ליגת האלופות חזרה ! על האושר של שלישי-רביעי (דעה)

זהו. תם היורו, בנבחרת הסיפור נגמר עוד לפני שהתחיל, לנבחרת הכדורסל יש עכשיו שנה של שקט, ואפילו זוכה היסטורי באליפות ארה"ב בטניס כבר יש לנו. כל שנותר הוא לפנות את הבמה להצגה השנתית הגדולה מכולן.

כמידי שנה במהלך חודש ספטמבר נפתחת לה עונה חדשה של הליגה המדהימה הזו, שיש שיאמרו שכל מיני שינויים של אופ"א ובראשה פלטיני, רק פוגעים באיכות הליגה הזו. תכף תבינו למה זה ממש לא משנה.

לוקחים את 32 הקבוצות הטובות באירופה, מחלקים לשמונה בתים, ופשוט מקבלים כל שבועיים (לפעמים כל שלושה ומלבד פגרת החורף) מחזור של משחקים שגורם לכל מעריצי הכדורגל – סליחה על הבוטות – פשוט להרטיב. כי על הליגה הזו נאמר: אין עוד דברים כאלו. אין עוד ליגה שיכולה להתהדר במנה עיקרית של אלופות כל הליגות הבכירות באירופה, להוסיף בצד תוספת עסיסית של סגניותיהן ולזגג מלמעלה עם כל מיני סינדרלות מקפריסין, מולדובה, סלובניה ואפילו פעם בכמה שנים, גם מישראל. כדי להמחיש יותר טוב על מה אני מדבר אני אפרט קצת.

כל אוהד כדורגל ממוצע מבין שבכל עונה של ליגת האלופות חייבים את מנצ'סטר יונייטד, ברצלונה, באיירן מינכן ומילאן. אלו רק מספר דוגמאות לקבוצות הפאר שמשתתפות העונה, והן "רק" סגניות האלופה בליגה המקומית שלהן. אין עוד ליגה שבה נוכל לפגוש ככה במחזור ליגה "רגיל" קבוצות כמו ריאל מדריד נגד מנצ'סטר סיטי.

אז נכון, יש שיאמרו שמנצ'סטר סיטי היא לא אותה קבוצה קטלנית של הליגה האנגלית, כי היא פשוט לא מספיק מנוסה. יש אפילו כאלה שיגידו שהזכייה של צ'לסי בשנה שעברה, היא סוג-של-מגעילה כי היא לא הציגה כדורגל מספיק טוב. אז תרשו לי רגע להתחפש לאבי מלר, ולהגיד שבעצם זו היא כל הרומנטיקה בליגה הזו. החוסר ניסיון הזה של חלק מהקבוצות, העובדה שקבוצה יכולה להפגין יכולת לא-מי-יודע-מה במהלך רוב העונה ואז במרץ-מאי להתפוצץ על הדשא ובסוף להגיע עד לגמר, ובין כל זה לראות קבוצות מתחדשות לגמרי בתוך כמה שנים (יובנטוס), או קבוצות שבמדיהן יש שחקנים שהפכו לאגדה עוד תוך כדי משחק פעיל (ראיין גיגס במנצ'סטר יונייטד), או לקבל מימוש של חלום רטוב כדוגמת מנצ'סטר נגד ברצלונה שבוע אחר שבוע, או לראות שחקנים שהתייבשו עונות שלמות על ספסל קבוצותיהם עוברים למדינה וליגה חדשות ופורחים מחדש (פודולסקי בארסנל), או אפילו 4 משחקי סופר-קלאסיקו בתוך שבועיים ורבע. אלו רק חלק מהסיבות למה הליגה הזו מרגשת כל פעם מחדש. אלו דברים שיכולים לקרות רק בליגה הזו.

אז בפעם הבאה שאתם מחפשים ליגה מעניינת, מרתקת, עם המנון שמחלחל לתוך הוורידים ועם פגרות שרק מעוררות את הרעב כל פעם מחדש, שבו מול המסך בערבי שלישי ורביעי, ותרגישו איך כל פנטזיות הכדורגל שלכם מתממשות באופן שבו אפילו מסי, רוני ורונאלדו ביחד לא יוכלו לממש לכם. פשוט כי גם הם חייבים את שאר הקבוצות סביבם כדי שהם יוכלו להיות שחקנים ראשיים בהצגה הטובה בעולם.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


One thought on “ליגת האלופות חזרה ! על האושר של שלישי-רביעי (דעה)”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *