תגית: יוסי אבוקסיס

הפיטורים של יוסי אבוקסיס היו צעד נכון. כדור השלג היה חייב להיעצר. המאמן בורח מאחריות כבר זמן רב. פעם זה השופטים, פעם מאמן הכושר ופעם השחקנים והקבוצה שאותה הוא לא בנה. כולם לא בסדר, רק אבוקסיס צדיק בסדום.

הקבוצה בכושר איום ונורא והראש שלה איבד את הראש. ממצב של התמודדות על אליפות הגיעה הפועל תל אביב לסיטואציה של ספק פלייאוף עליון. מיותר לציין שהסגל שלה שווה הרבה יותר. חדר ההלבשה דווקא היה יחסית שקט הפעם ולא עשה את המוות כמו שקרה עם אלי טביב או עם ראובן עטר במכבי חיפה. כל זאת למרות שאבוקסיס לא העריך את היושבים בו, ועוד בפומבי.

בחודש וחצי האחרונים, כשהשיא היה בדרבי הכי חד צדדי שנראה מאז שהומצא הדרבי, אין שום דבר חיובי שראוי לציין במשחק שלה. הנעת כדור לא יצירתית ומדויקת, כשתוצאה מכך דמארי ותמוז כמעט בוטלו לגמרי. בהגנה יש חורים, גיל מתקדם ושוערים מתחלפים שמקשים על יצירת תיאום עם הקו האחורי. לא צריך להיות ז'וזה מוריניו בשביל לראות שמתחילת העונה האדומים לא נראים טוב ולא מחוברים. אלא שזאת בדיוק הסיבה שמאמן מחליף מקבל שכר. כי הבוס שלו מאמין שהוא יוכל להוציא יותר מהמצב הבעייתי. במקום לבכות על מה שאין אחרי משחקים ולהתעצבן על מראיינים, אבוקסיס היה צריך להחדיר אמונה ומוטיבציה בשחקנים שלו. לעבוד איתם שעות נוספות באימונים ולשפר כל מה שאפשר.

לאור האהבה שלו למועדון נעוריו, זאת לא בקשה גדולה מידי עבורו. אבוקסיס הראה שהוא יודע לאמן כשעשה עבודה מצוינת בבני יהודה, למרות המשבר שהיה שם. יחד עם אלי גוטמן בהפועל, הוא בנה את הקבוצה הכי אטרקטיבית בשנים האחרונות. הפעם כנראה שהאתגר במסגרת לחוצה ובמשבר כמו בוולפסון הייתה ממש כמו ביקור בבית חולים בשביל אבוקסיס הצעיר. הפיטורים לא היו קלים, אבל הוא לקח אותם בצורה יפה מבלי להוציא החוצה את הכביסה המלוכלכת. יש לו עדיין עבודה, כעוזר מאמן הנבחרת. עכשיו הוא יוכל להתרכז רק בה ולמלא אותה על הצד הטוב ביותר.  היות והנבחרת משחק רק אחת לחודש וחצי בממוצע, הלחץ שם לא רציף כמו בקבוצת צמרת בארץ. יהיה לו זמן להסיק מסקנות וליישם אותן בנבחרת ובקבוצה הבאה שייאמן. אבוקסיס לא הראה מאחורי הקווים את המנהיגות שהראה כשחקן. יש לו את התכונות האלו, הפעם הוא ברח מאחריות. אם אבוקסיס השחקן יהיה אבוקסיס המאמן דברים טובים יצאו, ונזכר למה הוא קיבל (בצדק) את התפקיד היוקרתי בהפועל תל אביב.

מי שנהנה מההפקר הוא פרדי דוד שמונה להיות המאמן החדש. בתחילת העונה אין סיכוי שהיה מקבל את התפקיד. דוד אימן במהלך הקריירה הקצרה שלו  קבוצות בינוניות מינוס, לא תמיד בהצלחה. הוא גם זכה לכבוד של להיות הבוס בהפועל תל אביב אחרי שמוטי איווניר סירב ורן בן שמעון נמצא בחו"ל. הוא קיבל מתנה גדולה, די דומה לזאת שקיבל ניצן שירזי באמצע העונה הקודמת אחרי הפיטורים של דרור קשטן. יהיה מעניין לראות איך הוא יתמודד עם אימון ראשון של קבוצה שאפתנית ואם הוא יצליח לגרום לקישור לחזור להניע כדור מהר וטוב, להגנה להסתדר ולחוד להבקיע כמו שמצופה ממנו. אין לו הרבה זמן אבל יש לדוד ידע. הוא מסוגל לעמוד במשימה ואז הקריירה שלו צפויה לקבל זינוק אדיר ולא צפוי.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הפועל תל אביב, כדורסל וכדורגל, מתקרבת להיות הקבוצה השנואה במדינה. אפילו יותר מבית"ר ירושלים. "הישג" בהחלט מרשים, ועד לאחרונה, נראה לא מציאותי.

להתבכיינות של קבוצת הכדורגל נחשפנו לפני כמה שנים, כשאלי גוטמן אימן את הקבוצה. הוא עזב לנבחרת והעניינים נרגעו בוולפסון. אלא שעם החזרה של יוסי אבוקסיס לקבוצת נעוריו גם חזרו הדמעות. פעם זה תבריזי ואחר כך "יוסי לא יכול להמציא שחקנים" כאילו הוא מאמן את הפועל טורען. הוא ידע איזו הפועל תל אביב הוא יקבל.

בכל אופן, גם אם לא יודה בזה, יש לו סגל שיכול לקחת אליפות. בסוף השבוע שוב חזרו הקיטורים נגד תבריזי. האבסורד הוא שאבוקסיס אמר בראיון שאחרי המשחק שהוא לא צפה בהילוכים החוזרים שהובילו לפנדלים לטובת הפועל חיפה. לא ראית אז מה אתה קופץ? כל זה לא הפריע לו לדבר בזלזול אל ועל השופט. בליגות מתוקנות כשמאמן מדבר ככה על שופט הוא מורחק לכמה משחקים. פה שקט כמו במשחק של הפועל עכו.

טעויות שיפוט קורות ויקרו. פעם זה נגדך ופעם טובתך. אין מה לעשות. האנשים שנוהגים לקלל את אמא שלהם הם בני אדם. כשהם טועים לטובתו אבוקסיס לא קופץ. לזכותו ייאמר שבאימון בתחילת השבוע אמר המאמן לשחקניו שצריך להפסיק עם ההתעסקות בשיפוט, כולל אותו. עכשיו נראה אם הוא והחניכים שלו יישמו את זה בשטח.

ביום ראשון נוסף שחקן חדש לטלנובלה המתמשכת – הפועל תל אביב כדורסל. במשחק מול ברק נתניה נשרקה עבירה לחובתו של ארז אדלשטיין והקהל האדום התחיל להשתולל. חפצים נזרקו למגרש, הסל זז באורח פלא והמשחק הופסק למספר דקות וחודש אחר כך.

זה לא הסתיים בזה ונמשך בהקנטות של יושב ראש חוג האוהדים של הפועל תל אביב לשופט, קרטון לפרקט ולקינוח – התבכיינות של אדלשטיין על השופט.

אין שום סיבה שקהל יפוצץ משחק בגלל עבירה טכנית שלא לרוחו. בטענות של אדלשטיין לשיפוט, הוא מצדיק את הקהל שהתפרע. עכשיו לשירי השואה ואיחולי המוות לשמעון מזרחי התווספה סתם התנהגות ערסית. דווקא כשהיה נראה שמצבה של הקבוצה משתפר בסקרים אחרי הפנינים של פניני, בא הקטע הלא מלוטש הזה. חבל, עוד מעט בחירות וצריך להאכיל לוקשים את העם.

כל זה גורם לשכוח מטדי והיציע המזרחי. הפעם הבית"רים באמת מקופחים כמו שהם אוהבים לטעון. כמו במקרה של הירושלמים, נראה שגם בעיר ללא הפסקה ובכי ענישה לא תעזור. איומים וקנסות מגיעים, אבל השגרה שהייתה נמשכת.

המוצא האחרון הוא קבוצת הכדורגל. אם אכן תראה דוגמא, אולי, רק אולי דברים ישתנו גם באולמות הכדורסל. אנחנו מדברים בסך הכל על ספורט. שתי קבוצות שמשחקות אחת נגד השנייה ומי שקולעת או מבקיעה יותר מנצחת. זה הכל. אין צורך לעשות מזה אירועים בסגנון של הפגנה אלימה ופרובוקציות. את זה אפשר להשאיר לפוליטיקה המלוכלכת.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אני אוהד מכבי תל אביב. חשוב לי להגיד זאת על ההתחלה כיוון שאני עומד להקדיש טור זה ליריבה השנואה באדום. אז בטח תחשבו שאני הולך לקטול את ההנהלה, השחקנים והאוהדים של הפועל. אתם צודקים.

פרץ הצדקנות ותחושת השעירים לעזאזל שאופפת את המועדון האדום של תל אביב מאז הסיום המשחק מול בית"ר ירושלים הוא בגדר בדיחה.

"אם יהיו קריאות גזעניות, נרד מהדשא. יש גיבוי לכך מאופ"א ומפיפ"א", טענו במכתב המפורסם ששלחו להתאחדות. באמת? כנראה שמישל פלאטיני וספ בלאטר גם חושבים ש'שמעון מזרחי תתאבד' או 'שתהיה שואה למכבי' אלו קריאות לגיטימיות. הבטחות להילחם בגזענות ולנקוט בצעדים קיצוניים ברגע שיתקלו באקט גזעני הם לעג לרש.

אז נכון, אוהדי בית"ר הם לא בדיוק עדר של מלאכים אך גם לא אוהדי הפועל. יש תחושה ביומיים האחרונים שכל מי שקשור לקבוצה באדום הוא נצר או צאצא של מרטין לותר קינג. היהירות הגובלת בחוצפה של הנהלת האדומים ומאמנה, יוסי אבוקסיס, מסנוורת את עיני הציבור. הם בכוח עושים את עצמם קדושים מעונים הרוצים את טובת האנושות.

אבקש לפנות לכל מי שקשור למועדון האדום בשאלה:

אולי תפסיקו עם הרגשת הקיפוח חסרת הבסיס? יש לכם לובי בתקשורת הספורט והסטיגמה עליכם היא כעל הקהל הכי סובלני ותרבותי בארץ. אני ממליץ לשאול את דורית כהן (אלמנתו של אבי כהן ז"ל), שמעון מזרחי, רון חולדאי ואלי טביב מה הם חושבים עליכם. התשובה לא תהיה נעימה לאוזנכם.

כל מי שהמועדון האדום חשוב לו (בטח לא לי) צריך להפסיק את הים של דמעות ולהתקדם הלאה.

לסיכום, כדאי שתפנימו שכולם נגועים בגזענות, דעות קדומות, ושנאת האחר. כן, גם אתם אוהדי, שחקני, מנהלי ומאמני הפועל.

צבועים ובכיינים, מועדון הפועל תל אביב, נמאסתם!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אבוקסיס את הפועל תל אביב זה שידוך מתאים שכבר היה צריך להשתדך קודם לכן. בגלל בעלות שכונתית של אלי טביב זה לא קרה לפני שנה ועכשיו הקשר המחונן יכול להמשיך את קריירת האימון בצורה טובה.

יש לו נתוני פתיחה מצוינים. גדל במועדון כשחקן, נחשב לסמל (למרות שכיכב גם ביריבה השנואה בית"ר ירושלים) וגם שימש כעוזר מאמן שם. הוא יודע איפה כל דבר נמצא (כולל הנייר טואלט שליהי טביב הייתה ממונה על הזמנתו) מכיר כבר חלק מהשחקנים, ויש לו הנהלה נוחה לעבוד איתה.

המוקש היחידי שנראה לעין זה אויבים מבית כמו שביט אלימלך, איתו לא הסתדר בעבר. גם ניצן שירזי, שביקש מרמון ושות' את השוער לשעבר בתור מחליפו על הקווים ונענה בשלילה יכול להתגלות ככזה. זאת אופציה שקשה להאמין שתקרה, כי שירזי הוא לא אחד שחותר תחת הבעלים וחורש מזימות. עובדה, אפילו את טביב הוא סבל בשקט. אבוקסיס יצטרך לדעת לשמור על יחסי עבודה תקינים עם אלימלך, לו יש פחות מה להפסיד במקרה של פיצוץ ביניהם.

יקיר וולפסון חווה תקופה נפלאה יחד עם אלי גוטמן בהפועל תל אביב ואחר כך הרשים בבני יהודה. המינוי שלו כעוזר מאמן נבחרת ישראל היה ראוי. הוא לא אחד שאפשר כרגע להזכיר באותה נשימה עם גדולי המאמנים בארץ, אבל המשקל של עוזר מאמן קטן מזה של המאמן עצמו ולאבוקסיס יש רזומה מצוין בתקופה הקצרה שלו בענף האימון.

עומד לרשותו סגל טוב. החוד קטלני, עם השילוב של דמארי ובן חיים. בקישור ורמוט חזר וברמה המקומית זאת תוספת משמעותית. הגיעו זרים שעדיין לא השתלבו אבל אנחנו רק אחרי חמישה מחזורים. ההגנה סובלת מבלמים חלשים\זקנים. זה עוד היה בתקופה שאבוקסיס וגוטמן אימנו שם. אולי בתור שחקן שידע לשחק קשוח ולעשות הגנה, המאמן הטרי ירכוש שחקן איכותי שייצב שם את הבעיות. גם המגנים לא בשמיים, אחד מאוד מבוגר והשני רק מבוגר. מול אתלטיקו מדריד זה היה מביך, אבל בליגה של לוזון לא חייבים להיות רוברטו קרלוס. עמדת השוער, כלומר אדל, מכוסה.

הנפילה של מכבי חיפה והפער הגדול שלה מהמקומות הראשונים נותנת פוש וצ'אנס מצויין להפועל תל אביב להתמודד על האליפות. תהיה לה בעצם רק יריבה אחת להתמודד איתה עליה, מכבי תל אביב. עד יום שני בערב הכול עבד שם וכולם שמחו וליקקו לאוסקר גארסיה אבל הגיע הפסד אחד והרפש מתחיל לצאת החוצה. נראה איך יתמודדו שם עם הלחץ.

אבוקסיס צריך ללמוד את הקבוצה שלו ולהתחיל לעשות את מה שהוא יודע. כדורגל התקפי וטוב. מאוד יכול להיות שזה יספיק ואם לא, מה כבר קרה? הוא הרי רק זמני פה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אתמול התברר כי לאור העובדה שניצן שירזי, מאמן הפועל תל אביב, יידרש לתקופת טיפולים אינטנסיבית, החליטה הנהלת הפועל תל אביב לפנות להתאחדות לכדורגל בבקשה למנות את עוזר מאמן הנבחרת, יוסי אבוקסיס, למשרת מאמן הפועל תל אביב, במקביל לתפקידו בנבחרת ישראל.

ראשית, דרישת החלמה מהירה לניצן שירזי.

שנית, תמיהה מדוע לא ממנים את עוזר המאמן, שביט אלימלך, למאמן הפועל תל אביב עד להחלמתו של המאמן. מטבע הדברים, שביט מכיר את המערכת העכשווית, סגל השחקנים, וסגנון המשחק הרבה יותר טוב מיוסי אבוקסיס. שנית, אבוקסיס משמש כעוזר מאמן נבחרת ישראל ואמון יחד עם מאמן הנבחרת, אלי גוטמן, על הכנת הנבחרת למוקדמות המונדיאל. כישלון הנבחרת עד כה מלמד כי נדרשת עבודה רבה וזאת לא השעה הנכונה לשחרר את עוזר המאמן לעיסוקים צדדים, שלמעשה לא יותירו לו זמן לתפקד כעוזר מאמן הנבחרת. הרי כיצד במסגרת למידת סגל השחקנים הנוכחי, קיום אימונים יומיומיים, משחקי ליגה, גביע, וליגה אירופית, באמת ניתן להאמין כי יוכל להקדיש אף זמן לתפקיד עוזר מאמן הנבחרת.

על פי אתרי הספורט השונים, ההתאחדות לכדורגל החליטה להיענות בחיוב לבקשת הפועל תל אביב. תגובת ההתאחדות לכדורגל, כפי שניתן למצוא באתרי הספורט:

"בעקבות מצבו הרפואי של ניצן שירזי פנה יו"ר הפועל תל אביב, חיים רמון, ליו"ר ההתאחדות אבי לוזון בבקשה שיאשר ליוסי אבוקסיס לשאת בתפקיד מאמן הפועל תל אביב. לוזון נאות לבקשה זו לאור מצבו הבריאותי של שירזי. אבוקסיס יכהן בתפקיד זה במקביל לתפקידו בנבחרת וההתאחדות תחסוך את שכרו".

התגובה מלמדת על שלושה דברים. האחד, ההחלטה לשחרר את אבוקסיס הינה של יו"ר ההתאחדות. כאן עולה השאלה האם ניתנה הסכמתו של גוטמן למהלך? או, נוכח התוצאות האחרונות החליטו בהתאחדות לבנות כדור שלג סביב מאמן הנבחרת שבסופו גוטמן יעזוב ויוותר על משכורת העתק שלו. השני, אם  עוזר מאמן הנבחרת יכול באותה עת לשמש כעוזר מאמן נבחרת וכמאמן קבוצת כדורגל מובילה מדוע לא נעשה הדבר לפני כן? האם רק מכיוון שמדובר באבוקסיס-גוטמן-רמון-הפועל החליט לוזון לחרוג מהנוהל שעוזר מאמן נבחרת אינו מאמן קבוצת כדורגל כל עוד הוא אוחז במשרה. השלישי, ההבהרה כי בכך תחסוך ההתאחדות את שכרו כלל אינה מובנת. האם כל משכורתו תשולם על ידי הפועל? האם רק חלק ממנה? או האם אבוקסיס קיבל חוזה כה נדיב בהפועל שהוא מוכן לוותר כליל על שכרו בהתאחדות.

לטעמי, שוב, הפסול בכל העניין הוא שיו"ר ההתאחדות הוא המביא לדין והמחליט בבקשות. זאת, בניגוד לתקנון היסוד של ההתאחדות לכדורגל המגדיר את סמכויות יו"ר הנהלת ההתאחדות:

1. א. אחריות לניהול ההתאחדות בהתאם להחלטות האסיפה הכללית, ההנהלה והמזכירות.

             ב. ייצוג ההתאחדות כלפי מוסדות וגורמי חוץ.

             ג. כינוס ישיבות הנהלה והמזכירות, קביעת סדר יומן וניהולן.

            ד. זכות חתימה על המחאות כספיות והסכמים בשם ההתאחדות.

            ה. חברות במזכירות ההתאחדות.

עולה בבירור כי ההחלטה לאפשר לעוזר המאמן לשמש כמאמן של קבוצה בליגת העל אינה נמצאת עם סמכויות יו"ר הנהלת ההתאחדות. במצב דברים זה היה נכון לכנס את מזכירות/הנהלת ההתאחדות ולהביא את הבקשה להכרעתם. אך, כידוע, לא כך מתנהלים הדברים בממלכת הכדורגל הישראלית. שם, הכל מתנהל בהתאם להחלטת היו"ר ה"ה אבי לוזון.

*הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אליפות אחת, היסטוריה של מאבקי הישרדות בליגה הראשונה, בני יהודה יוצאת לדרך חדשה עם בעלים חדשים, לאחר 8 שנים בהן עמד בראש הניהול הבעלים היוצא חזי מגן. נראה שיותר מתמיד הציפיות השנה להתברג גבוה יותר בצמרת עקב כניסת הבעלים החדשים והרצון לשוב לשכונה ואולי לשחזר את שנת 90 המתוקה, יש רוח חדשה בשכונה ולאוהדים כבר אין סבלנות! בני יהודה פותחת עונה ומסכמת 75 שנות קיום והאריה משווע לשאוג בשנית.

זהו סיפור על קבוצה שנחשבת כדרך קבע בתור הצלע השלישית בעיר תל אביב וכאשר הקבוצה "מהשכונה" נפגשת מול יריבותיה לעיר המשחק מכונה "כדרבי קטן". אז איפה נעלמו להם ימי הזוהר של הזהובים משכונת התקווה? אותם ימים הזכורים לטובה בעיקר בתקופת ניקולאי קודריצקי המנוח, הידוע לשמצה בתור ה"צאר" אשר שיתף פעולה עם סמלים גדולים לא פחות כמו חיים רביבו, ה"אווירון" אלון מזרחי ומשה סיני המופלא אי אז בתחילת שנות ה-90.
אמנם בני יהודה איננה קבוצה עשירה בתארים (אליפות בודדה, פעמיים סגנית אלופה ושתי זכיות בגביע המדינה) אך עם כניסתם הצפויה של הבעלים החדשים שון מקייטן וקובי אברמוב שיחלו לתמוך כלכלית בקבוצה החל מהעונה הנוכחית וישמשו כבעלים פורמליים בסוף עונת 2011-2012, הציפיות עולות ובטח לבטח עקב הניסיון העיקש בשנים האחרונות ויש לציין גם ההתמדה בלנסות לעלות לשלב הבתים של הליגה האירופית. (צעד משמעותי לציון התקדמות בכדורגל הישראלי יחד עם הריבוי ביצוא שחקנים בשנים האחרונות בכלל ובפרט השנה). בחמישי תנסה לסגור את ההעפלה לשלב המוקדמות השלישי בליגה האירופית מול סנט ג'וליה, אותה ניצחה הקבוצה בשבוע שעבר 0-2 בחוץ.

קיצור ימי התהילה

האליפות מגיעה לשכונת התקווה בפעם הראשונה בהיסטוריה! דווקא לאחר עונה שבה ניצלת בני יהודה מירידה לליגה השנייה עם הבאזר. בעונת 89-90 שיחקו שמות גדולים בדמות משה סיני (יותר מ-14 כיבושים בעונת האליפות), רוני לוי, יעקב אסייג שעמד בקורות השער (כיום מאמן השוערים נאמן), גיא שרעבי, חזי שירזי המיתולוגי (אחראי לא קטן להישארות הדרמטית של בני יהודה בליגת העל לפני מספר שנים), יוסי גורדנה וניר מנחם יחד עם המאמן גיורא שפיגל שרשם אליפות אחת במועדון בארבע שנות אימון. ( זכה באליפויות גם עם מכבי נתניה, בית"ר י-ם ומכבי חיפה)
עיקר כוחה של הקבוצה שמזוהה כל כך טוב עם "התרנגול" (קמע המזל בשכונה) היה המגרש הביתי בשכונת התקווה ליד צומת ההגנה. "כל קבוצה שהגיעה לשכונה פשוט הייתה משקשקת לפני העלייה לכר הדשא, האווירה הייתה מדהימה ומחשמלת", תיאר את אותה עונה הכוכב, משה סיני. השחקן שהגיע מהפועל ת"א בתחילת אותה שנה והיה מבוקש בכל קבוצות הצמרת (בית"ר י-ם, מכבי ת"א וחיפה) סימן לעצמו מטרה – זכייה בתואר עם קבוצה קטנה וכך אכן היה.

לא כל הנוצץ זהב תמיד

לא תמיד הכול היה ורוד. סימן ההיכר של הקבוצה מן השכונה הוא יכולת ההישרדות של הקבוצה להישאר בליגה הראשונה כמעט בדקה ה-90, ממש היאחזות בקרני המזבח.
בעונת 2001 בני יהודה כמעט עושה זאת שוב, (הישארות בליגת העל ממש בשנייה האחרונה לפני שריקת הסיום) אך הפעם זה לא הצליח והפסד 3-1 לקבוצה מעיר הנמל – אשדוד, תחת שרביט האימון של אלי אוחנה יורדת הקבוצה לליגה השנייה לאחר 17 שנים בליגה הראשונה ומתוכן זכייה היסטורית באליפות המדינה.
באותה עונה לבשו את המדים הזהובים בין היתר אסי בלדוט (שבצעירתו נחשב להבטחה גדולה, כיום משוטט בין הקבוצות הבינוניות), יעקב אסייג (השוער בלי נגמר),שוקי נגר האגדי ועוד. דווקא מי שנעץ את המסמר האחרון בסוף עונת 2001 הוא החלוץ עופר שטרית שנזרק מהקבוצה שנה קודם לכן.
עד שנות ה- 2000 בני יהודה הייתה קבוצת תחתית אשר מידי עונה נהגה להילחם על הזכות לשחק עוד עונה בליגה הראשונה בישראל. מתחילת העשור כמעט הפכה בני יהודה לקבוצת מרכז טבלה ומעלה, כאשר ההופעות הרצופות במוקדמות הליגה האירופית מהוות הוכחה חותכת לדבר.

זה שהלך וזה שבא

חזי מגן הבעלים היוצא של בני יהודה עוזב בטעם מר את הקבוצה בחוויה שאינה קשורה לכדורגל אלא לענייני פלילים ששמו נקשר בהם. לא פעם רטן והלין הבעלים היוצא של בני יהודה שאוהדים לא תומכים מספיק בקבוצה והביקורת שהם מעבירים עוברת כל גבול ומגוחכת. השיא הגיע כאשר טען מגן בחודשים האחרונים כי האוהדים מקללים בחירוף נפש וקשה לו לישון עקב המצב הקשה. אבל את מגן נזכור בעיקר בגלל תרומתו הגדולה לקבוצה שאותה ניהל, ומעל הכול ההשקעה הגדולה בנערים,  את היותו שותף פעיל במכירות ההתאחדות לכדורגל ותשוקתו הגדולה למשחק.

שון מקייטן עולה לתודעה שלנו תחילה כקונה פוטנציאלי לקבוצת מכבי ת"א לפני מספר שנים (2007) לפני שזו נמכרה מידיו של לוני הרציקוביץ לאלכס שניידר. הרבה מידע על איש העסקים מקייטן אין לנו, מלבד זה שהוא מנהל עסקי פתרונות דיור באטלנטה שבארה"ב, אמור היה להופיע בדירוג רשימת 400 העשירים בארה"ב, ובמגזין"פרובס" במקום ה-64 וניסיון להיכנס לחברה המצליחה "GOOGLE".
סביר להניח שהמידע לגביי הרוכשים החדשים של הזהובים יזרום אלינו במשך השנה הקרובה.

העתיד?!

האוהדים עצמם שואפים לחזור לימי היפים של שנות ה-90 באצטדיון הקטן בשכונת התקווה, להחזיר את התרנגולות המוכרים לפאתי המגרש ובעיקר להוסיף את הליטוש הנוסף (תקציב גדול יותר) אשר ישדרג את הקבוצה כמה מקומות מעלה בטבלה וישבור את ההגמוניה מחיפה והפועל. מה צפוי? יוסי אבוקסיס הצטרף לאחר סילוק לא נעים עקב סאגת " הראל VS  טביב". כאמור בעקבות אי שביעות רצון מהשכר שהציע לוטביב, פנה מאמן "הזהובים" כיום להראל בבקשה לשדרוג ההצעה, אך למרבה ההפתעה שילם על כך במשרת האימון לטובת דרור קשטן שחוזר למתחם חודורוב, ובכך אבוקסיס ישוב לשכונה לאחר 17 שנה והפעם כמאמן ראשי בפעם הראשונה מבחינתו (לאחר ניסוי כלים חלקי אשתקד כעוזר מאמן בהפועל).
מלבד עזיבתו של אחד מכוכבי הקבוצה בשנתיים האחרונות, לירוי צעירי שעבר למכלן הבלגית, הסגל בשכונה לא עבר שינויים דרסטיים כאשר בין המתאמנים מידי יום אפשר למצוא את דלה איינוגבה, אביב חדד, שלו מנשה, פיני בלילי ופדרו גלבאן המופלא. כעת עם תזרים מוזמנים זמין יותר צריכה ויכולה הקבוצה מן השכונה להתחזק במספר שחקנים ולתקוע יתד בצמרת הליגה שלנו. לנו נשאר להמתין ולראות האם השינוי אכן יתחולל.