מרגריטה סוארס, ממרידה, יוקטן שבמקסיקו, הייתה ידועה בכך שדאגה והאכילה כלבים משוטטים וחתולי רחוב ליד ביתה. אבל בני המשפחה היו המומים כאשר הכלבים הופיעו בבית לוויות שם הגופה שלה נשמרה.
עובדי בית הלוויות לא ידעו מי הם הכלבים ואמרו שהם לא ראו אותם מעולם. כשהם הבינו שהכלבים באו לחלקו כבוד אחרון למרגריטה, העובדים נתנו לכלבים להיכנס ולשכב בשלווה על הרצפה קרוב לארון המתים.
ביתה של מרגריטה, פטרישיה אורוטיה, אמרה שהיא מאמינה שהכלבים רצו להיות שם כדי להיפרד ממי שטיפלה ודאגה להם.
ביום ההלוויה הכלבים הלכו אחרי רכב הקבורה ואז חזרו לבית הלוויות. הם עזבו רק כאשר לקחו את הגופה של מרגריטה לשרפה.