ליגת העל, ליגת פלאפון, ליגת טוטו, ליגת ווינר, יש קיזוז אין קיזוז, יורדת אחת שלוש עולות, שלוש יורדות עולה אחת, 12 קבוצות, 14 קבוצות, 16 קבוצות.
הלו לוזון!!! תתעורר!!! תפסיק לבלבל את האוהדים, כדורגל זה המשחק שלנו, של העם.
יוחזר לאלתר משחק הסופר-קאפ או משחק אלוף האלופים כפי שנקרא כאן. משחק שמהווה יריית פתיחה לעונת המשחקים ומהווה נדבך נוסף למסורת הכדורגל בישראל. אפשר להעניק לו את השם "גביע אלוף האלופים על שם אבי כהן ז"ל", מגדול שחקני הכדורגל שהיו כאן ובכך להעניק מורשת חזקה לענף בכך שהדורות הבאים יכירו את אחד מענקי העבר שהניף בגאון את דגל המדינה באירופה.
שמות השחקנים יתנופפו על גביהם כפי שהיה במכבי תל אביב בעונה החולפת, ובבני יהודה לפני כמספר שנים. המטרה היא שהשחקנים יחשבו פעמיים לפני שהם עושים טעות כלשהי. אף אחד לא יירצה ששם משפחתו ייקשר לרגע גורלי שפגע בקבוצתו.
מכבי חיפה זכתה ב-12 אליפויות וכוכב אחד מתנוסס מעל סמלה לציון הזכיות. מכבי תל אביב זכתה ב-19 אליפויות ושלושה כוכבים. הפועל תל אביב זכתה ב-13 אליפויות ושני כוכבים, מכבי נתניה ב-5 אליפויות ולה יש חמישה כוכבים על החולצה. מכבי חיפה התבססה על פי המודל האיטלקי, התל אביביות על פי זה הגרמני ואילו אלה מעיר היהלומים על פי המודל ה"נתנייתי". כל קבוצה עושה ככל העולה על רוחה, דבר שמתווסף גם לסמל הליגה שכל קבוצה מצמידה לאיזה חלק שהיא חפצה בו על החולצה (בנוסף, לספונסרים הליגה יוצמד סמל הליגה כמו שמוצג בהתאחדות לכדורגל).
ייחקק מודל הגיוני בהתאחדות לכדורגל למספר הכוכבים שמגיע לכל מועדון להוסיף ולהדר את סמלו.
איך יכול להיות דבר כזה שתוכנית סיכום המחזור לא משודרת בערוץ פתוח?! כילד קטן הייתי מחכה לשבת בערב לצפות בתכנית סיום המחזור – "הדקה ה-91" ולמוצא פיו של יורם ארבל ולא נרגע עד שאני צופה בכל השערים שהיו בשבת.
לאחרונה הוכנס חוק שהשידור החוזר של תכנית סיכום המחזור תחויב להיות משודרת בערוץ פתוח בתוך שעתיים מסיומה בערוץ בתשלום. המשמעות היא שרוב האוהדים יוכלו לצפות בה בשעות מאוחרות ולא נוחות. איך אפשר לגדל דור אוהדים שלא גדל בכלל על צפיית שערים מקומיים מגיל צעיר.
ציפייה לאורך כל השבת…
יש צורך לערוך את המשחקים בשעות סבירות, כך שילד חיפאי שנסע לבלומפילד לא יחזור הביתה מאוחר בלילה כשלמחרת הוא צריך ללכת ללימודים
בנוסף, כולנו זוכרים את הנפת האליפות הביזיונית של הפועל תל אביב בטדי במשחק האליפות מול בית"ר ירושלים כאשר אין אפילו במה מסודרת במרכז המגרש, אלא סוג של חטיפת הצלחת על ידי באדיר מאורי שילה, מנכ"ל ההתאחדות, וריצה לעבר יציע האוהדים. אין בעיה עם שיתוף הקהל בזכייה אך צריך לתת כבוד למעמד ולא לערוך אותו "על הדרך" מה שנקרא.
ובחיפה כמו בחיפה ערכו השנה טקס מכובד, הרי כולם ציפו שתחת עינו הפקוחה של הנשיא שחר ייערך טקס רציני וראוי.
אני מקווה שנראה מהלכים דומים לאלה שהצעתי, שייתנו צביון מסוים לכדורגל בארצנו הקטנה. שיהיה לנו כיף ותשוקה להגיע לאצטדיונים (בתקווה סופסוף גם לאלה החדשים שנבנים) ושזיכרונות הילדות יחזרו גם בעתיד.
אז איך מכבי תל אביב תראה השנה?
טורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר ספורט
הכתבה בטובה ביותר שנכתבה על הכדורגל הישראלי
הכל מתחיל בשחקנים, שאין כבוד לחולצה ולסמל אז אין כדורגל.
אני הולך לצפות בפרמייר ליג שם הכדורגל איכותי יותר והגולים נפלאים בצורה בלתי רגילה, חבל על הזמן.
בכלל הכדורגל האירופאי טוב יותר מהכדורגל הישראלי ועד שאדון אבי לוזון יצעיד את הכדורגל הישראלי לזמנים טובים יותר חפשו אותי בקייזרסלאוטרן צופה בשכטר וגילי ורמוט מייציגם אותנו בכבוד.
שמת את הדגש בדיוק במקומות הנכונים והצפת כמעט את כל החוליים בכדורגל שלנו.
אני רק רוצה להוסיף שלטעמי הקיזוז הינו אקט לא ספוטיבי בעליל ולכן אני מצפה שיעיפו אותו לאלתר
ציינת הרבה דברים נכונים וחשובים.
הגיע הזמן שיהיה לנו אופי, סדר ואחידות בתחום הכדורגל… אחלה פוסט!
רעיונות טובים,הבעיה העיקרית בעסקני הכדורגל שלנו היא שצריך לפנות לארנק שלהם ולא אל ליבם…
כתבה מעולה
רעיונות מעולים שצריך ליישמם
צריך להשקיע בחינוך ובמחלקות הנוער והכל יהיה בסדר….
כאשר התרעתי בזמנו שיש בעיה בכדורגל שלנו עוד ב2001 אנשים אמרו שאני סתם זורע דאגה בקרב הציבור,
וכל החזיון שלי עוד יתברר כלא אחר מאשר חזיון תעתועים.
אבל הינה ראו, תומר חמד עזב אותנו והלך בדרכם של רבים וטובים לפניו אל מחוזות
שבהן הדשא ירוק יותר – או במילים אחרות מקומות שיש בהם כדורגל… הרבה כדורגל.
אז עד שלא נבין שכמעט כמו בכל דבר בחיים שרוצים לבנות משהו אמיתי, טוב ובראייה לשנים רבות קדימה,
אין מנוס מבנייה יסודית ומדוקדקת מההתחלה, ממחלקות הנוער ובאותה נשימה עם פיתוחה של תרבות כדורגל
מקומית ויציבה. כמו שהכתב ציין בכתבה, שינויים תכופים במבנה הליגות בשיטות הניקוד (מישהו אמר קיזוז?)
לא יוצרים המשכיות ויציבות בענף שהדבר החשוב ביותר בו, ושאנו זקוקים לו יותר מכל, מסורת.