כדורגל עולמות – הליגה הספרדית נגד הליגה האנגלית (דעה)

אתמול פתחתי ערוץ הספורט (או ערוץ האולפנים, כי ספורט חי הם כבר לא משדרים) וחשכו עייני. מזל שהיה כבר לילה וזה התאים לי מבחינת לוח הזמנים.

מאיורקה נגד אספניול. שלושה דברים הפריעו לי שם:

1. איכות התמונה. כאילו היה זה סרט שעשו תלמידי כיתה ז' בשיעור וידאו.

הלו, אנחנו ב-2012. עידן ה-HD . ולמי שאין פלזמה גם ראוי לקבל צילום נורמאלי. מליגה שמתיימרת להיקרא "הטובה בעולם" הייתי מצפה למינימום הזה. אפילו הלוזון ליג מצליחה לפעמים להעפיל על הספרדים בהיבט הזה (ורק הזה).

2. האצטדיון. חצי ריק, הקהל בקושי נשמע. וזה עוד במשחק פתיחת עונה! ואחרי פגרה של למעלה לשלושה חודשים! באתר הרשמי של מאיורקה אפילו לא רשמו את מספר הצופים שהגיעו, אולי מתוך בושה.

המתקן כדרך קבע נראה נטוש במשחקי הבית של הקבוצה. כל זה באצטדיון שמכיל 23,000 מקומות.

3. הדשא. גוונים, דירוג וקיצוץ מוגזם. לא מדובר על תספורת שעברתי, אלא על המשטח של "איברו סטאר" (עלאק סטאר). לא הספקתי להגיד "על מה הגנן פה מקבל שכר?" וכבר הירוק נראה כמו אחו אירי. משחק פתיחת עונה כבר אמרנו?



לא כל המשחקים בליגה הזאת הם כאלו. את ברצלונה וריאל מדריד, בעיקר בבית, זאת חוויה לראות. כדורגל שוטף, טכני, מרהיב ועם הרבה שערים. אלו הדברים שמושכים אנשים ברחבי העולם ל"לה ליגה" ולסנגר עליה כאיכותית ביותר. גם ישנן קבוצות נוספות שממלאות את המושבים אצלה ויוצרות אווירה טובה, לפעמים מפחידה.

אבל בל נשכח את הפער העצום של שתי המוליכות מהשאר. אין תחרות ועניין בליגה של שתי קבוצות מבחינתי. המקום השלישי הוא מבחינת אליפות בשביל קבוצות כמו ולנסיה, סביליה ומלאגה כי אליפות הן לא יכולות לקחת.

כל זה, פלוס שלוש הסיבות הנ"ל לא יכולות ליצור משוואה של ספרד = בעלת הליגה האיכותית ביותר.

מי שכן עומדת בקריטריונים המחמירים היא אנגליה (מה חשבתם, שאני אכתוב איטליה? באסטה…). היתרון הבודד של ספרד עליה הוא הטכניקה האישית של השחקן הממוצע. לא שבארסנל, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי וצ'לסי חסרים תותחים בתחום.

אכלוס האצטדיונים קרוב למושלם. האווירה נהדרת, כשכל פעולה חיובית זוכה להערכה של הקהל. שירים משעשעים לא חסר. גם כאלו שתומכים בקבוצה. הצילום של המשחקים נהדר. הרבה HD שפשוט הופך את המשחק לכיף לצפייה. גם השידורים האחרים מצולמים טוב וכולל שדר ופרשן (המקומיים) מצוינים. ישנו מגזין לקראת כל מחזור ופגרה שמשודר בארץ בסוף השבוע. מי שלא בקיא בענייני הפריימיר ליג יכול להכיר דמויות חדשות או פילוסופיות של מאמנים שמתראיינים ולראות אותם בפעולה למחרת על המסך שלו.

על הדשא אפשר להגיד שזאת פאר היצירה. חקלאים יכולים לבקש טיפים מהגנן של ארסנל, שזוכה שנה אחרי שנה במשטח היפה ביותר באנגליה.

כשבהתאחדות הספרדית יחליטו להתייחס לקבוצות נוספות אצלם חוץ משתי הגדולות, אפשר יהיה להתחיל לדבר על מהפכה. בינתיים מה שקורה זאת הליכה לכיוון השני. תקרות שכר, העלאת הרווחים מזכויות שידור והגדלת המענק הכספי על תארים (גביע המלך) יכולים להביא לצמצום הפערים ויצירת עניין חדש. עד אז הם יכולים בעיקר להתהדר בנבחרת.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *