ויטור פריירה מאמן פורטו ואקס שאלקה, ראלף רנגניק.

מי שנראה כרגע המועמד המוביל ושנפגש כבר פעמיים עם הבעלים הוא מרטינז. הספרדי אמנם הנחיל כדורגל התקפי לוויגאן הצנועה כמאמן בארבעת השנים האחרונות והניף איתם גביע בחודש האחרון, אבל כמה ימים אחרי זה גם ירד ליגה. בשורה התחתונה, עדיפה עוד עונת הישרדות על פני ירידה עצובה שחזרה ממנה יכולה לקחת מספר שנים. וויגאן של מרטינז הייתה נכנסת ללופ קבוע של פתיחת עונה איומה ואחריה מסעי היחלצות שהסתיימו מעל הקו האדום רק בישורת האחרונה. עם הזמן הייתה ציפייה ממרטינז והקבוצה שיעשו התקדמות וילמדו מטעויות, אבל הגלגל רק המשיך להסתובב באותו מעגל.

באברטון תקציב הרכש של מרטינז יהיה דומה לזה שקיבל בוויגאן, ככה שאם הוא לא הצליח שם לא ברור למה שיעשה זאת דווקא אצל הקבוצה מליברפול. הלחץ שם גדול יותר, הציפיות גם ובניגוד לאווירה הפיהוקית באצטדיון ה"די דבליו", ה"גודיסון פארק" של אברטון תמיד מלא ב-40,000 כחולים. קנרייט כנראה הסתנוור מהכדורגל היפה והזכייה בגביע של מרטינז עם וויגאן, ושכח שהיא סיימה את העונה המקום ה-18 בלבד. האוהדים שלו ייהנו מכדורגל יפה, אבל מי יודע באיזה מקום זה יגמר. גם עם מויס אברטון לא שיחקה כדורגל משעמם וכנראה שחשובה לבעלים גם הדרך ולא רק הנקודות. במקרה הזה הדרך תעפיל על התוצאות ותפגע בהן. מרטינז לא יודע לאזן בין ההתקפה שלו, שיודעת לשחק מהר, על הארץ, להחזיק בכדור וליצור מצבים, לבין הגנה ראויה. גם בעמדת השוער יש לו עוד הרבה שיעורי בית להכין לפני שיגיע לכיתה של הגדולים.

מרטינז הפך את וויגאן לקבוצה מאוד בינלאומית, לא פחות ממה שעשה ונגר בזמנו בארסנל עם הצרפתים. זה נבע כנראה מחשיבה שהשחקן האנגלי לא מספיק טכני וכדי להתאים את הקבוצה לצרכים שלו, רכש מרטינז שחקנים רבים מדרום אמריקה וספרד. באברטון גם לא חסרים זרים, אבל זאת עדיין קבוצה עם הרבה בריטים. הארנק שלו לא יהיה פתוח והוא לא יוכל להחליף חצי קבוצה בשחקנים מהלה ליגה וצ'ילה.

אם אלו המועמדים שמתוכם ייבחר אחד למאמן אברטון הבא, השם הטוב ביותר הוא פריירה. שתי אליפויות פורטוגל בשתיים וחצי עונות עם פורטו הן הישג פנטסטי. שווה לאברטון לקחת את ההימור הזה. רק חבל שהיא כנראה לא תיקח ותיפול על חשיבה יצירתית אך כפייתית של הבוס שלה. כמועדון ששואף להישאר בצמרת הפריימירליג אסור לה להסתפק בבינוניות כמו של מרטינז.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הפגרה כבר מעבר לפינה וקיץ מלא לחות ונטול כדורגל לפנינו. הנה המדריך שאולי יעזור לכם לעבור אותו בשלום:

לעשות ולא לעשות:

• תקצירים של משחקי הקבוצה שלכם, מהעונה והעבר: תמיד נחמד להעלות זיכרונות, בתנאי שהם נעימים. אם אתם אוהדים קבוצת פריימירליג אז לראות אותה מפרקת את מנצ'סטר יונייטד, או את ריאל מדריד מנצחת שוב את ברצלונה בקלאסיקו. להתענג על הרגעים והשערים היפים, עם מוזיקה שמכניסה אנרגיה ברקע. הסעיף לא מתייחס לאוהדי קבוצות בעט ורוץ, שם גם לראות לקט שערים זה עינוי.

• לצחוק על עונת המלפפונים: אוסקר גארסיה לברצלונה? מאור בוזגלו לסקציה נס ציונה? הכול כמעט עובר את המסננת של העורך בקיץ. אין משחקים לדווח עליהם ולפרשן אותם אז צריך איכשהו למלא את הדפים. צריך לזכור שרוב הידיעות הם חסרות בסיס ולא לקפוץ ליו טיוב ולראות קליפים שבו השחקן שמקושר אליכם מפגין את הכישרון שלו (כמובן ששם מראים רק את המהלכים הטובים שלו וכל שחקן בינוני נראה כמו מסי).

• לא לספור את הימים שנשארו: גם שבוע הוא נצח כשמחשבים בכל יום מתי הוא יגמר. תשאלו את כל האנשים שעובדים. החופש של הכדורגלנים הוא גם שלנו, הצופים. אפשר להתאוורר ממשחק אחרי משחק אחרי משחק בשבתות. לראות קצת דברים אחרים. בימי ראשון ושני בערב לא לראות את המשחק המרכזי בליגת העל, אלא האח הגדול. סתם, לא צריך להגזים. גם הצ'מפיונס ליג באמצע השבוע תחסר, אבל עד שלבי רבע הגמר המפעל הזה די משעמם. אז אל תהיו חד מימדיים כמו המשחק של ברצלונה ותפתחו גם לכיוונים אחרים.

• לא לראות את היורו של הצעירות: אם אתם נואשים לכדורגל כשבכל הליגות כבר סיימו לשחק אז מצפה לכם אכזבה. אליפות אירופה עד גיל 21 היא אפילו לא חצי נחמה. מעטים מהשחקנים יהפכו לשמות מוכרים. כולם יודעים שהפער בין כוכב נוער לכוכב בבוגרים הוא הבדל של שמיים וארץ. גם של שחקן רוטציה. כל זה לפני שהזכרנו את היציעים הכמעט ריקים שצפויים להראות במלוא הדרם לגאוותו של אבי לוזון.

• שידורים חוזרים של משחקים: אם זה עושה לכם טוב ומרגיע לכם את הדודא לכדור, לכו על זה. גם חלק קטן ממשחק יכול להיות כיף. כדורגל איכותי או מעניין שווה צפייה נוספת, גם אם היא חלקית. בעיקר בפגרה.

• אל תתחבר לצד הנשי שלך: השעמום גורם לנו לעשות דברים שטותיים, אבל שלא תעיז אפילו להתחיל לסרוג. זה לא בשבילנו. אין לנו את הסבלנות והעניין, וגם מי בכלל צריך סוודר בחורף הישראלי. חוץ מזה, אם חס וחלילה מישהו יגלה? כל המוניטין שבנית במשך שנים ייפול בבת אחת. תתרחק, מזה ומהסודוקו. לעזאזל כמה ווים יש במילה הזאת.

• תראה את התוכניות על אסירים בנשיונאל ג'אוגרפיק: אולי תמצא באחד הפרקים את ג'ואי ברטון.

• סיינפלד זה לא מצחיק, עזוב: אם בא לך להעביר את הזמן או את הבאסה עם צחוקים תראה פרקים ישנים של "הרצועה". חתרני, בלי צנזורה ועדיין עושה את העבודה בניגוד לכל מיני קומיקאים שרק צועקים ומספרים בדיחות גסות ומביכות. סלמוניקו השלישי, גדעון להב, דני צייד הנאצים וזוזיא מחכים לכם. ולהם לא כדאי לתת לחכות. " ציפי המזכירה, ציפי המזכירה!"

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הגיע הזמן שמנצ'סטר יונייטד, ובעיקר אלכס פרגוסון, יתנו לוויין רוני לפרוש כנפיים ולעזוב. כמו שבטח אמרו לכם פעם, "הקשר הזה מיצה את עצמו".

החלוץ הסורר כבר לפני שנתיים רצה לעזוב, אבל השאירו אותו בכוח ובעזרת שכר משכר. עכשיו לתת לרוני עוד העלאה יהיה כבר טירוף וזה גם לא מה שהוא חותר אליו. נמאס לו מהמאמן שלו לשעבר שספסל אותו מול ריאל מדריד ובמשחק הפרידה ממנו, ועכשיו הנחיתו לו את המאמן שהדריך אותו לפניו איתו הוא הסתכסך.

עם מויס נערכה סולחה אחרי המריבה בניהם, אבל בהחלט יכול להיות שרוני שומר לו טינה כי הרי הבקשה שלו לעזוב באה מעט אחרי ההכרזה על מויס כיורש של פרגוסון. באולד טראפורד יאבדו חלוץ מצוין, לפעמים ענק, אבל אין טעם להשאיר שחקן שרוצה לעזוב. חוסר החשק יבוא לידי ביטוי על המגרש וגם בחדר ההלבשה עם פיזור רעלים אצל השחקנים האחרים ואולי גם הדלפות לתקשורת.

רוני בשנתיים-שלוש האחרונות נמצא בשיא שלו, אבל בלי שיחבקו אותו ויתנו לו להרגיש שהוא שווה הרכב, הג'ינג'י המושתל לא ישחזר את אותה היכולת. חוסר העקביות רק תחזור על עצמה, איתה יגיעו בעיות המשמעת שיביאו לעונש ועוד עונש וכך יווצר לו מעגל קסמים לא בריא לאף אחד. לשני הצדדים ברור שצריך להגיד שלום, הבעיה היא שצד אחד מסרב להכיר במציאות.

כצפוי, ההחתמה של רובין ואן פרסי בקיץ הקודם הביאה למצב שרק אחד מצמד החלוצים הבכירים בקבוצה יפרח. רוני נדחק החוצה, תרתי משמע. מאוד קשה ליצור שותפות בחוד של שני חלוצים שכובשים בכמויות דומות ומשחקים תמיד. כל זה עוד לפני שהוזכר האגו הדי מנופח של שניהם. פעם היה נדמה שברוני אסור לגעת. שבכל משחק הוא פותח גם אם הוא בכושר גרוע ומתחרים איתו על מקום חלוצים ברמות הגבוהות ביותר.

היום הדברים השתנו, פרגוסון גידל ביצים בכל מה שקשור ליחסים בניהם והראה לו מי הבוס. אין ספק שזאת טעות לספסל שחקן כמוהו. רוני לא נותן עונה גדולה, אבל עדיין הוא מגיע למאזן שערים דו ספרתי ואחרי שהושבת לתקופה ממושכת מתחילת העונה. התחליפים שלו על הספסל, צ'יצ'ריטו וגם וולבק, בכושר רע. הלחימה, מהירות, פיזיות, ראיית המשחק והסיומת שלו אלו דברים שמאמן יתקשה מאוד לוותר עליהם. מאוד יכול להיות שנוצר סכסוך בין המאמן הוותיק לרוני, שהוביל לפיחות במעמדו של האחרון, עוד לפני שנדחק להיות מחליף.

רוני נתן המון לקבוצה וזכה איתה באינספור תארים, חלקם אישיים. בגיל 27 ואחרי 8 שנים בקבוצה צריך לדעת להיפרד. להגיד תודה ולהתחשב ברצון של הכדורגלן. קשה להאמין שרוני יהיה קר עד כדי כך שיסכים לעבור לקבוצת פריימיר ליג שתתחרה עם מנצ'סטר יונייטד על האליפות, ככה שזה לא יהיה סוף העולם אם יעבור לאחת מהספרדיות הגדולות או לפ.ס.ז' יחד עם שאר רודפי הבצע כמוהו. לשחקן עם מעלות כמו שלו לא יחסרו הצעות, הוא רק יצטרך לבחור ולא להשתולל עם דרישות השכר.

פרידות הן קשות ועצובות, אבל הן הפתרון הטוב ביותר לטווח הארוך.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

כנראה שזה לא יעניין אף אחד ממכם, אבל בעוד פחות משבוע יתקיים גמר הליגה האירופית. בין מי למי אתם שואלים? צ'לסי, שהמפעל הזה חשוב לה כמו הבעיות הכלכליות של מוזמביק, תפגוש את בנפיקה ליסבון.

בסופה של חפירה, המשחק והטורניר כולו לא מושך. הרמה בו נמוכה, הוא מוצף באינספור קבוצות בינוניות וחלשות ומתפרס על יותר מידי משחקים, בתים וכבישים. אין בו טעם בכלל כשיש את ליגת האלופות. הוא מחוויר לעומתה. האיחוד של גביע אופ"א והמחזיקות היה בעל כוונה טובה, כדי להעלות את הרמה בשתי המסגרות. אלא שהתוצאה שהתקבלה הייתה רעה ומבולגנת, כמו כל ההתנהלות של אופ"א תחת פלאטיני (אתם יכולים לחשוב על שתי המילים שלפני הסוגריים גם בתור תרתי משמע). את המסקנות שרואים כולם צריך ליישם, גם אם אף אחד לא נשאר ער ביום חמישי במפגש רובין קאזאן נגד באזל של הרצל.

את הקבוצות שראויות היו לשחק במפעל הליגה האירופאית צריך לשלב בפלייאוף של העלייה לצ'מפיונס ליג. הטובות שבניהן שגם הגיעו לשלבים המכריעים העונה ראויות יהיו לשחק בשלב הבתים. מהצד השני, אפשר לצמצם במספר הבתים בליגת האלופות, כי תמיד יש שם איזו מכבי חיפה אחת לפחות שבעיקר עושה בושות לעצמה ולמסגרת בה היא משחקת. יהיה קשה יותר להעפיל לגדולות של אירופה (יחסית) וכך הרמה הכללית, בממוצע, תהיה גבוהה יותר.

נכון לעכשיו הסיבה הכמעט יחידה לראות משחקים בליגה האירופית היא אם אתה ואת אוהדים את אחת הקבוצות שם. עד השלבים המאוחרים גם זה בקושי. אופ"א יצרה שני מפעלים מקבילים עם המון קבוצות. נדמה שחצי מהמועדונים ביבשת משחקים בימי שלישי,רביעי וחמישי.

כשפותחים את אחד מהערוצים שמשדרים את הטורניר אז יש תחושה של ניכור ומשחק חסר חשיבות. קבוצות צ'לסי ובנפיקה מתייחסות אל הגביע כאל מעמסה שרק מפריעה למאבקים בליגה ומוסיפה פציעות ושחיקה נפשית ופיזית על השחקנים. בשבילם זה מעין גביע הטוטו. קבוצות כמו הפועל תל אביב ומכבי חיפה היו חוגגות כל ניצחון במסגרת הזאת, אבל בשבילן לא שווה להחזיק ליגה שלמה שמתיימרת לספק איכות ומתח.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

תשאלו את עצמכם, ותהיו כנים בבקשה: באמת יהיה עצוב לראות את בית"ר ירושלים יורדת ליגה? לי אישית ממש לא.

קהל עם אלפי גזענים והתחמקות של עשרות שנים מהתופעה מצד המועדון. אולי העונש הכי גדול שלה מגיע דווקא אחרי שהבעלים ארקדי גאידמק הרים את הכפפה והחתים שני מוסלמים. ספק אם יש לאוליגרך מושג ירוק בכדורגל, אבל הכיוון הוא טוב גם אם נעשה בכוח. במקרה של ירידה לליגה הלאומית האשמים לא יהיו שני הצ'צ'נים המסכנים, אלא בעלי הפה המלוכלך ביציע.

לכל קבוצה בליגה כמעט יש שחקנים מוסלמים והם מסתדרים, רק בבירה מתנהגים כאילו שתו יותר מידי ומאבדים כל רסן דרך קבע. הבא בתור על דוכן הנאשמים הוא המאמן אלי כהן. כשהכול דפק והקבוצה שלו הייתה לשתי שניות בצמרת הוא דיבר על אליפות. מאז שהתחילה ההידרדרות הוא רק מקטר ומאשים את השחקנים שלו. הלו, אתה המאמן והתפקיד שלך הוא להרים אותם ולעצור את הנפילה! קל מאוד להפיל את הכול על אחרים ולברוח מאחריות.

הביזיונות שנשמעים בטדי לא ראויים לליגה שמכבדת את עצמה. ההתאחדות ובית הדין שלה מתנהגים ביד רכה (לפעמים גם ביד קשה, כשהקבוצה של הבוס יורדת ליגה) והפרחחים רואים שהעונשים הם דרדל'ה אז למה לא להמשיך? מידי פעם אנחנו קוראים באינטרנט על קבוצות מהולנד, גרמניה והונגריה שהקהל שלהם שר שירים אנטישמיים. בטוקבקים וגם בתקשורת שאמורה להיות אובייקטיבית, מיד מתרעמים על התופעה. אבל במקרה של בית"ר ירושלים המועדון מקבל רק קנסות ורדיוסים מצחיקים במקום לצאת לגלות בליגה השנייה.

222 מילים על בית"ר ולא הזכרנו עוד את "לה פאמליה". איזה פאשלה. החבר'ה שם עוד לא הבינו שהם הולכים לשלוח את הקבוצה שלהם לה עזאזל. התבטאויות כמו "אני לא אוהד את בית"ר אם ישחקו שם מוסלמים" הן ריקות מתוכן. קשה מאוד להיגמל מאהבה לקבוצה שגדלת עליה. תמיד ידגדג לך לבדוק כמה כמה יצא, מי כבש ומה שלום החברים מהטריבונה.

אם בטריבונה עסקינן, מה הקטע של ההמנון לפני תחילת המשחקים בטדי? אף קבוצה בליגת העל לא עושה את זה. גם בעולם לא נהוג להשמיע את ההמנון הלאומי במשחק ליגה. בית"ר היא מועדון שמייצג רק את עצמו וטוב שכך. אוי ואבוי ליחסי החוץ של ישראל אם היה אחרת. חוץ מזה שמשחקים בקבוצה זרים, למי ששכח, אז מה הקשר שלהם לארץ ציון חוץ מהשכר החודשי?

אם בית"ר תפסיד בשבת לסכנין, אני לא אצא לנמל ואנופף לשלום דומע לספינה הירושלמית שעוזבת את החוף.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

קודם כל ברכות, כמו שנהגו לצחוק ב"רמזור" על פתיחת הראיונות הקבועה של רפי רשף. קארדיף סיטי עלתה לראשונה בתולדותיה לפריימיר ליג. זה היה קרוב לקרות כבר כמה פעמים בשנים האחרונות ונדמה שקללה רובצת על הקבוצה מבירת וויילס, אבל הפעם זה נגמר בשלום ואנחת רווחה.

מאלקי מאקיי, מאמן הקבוצה מזה כשנתיים, הצעיד אותה העונה למקום הראשון, בהפרש 7 נקודות מהמקום השני ו-13 מהשלישי, שנותן רק כניסה לפלייאוף ולא עלייה אוטומטית.

הציפורים הכחולות, שהבעלים המלזי שלהם וינסנט טאן שינה את הסמל לדרקון אדום, יהיו הפתעה מרעננת בפריימיר ליג. קבוצה שעוד לא הייתה שם, ולא שוב אותם מועדונים שאנחנו רגילים לראות עולים ויורדים. קארדיף היא קבוצה מוויילס, עם מאמן סקוטי, בליגה אנגלית. סלט בריטי, שבניגוד למטבח הזה, לא יהיה תפל.

כשמזכירים את עניין הלאום אז מגיעים לנקודת השיא ביתרונות של עליית הקבוצה לפריימיר ליג: דרבי וולשי לוהט מול סוואנזי השנואה. כל אחת מהשתיים תאבק על הזכות להיות הנציגה המקומית הבכירה. אם דברים לא ילכו כמו שצריך הן עשויות להיאבק ראש בראש כנגד הירידה.

כדי לשרוד בעונה הבאה חייבת קארדיף חיזוק מאסיבי. חוץ מקרייג בלאמי הוותיק והמתקשש אין לה שמות מוכרים. הבעלים עשה צעד חכם וכבר הודיע שיספק 25 מילון פאונד לקניות בקיץ. המעבר מהצ'מפיונשיפ לפריימיר ליג הוא קשה והבדלי הרמות גדולים. בשביל לא לחזור לשם חייבים להשקיע כסף. כך גם אצל קבוצות מרכז הטבלה שבקלות יכולות למצוא את עצמן בסרט שניוקאסל, סנדרלנד וסטוק נכנסו אליו ומתקשות לצאת ממנו.

לקארדיף יש אצטדיון ביתי (שקרוי על שמה, כמה מגלומני מצדה) לא גדול, אבל הוא בהחלט חם ותומך. השחקנים זקוקים לו, בעיקר כשנלחמים על החיים. עשרים ושש אלף פטריוטים שמעודדים אותך מאוד עוזרים מול יריבות אורחות. לשוחרי המשחק האטרקטיבי נראה שאין מה לדאוג במקרה הזה. אפרוחי הפריימיר ליג הבקיעו העונה בליגה יותר משני שערים בממוצע למשחק.  אין פה עוד קבוצת "בעט ורוץ".

העלייה הזאת תוסיף פלפל חדש לליגה האנגלית והלוואי ששתי הקבוצות יצליחו להישאר שם כמה שיותר כדי שגם ה"ניו פירם" אם תרצו, ימשיך להתקיים.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

עבדכם הנאמן (לא באמת, אם תבקשו ממני הלוואה או לעזור לכם להזיז ספה אני אסרב בנימוס) רגיל לשנוא כל מה שקשור במכבי תל אביב.

כדורגל, כדורסל, פינג פונג ועיצוב שיער. לכן, כשמכבי תל אביב כדורסל מתמודדת מול קבוצה מאירופה ביורוליג אני תמיד בעד היריבה. אין לי קבוצה ישראלית שאני אוהד בתחום, אלא אם אתם קוראים לגבעת שמואל קבוצה. פשוט שונא את מכבי ורוצה תמיד שהם יפסידו. יש כאלו שאוהדים יריבות של מכבי בארץ, אבל במסגרת האירופאית הם בעדה. קצת אירוני.

אותם אנשים טוענים שהם עושים את זה מטעמי פטריוטיות. ההשפעה של הישראלים במכבי היא מאוד קטנה. גם זר יבין זאת. ליאור אליהו נותן משחקים טובים לפעמים, אוחיון אפילו פחות. במקרה של האחרון הוא היה כל כך פטריוט, שברגע שקיבל הצעה מקבוצה נחותה ממכבי בליגה הרוסית (לוקומוטיב קובאן) הרכז הפנה לה גב קר וניסה לעבור למדינה הקרה. חבר זה לא קיר. גם קבוצה. הצהובים מתל אביב השאירו אותו בכוח וחבל שכך. שחקן שלא רוצה לשחק אצלך לא צריך להישאר אצלך. חוץ מזה אין הרבה מה לומר על הישראלים במכבי.

סיבה שנייה שאפשר להיות פטריוט בלי לאהוד אותם ביורוליג היא שמדובר במועדון שמייצג את עצמו ונועד על מנת להרוויח כסף. עסק כלכלי לכל דבר. שום דבר בשביל המדינה. גם אם שמעון מזרחי יגיד אחרת. הרי הוא לא היה נשאר הבעלים ובא לעבוד בחינם. בגלל אותו גב כלכלי גדול היא בפער ענק על שאר הליגה בארץ, מה שיוצר תחרות-לא תחרות עם סוף ידוע מראש.

מבחינת אדם שאוהד עד הסוף קבוצה שהיא לא מכבי, ימי חמישי הם ממש לא חג. אלא אם היא הפסידה. לפני כמה שנים טובות, יום אחרי שמכבי הפסידה לפנאתנייקוס (שוב) בגמר היורוליג, יוסי אבקסיס הפתיע ואמר שהיה לו ערב מאוד נחמד. האהדה למכבי בארץ היא קונצנזוס ואובקסיס יצא נגדו. קצת פחות מפתיע שזה בא מאוהד הפועל תל אביב, אבל לרוב אנחנו שומעים אנטי כלפי מכבי באירופה מהיציע ולא הספסל או הדשא.

אם מכבי מנצחים יפה להם ולא יפה לי, אם קשה או מפסידים – זאת בעיה שלהם.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

פאולו די קאניו הוא הצד המכוער של חופש הביטוי. כזה שמנצל אותו כדי להסית נגד אוכלוסיות שונות ולגזענות. חבל שבסנדרלנד בחרו להתעלם מזה ולמנות אותו למאמן הקבוצה.

כשמבקרים עבודה מקצועית של מישהו כדאי להתייחס אליה בלבד ולא לאישיות של אותו אדם. דן בן אמוץ ושמוליק קראוס היו אנשים עם עבר מאוד בעייתי, אבל זה לא צריך למנוע מהקהל ליהנות מהיצירות המוצלחות שלהם. אותו דבר דודו טופז, ג'ון לנון ודוגמא מהעולם שלנו – דייגו מראדונה.

אבל לכל כלל, תמשיכו אתם….. נכון, יש יוצא מהכלל. פאולו די קאניו הודה שהוא פאשיסט. הוא נתפס מצדיע במוהל יד. מאחורי המילים וההגדרות המפוצצות האלו עומדות אידיאולוגיות של השמדת עמים ואנשים בעלי נטיות מיניות שונות. הפאשיזם והנאציזם הם שני הכתמים הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית. די קאניו אולי משחק אותה שה תמים כשאמר אחרי המינוי השערורייתי שלו ש"אני ממש לא רוצה לדבר על פוליטיקה, זה פשוט לא תחום שאני מתמחה בו" ,אבל כבנאדם מבוגר ואחד שגדל ביציע הקיצוני ימני של לאציו הוא כנראה מתמחה בתחום מסוים בפוליטיקה. מצד שני, אם הוא כל כך נסחף אחרי זרם פוליטי כלשהו בלי לדעת שום דבר עליו, אז הבחור פשוט מטומטם.

המלחמה שלו על המגרש כשחקן זיכתה אותו בהרבה מעריצים. גם היכולת הייתה לא רעה. שער אדיר שלו במדי ווסטהאם שווה לפחות ביקור יו טיוב שנתי. מעניין מה היה קורה אם הוא פשוט היה מתרכז בכדורגל והופך לעוד שחקן איטלקי טוב שגם שיחק באנגליה ואחר כך פרש והתחיל לאמן בליגות נמוכות בלי שאף אחד שם לב.

הרוע הכה על חטא ולא רק שהביא לו רייטינג כשהיה שחקן ,אלא סידר לו ג'וב מאוד מהיר בליגה יוקרתית. הוא ראוי לא לשי פסח בשלב הזה. די קאניו בסך הכל התחיל לאמן ב-2011 את סווינדון מהליגה הרביעית והעלה אותה אל ליג וואן. כשחתם ב"חתולים השחורים", הלא הם סנדרלנד, סווינדון הייתה בסך הכול במקום החמישי באותה ליגה. שום דבר מיוחד שמצדיק קפיצת מדרגה למאמן צעיר וחסר ניסיון ברמות הגבוהות.

הדעות של האיטלקי, שאותן הוא לא מסתיר אלא רק מנסה לעדן מעט בימים האחרונות, מסוכנות. איזה מטורף יכול לשמוע את מה שהוא אומר ודואג גם להעביר בצורה גופנית ולקחת את זה צעד אחד רחוק מידי. כן, גם לרצח. תארו לכם שאיתמר בן גביר או ברוך מרזל היו מאמנים קבוצת כדורגל. "קומץ" כמו שאוהבים לקרוא לזה אצלנו היו מתחברים לקבוצה ומשם הדרך לאלימות קצרה מהנסיעה מתל אביב ליפו.

היה מתקבל על הדעת אם קבוצה שמזוהה עם דעות דומות לאלו של די קאניו הייתה ממנה אותו למאמן. לאציו בה גדל וקיבל רעיונות משונים, פיינורד ואפילו ווסטהאם שסוגדת לו. אבל סנדרלנד? מועדון צנוע, מגובש ולוחמני שמצליח כבר שנים לשמור על עצמו בפריימיר ליג? אולי כדאי עכשיו לשנות את שם המגרש הביתי המרשים מ"אצטדיון האור" ל"אצטדיון החושך". צעד נבון ומתבקש עשה סגן נשיא הקבוצה, דיוויד מיליבנד, כשהתפטר לאחר מינויו של די קאניו. יש הרבה אוהדים שרצו לראות את סנדרלנד יורדת בסיום העונה בגלל הכדורגל הלא אטרקטיבי שהיא שיחקה תחת המאמן המפוטר מרטין אוניל. עכשיו, למרות שהוא כבר לא שם יש כנראה הרבה אחרים שרוצים שהיא תרד אבל מסיבות אחרות.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

יובנטוס, עם הכדורגל שלה ואצטדיונה המלא במשחקים הביתיים, מצילה את כבודה של הסרייה A  בעונה הנוכחית.

אחת הסיבות לצניחת הרייטינג של הליגה הזאת בעולם היא הרייטינג המקומי הנמוך. המגרשים ישנים, מוזנחים והקהל לא בא למרות שהרמה טובה. סביר להניח ששחקן שמחזיק בהצעה לקבוצה מסוימת באיטליה והצעה אחרת מהפריימיר ליג או ספרד יבחר באחת משתי האחרונות. שם יראו אותו יותר אנשים במסכים ובגודל טבעי ושם גם הרמה כנראה טובה יותר.

באיטליה פעם הייתה הליגה הטובה בעולם. מילאן הייתה בארסה של היום. פארמה הייתה שם באירופה, למרות שכמעט עשתה לעצמה בושות כשהייתה על סף הדחה מול מכבי חיפה בגביע המחזיקות. אינטר שעד לפני שנתיים זללה תארים מפסידה שוב לטוטנהאם וגם השכנה שלה לבירת האופנה הודחה על ידי אותה קבוצה, שרחוקה מלהיות אימפריה באנגליה.

נחזור ל"גברת הזקנה". מלבד האליפות בעונה שעברה וכנראה גם זאת של העונה, יובה עושה חייל בליגת האלופות. חלון ראווה יוקרתי שיכול בקלות להביא קהל חדש או להחזיר ישן. היא הוגרלה לבית השני הכי קשה במפעל, יחד עם צ'לסי ושאחטר דונייצק וסיימה ראשונה. הבלוז, שלא נופלים ממנה באיכות הסגל, סיימו רק במקום השלישי. הדובדבן שבקצפת מהקרב הקשה הזה היה הניצחון על החניכים של די מטאו, 0-3 באצטדיון יובנטוס. גם בשמינית הגמר בגלזגו, מול האוהדים הנהדרים של סלטיק הם לא התבלבלו והרשיתו עוד שלישייה. ברבע הגמר מחכה להם באיירן מינכן לצמד משחקים עם פוטנציאל גדול.

האכלוס המקסימאלי של המגרש החדש והיפהפה שלה הוא לא דבר של מה בכך. לפני שנחנך ב-2011, יובה שיחקה על אותו שטח באצטדיון הדה לה אלפי הישן. רוב תושבי העיר טורינו אוהדים את טורינו ולא את יובנטוס. גם מחיר מצחיקים של 5 יורו תמורת כניסה למשחק לא הצליחו להביא קהל למתקן הלא אידיאלי בלשון המעטה. היציעים נותרו ברובם שוממים ומרוחקים מהדשא. חווית צפייה בטח לא הייתה. רק במשחקים גדולים היה ניתן להבחין ולהרגיש בקהל שמילא את 67,000 המקומות שבו.

הבית החדש אמנם מכיל פחות עשרים וחמישה אלף מקומות אבל התנאים הטובים שבו, כולל יציעים במרחק יריקה מהדשא, הוכיחו את עצמם. חומר למחשבה לקבוצות אחרות שמשחקות באצטדיונים גדולים ושוממים.

את הקבוצה מדריך בהצלחה אנטוניו קונטה, ששמו גם נקשר לפרשת מכירת משחקים לפני שלוש שנים (כשאימן את סיינה) עליה הוא שילם בעשרה חודשים מחוץ לספסל הקבוצה בליגה. בינתיים מבחינת הישגים הוא דומה למה שעשו מוריניו בצ'לסי ופפ גווארדיולה בבארסה בתחילת דרכם שם.

קונטה החיה את הקריירה של פירלו המנוסה, שנראה היה שהוא כבר מנוסה מידי. עוד שמות בולטים שמרכיבים את השלד של הקבוצה הם פוגבה שנטש את מנצ'סטר יונייטד ופורח בטורינו, וידאל, מאטרי ובאראצלי משלימים את הפאזל בגזרת השמות המוכרים. מעל כולם, תרתי משמע, נמצא השוער הבלתי נגמר בופון.

יתר קבוצות הסרייה A צריכות להודות לשחקנים עם חולצות הזברה (לא אלו של סיינה) כי בלעדיהם הערך של זכויות השידור והפרסום בארץ המגף היו יורדות. זה כמובן היה מתבטא גם בכיס שלהן וכידוע כאב בכיס הופך בקלות לכאב בלב.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם