תגית: איגוד הכדורסל

אומנם שם הכותרת לא פופולארית בכלל בימים אלו, אבל אם נשים את הפוליטיקה בצד, אין צמד מילים טובות יותר לתאר את מצבו של הכדורסל הישראלי. לאחר תחילת סדרות רבע הגמר אפשר לומר בלב שלם – יש עתיד לכדורסל הישראלי.

רגע רגע רגע…לפני שאנחנו יוצאים מגדרנו חשוב לציין שענף הכדורסל עדיין חולה, אפילו חולה מאוד: המצב האבסורד שיו״ר איגוד הכדורסל כרגע הוא שמעון מזרחי, הכאוס במסדרונות האיגוד, מצב הכלכלי הקשה של הקבוצות והענף והגרוע מכל – אלימות מילולית ופיזית ביציעים. את הדברים החולים הללו צריך לתקן עכשיו כדי שבעתיד נוכל באמת ליהנות מפירות הכדורסל הישראלי.

למרות הפתיחה ה״לא אופטימית״ התכנסנו כאן דווקא כדי לציין לטובה את אשר מתרחש כרגע בליגה. סדרות רבע הגמר סיפקו לנו מפגשים פיקנטיים שעד עכשיו אפשר לומר עלו על כל הציפיות.

דבר ראשון אוהדי כדורסל בכל רחבי הארץ יכולים ליהנות מכדורסל איכותי: מירושלים לתל אביב, מראשון עד הגלבוע ומחיפה עד אילת כיף לראות את הכדורסל נוגע בחלקים כל כך נרחבים של המדינה. שנית קהל חם דואג למלא את המגרשים שמספק לשחקנים על המגרש אנרגיות לשרוף את הפרקט. חשוב מכל, המשחקים מותחים, איכותיים ומספקים שלל רגעי דרמה לצופים במגרש ובבית.

לכל אחת מהקבוצות שהגיעו לשלב זה מגיע הרבה קרדיט.

נפתח דווקא בהפועל תל אביב שממאבקי התחתית הגיע עד לסדרה מול מכבי תל אביב. דרבי זה תמיד דבר נפלא אבל מי האמין שכך תראה סדרה בין המקום ה-1 ל-8. אומנם מכבי דאגה לצנן את האווירה ולנצח בשני המשחקים אבל הפועל הייתה שם לתת פייט אדיר שהוכרע רק ברבעים האחרונים. עם יציעים מלאים, קהל דוחף ושחקנים בטירוף צריך להודות כמה טוב שהפועל תל אביב חזרה לליגת העל (כמה טוב? כל כך טוב ששמעון מזרחי נשאר לצפות בדרבי ולא נסע לגמר היורוליג).

נעלה צפונה לעוד קבוצה שעד לא מזמן הייתה שרויה במאבקי תחתית – הלא היא גלבוע/גליל של ליאור ליובין שפתחה את העונה בכל ענות חלושה והגיע לסדרה מול חיפה כשהיא לוהטת אחרי רצף ניצחונות בליגה ואלופת הליגה הבלקנית. הסדרה הצפונית עד כה סיפקה לנו משחק אחד נהדר שהוכרע רק בשנייה האחרונה כשחיפה מנצחת משחק שני ברציפות עם סל בשניות האחרונות. אומנם על הנייר נראה כי הפערים גדולים בין המקום ה-2 ל-7 אך על הפרקט זה סיפור אחר לגמרי.

אחרי שעלינו צפונה נרד דרומה, עד אילת. אילת שהפסידה לחיפה את המקום השני וקיבלה מפגש מול הכתומים מראשון לציון. גם כאן המשחק לא הוכרע עד שניות הסיום כשדווקא ראשון האורחת יוצאת כשידה על העליונה עם ניצחון חוץ מרשים על הקבוצה של קטש. הדבר המרשים באמת הוא שראשון שיחקה עם 2 זרים בלבד לאורך המשחק והוכיחה שיש שחקנים ישראלים צעירים וותיקים שאפשר ורצוי להישען עליהם.

עוד קבוצה שגנבה את הביתיות היא הפועל ירושלים, שלמרות הרעש והבלאגן שעופף את המועדון ניצחה את מכבי נתניה במשחק צמוד ומרתק, מגיעה גם מילה טובה לנתניה שאומנם לא ניצחה אבל עושה עונה יפה מאוד והסדרה הזאת רחוקה מלהיגמר.

אז מה היה לנו? משחקים צמודים, הכרעות בשניות הסיום, גניבת ביתיות, שחקנים ישראלים איכותיים, יציעים צבעוניים ורועשים והרבה כדורסל יפה לעין. מי אמר שהיא אפשר לשחק סדרות ושאין כדורסל בישראל?!

נכון שיש הרבה מה לשפר והצעתי הראשונה לאדון פרנקל היא: תפקידך לא לחלק מתנות לשחקנים המצטיינים, שב ותתחיל לעבוד כי הבעיות לא יפתרו מעצמן! אבל אחרי שבוע כזה של כדורסל ישראלי אפשר להישען על הכורסא בנחת (או ביציע כל אחד והעדפתו) ולהאמין שעם קצת עבודה ורצון טוב, לכדורסל הישראלי בהחלט – יש עתיד!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אבנר קופל קם בוקר אחד השבוע והחליט שמספיק לו, הוא אינו מעוניין להשתתף בגרסה הישראלית והספורטיבית למשחקי הכס. טענות רבות יש נגד אבנר קופל: התנהלויות לא סדירות, בעיות מיסים ותככים במסדרונות האיגוד, בסופו של דבר תהיה הסיבה אשר תהיה אדון קופל סיים את תפקידו, לדעת רבים בקול ענות חלושה.

רק לפני מספר חודשים ניצח אבנר בקרב על הכתר, אך הניצחון לא הוביל לשינוי וענן אפור כבד ישב מעל משרדי האיגוד וסירב לעזוב. המפסידים לא ראו בעין יפה את בחירתו ליו״ר והמשיכו למרר את חייו. אם יש דבר שהאוהד הפשוט לעולם לא יבין (אני לדוגמא) זה איך נהפך איגוד הכדורסל (בדומה להתאחדות לכדורגל והאיגוד האולימפי) לגוף פוליטי מושחת שבו משפטי המפתח הם: ״יד רוחצת יד״ ו״שמור לי ואשמור לך״. האם איבד איגוד הכדורסל את דרכו?! האם המטרה העיקרית של איגוד הכדורסל היא לא לדאוג ולפתח את ענף הכדורסל שלמענו הוא קם ובשבילו הוא עובד?! אז נכון להיום אבנר קופל הלך, אבל אותו ענן אפור לא ממהר לעזוב גם בימי שרב שכאלה.

איני מעוניין לבקר את אבנר קופל, כי אנו גם לא יודעים את כל פרטי הפרשה וסיבת העזיבה האמיתית. בינתיים אני מעוניין לחשוב שאבנר קופל סך הכול ניסה להניע את העגלה הכבדה והביורוקרטית שנקראת ענף הכדורסל בישראל, אבל המכשולים ששמו לו בדרכו היו קשים לו מנשוא והוא החליט לוותר (יש שיגידו שאני תמים, אבל אני רוצה להאמין שמטרתו של קופל הייתה באמת ובתמים לעזור לכדורסל הישראלי). אז המצב האבסורד עוד יותר שנוצר עכשיו הוא שממלא מקום היו״ר עד שיבחר חדש הוא לא אחר מאשר יו״ר מכבי תל אביב בכבודו ובעצמו (פוליטיקה אמרנו). יכול להיות שגם שמעון מזרחי סך הכול רוצה רק לעשות טוב לכדורסל הישראלי אך לא משנה כמה הוא ינסה להפריד בין שני תפקידיו, הוא לא יצליח לשים בצד את האינטרס של כל בעל מועדון לדאוג בראש ובראשונה לקבוצתו שלו.

ועדת איתור – זוהי ההחלטה, מועדה זו אמורה לבוא הישועה לענף הכדורסל. טובי המוחות יתרכזו להם יחדיו ויחליטו מי האדם הראוי להוציא את העגלה מהבוץ. אם אני בתור אוהד יכול להמליץ לוועדה משהו קטן: תעזבו אותנו מפוליטיקה! יו״ר איגוד הכדורסל הוא לא שר בממשלה ולא חבר בקואליציה, הוא לא נבחר ע״י הציבור/אוהדי הכדורסל. הוא צריך להיבחר מתוך שלל נתונים והצדקות שהוא האיש הנכון לשעה ולא ע״י כמה חברים שלו יושבים בוועדה. את החשיבה וההחלטה אני אשאיר לוועדה לעשות, אבל אם אפשר עוד בקשה נוספת: תביאו מישהו מבחוץ, איש מקצוע. אדם שיוכל להסתכל על הענף בצורה אובייקטיבית ולהחליט לגבי עתיד הכדורסל ממניעים נטרלים לחלוטין. איש שפיו וליבו אחד, אדם שבזכותו הכדורסל הישראלי יהיה שם דבר, שבעלי מועדון לא יוכלו לקנות אותו וחשוב מכל שיחזיר אמונה ותקווה לאוהדי הכדורסל בישראל.

עד אשר יצא עשן לבן ממשרדי האיגוד ויביא איתו אץ הבשורה המרגשת מיהו היו״ר החדש, נשאר לנו רק להמתין ולקוות לחדשות טובות. אולי האדם הנכון יצליח לפזר את אותו ענן אפור מעל משרדי האיגוד. דרך אגב אם ועדת האיתור מתקשה בחיפושים – אז אני פנוי להצעות.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

כבר שנים ששיחת היום במסדרונות עולם הכדורסל הישראלי היא כמה זרים לאפשר לקבוצה להביא ו/או כמה ישראלים יהיו על המגרש בכל רגע נתון.

הפיתרון לא נראה באופק, ובכל שנה משנים החלטות – פעם חוק רוסי, פעם או 6 זרים וחוק רוסי, או הגבלה של 4 זרים. האמת, נראה כמו בדיחה. מצד אחד יש את אלו שטוענים שהזרים מרימים את רמת הליגה (לדעתי זה ממש לא נכון), וגם ככה אין מספיק ישראלים טובים בשביל להגביל את כמות הזרים לשלושה. מצד שני יש את ארגון השחקנים שדורש שיהיו שלושה שחקנים ישראלים על המגרש בכל רגע נתון, ובנוסף, שישונו חוקי המיסוי המקלים עם השחקים הזרים – מה שגורם לקבוצות להעדיף שחקנים זרים על פני ישראלים.

אם נסתכל על חוקי הזרים בליגות השונות באירופה נראה שישראל לא כל כך שונה מהשאר, אבל זה עדיין לא אומר שאם ככה זה באירופה, ככה צריך להיות גם בישראל.

טבלת השוואה – חוקי הזרים בליגות השונות של ULEB באירופה

מדינה	חוקי הזרים
בלגיה	מקסימום 6 זרים.  מינימום 5 בלגים חייבים להיות רשומים בטופס
צ'כיה	מקסימום 6 זרים בטופס. ניתן לרשום זר נוסף בסגל תמורת תשלום 4000 יורו לליגה.
צרפת	מקסימום 5 זרים,  מינימום 7 צרפתים בסגל של 12 שחקנים
גרמניה	מינימום 6 גרמנים בסגל של 12.  שני גרמנים על המגרש בכל עת, 6 זרים
יוון	מקסימום 6 זרים בטופס, מהם עד 4 יכולים להיות לא אירופאיים
איטליה	מקסימום 5 זרים, מינימום 5 מקומיים כולל מתאזרח אחד בסגל של 12. ניתן לרשום 7 זרים במידה ושלושה מהם אירופאים
ליטא	מקסימום 6 זרים.   החל מהזר השישי יש לשלם לאיגוד הליטאי 15,000 יורו.
הולנד	מקסימום 4 זרים בטופס
פולין	עד 6 זרים, החל מזר רביעי ומעלה משלמים סכום מסוים לליגה.  מינימום 5 מקומיים בסגל לקבוצה שמשחקת באירופה, 6 מקומיים לקבוצה שלא משחקת באירופה.
רוסיה	מקסימום 6 זרים בסגל של 12.  חוק רוסי.
תורכיה	מקסימום 5 זרים בטופס. חוק רוסי
בריטניה	מקסימום 5 זרים בטופס המשחק.
ספרד	מקסימום 7 זרים מהם חמישה מהאיחוד האירופי, מינימום 5 מקומיים
ישראל	בחירה בין 4 זרים בטופס או 6 זרים בטופס עם חוק רוסי.

*בספרד, צרפת, ואיטליה קיימים חוקים המגדירים כי שחקו זר ששיחק במדינה ארבע שנים בגילאים בין 16 ל-20 ייחשב כמקומי.

בליגות בבלגיה, איטליה, וצרפת מקפידים שיהיו כמות X של שחקנים מקומיים בכל קבוצה, אבל זה לא מבטיח שהם ישחקו הרי. אם הם לא טובים, הזרים ישחקו, וכך באמת קורה בפועל. בתורכיה, רוסיה וגרמניה משחקים עם החוק הרוסי – 2 מקומיים על המגרש בכל עת, אבל לדעתי גם החוק הזה לא טוב לליגה הישראלית. זה מצוין שיש שני ישראלים על המגרש בכל עת, אבל למה ששחקן זר יצא ושחקן זר אחר יכנס במקומו?

בפולין, ליטה וצ'כיה חשבו מחוץ לקופסא, ועשו דבר יפה – אתה רוצה להביא עוד זרים מעבר למה שמותר בתקנון? אין שום בעיה, אבל תצטרך לשלם מס לליגה על כל שחקן זר נוסף, וזה לדעתי הפיתרון הכי טוב לליגה הישראלית (הפיתרון הכי טוב הוא 3 זרים וזהו, אבל נקודת ההנחה היא שזה לא יקרה, בעיקר בגלל מכבי תל אביב).

אז מה הפיתרון לליגה הישראלית?

החוק בליגה הישראלית צריך להיות כך – כל קבוצה תוכל להחתים 3 שחקנים זרים, ואם תרצה להחתים זר נוסף היא תוכל, אבל תצטרך לשלם מס לליגה. כספי המיסים שמשולמים לליגה על כל זר רביעי ומעלה יחולקו באופן שווה לקבוצות שמשחקות עם 3 זרים.

אז למה זה טוב, ואיך זה ישפר את התחרותיות בליגה?

1. יפתור את בעיית חוקי המיסוי המקלים עם שחקנים זרים – לא תשלם מס למדינה, אבל כן תשלם מס לליגה, ולמעשה הכסף הזה הולך למתחרות שלך. הדבר יגרום לכך שרוב הקבוצות יעדיפו לשחק עם 3 זרים בלבד.

2. סביר להניח שקבוצות שמשחקות באירופה כן ירצו להביא יותר זרים, אז הן ישלמו את המס, הקבוצות שמשחקות עם 3 זרים יקבלו כסף, וכך יוכלו להביא זרים איכותיים יותר. במקום להוציא X כסף על 6 זרים, יוציאו X כסף על 3 זרים.

3. שחקנים ישראלים בכירים יוכלו לקבל את השכר אותו הם מקבלים במכבי תל אביב, אבל במקום אחר, והבונוס? הם גם יזכו לדקות משחק (ראה ערך מורן רוט, ועוד ישראלים רבים שזכו לשדרוג בשכר במכבי, אבל לא ראו דקות משחק).

שלושת הסיבות הללו יגרמו לכך שקבוצות שלא משחקות באירופה לא ישחקו עם יותר מ – 3 זרים, אז כבר פתרנו את בעיית החוק הרוסי/כמות ישראלים על המגרש. קבוצות בעלות ממון רב שמשחקות באירופה יוכלו להחתים יותר מ – 3 זרים, אבל יצטרכו "לממן" קבוצות עניות יותר.

אז יהיו כאלו שיגידו שלא יהיה הבדל, ומכבי עדיין תדרוס את הליגה כי היא תשחק עם 6 זרים ושאר הקבוצות עם 3 בלבד – שטויות !

חלק מהזרים שמגיעים לישראל הם בדיחה לדורות, או זרים לכדורסל כפי שאנחנו אוהבים להגיד. אם קבוצה תביא 3 זרים איכותיים (ראה סעיף 2) היא תהיה טובה יותר, מה גם שיהיה לה כסף להחתים שחקנים ישראלים בכירים יותר.

אבל הפיתרון הזה יוכל להצליח רק אם יקבע מס גבוה על כל זר רביעי ומעלה. המס שמשלמים בצ'כיה, ליטא ופולין הוא נמוך, ובליגה הישראלית סכומים כאלו לא ישנו כלום. המס צריך להיות בין 100-200 אלף דולר לשחקן זר.

מי יודע, אולי הרעיון הזה יתפוס, כי אני חושב שרק כך כל הצדדים יצאו מרוצים. עד כמה שאפשר.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם