ערוץ קניות – על ערוץ הספורט שאיבד את דרכו (דעה)

בערוץ הספורט , או ערוץ 5, נהוג לזלזל. אומרים שהוא מלא בקשקושים במקום ספורט, שהוא אוהד ברצלונה ושחוץ מהקבוצה הזאת והיריבה הגדולה שלה הוא לא מראה שום דבר מעניין בשידור חי.

ומה עושים שם כדי להחזיר אליהם את הצופים ודעת הקהל? דוחפים לפני תקצירי ליגת האלופות את חדשות הספורט, בירבורים בשעת לילה מאוחרת על פוטבול אמריקאי ומנחה שנותן פתאום פרשנות על כדורגל. הכוונה היא לא למודי בראון הנהדר, אלא לאלי אילדיס (הסביר בהחלט) שזה לא ממש אמור להיות תפקידו. בצ'רלטון זאביק זלצר לא היה עושה את התפקיד של לירן שכנר, אבל בערוץ שאיבד את דרכו כבר אין ממש חוקים.

וכל זה בלי שנזכיר את התשדירים שלהם באורך הגלות כשאנשים בסך הכול רוצים לראות את השערים שהובקעו באותו ערב. אתה מצפה לראות את היגוואין בברנבאו נגד הסיטי ואתה מקבל את נאסר נגד באר שבע בוסרמיל. אין גם הנחות ואין לוח זמנים שאומר לצופה המיואש, המיוסר והעייף מתי יתחילו התקצירים. הכל בשביל קידום של תוכניות אחרות בערוץ. אנשי השיווק במתחם יודעים שערבי הצ'מפיונס ליג זוכים לחשיפה הגדולה ביותר מבין התכנים שלהם, ומנסים לנצל את זה לכמה שיותר דולרים. לסחוט את הלימון עד הסוף. ככה לא עושים מלימון לימונדה.

האנשים בבית לא מטומטמים. בטח לא במדינה כמו ישראל, שבה לאנשים כל כך חשוב "לא לצאת פראייר". אנחנו שמים לב וזוכרים שהערוץ לא היה טוב אלינו, לא משנה כמה חן משפריץ המנחה וכמה נהדרות הכתבות לפני המשחק ברבע לעשר.

אתמול לרגע שכחתי בשביל מה אני בכלל יושב מול המסך. זה ערוץ הקיבוץ או ערוץ הקניות?

ובשביל מה להחזיר את איציק זוהר כפרשן בפאנל? למישהו הוא חסר שם חוץ ממנהל הבנק שלו?

יש לנו בערוץ את זוהר, את אלי אוחנה, אייל ברקוביץ', שלמה שרף, רון קופמן, נדב יעקבי,שגיא כהן ואבי מלר בתפקיד נותני הדעה האישית.

שלושת הראשונים קשקשנים, כשהשני הוא לקקן ופחדן שלא פעם מגיע לא מוכן למשחקים. השלישי שתמיד דיבר על כמה שהוא כנה מתגלה כאינטרסנט לא קטן , במיוחד כשנבחרת ישראל על הפרק. שלמה שרף? נו, לפני כל ניתוח שלו צריך לבדוק אם המנותח לא הסתכסך איתו או עבר אצלו בנס טוברוק.

את קופמן הערכתי לפני יציע העיתונות. כתב יפה ולעניין בעיתון "הארץ". מאז שהוא הגיע לתוכנית הגיעו איתו הצעקות והלשון הגסה. בערוץ הבינו, שוב, שזה מביא רייטינג והקוף הולך איתם יד ביד כבר שנים.

נדב יעקבי קורא לעצמו אוהד ארסנל אבל בגמר של ליגת האלופות ב-2006 מול ברצלונה הוא דווקא אהד את הקטאלונים. בתור שדר הדציבלים שהוא מעלה לא עוברים טוב ומבחינת פענוח טקטיקות נראה שאין לו הרבה מה לתרום. בפרטי טריוויה הוא נהדר אבל זה לא צריך לזכות אותו בשידורי הליגה הספרדית או פרשנות בפאנל של ימי שלישי ורביעי.

על שגיא כהן אפשר לומר בפשטות שהוא מחליף דעה כמו תנועת רכבים שבאים וממשיכם הלאה בצומת.

הקבוצה הבקיע? היא מקבלת מחמאות מוגזמות והשחקן ששם את הכדור ברשת הוא מדהים וגדול.

עברו 10 דקות ויש שיוויון. כל התיאורים והברכות של שער היתרון נמחקות ועוברות לקבוצה שהשוותה.

נשארנו עם אבי מלר. הפרשן הראוי היחיד בערוץ שקיים 700 שנה. מלר הוא רהוט, שוחה בחומר, מביא סיפורים מעניינים ובדיחות חביבות. הלוואי וכל הפרשנים בארץ היו ברמה שלו. אם הכדורגל פה היה מתנהל כמוהו אז בטוח שדברים היו נראים טוב יותר.

נראה שמה שחשוב בערוץ הספורט זה מה שנראה, כלומר עובר מסך. התוכן הוא משני, משני ביותר.

כשברוממה של הספורט יאבדו את שידורי הליגה הספרדית הם יאבדו את ערוץ, אבל אותי הם כבר איבדו מזמן. ככה זה שצוחקים עלייך בפנים והשיא שלך באותו יום בערוץ זה "חדשות הספורט".

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם