מאבד את הראש

מחזור הפתיחה של ליגת האלופות היה מעניין, נשא מעט הפתעות, ובעיקר היה בעוכריהם של ברצלונה ואינטר. אז הנה מנת משכל מסוימת משני הערבים הללו, וגם מה הקשר בין אינטר ליובל נעים?

ליגת האלופות 2011-12 יצאה לה לדרך. באיירן סימנה "וי" ראשון בדרך לגמר הרצוי, במאי בביתה, ריאל מדריד הצליחה להתמודד עם קהל עוין, אפואל ניקוסיה הוכיחה כי לא רק הכסף מדבר, וגם מילאן נהנתה מההפקר, זה שבהגנת ברצלונה.

שתי קבוצות שצריכות להסיק מסקנות, הן ברצלונה ואינטר. אצל הקטלונים המצב טוב, הראש עובד נהדר, אבל צריך לתת את הדעת במקומות מסוימים, אצל המילאנזים לעומת זאת, תחשבו טוב אם בעוד שבועיים תראו שוב את גאספריני על הקווים.

קוסם חולם

אני חייב להודות שאני לא נמנה על הגל הסוחף של אוהדי ברצלונה, אם כי גם לא על אלו של היריבה ממדריד, ובכל זאת הערצתי לפפ גוארדיולה ולמשנתו היא עצומה.

כפי שיכול היה להיכשל באותה העת כשקיבל את הקבוצה ללא ניסיון, תחילת דרכו במועדון כמאמן, האירה לו פנים, ומשם קצרה היריעה מלהרעיף שבחים. יותר מכל בולטת לעין חוכמתו של האיש, והבנת המשחק, והשינויים הכרוכים בהתאם לנסיבות.

והנה כבר במחזור הפתיחה של ליגת האלופות, הוכיח לנו גוארדיולה, כיצד מאמני הדור הנוכחי של הכדורגל העולמי, צריכים לנהוג. הוא פתח במערך של ארבעה שחקני הגנה, כאשר בהעדרו של ג'ראר פיקה וכושרו הנוכחי של קרלס פויול, אילצו את הרכבתם של מסצ'ראנו ובוסקטס במרכז ההגנה.

אף אחד לא חלם על פתיחה כזאת, אך הגול של אלשנדרה פאטו טרף את הקלפים כבר בדקה הראשונה, וגוארדיולה לא איחר מלהגיב. שינוי מערך מהיר, תוך הסטתו של אריק אבידל לעמדת הבלם השמאלי, ומעבר מהיר למערך של 3-5-2 הניב פירות במהירות, ולחץ בלתי נגמר של בארסה על שערה של מילאן. את דני אלבס הוא העלה לעמדת הקשר הימני, את פדרו העביר שמאלה, ודויד וייה ומסי קיבלו גיבוי מאחור מצ'אבי, אינייסטה (פאברגס) וקייטה.

נכון שגול השוויון של פדרו נבע בעיקר בזכות קריאת מהלך לא נכונה של איגנציו אבאטה, אך הלחץ, הנעת הכדור והדריסה המתמדת הוכיחו עצמם מיד.

לשתי הקבוצות הגנה לא מתאימה, גוארדיולה ניצל את היתרון שלו בחלק ההתקפי, בכדי להביך את הגנת מילאן האיטית בראשותו של נסטה, איפה מקסס? וגם זמברוטה כבר מעבר לשיא, לשם מה הובא טאייה טאיו?

בברצלונה שספגה ארבעה שערים תוך ארבעה ימים, חייבים לתת את הדעת על מרכז ההגנה. נכון, פויול מזדקן, ופיקה חסר, אך האם מסצ'ראנו הוא הפתרון לצד בוסקטס? האמת כשמדובר בגוארדיולה, אין מה לדאוג, הוא ימצא לזה פתרון מהיר, אז אל נא תספידו את בארסה כל כך במהירות.

לא אני הוא האיש

מינוי הקיץ של ג'אן פיירו גאספריני למאמנה הראשי של אינטר, עשה מלכתחילה קולות של ברירת מחדל. אינטר רדפה אחרי יורש למוריניו בייחוד אחרי עונה לא מוצלחת עם רפא בניטס ולאונרדו על הקווים, אך התנגדותו של מוראטי לשלם פיצוי לפורטו, עבור שרותיו של אנדרה וילאש בואש, הייתה חייבת לפחות לספק מועמד ראוי אחר למשרה.

גאספריני עם כל הכבוד אינו האיש ההולם למשרה לחוצה וטובעת שכזו. קריירת האימון שלו, ולהזכיר כי הוא כבר בן 53, לא נסקה למקומות מרשימים (למעט הצלחה זמנית בגנואה), ומוזר היה כי דווקא בו בחרו באינטר, חרף המצב הכלכלי הלא טוב של המועדון. מאמנים צעירים ותוססים, כאלו שיתחברו ביתר קלות לשחקני הקבוצה, היו ששים להגיע רק מתוך רכישת כבוד לכך שאינטר מסמנת אותם כמאמני הקבוצה.

אינטר החליטה על עונה פיננסית, שחקני רכש גדולים לא הגיעו, וגם את דייגו פורלאן, השם הכי נוצץ שהצטרף למועדון, רכשו כשהוא בדעיכה ובתמורה לחמישה מיליוני יורו בלבד. ריקי אלברס, ג'ונתן ולוק קאסטיניוס הם שמות אדירים, לעתיד. ואם רוצים עתיד, כדאי היה למנות מאמן צעיר שאליו יתחברו כל הצעירים הללו, לצד הסגל הבכל זאת איכותי שיש לקבוצה, גם בהיעדרו של סמואל אטו.

תחילת העונה נראית מדאיגה עם הפסדים לפאלרמו וטרבזונספור, לא דברים מתוכננים באינטר. חוליית הגנה מבוגרת ומחוררת, ווסלי סניידר עם הראש באולד טראפורד, וגם ההתקפה לא מבריקה עד כה, זאת למרות הצטרפותם של פורלאן וסארטה, שיכולים להיות צמד מצוין, אך כזה שצריך חיבור, ורעב, ומי שיודע חיבור למאמן, הוא ערך נכבד בעגת הכדורגל,תסתכלו על יובל נעים, ותבינו כמה שזה נכון.

אז עד שיובל נעים יגיע בכדי להטריף את שחקני אינטר ולחברם, נמשיך להנות ממגוון ההפתעות הללו, ומהגנות לא מרשימות, אבל מה אכפת לנו, זה מספק לנו שערים, לא?

One thought on “מאבד את הראש”

  1. נכון שאומרים שקבוצת שחקנים "ברסה" (כמו שקוראים לה ישראלים וכל העולם) היא קבוצה הכי טובה, נכון להיום! אך למה ישנם אנשים שכם אוהבים את הקבוצה, את המשחק שלהם וגם את השחקנים ויש כאלה שפשוט שונאים אותם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *