עוד עונה חלפה לה, זו שהתחילה אי שם בתחילת אוגוסט 2010 הגיעה לקיצה. ליל זכתה בדאבל היסטורי, מארסיי ניסתה להפריע אך לא יכלה לה. ליון חוותה עונה בינונית ובורדו התרסקה. והייתה גם פרידה מקבוצה שלפני שמונה שנים עוד שיחקה בגמר ליגת האלופות ובעונה הבאה תיאלץ לנדוד בין מגרשי הליגה השנייה בצרפת, נגיד גם שלום ליורדות. סיכום עונה צרפתי בניחוח יין וגבינות.
מטרופוליל
רודי גרסיה הוביל את ליל לעונה חלומית. מי האמין אי שם באוגוסט שליל היא זו שתרקוד כל הדרך לשער הניצחון בפריס. כדורגל סוחף בניצוחם של עדן האזרד, ג'רביניו, ומוסא סו, מלך השערים של הליגה, מוטט כמעט כל מתחרה בזירה המקומית. העונה המדהימה של ליל הסתיימה עם זכייה באליפות לראשונה מאז 1954, ודאבל שהושלם בפריס על יד שער הניצחון.
הדאבל ההיסטורי של ליל אינו גולת הכותרת. בשביל לראות את עדן האזרד, כדורגלן העונה בצרפת, ג'רביניו מחוף השנהב, ריו מאבובה ומוסא סו, לא יתכן שאוהדי ליל יצטרכו לעשות את כל הדרך ל"סטאד דה פראנס" בפריס שהרי רק שם מאושרת ליל לארח את משחקי בליגת האלופות. מועדון הכדורגל של ליל, או בעצם ליל-מטרופולין מייצג איזור שלם על גבול צרפת-בלגיה ונושא אחריו קהל אוהדים שמגיע אפילו מבלגיה. מישל סיידו בנה מעצמת כדורגל ובכדי להשלים את התמונה תעבור ליל לבית חדש של 50 אלף מקומות בשנת 2012. בינתיים המשימה של המאמן רודי גרסיה היא לנסות ולשכנע את כוכביו המבוקשים בכל אירופה, להישאר בקבוצה מהמטרופולין.
החממה
עושה הרושם כי למרות העונה הבינונית שחוותה ליון, היא עדיין נחשבת לסוג של אריה בקנה מידה אירופי. כל שאר הקבוצות בצרפת צריכות לעבור מסע ארוך בכדי להגיע למעמד של ליון בכדורגל הצרפתי ובאירופה כולה. ליון היא היחידה שמסוגלת לשמור כוכבים אצלה ואפילו למשוך אליה כאלו שהבריקו בקבוצה צרפתית אחרת. ג'ימי בריאן ויוהאן גורקוף יכלו לצאת לאחת מהליגות הבכירות באירופה ובכל זאת העדיפו את הקסם של "הסטאד דה ג'רלאן". הליגה הצרפתית עתירה בכישרונות, כאלו שבדרך כלל יעדיפו להתעופף לליגה אחרת. תחנת המעבר הצרפתית העבירה שחקנים כמו סטפן ססניון שלהט בפ.ס.ז' ואסמואה גיאן לסנדרלנד באנגליה, להזכירכם לא מדובר בקבוצה שמתמודדת בצמרת האנגלית. כנראה שגם לליל לא יהיה קל לשמור על הכוכבים אצלה.
שקיעתה של הזריחה
בורדו סיימה את העונה במקום ה-7 בטבלה, אחרי שחוותה עונה מאכזבת למדי. מאז עזיבתו של לורן בלאן לנבחרת מחפש המועדון כיוון של בנייה מחדש. ז'אן טיגאנה נכשל בכך, פוטר מהמועדון וכרגע מחפשים מאמן שינסה לחבר את הפאזל מחדש. גם אוקזר שרק אשתקד זרחה מחדש בצמרת הליגה והופיעה העונה בליגת האלופות הייתה רוב העונה במאבקי תחתית ורק סיום טוב יחסית של חניכיו של ז'אן פרננדז הוביל אותם למקום ה-9. במקרה של אוקזר אולי עונת אשתקד היא היוצאת דופן ולאו דווקא הבינוניות האופפת אותה.
מעמד הביניים
סושו של פרנסואה ג'ילו התקדמה מהמקום ה-16 אשתקד ועד כדי המקום ה-5. בהחלט הישג ראוי לקבוצה הצנועה הזו שבעונת המשחקים הבאה תופיע בליגה האירופית. אידיי בראון הניגרי ומובידו מייגה ממאלי היו הכוח בהתקפה הפורה עם 30 שערים יחד, ועם חיזוק נכון יכולים לפנטז באצטדיון "אוגוסט בינאל" על שדרוג מעמדות. ראן כבר שנים מדגדגת את הצמרת, קבוצה שמפתחת שחקנים, אך לא מסוגלת להיכנס למעמד שלוש הגדולות. אסמואה גיאן נבנה במדיה, כך גם ג'ימי בריאן מליון, ומוסא סו, מלך השערים מליל. העונה היה זה יאן אמווילה המצוין, קשר הנבחרת, אך האם אין שאיפה בראן לעשות צעד קדימה סוף סוף.
אוהב, לא אוהב
ארלה-אבניון עלתה לעונה בודדת בליגה הראשונה ושבה על מסלולה, אך אליה הצטרפו שתיים מן הקבוצות היותר מעניינות בצרפת. מונאקו, נציגת הנסיכות הקטנה, נשרה לליגת השנייה לאחר 34 שנים. הכישלון שהחל מאז עזיבת הכוכבים יחד עם דידייה דשאן אחרי הפסגות בהן היה המועדון, הובילו אותו לקריסה טוטאלית כשגם חיזוק בדמות מאמדו דיארה בינואר לא הועיל לה. נראה כי אנשי הנסיכות מעדיפים להתרכז בחיים השופעים שלהם מאשר לתמוך בקבוצה שמייצגת אותם, וגם במשחק על עונה שלמה לא הצליחו למלא את אצטדיון לואי השני. אולי זה יקרה כאשר תגענה לשם כמו נאנט ומץ בעונה הבאה.
היורדת השלישית הפכה לכזו שמתנדנדת בשנים האחרונות בין הליגות. לאנס שזכתה באליפות צרפת ב-1998, ממשיכה בחוסר היציבות שלה וזאת למרות שהקהל שלה נחשב לאחד החמים והתומכים בצרפת. אפשר לקוות שידעו להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את לאנס לצמרת הצרפתית לה היא ראויה.
תעודות הוקרה
אנדרה איו שהיה לכוכב של מארסיי העונה והתחיל לפתח בנו ציפיות שמא יגיע ליכולת של אביו, אבדי פלה, מוסא סיסוקו שנתן עונה גדולה בטולוז ועתיד להתקדם בקרוב, גרגורי פויול שכבש וכבש במדי ולנסיין הצנועה ועזר לה לשרוד. קווין גאמיירו שהשתחל עד לנבחרת אחרי עונה גדולה במדי לוריין, דימיטרי פאייה שפתח בסערה ודעך כמו קבוצתו סט. אטיין, אך הוכיח כי הוא פוטנציאל אדיר. לואיק רמי שהפציץ במארסיי והמשיך להיות סקורר משמעותי בליגה הצרפתית.
ננה הברזילאי שהיה לכוכב של פריס סן ז'רמן העונה, יאן אמווילה שעתידו בליגות הגדולות באמת אחרי עונה פנטסטית בראן, ויוסף אל-ערבי המרוקאי שהשאיר את קון בליגה במו רגליו.
מעל כולם ניתן לציין את השלישייה של ליל, ג'רביניו שלמרות השם הוא בכלל מחוף השנהב, נתן עונה מצוינת והפך למבוקש בכל אירופה. מוסא סו שלא הפסיק להבקיע וסיים כמלך שערים עם שלושער במחזור הסיום, ו-25 שערים בסך הכולל. ואחרון חביב, כדורגלן העונה, עדן האזרד, אחד מכוכבי העתיד של הכדורגל העולמי, שחקן חכם, טכני ומופלא. חובבי הליגה הצרפתית יאלצו כנראה להיפרד ממנו בקרוב.
הייתה זו עונה מעניינת, מפתיעה, שחקנים וקבוצות אכזבו, אך אחרים ניצלו זאת בכדי לפרוץ. צרפת היא מעצמת שחקנים, הכישרון נשפך מהליגה הזו בלי סוף, חממה לכל דבר. יאניס טאפר, ג'רמי פייה, אנתוני מודסט, ווינסנט אניימה מחכים לך בעונה הבאה. להתראות.
לטור סרט טורקי
לטור קרם בוואריה
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
סיכום מעולה, כל מילה מיותרת!