אני אוהד ריאל מדריד. ולא משנה מה אני אעשה, כנראה שתמיד אני אשאר כזה.
זה התחיל מפני שפשוט זו הייתה הקבוצה הראשונה שעליה שמעתי מחו"ל. כילד בשנות ה – 90 הייתי משחק כדורסל כל הזמן ולא הייתי בקיא בכדורגל, אבל כששמעתי על ריאל מדריד, על השחקנים שלה ועל הכדורגל שהיא משחקת בכיכובם של סוקר, מיאטוביץ', ראול גונזאלס הצעיר, היירו וכל אותם כוכבים אחרים פשוט הייתי מהופנט.
לא קל להיות אוהד של ריאל מדריד כשכל החברים אוהדי בארסה. בתחילת הדרך התגאיתי תמיד בזה שריאל מדריד היא מועדון מפואר יותר, בעל יותר תארים ולא משנה מה יקרה, הם ינצחו את המשחק החשוב בסוף.
הסיבה לאהבה היא המסורת, המסורת של הניצחונות והמסורת של המקצוענות. אני עוזב לרגע את כל נושא פרנקו והדיקטטורה כי זה לא רלוונטי לילד מישראל, מה שרלוונטי היה הביטחון, שלא משנה מה יקרה ריאל מדריד תמיד תשלוט וכל זאת למרות שהם זכו רק בגביע אירופה אחד ושלוש אליפויות במהלך שנות ה – 90, איכשהו תמיד הרגשתי בטוח בניצחון שלהם.
בשנים האחרונות אני ממשיך לאהוד אותם באותה תשוקה, רואה משחקים שמשודרים, מתעדכן בתוצאות ואפילו תכננתי ביקור בסנטיאגו ברנבאו (ואני מתבייש לומר אבל עד עכשיו לא הגעתי לשם) שלצערי לא יצא אל הפועל בגלל כל מיני סיבות.
הבעיה שלי עם ריאל מדריד היא בעונה האחרונה. הצביון המדרידיסטי מתחיל להעלם, תחושת העליונות נעלמה וכיום אני מרגיש שריאל מדריד היא קבוצה שתפקידה הוא לתת לברצלונה איזושהי תחרות וליצור עניין בליגה בפן המקצועי ובפן הציורי.
מהבחינה המקצועית, כי יש שם סגל שחקנים מהאיכותיים אם לא הכי איכותיים שקיים וציורי בגלל שפיכת הכספים האדירה והכישלון האדיר של הקבוצה בשנים האחרונות.
מאוד התאכזבתי בשנה שעברה כשרונלאדו חתם בקבוצה. אני לא אוהב אותו, בעיקר בגלל האופי שלו. הוא שחצן מידי לטעמי ולא מוכן לעשות את העבודה השחורה במגרש למרות שאני מסכים שהוא אחד השחקנים הגדולים בעולם, הוא עושה דברים עם הכדור שאחרים רק חלמו כילדים, אבל אני לא רוצה אותו אצלנו! למה? כי לא על הפרימדונות הייתה בנויה הריאל שאני זוכר כילד. היא הייתה בנויה על מכונה משומנת היטב שכל אחד בה ידע את התפקיד שלו.
העזיבה של ראול גונזאלס רק המחישה אצלי את איבוד הערך הרגשי של הקבוצה, אין סמל יותר גדול ממנו ולמרות זאת נתנו לו ללכת כאילו מדובר בשחקן זר שהגיע לשנה שנתיים ופשוט לא התאקלם. ואם זה לא מספיק נתנו לרונאלדו את מספר החולצה שלו. זה פשוט מעציב אותי ומאכזב אותי. תמיד התפארתי במסורת של ריאל מדריד וכיום אני לא מסוגל למצוא שחקן שעלה מהנוער שמצליח למצוא דקות בהרכב. לפחות הם עדיין ממשיכים להחתים שחקנים ספרדים.
צריך להבין שאני לא אוהד של ניצחונות ולעולם לא אהיה ובגלל זה אני ממשיך לאהוד את הפועל באר שבע כל השנים הללו, אבל אני רוצה שחקנים שלא מגיעים בשביל משכורת ובשביל להיות בכותרות. אני רוצה שחקנים שירצו להביא תארים עם כדורגל נכון וזה לא צריך להיות כדורגל יפה כמו של ברצלונה, פשוט לנצח או לפחות לתת את הלב במגרש כשזה לא מצליח.
אני מקווה שמישהו יתפקח בריאל מדריד מהר, כי נכון להיום אני כבר לא כל כך מתאמץ לראות את השידורים ועדין שוקל אם לחדש את כרטיס חבר המועדון בארגון האוהדים.
לטור ראול גונזאלס כמשל
לטורים בנושא כדורגל עולמי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט
2 תגובות בנושא “ריאל מדריד מתרחקת מהלב שלי”