קל מאוד לשכוח שהבגדים שאנחנו לובשים לעיתים קרובות מיוצרים על ידי ילדים מנוצלים. בשנים האחרונות רשתות ביגוד מובילות עבדו ועמלו קשה על מנת לשפר את התנאים של האנשים שמייצרים את הבגדים שלהן. ועדיין, מותגים כמו גאפ – סירבו להצטרף ליותר מ 150 ממותגי האופנה הגדולים בעולם בפרויקט גדול שמחייב באופן חוקי שהמפעלים יהיו מקום בטוח יותר, וגם אנושי.
צלם בשם קלאודיו מונטסאנו קסיאס נסע לבנגלדש שם הוא תיעד מפעל לא רשום המעסיק עובדים בתנאים מחפירים. התנאים היו איומים. ילדים הוכרחו לעבוד שעות ארוכות בתנאים מזוויעים. הילדים שעבדו במפעל היו צריכים להתקלח, לאכול ולישון בו. יש להם חצי יום חופש אחד בשבוע, בשאר הזמן מצפים מהם להכין אלפי פרטי לבוש. חלק מהתמונות שצילם קלאודיו הן ממש קשות.
המפעלים הללו אומנם מייצרים את מירב הבגדים שלהם לשוק ההודי והמקומי, אך הם מספקים בגדים גם למותגים הכי גדולים בעולם על ידי חוזה משנה, מה שגורם לכך שהמותגים הגדולים לא בדיוק יודעים היכן הבגדים שלהם מיוצרים.
המפעלים בדרך כלל מכילים חדרים עם 15 מכונות תפירה, וכמעט אף פעם אין להם יציאת חירום, מטפי כיבוי אש, או שום כללי בטיחות אחרים, מה שהופך את הבניין לסכנת מוות מיידית.
הילדים, שלא הולכים לבית הספר, מבצעים משימות רבות ושונות מקישוט הבגדים, צביעת הבגדים וניקיון ותיקון הציוד.
העובדה שלמפעלים הלא חוקיים הללו אין שום נהלי בטיחות כמו במפעלים הגדולים והחוקיים במדינה, המשמעות היא שהם מסתכנים בהרבה יותר תאונות ואסונות. כמו למשל האסון בשנת 2013 כאשר מפעל התמוטט ונהרגו 1023 אנשים.
מכריחים את הילדים להכין עד 1000 פריטי לבוש ביום. קלאודיו קסיאס אמר לדיילי מייל:
"במפעלים הללו הם עובדים במשמרות של 6 עד 18:00 תמורת שכר מינימום. העובדים במפעלים הללו ישנים בתוכם או שהם שוכרים חדרים בקרבת מקום".
"הם מגיעים מהכפרים לערים כשהם מחפשים עבודה וחולמים על חיים טובים יותר". הוא אמר.
לפי יוניסף, יותר ממיליון ילדים בגילאי 10-14 נאלצים לעבוד במחנות עבודה כאלו. אם מרחיבים את טווח הגילאים, המספרים עולים באופן דרסטי. מה שבאמת יכניס אתכם להלם זאת העובדה שהשכר של הילדים מספיק להם רק בשביל לחיות, בקושי, והשכר של המבוגרים הוא בסביבות ה 40-50 שקלים בחודש.
לפי הממשלה 80% מהמפעלים הם בטוחים. סאייד אחמד, המפקח הכללי של המפעלים, אמר '1475 מפעלי ביגוד נמצאים כחלק מיוזמה של הממשלה' והם מקבלים תמיכה מארגונים בינלאומיים, וממדינות כמו קנדה, הולנד ובריטניה.
זאת התחלה טובה, אבל הדרך עוד ארוכה, על מנת לוודא שילדים לא ינוצלו בצורה מזעזעת שכזאת.
תזכרו זאת בפעם הבאה שאתם קונים בגדים במותגים גדולים.