מחבר: גלעד שטיינברג

כבר שנים ששיחת היום במסדרונות עולם הכדורסל הישראלי היא כמה זרים לאפשר לקבוצה להביא ו/או כמה ישראלים יהיו על המגרש בכל רגע נתון.

הפיתרון לא נראה באופק, ובכל שנה משנים החלטות – פעם חוק רוסי, פעם או 6 זרים וחוק רוסי, או הגבלה של 4 זרים. האמת, נראה כמו בדיחה. מצד אחד יש את אלו שטוענים שהזרים מרימים את רמת הליגה (לדעתי זה ממש לא נכון), וגם ככה אין מספיק ישראלים טובים בשביל להגביל את כמות הזרים לשלושה. מצד שני יש את ארגון השחקנים שדורש שיהיו שלושה שחקנים ישראלים על המגרש בכל רגע נתון, ובנוסף, שישונו חוקי המיסוי המקלים עם השחקים הזרים – מה שגורם לקבוצות להעדיף שחקנים זרים על פני ישראלים.

אם נסתכל על חוקי הזרים בליגות השונות באירופה נראה שישראל לא כל כך שונה מהשאר, אבל זה עדיין לא אומר שאם ככה זה באירופה, ככה צריך להיות גם בישראל.

טבלת השוואה – חוקי הזרים בליגות השונות של ULEB באירופה

מדינה	חוקי הזרים
בלגיה	מקסימום 6 זרים.  מינימום 5 בלגים חייבים להיות רשומים בטופס
צ'כיה	מקסימום 6 זרים בטופס. ניתן לרשום זר נוסף בסגל תמורת תשלום 4000 יורו לליגה.
צרפת	מקסימום 5 זרים,  מינימום 7 צרפתים בסגל של 12 שחקנים
גרמניה	מינימום 6 גרמנים בסגל של 12.  שני גרמנים על המגרש בכל עת, 6 זרים
יוון	מקסימום 6 זרים בטופס, מהם עד 4 יכולים להיות לא אירופאיים
איטליה	מקסימום 5 זרים, מינימום 5 מקומיים כולל מתאזרח אחד בסגל של 12. ניתן לרשום 7 זרים במידה ושלושה מהם אירופאים
ליטא	מקסימום 6 זרים.   החל מהזר השישי יש לשלם לאיגוד הליטאי 15,000 יורו.
הולנד	מקסימום 4 זרים בטופס
פולין	עד 6 זרים, החל מזר רביעי ומעלה משלמים סכום מסוים לליגה.  מינימום 5 מקומיים בסגל לקבוצה שמשחקת באירופה, 6 מקומיים לקבוצה שלא משחקת באירופה.
רוסיה	מקסימום 6 זרים בסגל של 12.  חוק רוסי.
תורכיה	מקסימום 5 זרים בטופס. חוק רוסי
בריטניה	מקסימום 5 זרים בטופס המשחק.
ספרד	מקסימום 7 זרים מהם חמישה מהאיחוד האירופי, מינימום 5 מקומיים
ישראל	בחירה בין 4 זרים בטופס או 6 זרים בטופס עם חוק רוסי.

*בספרד, צרפת, ואיטליה קיימים חוקים המגדירים כי שחקו זר ששיחק במדינה ארבע שנים בגילאים בין 16 ל-20 ייחשב כמקומי.

בליגות בבלגיה, איטליה, וצרפת מקפידים שיהיו כמות X של שחקנים מקומיים בכל קבוצה, אבל זה לא מבטיח שהם ישחקו הרי. אם הם לא טובים, הזרים ישחקו, וכך באמת קורה בפועל. בתורכיה, רוסיה וגרמניה משחקים עם החוק הרוסי – 2 מקומיים על המגרש בכל עת, אבל לדעתי גם החוק הזה לא טוב לליגה הישראלית. זה מצוין שיש שני ישראלים על המגרש בכל עת, אבל למה ששחקן זר יצא ושחקן זר אחר יכנס במקומו?

בפולין, ליטה וצ'כיה חשבו מחוץ לקופסא, ועשו דבר יפה – אתה רוצה להביא עוד זרים מעבר למה שמותר בתקנון? אין שום בעיה, אבל תצטרך לשלם מס לליגה על כל שחקן זר נוסף, וזה לדעתי הפיתרון הכי טוב לליגה הישראלית (הפיתרון הכי טוב הוא 3 זרים וזהו, אבל נקודת ההנחה היא שזה לא יקרה, בעיקר בגלל מכבי תל אביב).

אז מה הפיתרון לליגה הישראלית?

החוק בליגה הישראלית צריך להיות כך – כל קבוצה תוכל להחתים 3 שחקנים זרים, ואם תרצה להחתים זר נוסף היא תוכל, אבל תצטרך לשלם מס לליגה. כספי המיסים שמשולמים לליגה על כל זר רביעי ומעלה יחולקו באופן שווה לקבוצות שמשחקות עם 3 זרים.

