השבוע שוב נפרדנו מחלוץ גדול. בזמנים שבהם רק הכסף הגדול מדבר ושחקנים נאמנים הם נחלת העבר, נשאר לנו רק לתלות תקווה שנראה כדורגל טוב ומהנה. כי את כל השאר כבר לאט לאט איבדנו
שחקן נוסף תולה את הנעליים. עוד שחקן גדול נפרד מאיתנו ומתחיל את קריירת האימון שלו. השלב הבא של כל אחד מכוכבי העבר בדרך להנחיל לדורות הבאים מה שעבד אצלם כל כך טוב. בתקווה שגם בדור העתיד יצליח להשריש את היכולות שהיו לו.
פיליפו אינזאגי האיטלקי הוא לא החלוץ שכולם רוצים להיות, הוא לא ניחן ביכולת טכנית אמיתית, כזו שתהפנט אותנו כמו מסי, הוא לא ניחן בפריצות אדירות עם בעיטת פצצה סטייל כריסטיאנו רונאלדו, והוא אפילו לא היה הנאמן שבשחקני הקבוצות, אבל פיפו בהחלט הביא איתו משהו אחר. המשהו הזה שאפשר להגיד שחסר היום לחלוצים, גם לגדולים שבהם. הגדולה של חלוץ בלי להיכנס לדקויות הוא פשוט להיות במקום הנכון, בזמן הנכון. תשאלו אפילו את האווירון שלנו, על זה לבד הוא בנה קריירה שלמה.
פיפו אינזאגי היה המשהו האחר הזה שכולם תמיד חיפשו. היה אפשר לראות בכל גול שיבקיע את ריצת האמוק והטירוף, גם אם מדובר במשחק חסר חשיבות מול קבוצת תחתית בסריה A כאילו זכה בליגת האלופות (שוב). לדעתי זה היה הסוד שהשאיר את השחקן הזה ברמות הגבוהות ביותר, גם בגיל 38. נכון בשנים האחרונות לא ראינו יותר מדי מהחלוץ המזדקן, אבל גם כשעלה לשחק תמיד נתן את הכל והבקיע לא מעט שערים. חשובים יותר או פחות. תמיד היה אפשר לסמוך עליו, בלי קשר לסוג המשחק וחשיבותו.
פיפו מסיים את הקריירה בתור הכובש השני בליגת האלופות עם 70 שערים. סך הכל שבעה פחות מכובש אגדי אחר, ראול הספרדי. אינזאגי מסיים את קריירת המשחק שלו עם 313 שערים בכל המסגרות. התקופה הטובה ביותר בקריירה של סופר פיפו הייתה כאשר הצטרף למילאן והיה שותף ללא פחות מ 8 זכיות שונות כאשר באוסף האישי היו לו: 2 סקודטו (אליפות), גביע איטלקי אחד, 2 סופר-קאפ אירופי, אליפות העולם לקבוצות ופעמיים זכייה בליגת האלופות.
לסיכום, פיפו לא היה השחקן הכי נאמן (עבר מיובה למילאן), אבל הצליח לסגור 11 שנים ברוסונרי, הוא לא היה החלוץ שכולם אהבו לראות, אבל תמיד ידע לכבוש כשצריך, הוא לא היה העיפרון הכי מחודד בקלמר, אבל תמך בקבוצה גם בזמנים קשים ובעצם היום כבר אין חלוצים כאלו, במיוחד כשלאט לאט ההתמקדות בכסף מורידה את ההתעניינות בכמה חלוץ נותן, אלא בכמה חלוצים יש לך. אולי עד שהפייר-פלי של פיפ"א יכנס לתוקף. אז כבר נראה עולם כדורגל אחר.
One thought on “פיפו פרו – נפרדים מפליפה אינזאגי (דעה)”