בשבוע האחרון, נוכח האפשרות לשוויון נקודות בין קבוצות שידורגו במקומות 1-4 בשלב הבתים, אנו נתקלים כל פעם בהסבר אחר לזהות הקבוצה שתעפיל.

ככלל, תקנון האליפות (המופיע בהמשך המסמך) קובע כי במקרה של שוויון יופעלו הכללים הבאים, לפי הסדר הכרונולגי. כלומר, בהנחה וההסדר הראשון אינו קובע את זהות המעפילה, יופעל הסעיף הבא בתור, עד להכרעת התקנון:

א. בהנחה וקיים שוויון בנקודות, זהות הקבוצה המעפילה תוכרע על ידי התוצאה שהושגה בינה לבין הקבוצה (או הקבוצות) בעלת מספר נקודות זהה.

ב. בהנחה והתוצאה בין הקבוצות בעלות מספר זהה של ניקוד הינה תיקו, תעפיל הקבוצה בעלת יחס השערים הגבוה יותר*.

ג. בהנחה ויחס השערים זהה, תעפיל הקבוצה בעלת מספר השערים הגבוה ביותר*.

ד. בהנחה ומספר השערים זהה, תעפיל הקבוצה בעלת שערי החוץ הגבוה יותר*.

*יילקחו בחשבון רק שערים שהובקעו במשחקים בין הקבוצות בעלות הניקוד הזהה.

בהנחה ועדיין לא הושגה הכרעה תקנונית יופעלו הסעיפים הבאים. שוב לפי הסדר המחייב, עד   להכרעת התקנון:

ה. תעפיל הקבוצה בעלת יחס השערים העדיף.

ו. תעפיל הקבוצה בעלת מספר השערים הגבוה ביותר.

ז. תעפיל הקבוצה בעלת שערי החוץ הרבים ביותר.

ח. תעפיל הקבוצה בעל דירוג fair play"" הגבוה יותר.

ט. הגרלה.

Equality of points after the group matches

7.04        If two or more teams are equal on points on completion of the group matches, the

following criteria are applied, in the order given, to determine the rankings:

a) higher number of points obtained in the group matches played among the teams in question;

b) superior goal difference from the group matches played among the teams in question;

c) higher number of goals scored in the group matches played among the teams in question;

d) higher number of goals scored away from home in the group matches played among the teams in question;

e) if, after applying criteria a) to d) to several teams, two or more teams still have an equal ranking, the criteria a) to d) will be reapplied to determine the ranking these teams. If this procedure does not lead to a decision, criteria f) to j) apply;

 ;f) superior goal difference in all group matches

;g) higher number of goals scored in all group matches

h) higher number of goals scored away from home in all group matches;

i) fair play ranking in all group matches;

 j) drawing of lots

בברכת יורו 2012 מוצלח

בימים האחרונים אנו עדים לדרמה ספורטיבית בגין רצונו של שחקן מכבי תל אביב, יוגב אוחיון, להשתחרר ממכבי תל אביב . זאת על מנת, ככל הנראה, לעבור לקבוצה בכירה בחו"ל.

אם לרגע נתעלם מכל הפטפטת המשפטית (ויסלחו לי עורכי הדין) נבין כי אוחיון בסך הכל מבקש לעצמו את הדברים הבסיסיים שאנו מאחלים לעצמנו מידי יום. כלומר, שיפור בתנאי השכר, קידום במעמד התעסוקתי, והכרה רחבה בדבר הכישורים שלנו. נכון, בניגוד לרובנו, אוחיון זוכה לשכר נדיב מאוד, חשיפה ציבורית, ואין ספור תארים. אך, שוב, בניגוד אלינו, אוחיון בורך בנתונים חריגים לטובה, בין היתר, קליעה, אתלטיות, וראיית משחק. יכולות שאנו יכולים להפגין רק דרך הפלייסטיישן, וזאת גם על דרך המחמאה. כמו כן, על מנת למקסם את כישוריו, ניתן להניח שהשקיע שעות על גבי שעות בשיפור הנתונים. עוד ניתן להניח שבגיל התיכון הקדיש את זמנו לכדורסל, ולכך בלבד. זאת מדוע? אוחיון שיחק בשלוש מסגרות לפחות. האחת, תיכון עמק החולה (עמה זכה באליפות ליגת התיכונים בשנת 2005). השניה, הפועל גליל עליון שם שיחק בקבוצת הנוער ובקבוצת הבוגרים. כמו כן, השתייכות לסגל נבחרת ישראל, על הגילאים השונים. שילוב של שלוש מסגרות אימון ומשחק די בהם כדי לבטל את כל זמנו החופשי של אוחיון, במהלך ילדותו.

אוחיון בגילו העכשווי  (25) מודע לעובדה כי נותרו לו עוד מספר מועט של שנים, לזכות בתארים, ולהעשיר את חשבון הבנק. כמו כן, אני מניח שהעובדה כי עודד קטש, מאמנו לשעבר, פרש בגיל 26 נוכח פציעה אף היא מעודדת את אוחיון להשיג את החוזה הטוב ביותר שניתן להשיג. זאת ועוד, העונה במכבי לימדה את אוחיון עד כמה שברירית הינה הקריירה של ספורטאי מקצועי. כך לדוגמא, שחקן ה NBA  ג'ורדן פארמר הגיע לישראל בגלל השבתת הליגה הטובה בעולם. אף ניתן להניח כי השהייה ליד ג'ון שאייר, שכידוע, נכון לעכשיו, טרם מצא קבוצה, חיזקה את ההבנה בדבר המטולטלת בחייו של ספורטאי. שאייר, למי שאינו בקיא, זכה במהלך התיכון באליפות אילינוי ונבחר לאול אמריקן. לאחר מכן, במהלך לימודיו באוניברסיטת דיוק זכה באליפות המכללות, ושבר את שיא המשחקים הרצופים באוניברסיטה. למרות הנתונים, ובדגש על אליפות המכללות, לא צלח בידו להיבחר בדראפט. וכעת עליו לתור בעולם אחר חוזה מקצועני.

נכון, מכבי תל אביב נתנה במה ליוגב אוחיון להפגין את כישוריו. אך חשוב לזכור שמכבי לא בנתה על אוחיון כרכז פותח, ואף לא כרכז שני. יתרה מכך, לא מכבי "בנתה" את אוחיון אלא הוא עצמו בדרך של עבודה קשה, חוסן מנטלי, ומן הסתם מעט מזל.

שחרור אוחיון ייתן לו את האפשרות להגשים עצמו, בשנים המעטות שנותרו לו עד סיום הקריירה. ומנגד, ייסבו נזק מועט אם בכלל למכבי. הרי, ניתן להניח, שמכבי תזכה באליפות הליגה, בגביע המדינה, ותעפיל, בתקווה שיותר, לשלבים הגבוהים במפעלים האירופים.

לסיום, לא נותר אלא לאחל לאוחיון שיינצל עד תום את כישוריו, ושיבין שאת הזמן לא ניתן יהיה להשיב.

נ.ב היה תענוג לראות רכז ישראלי מוביל את מכבי. אך תענוג גדול יותר יהיה לדעת כי הגשמת את חלומך, והגעת לגבהים שאליהם אתה שואף.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

היום, פורסם במעריב כי ההתאחדות לכדורגל בישראל החליטה על סיום ההתקשרות עם מוט'לה שפיגלר, נוכח מצוקה כלכלית בה שרויה ההתאחדות. אומר בכנות שהופתעתי לגלות כי שפיגלר הוא בעל תפקיד בהתאחדות לכדורגל או כפי שכונה במעריב "יועץ מקצועי". מעריב, שכנראה התבסס על הודעת דוברות ההתאחדות, שאותה לא הצלחתי למצוא באתר ההתאחדות לכדורגל, ונכון לרגע זה רק מעריב ציין את סיום הקשר, הבהיר כי שפיגלר מילא את תפקיד היועץ המקצועי בארבע השנים האחרונות עבור שכר של 40 אלף ש"ח בחודש, וכן רכב צמוד. כמו כן, מעריב הפליג בשבחו של שפיגלר וציין כי " במהלך פעילותו סייע להתאחדות רבות בעיקר בנושאי נוער וליגות חובבניות, ובקשרים הבינלאומיים מול פיפ"א ואופ"א. שפיגלר גם עמד בראש ועדת האיתור של מאמן נבחרת ישראל, והיה שותף פעיל במו"מ מול לואיס פרננדס".

ההודעה שהוציא מעריב הצליחה לבלבל אף אותי. כידוע, המשא ומתן מול פרננדס הוביל לחוזה הגבוה ביותר שניתן למאמן נבחרת ישראל. כך, שעניין זה, לא אמור להופיע כנקודת זכות עבור השותפים במשא ומתן. וזאת, מבלי לדון בכישלון של הנבחרת בעידן פרננדס. כמו כן, הקביעה כי שפיגלר עמד בראש ועדת האיתור של מאמן נבחרת ישראל מובילה לגיחוך. הרי גוטמן לא נבחר דרך ועדת איתור אלא, דרך פגישות חשאיות שקיים עם חלובה ולוזון בלבד, ומבלי שחברי ההנהלה/מזכירות עודכנו בכך. כך, על פי הריאיון שבוצע בין חלובה לבין אופירה אסייג. זאת ועוד, עניין המצוקה הכלכלית בה שרויה ההתאחדות לכדורגל, על פי ההודעה, אף היא אינה מובנת. הרי ההתאחדות מדגישה עד כמה זכויות השידור וההסכמים עם הטוטו ויתר הספונסרים היו מעל ומעבר למה שהוגש בעבר. יתרה מכך, במהלך העתירה שהגשתי נגד ההתאחדות טענו עורכי הדין משה אביבי ושלום אבן עזרא כי מצבה הכלכלי של ההתאחדות איתן כסלע וכי שכרו של גוטמן לא יהווה נטל על תקציב ההתאחדות. כעת, ארבע חודשים לאחר מכן, נאלצת ההתאחדות לפטר את היועץ המקצועי מכח דלות כלכלית.

שאלת תם, בהנחה ומצבה הפיננסי של ההתאחדות אינו מזהיר, האם לנו כאוהדי כדורגל אין זכות לדעת על כך? וכיצד, בחלוף ארבע חודשים בלבד, הצליחו קברניטי ההתאחדות לרוקן את הקופה הציבורית, שכזכור, השיבו לטענות עתירתי כי קיים כסף בקופת ההתאחדות. לסיום,  לא נותר אלא לאחל לשפיגלר הצלחה בהמשך דרכו, ובתקווה כי מועברים לו תגמולים מהתוכנית "בובה של לילה".

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

 

כידוע, בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל בישראל התכנס בשלישית לעניין עונש שלוש הנקודות שהוטל על מכבי פתח תקווה. קביעת בית הדין, המאשרת את העונש שהטילה הערכאה הראשונה, כנראה מביאה לכדי סיום את הסאגה המביכה שהתרחשה בבית הדין המשמעתי.

את דעתי לגבי קלות העונש כבר הבאתי בטור הקודם. כעת, אעסוק בהליך עצמו, ומדוע החליטו על קיומו של דיון נוסף, שבסופו של יום קיבל את דעתה של הערכאה הראשונה.

עיון בהחלטת בית הדין העליון מעלה כי את הבקשה לדיון נוסף הגישו תובע ההתאחדות, עורך הדין שלום אבן עזרא, ועמיתו, עורך הדין משה אביבי, יועץ משפטי להתאחדות לכדורגל.

ראוי להבהיר כי שני הנכבדים צוטטו בתאריך 18.4.2012, שלושה לאחר ההחלטה לדחות את העונש לעונה הבאה, והסבירו מדוע החלטת בית הדין נכונה, ובעיקר מדוע אין הם מתכוונים להגיש בקשה לקיומו של דיון נוסף:

"היועץ המשפטי משה אביבי ואנוכי שקלנו בכובד ראש אם יש לעשות שימוש בהגשת בקשה לדיון נוסף. נכון למועד תשובתי סברנו שאין עילה ראויה להגשת הבקשה בפני נשיאות בית הדין העליון" (הציטוט הופיע, בין היתר, באתר האינטרנט של ערוץ הספורט ובאתר וואלה).

על פי פרסומים באינטרנט, להם לא מצאתי התייחסות של דוברות ההתאחדות לכדורגל, נראה כי אירוע התגרה בין שחקני הפועל רמת גן לבין בני לוד הוביל את תובע ההתאחדות ואת היועץ המשפטי להגיש בקשה לקיומו של דיון נוסף. ראשית, העובדה כי המשפטנים הבכירים אינם מקובעים במחשבתם אכן מעוררת הערכה רבה. שנית, וזאת הבעיה, המועד הקבוע בסעיף 3ה2 לתקנון בית הדין העליון, מאפשר הגשת בקשה לקיומו של דיון נוסף תוך 5 ימים בלבד. אדגיש כי מועד זה חלף ביום 19.4.2012.

במקביל, אתר nrg  פרסם ב 20.4.2012 כי ההתאחדות לכדורגל החליטה לדחות את בקשת הפועל חיפה לקיים דיון נוסף בעניין מכבי פתח תקווה. אציין כי ההחלטה בעניין הפועל חיפה לא פורסמה. וכך גם, ההחלטה בבקשה לקיום דיון נוסף שהגישו תובע ההתאחדות והיועץ המשפטי.

