בטוח קראתם בימים האחרונים בכל מדורי ואתרי הספורט על סאגת יובל נעימי והפועל ירושלים.
ביום שני אמורה הנהלת הפועל ירושלים להתכנס ולדון בעניינו של יובל נעימי, וגם לקבל החלטה – נשאר או לא נשאר?
קובי נעימי, אביו של יובל, החליט לקחת על עצמו את תורנות "ההורה ההורס". לפניו היו יעקב בוזגלו, אביו של מאור בוזגלו, ובתיה סהר אמו של בן סהר, או בן שהר, איך שתרצו.
הורי הספורטאים המוכשרים הללו לא מבינים שבמקום להועיל, הם הורסים לבנים שלהם את הקריירה. אפשר להבין הורה שמאוכזב מכך שהבן שלו לא משחק, אבל למה לשפוך הכל בתקשורת. ובמיוחד בתקשורת צמאת הדם הישראלית.
נחזור לסיפור יובל נעימי. אין ספק שקובי נעימי גרם למשבר עמוק בהפועל ירושלים, אבל ההחלטה אם להמשיך בירושלים או לעזוב אותה נמצאת בידיים של יובל נעימי.
ירושלים אומנם הציבו תנאים להישארותו של יובל. נעימי יצטרך להתנצל על דבריו של אביו (לא ברור לי למה, גם אם הוא חושב כמוהו, לא הוא זה שאמר אותם), וגם להתנער מהם.
אני חושב שיובל צריך לבוא לעודד קטש ולהנהלת ירושלים ופשוט להגיד לה בלב שלם שהוא רוצה להמשיך בקבוצה, ושהוא מצידו לא יעשה בעיות, לא יבקר את הקבוצה וייתן את כל כולו למען הצלחת הקבוצה. אביו של יובל נעימי יצר עבורו מצב בעייתי, למעשה נעימי צריך להוכיח את מחויבותו לקבוצה בלי שעשה אחרת (פרצופים על חוסר דקות זה טבעי, וקורה בכל קבוצה).
מי שנקלע למצב לא נעים הוא דני קליין יו"ר הפועל ירושלים. קליין נשוי לאחות של יובל נעימי, וקובי נעימי הוא למעשה הסבא של ילדיו. קליין אמר בתחילת העונה שעדיף שיובל לא יהיה בהפועל ירושלים בגלל שעלול לקרות מה שבפועל קרה. לא ברור לי למה קליין לא אמר את זה גם שנה שעברה, הרי יובל שיחק בירושלים גם בעונה שעברה.
עודד קטש רוצה את יובל נעימי בקבוצה. גם כשקליין הציע לשחרר אותו, קטש התעקש להשאיר אותו. קטש מאמין גדול בנעימי, נעימי מאמין גדול בקטש, אז איפה הבעיה?
אני חושב שיובל נעימי צריך להישאר בהפועל ירושלים. נכון שוויל סולומון אוהב את הכדור, נכון שג'ייסון ריץ' אוהב את הכדור, וכמובן שיובל אוהב את הכדור. אבל זו יכולה להיות שנת למידה, נעימי עדיין שחקן צעיר, ויש לו עוד שנים רבות ויפות לפניו. נעימי צריך להישאר בירושלים, להקשיב לעודד, ללמוד את המשחק, וללמוד לשחק בסגנון טיפה שונה.
תמיד אמרתי שיובל נעימי הורס לקבוצה את המשחק במשך 3 רבעים, וברבע האחרון מנסה לנצח את המשחק, או שהולך לו והוא יוצא הכי גדול בעולם, או שלא הולך, אבל לפחות הוא ניסה. כמובן שאני לא מתכוון לכך ברצינות, אבל לפעמים זו התחושה. הכל או כלום.
אולי השנה, אם יובל נעימי יישאר בהפועל ירושלים, סגנון המשחק שלו יקבל צורה קצת שונה. קצת יותר עדינה, ולא ראש בקיר כמו שהוא אוהב ונהג לשחק עד היום. יש לו מאמן מצוין, יש לצידו שחקנים מצוינים, ויש להפועל ירושלים קבוצה חזקה. אסור לתת לאבא של שחקן להרוס עונה של קבוצה, ובמיוחד לא את הקריירה של הבן שלו.
לטור בין הצלחה לנפילה, סיפורו של אלישי כדיר
לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
בסדר..