חלום היורו של נבחרת ישראל נגמר, ככה זה כשלא עושים שיעורי בית. גרמניה מדגימה לנו כדורגל מושלם, יוסיין בולט חוזר להתל בצלמים ואת סרינה וויליאמס לא כדאי לפגוש בלילה. מסקנות סופ"ש הגדוש ברוטב קצת אחר
סופ"ש עמוס עבר על כוחותינו. מפחי נפש, התפעמות, שמחה ועוצמה. כדורגל, אתלטיקה וגם קצת טניס, כולם נכנסו למחשבות כחומר גלם ויוצאים על הדף כתובנה.
העם דורש צדק נבחרתי
כבר בתחילת הקמפיין חששתי. מכל אותם שמות של מאמנים נחת כאן הצרפתי עם הסוכרייה בפה. ההתחלה הייתה מגומגמת להפליא, קרואטיה ויוון שוב דרכו עלינו בצורה כואבת, וככה לא בונים שינוי אמרתי. הנהירה ההמונית של הכדורגלן הישראלי למחוזות אירופה, הובילה לתקווה מסויימת, שמא אולי הם יספגו קצת יותר איכות, אז חשבתי.
גם הניצחון על לטביה, 0-1, מגול של בירם כיאל, לא הצליח לשכנע אותי שמשהו אמיתי עומד לקרות סוף סוף, אבל נכנעתי.
ליום שישי בצהריים הגעתי מלא תקוות, כמו מרבית הציבור, אך כשראיתי את ההרכב הסופי, כבר אז ידעתי, אין סיכוי. לואיס פרננדז, קצת שיעורי בית, מה ביקשתי? זה בסדר, העדפת את בירם כיאל, אבל למה יחד עם אלמוג כהן? אפילו אוהדי מכבי נתניה יודעים שמדובר בכדורגלן אנרגטי מדרגה ראשונה, אבל כזה שמיועד רק להרוס התקפות, ותו לאו. הויתור על ביברס נאתכו כאופציה לפתוח את הבונקר היווני הדוחה, היה לנו לרועץ. לא היה מי שיתן פס פורץ, מסירה חכמה או יוסיף מעט תחכום. כן וגם ההתרפסות בפני יוסי בניון, לא מובנת. אפשר לחשוב מה כבר ראינו ממנו בשנתיים האחרונות? עם מאגר כזה שמעולם לא היה כאן, הצלחנו להפסיד לנבחרת חלשה, שבושה לאופ"א שהיא מדורגת גבוה בהגרלות, נבחרת שחיה על הצלחה לפני שבע שנים, שגם היא הייתה מתסכלת לחלוטין.
בית כזה לא נקבל עוד. אם קרואטיה היא הבכירה שבבית, ועם כל הכבוד, לא מדובר באותה קרואטיה אימתנית, ועדיין לא הצלחנו לעשות משהו, מצבנו בכי רע. העם דורש צדק נבחרתי, אלי גוטמן ראוי לצ'אנס שלו, בתקווה שהפנים כי הכדורגל שהפגינה הפועל ת"א חייב לחזור על עצמו, ואם לא ילך? לוזון יש מאמן שנקרא סרקו קאטנץ', שהיה מועמד לפני פרננדז, לך אליו והוא יביא לך צדק.
ריקוד המכונה
ממפח הנפש אפשר היה להתאושש רק באמצעות כדורגל המתקרב לשלמות. נבחרת גרמניה רמסה את שכנתה אוסטריה, 2-6. ועם זאת, לא התוצאה היא העיקר, אלא האיכות שמציגים החניכים של יוגי לאב. מאגר בלתי נגמר של כשרון בראשות מסוט אוזיל, הכוכב התורן. איזה שטף, איזה שילובים, איזה הברקות, גרמניה השלימה עם השינויים שחלים בכדורגל העולמי, הליגה שם כל כך כיפית לצפייה, והנבחרת? תאווה לעיניים, ממש ריקוד המכונה.
בולט מעל כולם
אוקיי, אז הוא פסל בגמר המאה, וגם זה בחסות חוק הפסילות הלא חכם, הרי מדובר כאן באצנים שרצים במהירות של מטוס סילון, וכל מאית השנייה על אדני הזינוק, יכולה להיות קריטית, חייבת להינתן הזדמנות שווה לכולם. אבל בולט לא נשבר, הפגין את קור הרוח שלו, שלעיתים מתפרש כשחצנות, אך לא כך הדבר, פשוט מדובר באתלט בעל יכולות אחרות, שבטוח בעצמו, ובצדק. בניגוד לשאר הפעמים שראיתי אותו, אתמול הוא אכן התאמץ עד קו הסיום, וסיים עם תוצאה מדהימה של 19.40 שניות, הרביעית בטיבה בכל הזמנים, כאשר שלוש מאותן התוצאות חתומות על שמו. הברק של בולט זהר גם בקוריאה, ובתקווה לשנת הכנה אולטימטיבית, יש למה לצפות על המסלול בלונדון.
קאסטר סאמנייה לא לבד
בהשפעת האתלטיקה נתקלתי בליל אמש במשחק הטניס של סרינה וויליאמס שפגשה את המדורגת רביעית באליפות ארה"ב, ויקטוריה אזרנקה הנהדרת. העוצמות של וויליאמס פשוט התישו את הביילרוסית הצנומה, וחרצו את גורל המשחק כבר מהתחלתו. היא אולי לא המבריקה מכולם, גם לא המסודרת ביותר, אך כשהיא מפגינה את הכוח שלה, בדומה לאצנית הצעירה מדרא"פ, זה נראה לעיתים כאילו גבר חובט אל מול אישה. מוטת הידיים שלה, הפיזיות, זה ברמות אחרות לגמרי ממה שיכולות האחרות להתמודד איתו.
סופ"ש גדוש ומלא ספורט, והפעם במגוון של תחומים עבר עלינו. התחושות של התסכול שיצר ההפסד ליוון המביכה, עדיין לא הוסרו לגמרי, אך ברוח של צדק מכיוון העם כולו, נכונו לנו ימים טובים יותר.