 

מכאן עולה השאלה, האם ניתנה ההחלטה בחוסר סמכות, נוכח חלוף המועד? לצערי, החלטת בית הדין אין בה כדי להבין מתי הוגשה הבקשה. אך, בעיקר, אין בה כדי ללמד מדוע הוחלט על קיומו של דיון נוסף. ניסיון הדיינים להשוות בין הרשעתו של שמעון שבס בעבירה של הפרת אמונים לבין הפחתת הנקודות הוא בבחינת נעלם עבורי. ואף אם קשור הוא, הרי כלל ידוע הוא שאין בית הדין כפוף לדין המהותי.

 

נראה כי לאחר שבית הדין הצליח, הצלחה יתרה, לבטל את החלטת הערכאה הקודמת, ומבלי לעורר את שאלת חלוף המועד להגשת הבקשה לקיומו של דיון נוסף. כמו גם, להשיב מדוע נדחתה בקשת הפועל חיפה לקיום דיון נוסף וכן התקבלה בקשת התובע והיועץ המשפטי. נותרה משימה נוספת והיא השבת כבודו של אב בית הדין, עורך הדין עמי פזטל, שכידוע, ביום 17.4.2012 צוטט באתר one : "גם לגבי הנקודות, בית הדין לא ביטל את העונש, אלא דחה אותו לתחילת העונה הבאה ועשה זאת לא בהמצאה שלו, אלא התבסס על אותו סעיף שעליו גם התבסס בית הדין המשמעתי. לאחר שקובעים את מספר הנקודות היורדות, בית הדין מוסמך להעביר את העונש לעונה הבאה והנימוק לדחייה הוא שהליגה נמצאת במאבק קריטי של יורדות ושהעיקרון החשוב יישאר".

ובכן, על מנת להשיב את כבודו, הוחלט, מכח סעיף לתקנון 3ה6 לתקנון בית הדין העליון, לקבוע כי עורך הדין עמי פזטל יישב כאב בית הדין בדיון הנוסף. אותו אב בית דין שקבע לפני כשבוע בהחלטה שנפרשה על פני שלושה עמודים כי העונש יידחה לשנה הבאה, ולאחר מכן, הגן בחירוף נפש על החלטתו. קבע כעת: החלטת ביה"ד מיום 15.4.2012 לא היתה כפופה, כמובן, להנחייה דלעיל וניתנה ע"פ פרשנות ביה"ד לגבי ההלכה כפי שהיתה בעת נתינתה. ליבון הסוגיה כפי שנומקה לעיל וע"פ ההנחיה החדשה שנקבעה היום מאפשרים לי להצטרף ליתר חבריי בהרכב".

סיכומו של דבר, נראה כי הלחץ שהופעל על ידי שרת הספורט, הטוטו, ותנועת אומ"ץ. כמו גם, הביקורת התקשורתית סביב התנהלות בית הדין המשמעתי. הובילו יחדיו לפניית פ(א)רסה חזקה, וחזרה לקביעתו הראשונית, והשפויה, של בית הדין להפחית עוד העונה 3 נקודות ממאזנה של מכבי פתח תקווה.

אישית, חבל שמרבית המהלכים המשפטיים נעשים מאחורי הצללים. כך, לא ניתן ללמוד מתי הוגשה הבקשה, מה היו טענות המבקשים לקיומו של דיון נוסף. אך בעיקר, מדוע חזר בו אב בית הדין, עו"ד עמי פזטל, מהחלטתו הקודמת. סליחה, כן יש הסבר. אך לצערי לא הצלחתי להבינו. כך, בדרך של יצירת ערפל משפטי מנסים להחזיר את הגלגל אחורה.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

 

ביום 10.4.2012 הרשיע בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל בישראל את מכבי פתח תקווה בעבירות של התפרעות, תגרה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 20(י) לתקנון המשמעת. בנוסף, הורשעו ממלאי תפקידים במכבי פתח תקווה בעבירות של התנהגות בלתי ספורטיבית בנסיבות מחמירות לפי סעיף 20(ח) לתקנון המשמעת.

בית הדין המשמעתי קבע כי התגרה ההמונית, שהתרחשה לאחר שריקת הסיום, הינה "אירוע חסר תקדים המחייב עונש חמור במיוחד". בית הדין קבע כי בעוד סעיפי המשמעת שהופעלו נגד הפועל חיפה ומכבי פתח תקווה (התפרעות בנסיבות מחמירות) זהים. הרי, קיימת א סימטריות בעוצמת העבירה המיוחסת לכל קבוצה, וכי יש לראות בחומרה יתרה את העובדה שבעלי תפקידים מקבוצת מכבי פתח תקווה השתתפו בתגרה.

לעניין הפחתת נקודות ליגה, שיש בהפחתתן כדי לפגוע בסיכוי ההישארות בליגה, קבע בית הדין המשמעתי "טעמים של הרתעה מצדיקים שלא לנקוט בעניינה (כמו גם בעניינן של יורדות פוטנציאליות אחרות) מדיניות מקילה, למען ידעו אוהדיהן וממלאי תפקידהן כי הם עלולים להחמיר שבעתיים את מצב קבוצתם".

נוכח האמור לעיל, ניתן היה לצפות עונש מרתיע של הפחתת נקודות בשיעור גבוה. באופן מקל, הסתפק בית הדין בהפחתת שלוש נקודות ליגה ובקנס כספי של 25,000 ש"ח. לטעמי, ולמרות אי הנחת שהעונש הקל השרה, שיקול הדעת המוקנה לבית הדין המשמעתי מאפשר מתן עונש זה.

כאן המקום לומר, ערעורה של מכבי פתח תקווה הפתיע אותי עד מאוד. על מה ולמה יש להם להלין? הרי כל בר דעת מבין שנעשה עימם חסד גדול.

וכעת לעניין ההפתעה מאתמול. כידוע לכל, בית הדין העליון החליט לדחות את הפחתת הנקודות לעונה הבאה. ומדוע שגה בית הדין העליון?

ראשית, אדרש להבהרת תפקידה של ערכאת הערעור. זאת האחרונה,  אינה  אמורה לבחון את המקרה, לשמוע עדים, ולהחליט בדבר האשם. אלא, לבדוק האם נתגלו שגיאות מהותיות בהחלטת הערכאה הדיונית. שהיא, מטבע הדברים, שמעה את העדים, בחנה את הנסיבות, ושקלה בכבדות בטרם הכריעה את הכף. כך, נהוג במערכת משפטית תקינה: "אכן, תפקידה של ערכאת הערעור אינו לבחון מחדש את אשמתו של הנאשם, את צדקתו או את רשעתו; תפקידה הוא להעביר תחת שבט ביקורתה את פסק-הדין של הערכאה הדיונית ולבחון אם 'כשר' הוא או 'פסול', ואם נפל בו פגם היורד לשורשו של עניין" (ע"פ 1258/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 625, 642, (2004)). כאמור, לשיטתי, החלטת בית הדין המשמעתי הייתה תקינה. זאת, משום שבחנה את טענות הצדדים, והכריעה, לאחר ששקלה, ונימקה את שיקוליה.

אכן, כפי שקבע בית הדין העליון, סעיף 20 ז לתקנון המשמעת (שהוסף ביום 30.8.2010) מאפשר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, את הפחתת הנקודות בעונת הספורט הבאה. ומהם אותם טעמים שעליהם הסתמך בית הדין העליון? האחד, העדר עבר משמעתי מכביד, למעט מספר עבירות טכניות. השני, הפער הגדול בין העונש שהוטל על הפועל חיפה לבין מכבי פתח תקווה. השלישי, העמדת המעורבים שזוהו לדין משמעתי וחלקם גם למשפט פלילי. הרביעי, הרצון לשמר את "עיקרון הספורטיביות" במאבק הירידה. לשיטתי, אין די בטעמים החסרים שצויינו על מנת לקבל את ערעורה של מכבי פתח תקווה ולהורות על הפחתת הנקודות בתחילת העונה הבאה.

ומהכלל אל הפרט, בעוד בית הדין העליון הדגיש את עברה המשמעתי "היחסית" הנקי של מכבי פתח תקווה, שיטוט באתר האינטרנט של ההתאחדות מגלה שלא כך הם פני הדברים. לדוגמא, האדון הנכבד לוזון יצחק הורשע בעבירות של העלבת שופט במספר הזדמנויות, בין היתר, בתאריכים 5.2.2008, 6.3.2008, 2.4.2008, 9.2.2011, 13.4.2011. האדון לוזון עמוס הורשע בעבירה של העלבת שופט ביום 6.10.2010. ביום 1.11.2011 הורשע האדון פאן עמי, מנהל הקבוצה, בעבירה על חוקת/תקנוני/הוראה של ההתאחדות. כן קיימת הרשעה מיום 21.5.2008 בעבירות של אי מתן הגנה לשופט, אי קיום חובות הקבוצה הביתית, והתנהגות בלתי ספורטיבית של אוהדים. בתאריכים 3.9.2008 ו 20.5.2009 הורשעה הקבוצה בעבירה של איחור של קבוצה בעליה למגרש. אדגיש, מדובר ברשימה חלקית בלבד, ומתוך הבנה כי שגה בית הדין ביוחסו למכבי פתח תקווה עבר "יחסית" נקי, לא ראיתי להוסיף.  ולעניין הפער בין הענישה שהושתה על הפועל חיפה, די לציין את קביעת בית הדין המשמעתי כי קיימת א סימטריות לעוצמות העבירה. שכאמור בוצעו בידי ממלאי תפקידים במכבי פתח תקווה. דבר שעד כה היה חריג בכדורגל הישראלי. עצם הדגשת העובדה כי חלק מהמעורבים יועמדו לדין פלילי, ועל כן יש לראות בכך טעם מיוחד לדחיית העונש לעונה הבאה אינה מובנת כלל. הטעם המיוחד הרביעי, הרצון לשמר את עקרון הספורטיביות, הוא לטעמי הפסול. קבוצה שהורשעה צריכה להיענש. לעניין זה ראו הפחתת נקודות להפועל פתח תקווה, סכנין, בית"ר, והפועל תל אביב. כזכור, הפחתת הנקודות להפועל תל אביב היה בה כדי לסכל את המאבק על האליפות, וכן את אובדן המקום השני, המוביל לאירופה. הורדת הנקודות להפועל פתח תקווה, הלכה למעשה, סיים, עוד בטרם התחיל, את מאבק ההישארות בליגה. כמו כן, ראו את הפחתת הנקודות לגלזגו ריינג'רס, אשר היה בהן להוציא את הקבוצה ממאבק האליפות. והאם אין דין מרוץ לאליפות כדין ירידת ליגה?

לסיכום, החלטת בית הדין העליון שגויה, פסולה, אך בעיקר מרוקנת את הכלי ההרתעתי, המהווה את סלע קיומו של בית הדין. הרי מכבי פתח תקווה מעולם לא זכתה באליפות הליגה. כפועל יוצא, ניתן להגיד שהורדת נקודות בעונה הבאה כלל לא תשפיע על מכבי פתח תקווה, ששוב, כהרגלה, תסיים במרכז הטבלה (מונח גמיש). מנגד, השארת העונש על כנו, ואף החמרתו, היה בו כדי לחדד את המסר שאותו ניסה ליתן בית הדין המשמעתי, כי "טעמים של הרתעה מצדיקים שלא לנקוט בעניינה (כמו גם בעניינן של יורדות פוטנציאליות אחרות) מדיניות מקילה, למען ידעו אוהדיהן וממלאי תפקידיהן כי הם עלולים להחמיר שבעתיים את מצב קבוצתם".

את השאלה מדוע לא הופעל סעיף 20 ז, המאפשר את דחיית עונש הפחתת הנקודות, במקרה של בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב, סכנין, והפועל פתח תקווה, אשאיר לספקולנטים, וליודעי חן.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

ביום 23.12.2011 פורסם באתר one  כי התקיימה פגישה בין אלי גוטמן לבין יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ומ"מ היו"ר, ה"ה שטרן חלובה. כן נמסר כי הצדדים הסכימו על העסקתו של גוטמן כמאמן נבחרת ישראל בכדורגל, וכי תנאי העסקה כבר נמסרו לו לפני כחודשיים (אציין כי ידיעות דומות פורסמו ביתר כלי התקשורת). הידיעה מהווה המשך ישיר לריאיון הטלפוני שקוים יום לפני כן בין אופירה אסייג לבין שטרן חלובה, בו נשאל האחרון מדוע, בהנחה וכבר נסגר העניין עם המאמן, אין הודעה רשמית על מינוי המאמן? התשובה, הפשוטה בכנותה, הייתה כי "יש בירוקרטיה בהתאחדות לכדורגל".

מהי אותה בירוקרטיה? בהתאם להנחיה המופיעה בתקנה 3.1 לתקנון נבחרת ישראל, מאמן הנבחרת ימונה לתפקיד על ידי הנהלת ההתאחדות.

בשלב זה, על פי התקנה האמורה, נראה כי מינוי המאמן (שכבר מונה, אך טרם הוכרז בפומבי) נעשה בחוסר סמכות, וכל עוד לא יובא לאישור הנהלת ההתאחדות לכדורגל בישראל, אינו בעל כשירות משפטית.

אדגיש, טור זה אינו עוסק בדווקנות משפטית, ואינו משמש כמורה נבוכים לתקנוני ההתאחדות, אלא מהווה זכוכית מגדלת על דרך התנהלות ההתאחדות בכל הקשור לניהול ענף הכדורגל בישראל.

כינוס הנהלת ההתאחדות על כל 41 החברים, בעלי דעה מייעצת, ונציגי הציבור, אינה משימה מורכבת כלל. אך, מנגד, עלולה להוות פגיעה במעמדם הכל יכול של שליטי הכדורגל בהתאחדות, ובעיקר לסכל את ניסיונם לשים את אנשי שלומם בתפקידי מפתח.

עצם קיומו של הליך מסודר, בדמות מכרז פתוח או סגור, נועד להבטיח  כי המועמד העדיף יבחר. במיוחד לשם כך, חוקק חוק חובת המכרזים, התשנ"ב – 1992, והותקנו תקנות. ההתאחדות, על אף היותה גוף דו מהותי המחוייב בכללי ניהול תקין (ראו בהקשר זה את ה"פ (מרכז) 38218-03-10 סיעת בית"ר בהתאחדות לכדורגל נ' יו"ר ההתאחדות לכדורגל, ניתן ביום 20.6.10), הממומן מכספי מדינה, אינה, על פי הפרשנות העכשווית, נכללת בהגדרה של "גוף ציבורי" המופיע בסעיף הפרשנות לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993. פרסום מכרז למשרת מאמן, תאפשר למאמנים להציע מועמדותם, ליתן את משנתם בדבר התהליך הנדרש להעפלת הנבחרת לשלב הבתים, ואף יכולה להוביל לחסכון כספי ניכר, מעצם הגמשת ההצעה הכספית. כדוגמא, אייל ברקוביץ' שכינס מסיבת עיתונאים טען כי הציע את מועמדותו לאימון הנבחרת, אך במשך חמשת החודשים שחלפו הוא טרם זכה לתשובה בדבר מועמדותו. עצם חוצפתו החיובית של ברקוביץ' מראה כי התנהלות ההתאחדות אינה גלויה ומובנת, אף לא לשחקן נבחרת בעבר ולמועמד לאימון בהווה, אם כי מטעמו. ברקוביץ' ציין, בין היתר, כי הצוות יעבוד בעשירית מהמחיר שהוקצב למאמן זר, ישחק כדורגל התקפי. כל זאת אל מול פרננדס, שאיננו יודעים כיצד ועל מה הצליח לשכנע את קברניטי ההתאחדות למנותו למשרת המאמן, ובעיקר מדוע שולם לו השכר הגבוה, שכידוע לא הניב תוצאות משמחות.

תמוה עוד יותר, מדוע לא נשמע קולם של 41 חברי הנהלת ההתאחדות. הכיצד, יו"ר ההתאחדות ומ"מ היו"ר מרוקנים מתוכן את סמכות חברי ההנהלה ללא תגובה? מדוע חברי ההנהלה האמורים לנווט את ההתאחדות אינם עושים דבר בנדון? אציין כי המרצת פתיחה שהוגשה על ידי התנועה לאיכות השלטון בישראל בעקבות מינויו של גיא לוזון למאמן הנבחרת האולימפית נמחקה בהסכמת הצדדים (ה"פ (ת"א) 28407-08-10 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל, ניתן ביום 4.11.2010).

לסיכום, לשיטתי, יש להטיל חובה על ההתאחדות לכדורגל בישראל לקיים הליך מסודר, ובעיקר בדלתיים פתוחות, למינוי מאמן הנבחרת.

הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

 

על פי כתב האישום שהגישה מדינת ישראל – בבית משפט השלום בבאר שבע נגד נפתלי יצחק –  עולה כי ביום 15.10.2011 הגיע הנאשם לאיצטדיון העירוני בבאר שבע לצפות במשחק קבוצתו נגד מכבי חיפה, כשבחלציו מוסלק רימון גז מדמיע. כידוע, בדקה העשירית הושלך רימון הגז, שהוביל להפסקה בת חמש דקות במשחק הכדורגל. במקביל להגשת כתב אישום נגד נפתלי יצחק, ראתה לנכון ההתאחדות לכדורגל בישראל להאשים את הפועל באר שבע בעבירה של "התפרעות אוהדים", בהתאם לסעיפים 20(טו)1 ו 20(טו)2(ד) לתקנון המשמעת.

ביום 18.10.2011, הורשעה הפועל באר שבע בעבירה של "התפרעות אוהדים" והושתו לחובתה משחק ביתי ללא קהל, וקנס כספי בסך 10,000 ש"ח. אב בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל בישראל, עורך הדין חיים אלחדיף, סמך את נימוקיו המשפטיים על העובדה כי זריקת רימון הגז בוצעה על ידי "אדם המוכר לקבוצה והיא לא הופתעה לזהות את העבריין". יתרה מכך, הוסיף וקבע עו"ד אלחדיף כי "מצד שני מדובר בביצוע של עבריין מוכר שהצליח להכניס אמל"ח מסוכן מאוד, לא נתפס, פעל כבר מתחילת המשחק (הדלקת אבוקה) וגרם לנזק חמור שבחמורים. אינני בטוח שיציע זה זכה לכיסוי מתאים למניעת העבירה". במקביל, על מנת לשכנע בדבר העונש המוטל, קבע עו"ד אלחדיף כי "אם נקל ראש בעבירה חמורה זו… הרי שאנו מתעלמים מתפקידה של ההתאחדות לכדורגל להפעיל את תקנוניה להגנת הקהל".

ביום 25.10.2011, נדחה ערעורה של הפועל באר שבע. בית הדין העליון ציין "ככל שדעתנו איננה נוחה מהטלת עונש של משחק ללא קהל, עדיין לא נמצאה צורת ענישה אחרת שתבטא את האחריות השילוחית של הקבוצה להתנהגות קהל הצופים…".

בפתח הדברים אציין כי על פי תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל בישראל הרשעת הפועל באר שבע הינה כדין. על כך אין מחלוקת. יחד עם זאת, ראוי לבחון את נכונות התקנון לגופו, בהסתמך על העובדה כי העונשים המוטלים על הקבוצות אינם בהכרח מרתיעים את "האוהדים" מביצוע מעשים הנוגדים את תקנון המשמעת.

סעיף 15ב לתקנון המשמעת הוא, לטעמי, שורש הבעיה. זאת, נוכח הקביעה בדבר "אחריות שילוחית" אותה חבה הקבוצה כלפי התנהגות הקהל "… בין אוהד קבוע ובין אוהד לשעה, בין שנעשתה מטעמה או מיוזמתה ובין שנעשתה מיוזמת האוהד ושלא מטעמה, בין שנעשתה בידיעת הקבוצה ובין שנעשתה שלא בידיעתה, בין שפעל מתוך כוונה לשרת את מה שנראה לו עניינה של קבוצה מסוימת ובין אם לאו".

לטעמי התקנון הרחיב יתר על המידה את המושג אחריות שילוחית אל מול הגדרתה המקורית בחוק השליחות, התשכ"ה – 1965, ובכך טעה. זאת מדוע? ראשית, האיצטדיון בו נערך המשחק אינו בבעלות הקבוצה, אלא העירייה, שבעבור דמי שימוש מעניקה לקבוצה את האפשרות להשתמש באיצטדיון. שנית, המגרש מאובטח על ידי המשטרה, או למצער, קיים כח משטרתי. שלישית, כמות הסדרנים, נקבעת על ידי קצין המשטרה, המפקח על מנהל אירוע הספורט. וחשוב מכל, האוהדים, הבאים מכל מגוון הקשת הסוציואקונומית, השכלה, ועבר (או שאגיד עתיד) פלילי, אינם כפופים לרצון הקבוצות, אלא פועלים על פי דחף, או מכח השתייכות לקבוצת אוהדים כזו או אחרת.

אף אם אלונה היתה מזהה את האוהד הסורר, הרי היא אינה יכולה למנוע את כניסתו לתחומי המגרש, זאת בהתאם לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. כמו כן, היא אינה רשאית לבצע חיפוש בגופו או בכליו של האוהד, בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי, על כל רבדיו. אם כך, מדוע נענשה אלונה? ברצינות תהומית הדגיש בית הדין העליון כי "עדיין לא נמצא צורת ענישה אחרת" ועל כן יש להעניש את הפועל באר שבע בגין התנהגות אוהדיה.

מקובעות זו, המטילה חובה על הקבוצה לפקח על התנהגות אוהדיה, אך מנגד, מונעת כלים לעשות כן, פסולה, ואין בה כדי למגר את נגע האלימות במגרשים. לא זו אף זו, לטעמי, עצם הטלת האחריות השילוחית על הקבוצה יש בה כדי "לעודד" את ההתאחדות לכדורגל, כמו גם את כוחות השיטור, להימנע מהטיפול בבעיה לגופה, זאת מכיוון שתמיד יימצא האשם התורן.

הפתרון המוצע בפטירת הקבוצה מהתנהגות אוהדיה, אף הוא אינו הפתרון האידיאלי. אך כך, לפחות תמנע ענישה לא צודקת, שאין בכוחה להפחית את נגע האלימות. לטעמי, הקבוצות צריכות לעשות מעשה ולפעול למען ביטול האחריות השילוחית של הקבוצה על קהל אוהדיה.

* הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט