מחבר: טל אראיה

אירועי הדרבי עדיין מהדהדים לכולנו בראש. האלימות בישראל נמצאת בכל פינה, וקיבלנו הוכחה חזקה לכך מחוץ לבתי המשפט עם קטטה המונית. ערן זהבי ענה היום במסיבת עיתונאים בפעם הראשונה, אך עדיין דבר אחד מהדהד לי בראש – החשדות כנגד קרלוס גארסיה ושורה אובארוב.

ראשית כל אסביר משהו לזהבי. ערן תבין, תנועת ה"פיו פיו" היא לא דבר מאיים כנגד הקהל של מכבי פ"ת או אפילו קפריסין, אך הכל עניין של הקשר. אתה מסכים איתי שאם אתה עושה את התנועה הזאת בדרבי יש לה מטען שונה? תנועת אקדחים לכיוון קהל קבוצתך לשעבר ועוד בדרבי כשאתה בצד השני שלו היא התגרות. המשמעות שמאחורי אקדחים היא התגרות בתוך המלחמה בין המועדונים. אני יכול לעשות תנועה מגונה לכיוון חברי בתור בדיחה, זה ייגמר בצחוק, אך תנועה מגונה כלפי אוייבי או יריבי תגרור למלחמה – יש הבדל! ישנם יהודים שבסך הכל מטיילים בהר הבית וכבר יש שם בלאגן, לא אקדחים ולא כלום, סך הכל סיור בהר, ההקשר לעיתים יותר חשוב מהפעולה – תלמד שיעור משלומי ארבייטמן.

אני לא מצדיק את האוהד והופך אותך לאשם חלילה, אני פונה אלייך עם קול ההגיון בלי שום קשר למעשה המטורף שלו. תנסה לחשוב על זה כך – אני יכול להרים שלט עם מגן דויד עכשיו באמצע הרחוב, מעשה די סביר ולא מעניין שאולי יפרשו אותו בכך שאני מעודד הנחת תפילין, אך אם ארים את אותו השלט בסביבת הר הבית עכשיו, האם זה יתפרש אותו הדבר? אחרי שאתה כובש גול לך תכוון אקדחים אל הקהל שלך, אל תתעסק בקהל היריבה, בטח שלא בדרבי ובטח שלא אם היית שחקן עבר שם.

ועכשיו לדבר האמיתי – אנשי מכבי ת"א. עבורי הסתה או קריאה לאלימות היא דבר חמור לא פחות מאשר תקיפה, ובמקרים מסוימים אף חמורה יותר. שמעתי באמצעי התקשורת את עורך דינם של הפועל ת"א שטען להגנתו שהפועל לא יכולה לשלוט בפעולה של כל יחיד ביציעים, טענה שאני מקבל בחלקה, אבל טענה עם הגיון כלשהו. אך חשוב להבין שיש הבדל בין פעולה של יחיד ביציע לבין פעולה של אנשי המועדון כקריאה להסתה לכיוון היציע.

אם עד עכשיו לא הבנתם אז אסביר את זה כך – אם ההאשמות כנגד אוברוב וגארסיה נכונות, מדובר במעשה לא פחות חמור מאשר המעשה של האוהד. לא הגיוני שאיש צוות ושחקן הרכב ילבו את האש, לא הגיוני בכלל! על מעשה של יחיד ביציע לעיתים אולי אין שליטה, אך על אנשי סגל כן יש שליטה! הם אנשי מערכת ואנשי ספורט, הם צריכים לכבד את החוקה ולא לקחת את החוק לידיים. אם בסופו של דבר יתברר כי שניהם או לפחות אחד מהם אכן אשם בחשדות יהיה מדובר בהסתה, ועל דברים כאלה למכבי ת"א כן יש אחריות, בכל זאת אלה אנשי המערכת שלה.

את כל מה שאני כותב כרגע אני כותב נקודתית בלי קשר כבר למה שכתבתי מקודם על מכלול האשמים, ועל העונשים הקולקטיביים והאינדיבידואליים שצריכים להנקט שם. חשוב לי להסביר – יש הבדל בין פעולת אוהדים עצמאית לבין פעולת אוהדים שמתחילה מצד המועדון. מה נשמע לכם חמור יותר – שאוהדי בית"ר יקללו שחקן מוסלמי או שמנכ"ל בית"ר יקרא לקהל לקלל שחקן מוסלמי?

על דבר אחד הסכמתי איתך ערן – דין שחקן כדין שופט. לא הגיוני שכאשר נזרק משהו כנגד כוון המשחק מופסק, אך כאשר שחקן מותקף פיזית המשחק ממשיך. יש לנהוג ביד קשה כנגד אלימות שכזאת, ובנוסף גם כנגד קריאות גזעניות במגרשים, כי הן ההתחלה לכל זה. למעוניינים שבגישה המחאתית כנגד הגזענות אפשר לראות סרטונים של סמואל אטו, כאשר קוראים קריאות גזעניות נגדו הוא מסרב לשחק, ובצדק!

ערן זהבי לא ידע מה יש לאותו אוהד בכיס ופחד שיש לו דוקרן כלשהו, אך האם גארסיה ואוברוב ידעו מה יש לאותם אוהדים בכיסים? האם הם ידעו כיצד אותם חוליגנים יפרשו את המסר שלהם? הרי הם גרמו לאיש אבטחה לאבד את ההכרה על הדרך ואם לא היו עוצרים אותם אי אפשר לדעת מה היה קורה.  אם הם היו ממשיכים ושולפים דוקרן כלשהו מי היה עומד מאחוריהם? איפה הייתה האחריות המשפטית של שורה וגארסיה אם אותם אוהדים היו רוצחים מישהו? הדיינים חייבים לתת על כך את הדעת.

אנשי מכבי ת"א לקחו את החוק לידיים(לכאורה), קראו לאנשים לרדת מהיציעים ולפוצץ את המשחק, זה חמור לא פחות, מכבי לא יכולה להתנער מהדברים האלה. ישנם רבים אשר מסיתים לאלימות שנים אך אינם מבצעים אותה פיזית, הם שותפים לפשע ואף לעיתים אלה שמנהלים אותו. אם הדבר יתברר כנכון חייבים להעניש את המעורבים בו: אוברוב, גארסיה ומכבי ת"א.  ועדיין לא הזכרתי את התנהגותו האלימה של טל בן-חיים לאורך כל המשחק ואף במשחקים קודמים.

 

לאחר תצוגת החמצות לא רעה בארסה מצאה את עצמה בפעם הראשונה העונה בפיגור 0-1 בקאמפ נואו, פיגור שכמובן נגמר בהפסד. הרבה אנשים מנסים להתעסק במערך ההתקפי של הקטלונים ומנסים להשוות אותו לחלק ההתקפי שבמדריד, אני חושב שההשוואה היא לאו דווקא בחלק הזה אלא יותר בחלק האחורי. ההגנה של בארסה נמצאת בבעיה קשה לעומת מדריד.

ברצלונה קיבלה מכה קשה על הראש עם פרישתו של קרלס פויול. אין ספק בכלל ש"טרזן" היה אחד מהבלמים הטובים ביותר בעולם, ולדעתי הבלם הטוב ביותר בעשור האחרון. כאשר בלם בסדר גודל כזה פורש הוא מותיר מאחוריו בור, תהום, הוא לוקח את ההגנה כולה והופך אותה לחסרת ביטחון, בין אם פיקה ירצה להודות בכך או לא. רבים מנסים למצוא את פיקה כאשם מרכזי אך אני לא מאשים אותו, הוא היה רגיל לשחק לצד אחד מהגדולים, בלם שיכול לחפות על כל עליה שלו למעלה, ברור שהוא לא ביכולת שיא כרגע אך לצידו עדיין אין בלם רציני. איך ממלאים בור שכזה?

בארסה ניסתה לחזק את ההגנה בקיץ והנחיתה בקטלוניה את תומאס ורמאלן מארסנל ואת ג'רמי מתייה מולנסיה, כאשר כל אחד מהם זימן בעיה שונה. הראשון מביניהם(ורמאלן) רואה את הדשא בעיקר בישיבה, והשני(מתייה) מוסט בעיקר לעמדת המגן שם אפשר לראות פעם אחר פעם כי אין לו הרבה יכולות התקפיות, הוא אולי מהיר ונלחם על כל כדור אך הוא לא יודע לתקוף כמו מרסלו למשל.

בכל זאת הבעיה עיקרית שלי עם הרצועת ההגנתית של בארסה היא הרגל ישן שהחל עוד לפני תקופת לואיס הנריקה – תפקודו של מסרצ'רנו כבלם. את ההרגל המגונה הזה החלו כבר בתקופת גווארדיולה בכל פעם בפויול היה פצוע. יסלחו לי פרשני הכדורגל הגדולים אך אני פשוט לא מצליח להבין את המיקום הזה של הארגנטינאי, אין ספק שמדובר בשחקן מהיר, פיזי, כזה שיש לו יכולת תיקול מעולה וסיבולת מהטובות שיש לבארסה, אך לקחת שחקן שכזה ולשים אותו כבלם זה פשוט לאבד את כל מרכז המגרש. להזכיר לכם שמדובר בבלם בגובה 1.71 מטר?

אני חלילה לא מנסה לזלזל בחאבייר כשחקן הגנה, מדובר באחד משחקני ההגנה הטובים בעולם, במונדיאל הוא הראה זאת בכל פעם מחדש(היה ראוי לנעל הזהב יותר מאשר הפרעוש), אבל הכוח המרכזי שלו הוא במרכז המגרש. בשנותיו באנגליה היה אפשר לראות קשר דיפנסיבי שפשוט קשה לעבור, ליברפול איתו הפכה לאחת מאריות היבשת, רוב הכדורים היו עוצרים באיזור חצי המגרש ולא היו מגיעים בכלל לרצועת ההגנה. כל מה שצריך הוא להסתכל על משחקים שבהם הארגנטינאי פתח במרכז הקישור של בארסה ולהבין כמה משמעותי הוא למשחק ההגנתי דווקא מהעמדה הזאת.

ביום שבו בארסה תתנער מההרגל הזה ותחזיר את מסצ'רנו אל מרכז הקישור היא תחזור לחפש את הבלם הגדול הבא שלה, כאשר אני מאמין שכבר ברשימות בקטלוניה רשומים הומלס, טיאגו סילבה או דויד לואיז. אין לי בעיה עם תפקוד מחדש של שחקן באמצע הקריירה, אבל  הוא צריך להתבצע בהגיון וחשיבה. בארסה נראית כרגע חלשה קצת, היא צריכה לחזור להיות משכנעת כקבוצה, כאשר בוסקסט עם כל הכבוד לא מפחיד אף אחד, לא אצל המדרידאים ולא אצל הפריסאים שעוד מחכים להם למפגש שני. ההפסד הקטן לסלטה ויגו בליגה הספרדית הצפופה של העונה הוא נורת אזהרה לכל המערכת, ברצלונה צריכה בלם שיצליח להפוך יום של החמצות לתיקו, ואם מדובר גם באיזה פויול II אולי יהיה גול בנגיחה מקרן.

״טעויות שיפוט הן חלק מהכדורגל״ – באמת? אז אם הן חלק מהכדורגל למה אתם מתעסקים בהן כל כך הרבה? למה אתם מתלוננים אחרי משחק? הרי זה חלק ליגיטימי מהספורט לטענתכם, למה להריץ שוב ושוב את אותו ההילוך ולבדוק אם היה מגע? מה זה משנה?

השריקה האחרונה נשמעת, השחקנים יורדים מהדשא והדיונים מתחילים – היה פנדל או לא היה? היה קו אחד או שהיה נבדל? צהוב או אדום? נגח או נגע ביד? לא התעייפתם כבר? כל שבוע אנחנו "חושפים" טעויות שיפוט בכדורגל וכל פעם מסוג אחר, הדיבור על רמת השיפוט מתחיל לתפוס יותר זמן מסך מהשיח הספורטיבי עצמו, זה לא נראה לכם קצת מוזר שאחרי משחקים גדולים וקטנים כאחד, אנחנו מתעסקים בהכל חוץ מבספורט שאנחנו אוהבים?

אז מה קורה באמת בכדורגל שדווקא בו יש הכי הרבה טעויות שיפוט(לכאורה)? רוב חובבי הכדורגל בעולם בימינו יגידו שהפתרון הטוב ביותר לבעיה הוא הכנסת טכנולוגיה חדשה לאצטדיוני הכדורגל. לאחר שנים של סירוב מצד ראשי הכדורגל העולמי החליטו בפיפ"א להכניס (סוף סוף)טכנולוגיות מתוחכמות למגרשים, חידושים כמו "עין הנץ" ו"גולרף" כבר נוסו באליפות העולם לקבוצות ב2012, וייכנסו לשימוש ראשוני מלא בקיץ הזה המונדיאל שבברזיל, אין ספק שזאת התקדמות משמעותית עבור הכדורגל אבל זה עדיין לא מספיק, והפתרון הזה עדיין לא יורד לשורש הבעיה.

הבעיה האמיתית לדעתי נעוצה דווקא בשחקנים ובמאמנים עצמם, ואני אסביר את עצמי.

שחקני הכדורגל שעל המגרש הם אייקונים, סמלים, דמויות להערצה, במיוחד שחקני ריאל ובארסה, וכאשר הם מתלוננים כנגד השופט בזמן המשחק או לאחריו הם בעצם מעודדים את התופעה ויוצרים גל שלם של שאלות כלפי אותו שיפוט, שחקן מתלונן = קהל מתלונן, מצליחים הבין? אני אמשיך. מי שצפה במשחק בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים יכל לראות את סופו מתלונן ומתעצבן על השיפוט של המשחק ממש מול פניו של השופט, מה הייתה התגובה? עבירה טכנית ממש באותו רגע. בשונה מהכדורגל, בכדורסל שחקן מרים את ידו לאחר ביצוע עבירה ובעצם מודה בעבירה, אין ויכוח, אין דיון, ובמיוחד אין צעקות, צעקת? שילמת, כבוד השופט בכדורסל מונח במקומו(אלא אם כן באמת שההחלטה הייתה גורלית ומפוקפקת, לכל דבר הרי יש גבול), ומעל לכל, אם יש שאלה על מהלך מסוים השופט ניגש לשולחן המזכירות ובודק בעזרת המסך מה תהיה החלטתו. את "נס ז'לגיריס" אישרו דרך המסך, איך הייתם מרגישים אם הזריקה האגדית של דרק שארפ הייתה נפסלת בגלל איסור שימוש במסך טלוויזיה?

מה שאני מנסה לומר זה שאנחנו בעצם יצרנו את תרבות השיפוט הבעייתי ואנחנו גם אלה שמעודדים אותה להמשיך, ככל שנמשיך להתייחס לספורט הזה בצורה פרימיטיבית(נטולת טכנולוגיה וללא חידושים בחוקה) כך הספורט יהפוך ליותר שנוי במחלוקת, ואפילו מעבר לזה, ליותר אלים. הפנדל על רונאלדו הוא גבולי, אבל לא מדובר בטעות כל כך חמורה, מתערב איתכם שרובכם לא ראיתם את מיקום העבירה עד להילוך החוזר. בזמן המשחק התנועה הנמשכת של רונאלדו הטעתה את כולנו וגם את השופט והדבר היה נראה כפנדל, אפילו דני אלבס עצמו לא ניסה לטעון שהעבירה הייתה מחוץ לרחבה, גם הוא לא ראה, הוא ניסה לטעון שהוא לא נגע ברונאלדו(עוד ניסיון מחאה שקרי), איך בדיוק שופט אמור לראות את מיקום העבירה אם אף אחד על המגרש לא ראה אותו כמו שאתם ראיתם אותו על המסך? אתם לוקחים מהשופט את היכולת להשתמש בטכנולוגיה כל כך בסיסית ואחרי זה מתלוננים שהוא לא בסדר?

איינשטיין טען שאי שפיות זה לעשות את אותו המעשה פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה, אתם מרגישים שנתתם לשופטים אמצעים שונים בכל שנה מחדש? המכשיר קשר שביניהם הוא אמצעי דיבור – לא אמצעי ראייה. בקיץ הזה אנחנו נכניס לכדורגל את הטכנולוגיות המיוחדת האלה ואני מאמין שנראה את ההבדל בקיץ הזה, אבל עדיין לשופט יהיה אסור להסתכל על מסך הטלוויזיה, הטכנולוגיה הבסיסית ביותר, זאת שאיננה קשורה לשבבים מתוחכמים בתוך הכדור, או בקיצור, האמצעי שגורם לנו להרגיש חוכמולוגים גדולים על חשבונו של השופט. תנסו לראות משחק שלם ללא הילוכים חוזרים ותספרו לי בבקשה באילו מהלכים היה נבדל ובאילו מהלכים הייתה עבירה, מה ממוצע הטעויות שלכם יהיה בסוף לדעתכם?

אז האם יש באמת פייר פליי בינינו לבין השופט? התשובה לדעתי די ברורה. אל תשכחו גם שאחרי שמנעתם מהשופט את הטכנולוגיה הפשוטה הזו, לקחתם ממנו עוד דבר בסיסי – זכות הדיבור. אחרי המשחק אנחנו זוכים לשמוע את דעתם של הפרשנים, אנחנו שומעים גם את השחקנים וכמובן שגם את המאמנים, אבל משום מה השופטים מקבלים זמן מסך כמעט אפסי, דבר שלא נותן להם הזדמנות להציג את הצד השני של הסוגיה, ממש משפט חד צדדי, אנחנו מהצד האחד עם עורכי דין מעולים(מצלמות, פרשנים…) והשופט מהצד השני נטול עו"ד וללא זכות דיבור, אז איך בדיוק תקבלו שיפוט הוגן? יש לנו עדיפות טכנולוגית על השופט ועדיפות תקשורתית, ואנחנו עוד מתלוננים? אם אני הייתי שופט הייתי כבר מזמן שובת.

רוצים להעמיק את הבעיה? באותם ראיונות שלאחר המשחק אנחנו שומעים מאמנים ושחקנים שתולים את הפסדם בשופט, איך יכול להיות שפנדל מפוקפק בדקה ה50 מכריע משחק של 90 דקות? אולי כי התעסקתם בלהתלונן לשופט גם 20 דקות אחר כך? עבורי זה ניסיון כושל להתנער מאחריות. נכון, יש מקרים יוצאים מן הכלל, "יד האלוהים" של מראדונה, היד של הנרי במוקדמות המונדיאל ואפילו האדום ההזוי במשחק שבין צ'לסי לארסנל, אבל האם אתם מסכימים איתי שכל הסוגיות האלה היו יכולות להפתר עם מסך טלוויזיה?

אנשים שרואים תכניות כדורסל או טניס זוכים לאינפורמציה ספורטיבית גדולה יותר מאשר אלה של הכדורגל, הם הופכים לאנשים שיודעים לקרוא טקטיקה, מבינים בתרגילים שבמשחק, ולעומתם חובבי הכדורגל נהיים חובבי חוקה ושיפוט, זאת באמת התרבות שאנחנו רוצים ליצור? כואב לי לראות איך מעמד השופטים נמחץ יותר ויותר מסביב לעולם, איך השופט הופך לאובייקט "חסר יכולות" כביכול, עיוור לטענת האוהדים, בזמן שהאוהדים עצמם רואים את ה"אמת" שלהם רק בהילוך החוזר. אחרי זה אל תתפלאו שמפוצצים במכות שופט בליגה ג'…

הגיע הזמן לדבר על זה, אי אפשר לתת לזה לעבור מעל הראש, זה פשוט מתחיל להמאס, לא ראיתי התיחסות מיוחדת מכיוון פרשנים בכירים, אולי מחוסר עניין, אולי בגלל חוסר ידע, אולי הם מפחדים לדבר על נושא שהוא טאבו, אבל הגיע הזמן לדבר על גילי מוסינזון וה"פסטו" שהוא קנה, הגיע הזמן להפסיק את הצביעות.

קודם כל בוא נקרא לילד בשמו, לא חסה, לא פסטו, לא גראס וגם לא מריחואנה, שמו של הילד הוא קנאביס. מדובר בצמח עם הרבה מאוד שימושים, מגוונים מאוד אגב, גם רפואיים, גם תעשייתיים(תחליף נהדר לפלסטיק ונייר עצים), שהוצא מחוץ לחוק רק לפני 70-80 שנה בערך. חשוב לציין כי קנאביס מעולם לא הרג אדם, אפילו לא אחד, כדי להגיע למנת יתר מקנאביס צריך לצרוך כמות של 57 ק״ג (בערך) בחצי שעה, תפגישו אותי עם הבנאדם שמצליח לעשות את זה לפני שהוא נרדם. עוד עובדה שחשוב מאוד לציין היא שמשנות ה70 ועד היום נערמת ערימה גדולה ויפה של מחקרים שהוכיחו כי קנאביס מרפא סרטן, לא עוזר בכאביו אלא מרפא, הורג תאי סרטן(ריק סימפסון-Run from the cure) או יותר נכון גורם להם להתאבד בצורה הרבה יותר יעילה מכימותרפיה(כימו יכול להרוג, קנאביס לא).

אם יש ילדים שקוראים את הטור הזה עכשיו אז חשוב לי לציין – אני לא מעודד שימוש של ״סמים״(סמים=הכל! אלכוהול, קנאביס, קפאין, ניקוטין, אסיד וכו'…) באופן כללי ובטח שלא אצל בני נוער, נער\ילד לא אמור לצרוך כל סוג של ״סם״(אלכוהול, ניקוטין, קפאין…) עד גיל 21 לפחות. כל מעשה שכזה יסכן את התפתחותו הגופנית ואת התפתחות המוח שלו.

אז אחרי שהבנו שה״מפלצת״ לא כזאת נוראית כמו שציירו לנו אותה, אפשר להסתכל סביב ולראות שלא רק מוסינזון צורך קנאביס להנאתו, הוא לא לבד, ביחד איתו יש מספר גדול של אנשים מתחומים שונים בעולם שהודו כי צרכו קנאביס או שעדיין צורכים. אנשים כמו ביל קלינטון, ברק אובאמה, ג׳ניפר אניסטון, תמר זנדברג,  מוקי, ג׳ון קרי, איתן כבל, תומר שרון ואפילו ספורטאים מצטיינים כמו קינג ג'יימס(לברון) ומייקל פלפס. צרכני קנאביס הם אנשים נורמטיביים לחלוטין והם נמצאים בכל תחום בכלכלה, מלצרים, שוטרים, כבאים, שופטים, עורכי דין, מהנדסים, אנשי היי-טק, רופאים, פוליטיקאיים ואפילו קוראי טורי דעה, כן כן אתם שם, מבין הקוראים של הטור הזה יש אנשים שעישנו או מעשנים ומפחדים לדבר על זה, ולמה? הם לא באמת פוגעים באף אחד…

מייקל פלפס עבורי הוא אחד הדוגמאות הנהדרות. תמיד ציירו לנו בתקשורת את צרכי הסמים כ״נרקומנים״, כפראי אדם, אנשים ללא אופי שכל מה שמעניין אותם זאת המנה הבאה. מייקל פלפס אולי נתפס מעשן קנאביס, אבל חסר אופי? נרקומן? מנה הבאה? הבנאדם אלוף אולימפי ואחד מהשחיינים היותר טובים בהיסטוריית השחייה אם לא הטוב שבהם.

לצערי אנשים רבים אפילו לא יודעים מזה קנאביס מרוב ששטפו להם את המוח על החומר הזה, אני עדיין שומע בארץ סיפורים על כך שאנשים משתגעים מהחומר הזה ומאובחנים כסכיזופרנים(תראו לי את בעלי הרישיונות לקנאביס רפואי שחלו בסכיזופרניה, אין כאלה), סיפורים על כך שהוא ממכר ממש כמו הרואין(קנאביס לא יכול לגרום להתכרות פיזית, רק נפשית, בדיוק כמו מחשב, הימורים או טלוויזיה, בניגוד לאלכוהול), מיתוסים שהוא סם מעבר( תיאוריה שמעולם לא היה לה בסיס), וכל מיני השוואות רדודות בינו לבין האלכוהול בלי לדעת פרטים. למעוניינים שביניכם שרוצים עוד מידע חפשו את הסרט "Breaking the taboo".

בוא נשים את הקלפים על השולחן – אלכוהול ממכר, יכול לעורר תגובות קיצוניות(בכי, אלימות, צחוק וכו…), פוגע בכושר הנהיגה בצורה קשה, הורג(יותר אנשים בשנה מאשר קוקאין והרואין ביחד) והוא עדיין חוקי. סיגריות הורגות, ממכרות, אין להן ערך בריאותי ובכל זאת הן חוקיות. בקיצור, אם אתם חושבים שהאלכוהול או הסיגריות שאתם צורכים יותר ובריאים מקנאביס יש טעות בידכם.

אני בטוח שיש עוד הרבה ספורטאים בארץ שצורכים קנאביס, אני בטוח שגם עיתונאים ופרשנים עושים את זה, אנשים מצוותי ההפקה באולפנים ועד האנשים בשטח, פשוט לא מדברים על זה, במדינה שמרנית כמו שלנו לוקח זמן לשבור טאבו. לידיעת הקוראים – את הטאבו הזה כבר שברו שתי מדינות בארה״ב שבהן קנאביס חוקי(קולורדו ו-וושינגטון), שברו אותו גם באורוגוואי, גם בהולנד(משנות ה70) וגם בפורטוגל(״המלחמה החדשה בסמים״, מלחמה שונה לגמרי שעובדת), שברו את הטאבו הזה גם בבלגיה, בארגנטינה, בגרמניה ועוד… שם לא פותחים תיק עבור משתמשי הקנאביס כי הם לא פוגעים באף אחד.

חברים יקרים, אם אתם מעשנים קנאביס להנאתכם אתם לא לבד, גילי מוסינזון הוצא מהארון הירוק בעל כורחו, אבל אולי טוב שכך, אליו יצטרפו עוד הרבה אנשים, גם מהספורט וגם מעוד תחומים, אחת מהמהפכות החברתיות הכי גדולות שהולכות לקרות לעולם ב10 שנים האחרונות היא הליגליזציה של הקנאביס. במי גילי מוסינזון פגע עם ה"שאכטה" שלו? מי הקורבן? ושאלה אחרונה – בואו נגיד וגילי מוסינזון מכור לקנאביס(מה שלא יכול לקרות, אבל נגיד), התמכרות היא בעיה רפואית, איך כבוד השופט, העו"ד והתיק פלילי קשורים לטיפול הרפואי בהתמכרות של מר מוסינזון?

אחרי הטרגדיה שלשום, החלטתי להתייחס לנקודה אחרת במשחק, נקודה שלדעתי מסכמת הכל, אומרת הכל וחושפת הכל, הנקודה היא אוהד קדוסי והתיקול החריף שלו בתחילת המשחק, תיקול שלדעתי היה גורם מרכזי למשחק די עצבני או אלים באופן כללי.

הכניסה של קדוסי בראיוס בדקות הראשונות עוררה משחק עצבני, הכניסה הזאת היא שיחזור הכניסה של ראיוס בדהן, ההבדל העיקרי הוא שאם תוכלו לראות בהילוך החוזר, ראיוס ראה את כניסה קצת לפני וניסה לקפוץ מעליה, זה מה שהציל לו את הרגל.

אז מה ההבדל האמיתי בין הכניסות? התוצאה, אם ראיוס לא היה מנסה להתחמק מהכניסה הזאת אני מאמין שזה היה נגמר אחרת, הכניסות היו בדיוק אותו הדבר, קדוסי לא חיפש כדור, קדוסי לא חיפש חטיפה, גם כאשר רואים בבירור בהילוך החוזר שאין לו סיכוי לזכות בכדור, הוא המשיך עם תנופה מלאה אל תוך השוקית של ראיוס, אותו הגליץ' בדיוק.

שאף אחד לא ינסה אפילו לצייר לי את הכניסה הזו אחרת, באותו הרגע האמנתי שהכניסה הזו שווה אדום, וגם עכשיו, בלי קשר בכלל לטרגדיה שקרתה בסוף, אוהד קדוסי היה צריך לקבל אדום, הכניסה הייתה מדויקת לתוך הרגל, רוצים תיאור מדויק יותר? ממש מעל לקרסול ומתחת לברך, אל תוך הרגל ללא כוונה לזכות בכדור.

אני לא מבקש להעניש את אוהד קדוסי, לא זה מה שייתן לי תחושה טובה בחיים, זה לא יעזור לרפי דהן עם הרגל ובטח שלא יעזור לבני יהודה במאבקי התחתית, אבל אני כן מבקש פרופורציות. מזה פרופורציות? הפרופורציה במקרה הזה היא להבין שלא התוצאה תקבע את חומרת העבירה או צבע הכרטיס, אלא הדרך. המסר שמתפרש מהמשחק הזה שאם אתה גולש לרגל שחקן אבל לא "גומר" אותו, אתה תצא עם צהוב, אבל אם גרמת לנזק אתה תצא עם אדום, להפשיט לכם את זה? אז ככה… שברת? שילמת, מסר מאוד פשוט.

ממש בשבועיים האחרונים חזינו במשחק אלים בספרד, מולדתו של ראיוס. לאחר המשחק נפתחו דיונים בספרד ובכל העולם על אופן השיפוט הסלחני ועל חסרונותיו ויתרונותיו, רוב השחקנים טענו "תן לשחק", רוב הפרשנים אמרו "תוציא כרטיסים", השופטים חלוקים בתוך עצמם. בתוך אחד מהדיונים שהיו בערוצי הספורט בארץ שמעתי את שופט לשעבר טוען שחלק מהשחקנים יפרשו שיפוט סלחני בצורה חיובית, כלומר שהמשחק זורם, וחלק מהשחקנים יפרשו את זה כ"יאללה בוא נכסח". לצערי הרב המשחק בחיפה הוא דוגמא די טובה לנושא, במקום שהשופט יוציא כרטיסים, אחד אחרי השני, לפי החוקה, הוא לקח עמדה סלחנית שעוררה עצבים על המגרש.

לא, השופט לא אשם בעצביו של ראיוס, אבל השופט מנהל את המשחק, וכאשר אתה רואה שהמשחק לא משוחק, ובמקומו אנחנו רואים זירת איגרוף, אתה חייב להגיב, הגישה הסלחנית לא מתאימה למדינת ישראל, הקהל חם, השחקנים עצבניים וגם הפרשנים כועסים על כל טעות, אין מקום לסלחנות שיפוטית בזמן המשחק, אחריו אפשר לדבר בלי סוף, תוך כדי משחק השופט חייב להגיב.

לסיכום, אל תלבו את האש, תנסו לכבות אותה, אל תבזו אדם, תבקרו אותו, הכי קל זה פשוט לשפוך עוד דלק פנימה, המשחק הזה, לצערנו, נגמר בטעם רע, במקום לדבר על הבעיטה החופשית האדירה בדקות הראשונות, דיברנו על אלימות.

מכבי חיפה עוברת משבר מתמשך, למרות הניצחון על הפועל תל אביב, והגיע הזמן לצאת ממנו. המהלכים שיעשו בעונה הזאת ובתחילת העונה הבא יכולים לקבוע גורלות לגבי הירוקים מהכרמל, רצף של כמה שנים ללא תואר או כדורגל חיובי יכולים לפגוע בתדמית המועדון קשות, ותדמית זה אחד הדברים שאסור לחיפה לאבד, זה מה שמבדיל אותה משאר קבוצות אמצע הטבלה.

כל פירמידה מתחילה באיזשהו בסיס, ולכל מבנה יש יסודות, במכבי תל אביב אלה מיץ' גולדהאר ויורדי קרויף בתור מנהל מקצועי, ובחיפה זה רק יענקל'ה, מדי פעם צ'יזיק גם נכנס לתמונה אבל ליענקל'ה אין עוד מישהו איתו. עכשיו זה הזמן של יענקל'ה לקבל החלטה, אם הוא גם הבעלים וגם המנהל המקצועי (כפי שהיה בשנים הטובות, 1999-2008) אז שיילך על זה עד הסוף ולא ייתן חופשי מקצועי מלא למאמן הבא, אם הוא מחליט לקחת תחתיו מנהל כזה, הייתי ממליץ לו על אברהם גרנט, יצחק שום, דרור קשטן או מאמן זר מבוגר ומנוסה, כזה עם קבלות, שיידע לתת מילה מקצועית ברגעי האמת.

לאחר שבחר שחר מנהל מקצועי(הוא/מישהו אחר), הגיע הזמן למנות מאמן, לי אישית יש העדפה למאמן ישראלי, אבל גם מאמן זר רציני יכול לעשות עבודה מצוינת. הכיוון הראשון שצריך לבדוק הוא רוני לוי, רוני מכיר את המועדון, מכיר את הקהל, שיחק במועדון, ומעל לכל הוא מחזיק ב3 אליפויות ירוקות בארונו, מאמן כריזמטי ומנוסה שיכול להוביל מהפיכה ירוקה. אם רוני יעדיף להישאר בצהוב שחר יצטרך לשקול כמה אופציות טובות אחרות: יצחק שום (קשה לי להאמין שהוא יסכים לבוא לעמדת המאמן), ניר קלינגר, אלי "השריף" כהן, ריימונדס ז'וטאוטאס(מעניין מאוד…) או יוסי בניון (במקרה ויפרוש, ואם לא יפרוש, נדבר על כך בפסקאות הבאות…).

שוער

ב-30 שנה האחרונות למכבי חיפה תמיד היה שוער שהתחרה על המקום בנבחרת, זינקו בכרמל שמות כמו דוידוביץ', אוואט, רפי כהן, בוני גינצבורג ואבי רן ז"ל. שוער ישראלי חזק, בין אם הוא גדל במועדון(עדיף) ובין אם הוא נקנה מבחוץ זה נכס שאסור לחיפה לאבד. בויאן שארנוב לא אמור להיות שוער מכבי חיפה, בלי קשר ליכולת שלו, הוא תופס תקן של זר, ועם רף המשכורות החיפאי אני לא מאמין שחיפה יכולה להחזיק שוער זר שיהיה טוב יותר מישראלי. אמיר אדרי יכול לשמש כשוער ראשי סוף סוף ואולי להפוך ליורשו של התמנון, אבל אם הוא לא יעמוד ברף אפשר לבדוק אופציות בנוער, אני מאמין שנוכל למצוא שם פרוייקט לטווח הארוך שישתלם למועדון, וגם אם שם לא מוצאים שוער מתאים אז מרציאנו(אשדוד), הרוש(בית"ר) או בוריס קליימן(ת"א) יכולים להיות פתרון טוב.

הגנה

לחיפה יש את אחד הבלמים הטובים בארץ, דקל קינן. דקל הוא יורשו של בנאדו, הוא חזק, יודע להבקיע, מציל כדורים מהקו, ומעל לכל – ירוק בכל רמ"ח אביריו. עיתונאים יכולים להמשיך לחפש אותו בכל מהלך, אבל עדיין מדובר באחד הבלמים הטובים בליגה, כזה שיכול להוביל הגנה לאליפות. לצידו של דקל צריך בלם נוסף, חזק, כזה שיכול להוות קיר הגנתי במשחקים באירופה, צוצאליץ' הוא בלם טוב שצריך רק לקבל יותר ביטחון, וסארי פלאח הוא פרוייקט לטווח הארוך, ככה שבגדול הבעיה היחידה שיש לחיפה בבלמים זה אנדריי פילאבסקי, הוא פחות טוב מעמיתיו הישראלים ותופס תקן שני לבלם זר, אין טעם ששחקן ברמה כזאת יישאר בחיפה, בטח ובטח כאשר הוא על משבצת זר.

הבעיה האמיתית מגיעה מצד שמאל, משומר די הבטיח את מקומו בהרכב, הוא אולי לא המגן הכי טוב בליגה אבל הוא בסדר, כאשר השוער יהיה ישראלי, ואנדריי לא יהיה בקבוצה, אני מאמין שבחיפה יוכלו אולי למצוא מגן זר ימני, כזה שיזכיר את מסיללה. איפה היינו? אה כן, צד שמאל, טווטחה יכול לעשות אחלה של התקפה אבל הוא לא ממשומע הגנתית, לעומתו שיימן עושה הגנה נהדר אבל הוא לא מהווה איום בחלק ההתקפי, הפתרון לבעיה הזאת יהיה בידיי המאמן, אני מאמין שרוני לוי יוכל לחנך את טווטחה ולשנות את הרגליו, ולעומתו אלי כהן יוכל להוציא הרבה פנינות חכמה משמואל שיימן, יש לחיפה מגנים מעולים, הכל עניין של ביטחון!

קישור

ברצועת הקישור הבעיות מתחלקות לשני כיוונים, הבעיה הראשונה היא המחסור בקשר דפנסיבי רציני, והבעיה השנייה היא אי מימוש פוטנציאל של קשרים התקפיים קיימים. כולנו זוכרים את קנדאורוב,בניון, עטר, פראליה, רוסו, רפאלוב ואפילו דירסאו שהיה לא רע(כבש פה ושם וחילץ הרבה כדורים), והיום? הכל רק בתיאוריה, אין ספק שעידן ורד יכול להיות פליימייקר נהדר, אין ספק בכלל שחן עזרא הוא אחד הקשרים הכי כשרוניים היום בארץ, אבל החיפאים תמיד נשארים עם הפוטנציאל, ולא עם היכולת. ברמת הפוטנציאל חיפה אלופה, ברמת היכולת עצמה, היא עוד רחוקה מזה.

החלק האחורי של הקישור הוא זה שקובע את השליטה מול קבוצות הצמרת, מכבי תל אביב הוכיחה את זה עם ראדי ואלברמן, בזמנו הפועל תל אביב עשתה זאת עם שי אבוטבול, אפילו בבית"ר של שנות ה2000 היה את בואטנג בתור חומה באמצע. חיפה חייבת דיפנסיבי בעל שיעור קומה, ובזכות שחרורם של אנדריי פילאבסקי ובויאן שארנוב יוכלו בחיפה להביא עוד קשר, זר איכותי שיחליף את בוקולי וקטן חסרי הסיבולת(מה לעשות, בגילם קשה לסחוב עונה שלמה כגרזן 90 דקות כל משחק) בכרמל ידעו לשנוא את ג'ון קולמה כאילו היה שחקן ליגה שניה, אבל אם החיפאים יפתחו משחקים מהעונות בהן שיחק, יבינו מהר מאוד שההבדל שגרזן טוב עושה באמצע(גם אם הוא לא יצירתי במיוחד) הוא קריטי, וזה אחד מהדברים שהופכים את שאר חוליית הקישור לאפקטיבית יותר, ולכזאת שיכולה להתחרות עם אליפות.

התקפה

והנה פנינת התקשורת, השם השני של חיפה בשנים האחרונות, הנתון שכל אוהד כדורגל היום אומר בלי לחשוב פעמיים – "לחיפה אין חלוץ". מצטער, לא מסכים עם האמרה הזאת, לפחות לא באופן מלא כפי שהוא מוצג בתקשורת. תורג'מן גדל מיום ליום להיות חלוץ ליגה מעולה, ואפילו באירופה יצא לו לכבוש, גוזלן נותן מספרים יפים מאוד בשביל חלוץ צעיר ואבוחצירא לוקה במזל רע בלבד(שגרר גם חוסר בטחון), מדובר בסה"כ בחלוץ טוב, אבל הנסיבות גררו אותו לעונה נוראית. את פרישקין עוד מוקדם לשפוט, אבל אין ספק שהוא יכול להיות חלוץ נהדר, גם מהיר, וגם בעל משחק גובה נהדר.

אז נכון, לחיפה אין חלוץ ענק, אין לה עומר דמארי, אין לה איזה יצחקי או ברדה, אבל דווקא באיזור הזה של המגרש יש את ההתקדמות הכי גדולה, במיוחד מכיוונם של אלון תורג'מן ושובל גוזלן, והתקדמות זה משהו שחוליית הקישור לא ממש הראתה בחצי שנה האחרונה.

מה שכן אני יכול להגיד באופן ברור, תמאש פרישקין הוא כרגע אחד השחקנים החשובים ביותר בסגל. חיפה רוצה עוד חלוץ שמסוגל להבקיע, ולהזכירכם הרמה בליגה שלנו היא בינונית, כל כך בינונית שמספיקים לקבוצת צמרת בישראל שני חלוצים שכובשים בעונה בין 10-18, כאשר אחד מהם לרוב נתקע על 10 שערים, והחלוץ הדומיננטי יותר מגיע גבוה יותר בטבלה. לידיעתכם, אלון תורג'מן היום נמצא כבר על 10 שערים.

לסיכום

השינוי בחיפה צריך להתחיל מצורת הניהול ורק לאחר מכן לניקיון הסגל, חיפה יכולים לפתוח בקיץ outlet של שחקני ליגה ברמה סבירה, אולי לא הקולקציה הכי עדכנית, אבל ב30 אחוז הנחה עדיין משתלם לקנות מציאות כאלה. את המקומות שיתפנו יתפסו שני זרים חדשים(מגן וקשר אחורי), שוער ישראלי ושאר שחקני נוער בשאר העמדות, הגיע הזמן לבנות דור חיפאי חדש, זה הזמן, הדור של "סמי עופר".

נ.ב

עד עכשיו מהפכת האיצטדיונים בארץ גרמה לסוג של "קללה" על הקבוצות שיעברו לאותם מתקנים חדשים. לאחר הפתיחה החגיגית נתניה מצאה עצמה בליגה השנייה, הכחולות ממלאבס נמצאות בין עליה לירידה, עכו קבוצת תחתית(לא שהייתה קבוצת צמרת אבל אין ספק שהיא הייתה קבוצה חזקה יותר), בית"ר שעברה שיפוצון בטדי הייתה גם היא במשברון, וכמובן שחיפה והמעבר לסמי עופר. אני לא בטוח אם זאת ההתעסקות הניהולית המוגזמת בבניית המתקן ולא בבניית הקבוצה, או אולי דווקא קשיים כלכליים, אולי אין קשר בכלל בין בניית אצטדיון לניהול תקין של קבוצה, אבל יהיה מעניין לראות האם באר שבע תכנס לסטטיסטיקה החל מהעונה הבאה…

המקום: אצטדיון המושבה פתח תקווה, השנה: 2014, המצב: עגום! שתי קבוצות עירוניות ברמה בינונית בלבד, אחת אשר נלחמת על חייה בליגת העל והשנייה נלחמת לחזור לליגה הבכירה. מה קרה לעיר פ״ת? וממתי היא הפכה ללא רלוונטית במפת הכדורגל בישראל?

נחום סטלמך, אברהם גרנט, מוטי קקון, זאב זלצר, רפי כהן, מנור חסן, וואליד בדיר, אדורם קייסי ועוד… כל אלה שיחקו או אימנו בהופועל פתח תקווה, קבוצה שבארון הגביעים שלה יש שש אליפויות(חמש מהם ברצף, שיא שלא נשבר עד היום) שני גביעי מדינה וארבעה גביעי טוטו, כל אלה בלי שום קשר להופעות באירופה, סגנויות וכו׳…חתיכת היסטוריה!

אז נכון, בצד השני של העיר התעסקו בלהיות סגני תארים, ללא אליפות אבל עם שני גביעי מדינה ושלושה גביעי טוטו, בלי לדבר כמובן על השחקנים שגדלו אצלם במועדון: האחים צופין, טל בן חיים, עומר גולן, תומר בן יוסף, איסמעיל עמר וכו׳… אסור גם לשכוח, מכבי שהייתה הקבוצה הראשונה בעיר והשנייה בלבד בארץ(אחרי מכבי ת״א).

בתוך כל ההיסטוריה הזאת יש את ההווה, וההווה אפור, כמעט ועשור שלם שהעיר נלחמת בין מרכז טבלה לתחתית, בלי קרבות זוהרים, בלי יותר מדי הישגים, פשוט שתי קבוצות בינוניות, אז למה להמשיך ככה? כתוצאה מחוסר ההישגיות, חוסר בהשקעה כספית וחוסר בניהול, הנוער בעיר בורח לרעננה, רמת השרון ותל אביב, והמעטים שנשארים כאן לא מתפתחים להיות שחקני מפתח בבוגרים, תוסיפו לכל זה תקציבים נמוכים שמולידים סגלים חלשים עם זרים חלשים וקיבלתם עיר שלמה בירידה.

העיר אשדוד לא הייתה צריכה שתי קבוצות, כך גם קריית שמונה, האיחוד עשה רק טוב, הכדורגל השתפר, התקציבים הפכו גדולים יותר, יש קהל, ובקריית שמונה אפילו יש אליפות, אז למה לא בגוש דן? למה שאצטדיון המושבה לא יהיה מלא במשחקיה של עירוני פ״ת? אפשרי גם מ.ס פ״ת, אני מוכן להתפשר גם על מ.כ פ״ת.

פוליטיקה? לא קונה את זה, פרדה לא נראה כל כך מכביסט וליאור אסולין בכלל רצה לברוח להישרדות. שנאה? אפשר לפתור את זה, מתוך הבנה שביחד נהיה חזקים יותר וכרגע הלבד הזה לא עושה טוב לשתי הקבוצות. תהיה תקופה קשה בהתחלה, אבל אין ספק שעם הזמן תבנה קבוצה יציבה ומאוחדת. דרבי? לא מעניין, הדרבי האמיתי הוא מול קבוצות השרון וגוש דן, אותן קבוצות שנהנות מחוסר ההשגיות באם המושבות לטובתן. העיר חייבת קבוצה תחרותית שתתמקם בשישיה הראשונה בליגה.

אצטדיון המושבה נבנה כדי להיות היכל ספורט מכובד לעיר ולשתי קבוצות הכדורגל של העיר, בינתיים קבוצות העיר לא ממש מכבדות אותו! שתי הקבוצות ממש משלימות זו את זו, הפועל מחוסרת הנהלה והשקעה כספית, ואילו מכבי די חסרת קהל, את ההסכם אפשר לחלק לאחוזים בצורה נוחה, ולהוסיף משקיע חיצוני שיעזור בכספים ובגישור בפערים בין הלוזונים להנהלת הפועל.

הגיע הזמן לאיחוד במלאבס! למה לעכו, רעננה ורמה״ש יש מקום בליגה הבכירה ולפתח תקווה לא?למה רעננה יכולה להיות הפתעת הליגה והלוזונים יסיימו רק כאכזבת הליגה? אחת הערים הגדולות בארץ ואחת מערי הכדורגל המובילות בארץ הפכה לאפורה, ואני לא מתכוון לאפור הלונדוני. מעל לכל אסור לשכוח שנחום סטלמך, הספורטאי הבכיר ביותר שיצא מהעיר הספיק להיות בשני צידי הכביש, אז…

הפועל תל אביב היא חידה, לפרקים היא נראית קטלנית ומהירה, ויש רגעים בעונה הזאת שהם נראים כמו קבוצת תחתית, מה שבטוח זה שכיוונו גבוה במועדון בתחילת העונה אבל דברים השתבשו.

הבעיה העיקרית של הפועל תל אביב התחילה בחוד, בדיוק כמו אצל יריבתה מהכרמל גם לאדומים יש שם גדול שמשהו לא מסתדר לו, אני מדבר כמובן על החלוץ איתי שכטר, החלוץ שעד לפני שנתיים היה אימת הליגה, מהיר, חזק, טכני, התמקם נהדר ובעיקר כבש. החלוץ שחזר לבלומפילד העונה לא דומה לזה שיצא לחו״ל, וקבוצה ברמתה של הפועל לא יכולה להרשות לעצמה מצב כזה.

בעיה נוספת היא כמובן מצד ההנהלה, אם יש כסף כל מה שצריך זה ניהול טוב או אפילו סביר , בהפועל תל אביב אין כל כך משניהם, ואם אין כסף, יש דאגות. אנשי ההנהלה של הפועל לא יכולים להרשות לעצמם במצב הנוכחי את עלות משכורתו של השחקן הכי חשוב להם בסגל – עומר דמארי. מילא למכור שחקן שרוצה להשתחרר לחו״ל, כמו זהבי שכטר ו-ורמוט של אז, ולעשות עליו קופה, אבל למכור כוכב ליריבה ישירה בליגת העל בגלל בעיות כלכליות? הדבר הזה ממקם את הפועל במיקום נחות מול כל החלק העליון של הטבלה, רק חסר שלא ישלמו משכורות והפועל תראה כמו קבוצת תחתית.

בנוסף לכל זה יש להפועל גם יריבה קשה בצד השני של הכביש, אין ספק שדרבי זה אחד האירועים המרכזיים בעונה של שתי התל אביביות, אבל כשאין תחרות, ויש הבדלי רמות כאלה גדולים, הפחד ממכבי תל אביב הופך לעוד משקולת על הקבוצה. אסור לשכוח, ניצחון בדרבי עבור שני הצדדים הוא אירוע שממלא במוטיבציה חדשה ויכול ליצור מומנטום, אבל האדומים לא יכולים להוות יריב לצהובים, והדבר יוצר להם חור בכל סיבוב.

מעל לכל החושך יש גם אור, להפועל יש את רב״ש ואת עבדולרחימי שהתברר כשחקן בעל יכולות. את הראשון(רב״ש) התקשורת אוהבת לקטול וחבל שכך, רן מנסה לבנות הפועל טיפה שונה, אבל לדעתי הוא חייב להתנתק מהמודל של גוטמן, כל ניסיון לחזור אחורה לסטייל של גוטמן יצעיד את המאמן לכישלון, שכטר השתנה וגם ורמוט, צריך להתאים את המצב לרמה שנוכחית של השחקנים. מה לגבי השני(עבדולרחימי)? אסור להתלהב, אחרי הרבה זמן שעלה פצוע הכשרון הצעיר עלה ונתן הכל כדי למחוק את הפציעה, אין ספק שיש כשרון ברגליים של הקרואטי, אבל אי אפשר לשפוט שחקן אחרי משחק אחד, אל תשכחו את הקרקס שעשו סביבו בגלל הפציעה שהיה בה, פתאום הוא גיבור הקבוצה?

העונה של הפועל די גמורה לדעתי, זה ממש לא דבר רע, מאבקי אליפות היו משכיחים מהקבוצה את הבעיות האמיתיות, הרי גם ככה בסוף השכנים מהעבר השני של הכביש היו זוכים. הפועל חייבת משקיע ויפה שעה אחת קודם, ומעל לכל, היא צריכה להתנתק מהפועל של גוטמן, זאת שהייתה אולי הטובה ביותר בתולדות המועדון, להשוות את עצמה לאותה קבוצה זאת השוואה בלתי אפשרית.

זה הרבה יותר קל, זה הרבה יותר זול, אפשר למרוח את זה, אפשר למשוך ולמשוך כל כתבה, אני מתכוון לעודף האקטואליה בערוצי הספורט שלנו!

כנראה שהנגיף החדשותי הצהבהב של ערוץ 2 הגיע לאולפני ערוץ הספורט, אולפן מפואר, וכתב כמעט לכל נושא, שחקני עבר ובוגרי קורסים שונים הופכים בין לילה לפרשני הספורט של ישראל, כאלה שמשפיעים על דעת הקהל לא פחות מקברניטי הספוט שלנו.

בעבר התרכזו בלשדר לנו ספורט, היום מתרכזים בלפרשן לנו את הספורט! לא מעניין אותי כל השמועות על מעברים אפשריים כי היום כולם מועמדים לכל קבוצה בערך(פעם חשבנו שזה היה שייך רק לאברם גרנט), לא מעניין אותי לראות 200 זויות ניתוח שונות על חתיכת פס מסכן, בא לי להינות מהפס!

כל זה עוד בלי לדבר על הביקורות, הדיונים האלימים וההגזמות! אחרי זה מתפלאים שהספורט שלנו אלים, תראו איך התקשורת מוציא ותו, ועכשיו אחרי תקופה שלא ראינו את הקוף והמרמור שלו, החזירו אותו לתכנית צעקות רדודה עם זה שאין לו קול לצעוק כשהכדור נכנס לרשת. לאן הגענו?

חוסכים עלינו כסף, הרי קניית תוכניות מחו״ל או שישורים שלמים עולים כסף, זכויות שידור וכו׳… אז בשביל מה ליצור לוח שידורי איכותי ויקר כשאפשר לעשות את אותם תוכניות בערך, באותו אולפן בחצי מהסכום, מזה משנה אם נדבר על אותו נושא מ16:00 ועד 20:00, וכמובן נחזור לדבר ולנתח את אותו נושא מ22:00 ועד שנרדם.

המגרש הכלכלי, חדשות הספורט, יציע העיתונות, מאיר וקופמן, ריאדה אל חמיסה (האמת שלהם מגיע זמן שידור ורבה כבוד!), המגרש הפתוח, חמישיות, הקישור … להמשיך? כה אפשר להתעדכן במה שקורה?!? תנו לראות את זה קורה!!!

אני לא אתפלא אם בקרוב נראה כתבה חדשותית רדודה בתכנית חסכון בערוץ 2 על הישג המיקסום הכלכלי שערוץ הספורט עשה בחודשים האחרונים, בהחלט תכנית חיסכון – על חשבוננו!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם