ההדחה המפתיעה של היונייטד אמש בליגת האלופות, היא בסך הכל סממן בעונת מעבר של האדומים. פיל ג'ונס, דני וולבק, טום קלברלי וכריס סמולינג הם העתיד, השאלה האם זה יספיק בכדי להחזיר עטרה ליושנה
שלב הבתים בליגת האלופות הגיע לסיום עם הפתעה גדולה בדמות הדחתה של מנצ'סטר יונייטד מהמשך הטורניר. יריבתה העירונית העשירה, הסיטי, הסתפקה בעונת בכורה סבירה. מצד אחד, עונת בכורה בזירה הגדולה ובית קשה למדי, מצד שני, מדובר במועדון עם התקציב הגבוה ביותר בבריטניה וכזה שבוודאי אמור להוביל אותו קדימה משלב הבתים, אך כנראה שהתכולים יתמקדו בהפקדת ההגמוניה העירונית בידם.
ההדחות של שתי הנציגות הבריטיות הבכירות מותירות את כס המלכות בידיה של ספרד. נכון, גם מילאן, אינטר, באיירן וצ'לסי שם, אך האם אתם רואים מישהו שמסוגל לגבור על שתי הספרדיות הענקיות בקרב נוק אאוט? אולי אפואל ניקוסיה או באזל?
ועם זאת מירב העניין עתה סובב סביב אותה הדחה מפתיעה של מועדון הפאר מהעיר מנצ'סטר, זו שמאז שנת 2005 לא העיזה להיעדר משלבי הנוק אאוט. אין זהו סוד שהיונייטד היא לא אותה קבוצה זוהרת של השנים האחרונות, אך אולי כל זה הוא עוד שלב בדרך לעתיד טוב יותר.
חשיבות המפעלים והרוטציה
אוהדי כדורגל אנגלים יאמרו בפה מלא כי סדר החשיבות הוא קודם כל התארים הנחשבים בממלכה. לא ליגת האלופות ולא גביע הליגה יכולים לגרום לאוהד היונייטד לחייך כמו ניצחון על הסיטי, ליברפול, צ'לסי ואפילו ניוקאסל. סדר החשיבות הזה הוא גם מה שכנראה הוביל את סר אלכס פרגוסון לעלות עם הרכבי משנה ולגרום לאיבוד נקודות קריטי שהיה לה לרועץ במשחק האחרון אמש. הרצון שלו, שהעונה סובל מכישלון בליגה המקומית, עלה ליונייטד באותן הדחות הן מליגת האלופות והן נגד קריסטל פאלאס בשבוע שעבר במסגרת גביע הליגה.
פרגוסון לא קרא נכון את המפה. הסגל שלו העונה מעט שבע, וכנראה גם לא מספיק עמוק בכדי לוותר על שחקנים חשובים במשחקים קריטיים. ההרכב המשני שעלה למשל באנפילד במשחק שהסתיים בשיוויון 1-1, יכול להעיד מצד אחד על התנשאות ומצד שני על הלחץ שאליו נחשף בעקבות אותן תוצאות לא מעודדות בתחילת הקמפיין האירופי, אלו שאילצו אותו למנף את ההרכבים הטובים לאותם משחקי סיום בשלב הבתים.
נכון, השנה הגלייזרים שפכו כסף והביאו לאולד טראפורד את דה חאה, יאנג ופיל ג'ונס, אך הרכישות הללו אינן מספיקות בכדי לכפות על מרכז שדה בינוני, ומרכז הגנה וותיק שנוטה להיפצע. התחליפים שמעבר אינם מספיקים למועדון בסדר הגודל הזה. לא פאביו, לא רפאל, לא פלטשר ובטח לא ג'וני אוואנס. משחקי הרוטציה לא אמורים לפגום ביכולת ובאיכות המשחק, דבר שלא קורה אצל היונייטד.
כפי שהוזכר בהתחלה חשיבות המפעלים היא ערך עליון בקרב אוהדי הכדורגל הבריטים ומשהו שאומץ גם על ידי פרגוסון עצמו, אך מה שהוא קיבל עתה בעקבות אותו מחסור בעומק הוא הליגה האירופית, שתהיה תקועה כמו עצם בגרון. (דבר המעיד בנוסף על אובדן היוקרה שבמפעל גביע אופ"א לשעבר).
בתאבון
לא הכל שחור בהדחה הזו. סמכו על סר אלכס שהוא ידע להסיק מסקנות, לנפות את השבעים ולהביא עוד תוספות רעבות למועדון. פיל ג'ונס הופך אייקון חשוב ביציעי יונייטד ושנוא ביציעי היריבות, כריס סמולינג הופך מגן ימני אימתני שיפאר את הקו גם ביורו הקרוב בנבחרת אנגליה, וגם דני וולבק הוא פוטנציאל אדיר להפוך לחלוץ ממטיר שערים. בל נשכח את הפציעה הנוכחית של הרעב מכולם, טום קלברלי, שאמור היה לספק איזון למרכז השדה הבינוני יחד ע פלטשר ואנדרסון.
הדור ההוא של ג'וני אוואנס, פלטשר, קאריק וגיבסון יהיה הבא בתור ללכת בדרכם של ווס בראון ואושיי, כשאליהם יצטרפו כנראה גם מספר וותיקים נוספים כמו ג'יסונג פארק וברבטוב, ובמקומם יגיעו שחקנים שגם אם לא יעלו כמו אלו של התכולים מהעיר, יוכלו לתת מענה בשעת רוטציה, והמאפיין העיקרי שלהם יהיה אותו רעב לתארים.
עונת מעבר בקבוצת כדורגל זה דבר נחוץ. למדים, מסיקים מסקנות ויוצאים חזקים ורעבים יותר. טוב בטח כשהסיטי מחכה מעבר לפינה .
טור גדול.
אין מה הלגיד, אמרת את הדברים בדיוק כמו שהם, אומנם פרגי לא אוהב להפסיד אבל גם הוא ראה את הצד השני מתחמש ואומר לעצמו בוא נכין תחמושת משלנו. פשוט שהתחמושת של פרגי לוקח לה זמן להחתמם. על אף תחילת העונה הטובה, מכת הפציעות הבלתי נגמרות, עלתה לו בצמפיונס. הדבר היחיד שכן חסר לו זה עושה משחק וחלוץ איכותי נוסף. מי יודע אולי סניידר כן יגיע.