אז למה זה טוב, ואיך זה ישפר את התחרותיות בליגה?

1. יפתור את בעיית חוקי המיסוי המקלים עם שחקנים זרים – לא תשלם מס למדינה, אבל כן תשלם מס לליגה, ולמעשה הכסף הזה הולך למתחרות שלך. הדבר יגרום לכך שרוב הקבוצות יעדיפו לשחק עם 3 זרים בלבד.

2. סביר להניח שקבוצות שמשחקות באירופה כן ירצו להביא יותר זרים, אז הן ישלמו את המס, הקבוצות שמשחקות עם 3 זרים יקבלו כסף, וכך יוכלו להביא זרים איכותיים יותר. במקום להוציא X כסף על 6 זרים, יוציאו X כסף על 3 זרים.

3. שחקנים ישראלים בכירים יוכלו לקבל את השכר אותו הם מקבלים במכבי תל אביב, אבל במקום אחר, והבונוס? הם גם יזכו לדקות משחק (ראה ערך מורן רוט, ועוד ישראלים רבים שזכו לשדרוג בשכר במכבי, אבל לא ראו דקות משחק).

שלושת הסיבות הללו יגרמו לכך שקבוצות שלא משחקות באירופה לא ישחקו עם יותר מ – 3 זרים, אז כבר פתרנו את בעיית החוק הרוסי/כמות ישראלים על המגרש. קבוצות בעלות ממון רב שמשחקות באירופה יוכלו להחתים יותר מ – 3 זרים, אבל יצטרכו "לממן" קבוצות עניות יותר.

אז יהיו כאלו שיגידו שלא יהיה הבדל, ומכבי עדיין תדרוס את הליגה כי היא תשחק עם 6 זרים ושאר הקבוצות עם 3 בלבד – שטויות !

חלק מהזרים שמגיעים לישראל הם בדיחה לדורות, או זרים לכדורסל כפי שאנחנו אוהבים להגיד. אם קבוצה תביא 3 זרים איכותיים (ראה סעיף 2) היא תהיה טובה יותר, מה גם שיהיה לה כסף להחתים שחקנים ישראלים בכירים יותר.

אבל הפיתרון הזה יוכל להצליח רק אם יקבע מס גבוה על כל זר רביעי ומעלה. המס שמשלמים בצ'כיה, ליטא ופולין הוא נמוך, ובליגה הישראלית סכומים כאלו לא ישנו כלום. המס צריך להיות בין 100-200 אלף דולר לשחקן זר.

מי יודע, אולי הרעיון הזה יתפוס, כי אני חושב שרק כך כל הצדדים יצאו מרוצים. עד כמה שאפשר.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בעברי שיחקתי כדורעף אבל שיחקתי בתור מוסר כך שלא הייתה לי אפשרות לעשות מהלך נפלא כמו זה שתראו. מהלך של פעם בחיים.

זה לא כזה נדיר לראות הנחתה שפוגעת לשחקן הגנה בפנים. השחקנים היום כל כך אתלטים וחזקים, וההנחות כל כך חזקות, שלא פשוט להתחמק מהכדור שהוא עף במהירות אדירה לכיוון הפנים שלך.

אבל הנחתה אחת שפוגעת לשלושה שחקני הגנה בפנים? כזה דבר עוד לא ראיתי, ויצא לי לראות וגם לשחק בהמון המון משחקים.

צפו בהנחתה הנדירה שפוגעת לשלושה שחקנים בפרצוף:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

הדרבי התל אביבי חזר. לאחר 6 שנים, מכבי תל אביב והפועל תל אביב נפגשו לקלאסיקו האמיתי של הכדורסל הישראלי. מכבי תל אביב אומנם ניצחה, אבל המפסיד הגדול של המשחק הוא גיא פניני. הפרובוקטור הכי גדול של הספורט הישראלי. 

גיא פניני שקיבל את תואר הכבוד – קפטן מכבי תל אביב, הוכיח הערב שהוא אותו אדם שהיה, ושום דבר לא השתנה. שחקן מצוין, פרובוקטור ענק.

כל כך הרבה דיברו על הדרבי בשבוע האחרון, לא בגלל השחקנים, ולא בגלל הפציעה של מתן נאור, אלא בגלל החשש מקריאות נאצה של אוהדי הפועל תל אביב, ועל כך ששחקני מכבי ירדו מהמגרש אם יקללו את שמעון מזרחי, או ישמעו קללות שואה כלפי מכבי תל אביב. היה עליהום מטורף על אוהדי הפועל תל אביב, של כולם – התקשורת, מכבי תל אביב, שרת הספורט לימור לבנת. אבל הכל היה בסדר, הקהל לא קילל (לפחות לא שמעו קללות בטלוויזיה), רק שחקן אחד ניסה לחמם את האווירה – "קפטן" מכבי תל אביב, גיא פניני.

גיא פניני אמר באין סוף ראיונות שנערכו איתו השנה שהוא התבגר, הוא השתנה, הוא לא מתעסק בשטויות כמו בעבר. היום ראינו שהוא אותו פרובקטור קטן ועלוב כמו שהיה בכל הקבוצות בהן שיחק. תמיד מחפש להדליק את האווירה, תמיד מחפש לתת את הקטנה כשלא רואים, ואחר כך להגיד – לא ראיתי, לא שמעתי.

בדר"כ כלל המצלמות לא תופסות את הקטנות של גיא פניני, ולא תמיד רואים ובטח לא שומעים מה גיא פניני לוחש באוזני השחקנים עליהם הוא שומר, אבל לצערו של קפטן מכבי תל אביב המצלמה תפסה אותו מקלל את יונתן שולדבראנד כשהוא אומר לו – "אתה אפס, אתה דפוק בראש…". כמובן שפניני רק חיכה ששולדבראנד יגיב, ואז הוא יתן את המבט הכלבלבי המסכן שלו – "מה אתם רוצים ממני?" "לא עשיתי כלום". מי שאפס גיא, זה אתה, פניני. רק במזל המשחק עבר בשקט יחסי, ומי שהיה יכול להדליק את חבית הנפץ הזו הוא לא אחר מאשר מקפטן מכבי תל אביב. גיא פניני לא מתאים להיות קפטן, והוא לא יתאים לעולם. הוא לא מסוגל להשתחרר מהפרובוקציות.

יש כאלו (שלא מבינים כלום) שיגידו שזה טראש טוק בין שחקנים. זה ממש לא טראש טוק. מה שהיה בין ג'ף אלן לבין שון ג'יימס זה טראש טוק. "אתה לא יכול עלי", "אני אקלע עלייך" וכו'. זה בריא, ונותן וייב טוב למשחק. מה שפניני עשה זה מכוער, ולא מתאים. אבל שוב, לצערו המצלמה תפסה אותו על חם.

כמובן שמכבי תל אביב לא תעשה עם זה כלום, כי הם חושבים שהוא בסדר, וכולם קיללו אחד את השני, אבל גיא פניני לא מתאים להיות קפטן הקבוצה. תארו לכם מה היה קורה אם יונתן שולדבראנד היה מגיב? כל המשחק היה משתנה, והאווירה הטובה הייתה הופכת לגיהנום. הקהל היה מקלל, השחקנים היו מתחילים מכות, וערב כדורסל נפלא שחיכינו לו 6 שנים היה יורד לטמיון, והכל בגלל פרובוקטור קטן ועלוב.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

שחקני כדורגל הם המוצלחים שמבין ספורטאינו, וכך גם בעולם. יש להם את הכסף, הלוק, את הבחורות הכי יפות, את המכוניות הכי שוות, ובאופן כללי, כל אחד מאיתנו היה רוצה להיות כדורגלן ליום אחד. אבל עושה רושם שכדי להיות כדורגל מוצלח, אתה צריך גם שם מוצלח. לכן החלטנו לדרג את עשרת השמות הכי שווים בכדורגל העולמי.

אומנם יש כדורגלנים שהשמות שלהם הם "רגילים" יחסית. ליאו מסי למשל הוא דוגמא טובה, שם נחמד, אבל לא ואוו. ומסי, כפי שכמעט כולם חושבים, הוא הכדורגלן הטוב בעולם. אבל יש מספר כדורגלנים מעולים, בדיוק כמו השם שלהם. הנה הטופ 10.

10. דניאלה דה רוסי – הקשר המצוין של רומא נכנס למקום העשירי בגלל השם המתגלגל שלו. האמת שאם שמו היה רק דניאל, בלי ה', סביר להניח שלא היה נכנס לטופ 10. אבל אין ספק שיש לו את אחד השמות שיותר כיף להגיד.

9. נולדג' מוסונה – החלוץ הזימבאבוואי של אוגסבורג מהבונדס ליגה מקבל מקום של כבוד בגלל איך שכותבים את שמו באנגלית – Knowledge, משמע ידע. אין ספק שעם שם מיוחד כזה, מחכה לחלוץ בן ה – 22 עתיד גדול. אם לא בכדורגל, לפחות בתחום המידענות.

8. גרגורי ואן דר ויל – חייבים הולנדי ברשימה, לא? הלבטתי בין רפאל ואן דר וארט לגרגורי ואן דר ויל, והמגן הימני של פאריס סן ז'רמן הוא הזוכה המאושר. כל כך הרבה הולנדים לבחור מהם, אבל השם של ואן דר ויל הוא הבולט מכולם.

7. קווין פרינס בואטנג – הגנאי/גרמני של מילאן נכנס לרשימה בגלל השם "פרינס". הרי קווין בואטנג זה נחמד, אבל לא שם מרשים במיוחד. הקשר/חלוץ משחק עם השם פרינס על החולצה, ואין ספק שזה מהלך שיווקי גאוני.

6. רומאלו לוקאקו – יש אנשים שהשם יגעיל אותם. לדעתי הוא מגניב. החלוץ הבלגי הנפלא של ווסט ברומיץ' נותן עונה נפלאה, והשם לוקאקו עוד יככב שנים רבות בכותרות הכדורגל העולמי. אז לפני שיגידו שאני מלוקאקו לרומאלו, נעבור למקום החמישי.

5. כריסטיאנו רונאלדו – הבחור יפה, שחקן כדורגל מהגדולים בכל הזמנים, ויש לו שם שמגבה את כל זה. איך הוא לא יהיה מוצלח עם שם מוצלח כמו כריסטיאנו רונאלדו? אם הוא היה פועל פשוט, אני חושב שהוא היה מחויב להחליף את שמו.

4. צ'ה דו רי – איזה כיף להגיד את השם שלו, נכון? תנסו – צ'ה דו רי. המגן הימני של פורטונה דיסלדורף אומנם נולד בגרמניה, אבל הוא ממוצא דרום קוריאני, והוא גבר על הרבה שחקני אסיאתים עם שמות פוטנציאלים להכנס לרשימה. אבל צ'ה דו רי הוא הזוכה הגדול.

3. סטפן אל שעראווי – הפרעוני של מילאן. איטלקי? מצרי? זה לא חשוב. יש לו שם מגניב ביותר, והוא לא מפסיק להבקיע העונה, כך שאנחנו שומעים את השם שלו כל הזמן. שיער קוצים, גישה חצופה, רגל מסיימת נפלאה, ושם מגניב פלוס. מה עוד צריך כדורגלן?

2. זלאטן איברהימוביץ' – כדורגלן או כורך ספרים? לא ברור, אבל זלאטן יודע לעשות את העבודה. אם היינו שומעים את השם, היינו ישר חושבים על פולני שהקים איזה קיבוץ בצפון הארץ, אבל השבדי הנפלא בעל הגישה החצופה והמתנשאת בהחלט מרים את השם לגבהים חדשים.

1. קרלוס ויניסיוס דה ג'יזס – איזה שם ! פשוט נפלא. באנגלית זה אפילו יותר טוב – Carlos Vinicius De Jesus ! הבריזלאי בן ה – 18 שמשחק בלברקוזן הוא הזוכה הגדול. אפילו אלי ישי היה מסכים שיש לו שם מגניב ביותר. הקשר הצעיר אומנם לא משחק כל כך, אבל בוא נקווה שנראה אותו בשנים הקרובות כמה שיותר כדי שכולנו נוכל לשמוע את השם – דה ג'יזס !

זהו. זה דירוג השמות השלי. מכירים שחקנים עם שמות מגניבים הרבה יותר? חושבים שהדירוג שלי שווה לסיכוי של מפלגת עלה ירוק לעבור את אחוז החסימה? אל תחסכו בביקורות ותגובות.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

אתמול התפרסמה ידיעה מפתיעה למדי באתרי הספורט השונים – גילי מוסינזון חתם באשקלון, ויוכל לשחק כבר מחר נגד הפועל תל אביב (האקסית המיתולוגית למי שלא יודע).

החזרה של מוסינזון לכדורסל הישראלי היא ברכה בעיני. קודם כל, עוד ישראלי שמשחק זה תמיד טוב. אבל גילי הוא איש מיוחד שמוסיף הרבה מאוד צבע לליגה, וגם אם הוא לא בכושר הכי טוב הוא יכול לתרום מהניסיון שלו, ובמשחק הלחימה. וכשכושר המשחק יחזור, הוא יוכל לתת גם נקודות חשובות לאשקלון של עדי אזולאי.

אני לא חושב שמוסינזון תיכנן את זה, אבל יצא שמשחק החזרה שלו יהיה דווקא מול הפועל תל אביב. גילי לא מסתיר את אהדתו להפועל, וזה מה שהוא כתב אתמול בעמוד הפייסבוק שלו:

 

כאמור, גילי עלה לשחק אתמול עם אשקלון נגד הפועל תל אביב (78-70 להפועל) ויתכן ושבר שיא חדש – 3:15 דקות משחק, ו – 5 פאולים מהירים.

לאחר המשחק מתן נאוד אמר על גילי: "אני מעריך את מוסינזון. הוא הגיע עם תכנית משחק משלו". אני לא יודע למה בדיוק התכוון נאור, אבל יתכן והוא התכוון שגילי בכוונה רצה לצאת ב 5 עבירות, רק כדי לא לשחק נגד קבוצתו האהובה, הפועל תל אביב.

אם לכך התכוון מתן נאור או לא, נצטרך לשאול אותו. מה שבטוח אוהדי אשקלון משוכנעים שגילי עשה הכל על מנת לצאת ב-5 עבירות, רק כדי לא לשחק נגד הפועל תל אביב. זה מה שכתב יו"ר חוג אוהדי אשקלון לגילי מוסינזון:

 

מילים קשות. אין ספק. ואפשר להבין את הכאב של אוהד אשקלון. הם הפסידו משחק צמוד, ולא בכל יום רואים שחקן יוצא ב – 5 עבירות כל כך מהר, ובטח שלא נגד הקבוצה שהוא מצהיר בפומבי שהיא תמיד אצלו בלב.

אני לא מכיר את גילי מוסינזון באופן אישי, אבל קשה לי להאמין ששחקן תחרותי, שהיה כל כך הרבה שנים בליגה היה מבצע עבירות רק כדי לצאת מהמשחק. מה גם שגילי תמיד היה שחקן פיזי, שלא מוותר, ותמיד היה מקבל הרבה שריקות. כזה הוא גילי. ולאחר שקראתי את הדברים שמוסינזון כתב בפייסבוק כתגובה ליו"ר חוג אוהדי אשקלון, אני משוכנע שהוא לא ניסה לצאת בכוונה מהמשחק:

מעבר לכך שגילי עונה לו בכנות וברצינות, זה יפה ונדיר לראות שחקן יוצא נגד הקהל של קבוצתו על קריאות גזעניות שהוא שמע מהם במהלך כל המשחק. אני חושב שיו"ר חוג אוהדי אשקלון צריך לדאוג לקהל שלו, ולהעמיד אותם במקום, לפני שהוא מאשים שחקן בדברים חמורים כמו שהוא האשים את מוסינזון.

אני לא מטיל ספק במחויבות של גילי מוסינזון לעזור לקבוצתו לנצח, ואתמול הדברים לא הלכו לו. אני בטוח שנראה מגילי משחקים טובים העונה, ושהוא בהחלט יעזור לאשקלון העונה, כי אין ספק שהיא זקוקה לזה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

רוב האנשים שהולכים לקרב שוורים יעודדו את המטאדור. אבל לא אני. לא כי אני בעד האנדרדוג, כי אני נגד התעללות בבעלי חיים, וקרב שוורים זו התעללות לשם הנאת האדם. מעוורים את השוורים, רק בשביל להרוג אותם אחר כך לקול תרועות הקהל. אז כאשר העסק מתהפך והשור הוא זה שמתעלל באדם – אני שמח.

וזה בדיוק מה שקרה עם המטאדור – פרננדו קרוז ביום רביעי האחרון בזירת לה ונטה שנמצאת במדריד, במה שנחשב לאחת הפגיעות החמורות השנה של שור במטאדור.

קרוז נמצא במצב יציב בטיפול נמרץ בבית החולים וירגן דל מאר לאחר שהשור שיפד אותו בבטן. הוא אמור להיות מאושפז לעוד 10 ימים.

אז אולי לא נעים לראות בנאדם במצב כזה, אבל כאשר מתעללים בבעל חיים, שבכל מקרה יהרגו אותו לאחר מכן, אז אני מתנחם בכך שבעל החיים הצליח להתעלל במי שהולך להרוג אותו.

צפו בוידאו של השור משפד את המטאדור קרוז:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

נבחרת ארצות הברית, או הדרים טים אם תרצו (אני לא אוהב לקרוא להם כך, ושיגע אותי שהחבר'ה בערוץ 1 לא הפסיקו להם להם ה-דרים טים) לקחו כצפוי את מדלית הזהב באולימפיאדת לונדון 2012, ועכשיו שהכל נגמר, זה הזמן לציונים.

קווין דוראנט, לברון ג'יימס או אולי כרמלו אנת'וני? מי היה ה – MVP של נבחרת ארצות הברית ושל הטורניר כולו? מי הפתיע, מי אכזב ואת מי נראה מככב בעוד 4 שנים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו 2016.

גארדים

כריס פול – פתח בכל המשחקים של הנבחרת האמריקאית, וחוץ מהמשחק מול הספרדים היה מצוין לכל אורך הטורניר. הגארדים היריבים לא הצליחו להתמודד עם הלחץ המצוין שלו (סיים עם 20 חטיפות בטורניר), ואין ספק שהיה לו חלק גדול מאוד במדליית הזהב. שיחק הכי הרבה דקות חוץ מקווין דוראנט. ממוצע בטורניר: 8.3 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 5 אסיסטים. ציון: 7

דרון וויליאמס – דרון וויליאמס דווקא מכיר את הכדורסל של פיב"א לאחר ששיחק כחצי עונה במדי בשיקטאש הטורקית בזמן השביתה ב – NBA בעונה שעברה. היו לו מספר משחקים טובים, אבל הרבה לאבד כדורים, ומדי פעם היה נראה שהוא מנסה יותר מדי. הכוח הפיזי שלו, והקליעה הטובה מחצי מרחק בהחלט עזרו לאמריקאים. ממוצע בטורניר: 9 נקודות, 1.5 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים. ציון: 6

ראסל ווסטברוק – אתלט ענק שהראה את היכולות שלו עם מספר דאנקים מפלצתיים, הלך יותר מדי עם הראש בקיר (כמו שעשה לא מעט במדי OKC), אבל כאשר הוא עושה 2 כדרורים פנימה מקו השלוש ועולה לג'אמפ אף אחד לא יכול לעצור אותו, בטח שלא באירופה. הפעיל לחץ טוב בהגנה, אבל לא היה דומיננטי בדקות ששיחק. ממוצע בטורניר: 8.5 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים. ציון: 6

קובי בראיינט – הכוכב הגדול והשחצן של נבחרת ארצות הברית. פתח בכל המשחקים בחמישייה, אבל לא הרבה לשחק במשחקים הראשונים. כנראה שמייק ששבסקי רצה לשמור אותו לשלבים המכריעים. לקח המון זריקות לא טובות, לצד מהלכים נפלאים. מול אוסטרליה ברבע הגמר קלע 20 נקודות במחצית השניה, ולמעשה הוא האיש שגמר את המשחק. ממוצע בטורניר: 12.1 נקודות, 1.8 ריבאונדים, 1 אסיסטים. ציון: 5

ג'יימס הארדן – אפשר לומר שהוא היה נער הפוסטר של הנבחרת האמריקאית. אומנם בכל נבחרת הוא היה הכוכב הראשי, אבל עם סגל מדהים כמו שיש לאמריקאים זה די מובן. לא הרבה לשחק, לרוב עלה בגארבג' טיים. עשה את שלו עם מספר שלשות יפות, ודאנקים לא רעים. ממוצע בטורניר: 5.5 נקודות, 0.6 ריבאונדים, 0.7 אסיסטים. ציון: 6

פורוורדים

לברון ג'יימס – הגיע לטורניר כאלוף ה – NBA עם ביטחון עצמי בשמיים. הראה שהוא כנראה השחקן הכי טוב בעולם (נתון לויכוח), שהוא מפלצת אתלטית (אני חושב שהוא היה לוקח את קרב ה – 10 אם היה משתתף), ושאין דרך לעצור אותו, רק לקוות שיחטיא. את המשחק הקשה מול ליטא (94:99) הוא ניצח למעשה, כאשר ב – 3 הדקות האחרונות הוא לוקח את המשחק על עצמו. שחקן ענק שמראה בגרות משנה לשנה. ממוצע בטורניר: 13.3 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 5.6 אסיסטים. ציון: 8

קווין דוראנט – הסקורר הכי טוב בעולם. אין ויכוח, אין ספק. עושה סל מתי שהוא רוצה, וקו השלוש באירופה הוא ליי אפ בשבילו. מוטת ידיים של קונדור, רגליים של אימפלה, ומהירות של גאזל, אי אפשר לעצור את דוראנט. דבר נוסף שחשוב להגיד על קווין דוראנט – שחקן הגנה מעולה. לא מקבל מספיק קרדיט, אבל הראה זאת בטורניר בכל משחק. ממוצע בטורניר: 19.5 נקודות, 5.8 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים. ציון: 8

כרמלו אנת'וני – האיש הרע של הנבחרת. זה שרב עם לואיס סקולה, ותמיד נכנס לתאקלים עם השופטים. קשוח וחזק ביותר, ואין אחד שאירופה שיכול לעצור אותו. בכדורסל של פיב"א הוא יכול לשחק ב – 3 עמדות, ובקלות. וקו השלוש באירופה הוא בדיחה בשביל מלו. מדי פעם איבד את הראש (שחקן ניקס אחרי הכל), אבל בסה"כ היה לו טורניר מעולה, כולל 37 נקודות ב – 14 דקות מול הניגרים המסכנים. ממוצע בטורניר: 16.3 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 1 אסיסטים. ציון: 7

אנדרה איגואדלה – כמו ג'יימס הארדן, לא שיחק הרבה, ונכנס בעיקר בגארבג' טיים, או לעזור בהגנה על שחקן יריב. עשה מה שהוא יודע, עם דאנקים יפים, ומספר שלשות. אבל לא היווה פקטור בניצחונות של האמריקאים. ממוצע בטורניר: 4.3 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים. ציון: 6

קווין לאב – אולי השחקן האהוב עלי בטורניר. בלי אגו, עובד קשה בכל משחק, קולע נפלא משלוש, וכמובן ריבאונדר כמו שהרבה זמן לא ראינו. בכל משחק היו לו מספר כדורים חוזרים בהתקפה שהוציאו את האמריקאים מהבוץ, והקליעות שלו משלוש עזרו לפנות את הצבע של היריבים. ממוצע בטורניר: 11.6 נקודות, 7.6 ריבאונדים, 0.3 אסיסטים. ציון: 8

סנטרים

טייסון צ'אנדלר – הסנטר הטבעי היחידי בנבחרת, וכמובן שאם דווייט האוורד היה בסגל, צ'אנדלר לא היה משחק יותר מדי, ואולי אפילו לא היה מגיע לטורניר. עובד קשה בהגנה, משקיע את הנשמה, ואפילו מצליח לסיים האליהופ מדי פעם. בהתקפה לא היווה פקטור, אבל לא לשם כך היה בנבחרת. ממוצע בטורניר: 4 נקודות, 4 ריבאונדים, 0.3 אסיסטים. ציון: 6

אנת'וני דיוויס – היחידי שלא שיחק בכל המשחקים (שיחק 7 משחקים, מול ליטא לא שיחק). כישרון ענק שבעוד 4 שנים יהיה אחד השחקנים המובילים בנבחרת האמריקאית. חוסם גדול עם ניתור מטורף, יהיה כיף לראות אותו משחק ב – NBA. ממוצא בטורניר: 3.7 נקודות, 2.7 ריבאונדים. ציון: 6

סיכום

המצטיין: קווין דוראנט. פשוט שחקן התקפה שלא היה כמותו. אולי הגדול בכל זמנים, למרות שהוא רק בן 23. בכל פעם שהאמריקאים היו צריכים סל, הוא קלע, ולא משנה מאיפה, ואיך. עתיד ענק לפניו. אולי יהיה הסקורר הגדול בהיסטוריה?

המפתיע: קווין לאב אומנם שחקן מוכר, וכוכב ב – NBA, אבל אף אחד לא חשב שתהיה לו כזו השפעה גם בנבחרת, ושהוא יקבל כל כך הרבה דקות. בזכותו עפו מהחלון כל הדיבורים על כך שאין לאמריקאים משחק פנים ושהם עלולים ליפול בריבאונד.

המאכזב: קובי בראיינט. אולי הכעס של אשתו בגלל התמונה של קובי בלי חולצה עם 2 בנות השפיעה עליו, ואולי הוא סתם שחצן, וזילזל ביריבים שלו. קובי היה חלש ברוב הטורניר, ונכון שהייתה לו מחצית גדולה מול אוסטרליה, ונכון שהוא קלע מספר זריקות גדולות מול ספרד. אבל אין ספק שהיה יכול לשחק הרבה יותר טוב, ואותי הוא בהחלט איכזב. והרגיז.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

נבחרת ארצות הברית ניצחה את נבחרת ליטא 94:99 לפני שעה קלה. חלק יגידו שנבחרת ארצות הברית פגיעה, ושהנה, סוף סוף היא פגשה נבחרת טובה וחזקה שהראתה את נקודות החולשה שלה, ואני אומר שנבחרת ארצות הברית הוכיחה שהיא לפחות 5 רמות מעל שאר העולם.

האמריקאים לא יכולים לשחק יותר גרוע מאשר הם שיחקו היום. משחק ללא הגנה, עם יכולת קליעה נוראית מהשלוש ומקו העונשין. לעומת הליטאים ששיחקו מצוין עם אחוזים מצוינים, חדירה טובה לסל, ומקסימום הנאה מהנרפות האמריקאית בהגנה. ומי ניצחו? האמריקאים.

האמריקאים קלעו 10 מ – 33 מהשלוש (30 אחוז), ו – 19 מ – 31 מהעונשין (61 אחוז), ויותר מהכל, הם נתנו לליטאים לחדור לסל באין מפריע ולקלוע נקודות קלות מהשתיים. הליטאים סיימו עם 31 מ – 49 מ -2 נקודות (63 אחוז). האם האמריקאים יחזרו על ההגנה הזו שוב? אני לא רואה את זה. עם טיפה לחץ ועזרה בהגנה המשחק היה נגמר ב – 20-30 הפרש. הליטאים צריכים להרגיש מושפלים, ולא מחוזקים מהתוצאה. כי ההגנה של נבחרת ארצות הברית הייתה שוות ערך לקבוצת נוער בינונית.

בנוסף להגנה החלשה, כוכבי ה – NBA פשוט לא קלעו. לא בזכות הגנה ליטאית חזקה, פשוט כי הם היו ביום קליעה חלש. קווין דוראנט סיים עם 1 מ – 5 לשתי נקודות, קובי בראיינט עם 1 מ – 4. פשוט משחק נוראי וחלש, ועדיין, ניצחון על נבחרת טובה, מאורגנת וחזקה.

אולי האמריקאים היו באופוריה לאחר הניצחון הענק מול נבחרת ניגריה (73-156), וחשבו שגם מול נבחרת ליטא הכל ילך בצורה חלקה, אבל ליטא נבחרת מצוינת, עם מסורת נפלאה, שלא ויתרה גם כשהייתה בפיגור 9-10 נקודות במהלך המשחק. אבל הניצחון הדחוק משהו, יכול רק לעזור לאמריקאים, כאשר הם מבינים שיהיו נבחרות שלא יתנו להם את הזהב על מגש, והם יצטרכו לשחק הגנה טובה יותר בשביל להבטיח את הזכייה בטורניר האולימפי. כי שוב, ההגנה האמריקאית הייתה מתחת לכל ביקורת, ולמעשה לא קיימת. הליטאים חדרו שוב ושוב לסל האמריקאי באין מפריע. זה לא יקרה שוב, תהיו בטוחים בזה.

ומילה קטנה לצביקה שרף שפירשן את המשחק עבור הערוץ הראשון – השנאה שלו לנבחרת האמריקאית ולכדורסל האמריקאי עוברת כל גבול. יש הרגשה שהוא חושב שהכדורסל האירופאי טוב יותר מהאמריקאי, אבל מה לעשות – התוצאות לאורך ההיסטוריה מוכיחות אחרת. אז צביקה צריך להירגע, לפרגן לשחקני הכדורסל הטובים ביותר בעולם, ולנסות לעזור לכדורסל הישראלי.

נושא דקת הדומייה לזכר 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו באולימפיאדת מינכן 72 עמד ועומד על הפרק רבות בזמן האחרון. הישראלים רוצים דקת דומייה, הועד האולימפי הבינלאומי מסרב. אך האם אנחנו, בתור ישראלים, יכולים להבין את הסיבות לסירוב?

ז'אק רוגה, נשיא הועד האולימפי הבינלאומי, נתן 2 סיבות לאי קיום דקת הדומייה:

1. בטקס הפתיחה יש אווירה שלא מתאים לערוך בה טקס זיכרון

2. המדינות הערביות עלולות להחרים את המשחקים האולימפיים.

מיותר לציין שאלה סיבות מצוצות מהאצבע, וההרגשה היא שפוליטיקה מלוכלכת מסתכלת מלמעלה ומונעת את הטקס הכל כך חשוב הזה. יתכן וגם כסף רב מעורב בהחלטה. כולנו שמענו, וכולנו  מכירים את הסיפורים על השחיתויות הרבות במוסדות הענקיים הללו כמו פיפ"א וכדומה. מי יודע? אולי כסף קטארי הוא הסיבה לאי קיום דקת הדומייה.

אבל הועד האולימפי הבינלאומי חייב לקחת צד. או שהוא בעד שלום או שהוא בעד טרור. כאשר הועד טוען שהסיבה ל-אי קיום דקת הדומייה היא בגלל שהמדינות הערביות עלולות להחרים את המשחקים, הוא בעצם אומר – "אנחנו בעד טרור".  "אנחנו מעדיפים את רגשות המדינות ששונאות אתכם, שתומכות בהרג שלכם, ולכן לא נקיים טקס זיכרון באירוע הפתיחה של האולימפיאדה". הזוי ולא מובן.

הועד האולימפי הבינלאומי צריך להגיד למדינות הערביות – "אם תחרימו את המשחקים האולימפיים בגלל טקס הזיכרון לזכר 11 הספורטאים הישראלים – אתם לא רצויים במשפחה האולימפית". אחווה ושלום? הצחקתם אותי.

אני יכול להבטיח לכם שאם ההרוגים היו אמריקאים היו עומדים גם 2 דקות בכל אירוע פתיחה של אולימפיאדה. אבל מה לעשות שאפילו הנציג הישראלי בועד  – אלכס גלעדי, לא חושב שצריך לכבד את זכרם במרכז הבמה. שכל העולם ידע ויזכור. אז אם הוא לא יעזור למדינה שלו, מי יעזור?

אבל למרות האטימות האיומה של הועד האולימפי הבינלאומי, אני חייב לציין גם כמה נקודות חיוביות. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה הודיע באופן פומבי שהוא בעד קיום טקס הזיכרון באירוע הפתיחה, שדר הספורט המפורסם, בוב קוסטאס, שישדר את טקס הפתיחה לטלוויזיה בארצות הברית, אמר שכאשר המשלחת הישראלית תכנס לאצטדיון, הוא ישתוק למשך דקה, על מנת לכבד את זכרם של 11 הספורטאים.

אני בהחלט מקווה שההחלטה של הועד תשתנה, וכמה שיותר מוקדם. הסיבות שלהם מעליבות את התירוצים הכי גרועים, והטיעונים פשוט מגוחכים.