לגדל ילד עם קשיי למידה זה לא פחות מתגמל מאשר לגדל ילד בלי, אבל אפשר לומר שזה לא קל.
בזמן שהורים לילדים בלי קשיי למידה דואגים בקשר לכל הדברים הרגילים שאמא או אבא דואגים להם, ההורים לילדים שנולדים עם אוטיזם דואגים הרבה יותר.
יותר מכך, בנוסף לכל הדאגות של ההורים, הילדים עצמם יכולים לפעמים להתקשות בסביבות לחוצות. אין דוגמא טובה יותר לכך מאשר בית הספר, שם הציונים משחקים תפקיד מרכזי בהתקדמות שלכם.
בן טוויסט בן ה 11 חי עם אוטיזם, ואמא שלו, גייל, קיבלה הפתעה ענקית כאשר בית הספר של בנה שלח להם מכתב הביתה אחרי שהוא נכשל בבחינות לקראת חטיבת הביניים.
כשגייל קיבלה את המכתב מבית הספר של בן, יסלחו לה שהיא ציפתה לקבל משהו בו יהיה רשום שהוא צריך לעבוד קשה יותר כדי לשפר את הציונים. אך במקום, המכתב הכיל מילים אחרות לגמרי.
האנשים הטובים בבית הספר במרסיסייד נתנו לבן מנה גדושה של ביטחון עצמי. למרות העובדה שהוא נכשל במבחנים, המורה שלו זיהתה שמה שהוא צריך זו תמיכה ולא גינוי.
המכתב
גברת קלרקסון שלחה אותו הביתה עם מכתב מרגש שמיידע אותו עד כמה כישרוני הוא, ומה הוא מביא לשולחן.
במכתב היה כתוב:
“בן היקר,
אני כותבת לך כדי לברך אותך על הגישה וההצלחה על סיום השלב המרכזי של הבחינות.
גיל, לין, אנג'לה, סטף ואן עבדו כל כך יפה איתך השנה והתקדמת בצורה מופלאה.
כתבתי לך ולהורים שלך כדי לספר לכם על תוצאות המבחנים.
דבר מאוד חשוב שאני רוצה שתדע זה שהמבחנים בודקים מעט מאוד מהיכולות שלך. הם חשובים והצלחת כל כך טוב, אבל בן טוויסט מורכב מכל כך הרבה כישורים וכישרונות אחרים שאנו בבית הספר רואים ומודדים בדרכים אחרות".
התגובה
אחרי שקראה את המכתב, אמו של בן, גייל, מצאה עצמה פורצת בבכי.
במכתב של גברת קלרקסון הייתה רשימה של הדברים בהם בן טוב, דברים שמבחן בית רגיל רגיל לא מודד.
"כישרונות אחרים שיש לך שהמבחנים האלה לא מודדים כוללים – הכישרונות האמנותיים שלך, היכולת שלך לעבוד בצוות, הביטחון העצמי הגדל שלך, היכולת שלך להביע את דעתך, היכולות שלך בספורט, היכולת שלך להכיר ולהשאיר חברים חדשים, היכולת שלך לדבר ולהעריך את ההתקדמות של עצמך, כישורי העיצוב והבנייה שלך, הכישורים המוזיקליים שלך.
אנו כל כך שמחים שכל הכישרונות והכישורים האחרים האלה הופכים אותך לאדם המיוחד שאתה וכל אלו הם דברים שאנו מודדים ומבטיחים לנו שאתה מתקדם וממשיך להתפתח כאדם צעיר, נפלא וחיובי.
כל הכבוד בן, אנו גאים בך מאוד.
בברכה,
גברת קלרקסון".
העולם זקוק לעוד מורים כמו גברת קלרקסון! היא בקלות הייתה יכולה לשלוח מכתב רגיל לאמא של בן ולכתוב שהוא צריך להשתפר או לשנות משהו. אבל היא לא עשתה את זה, בגלל שהיא הבינה שהיכולות של בן מתבטאות בדרכים אחרות.
אנו מקווים שבן יקח את המילים החמות של המורה שלו ללב וישתמש בהן כדי לזכור שהערך שלו לא נמדד במבחן רגיל של בית ספר.
שתפו את הכתבה אם אתם חושבים שמגיעות לגברת קלרקסון את כל המחמאות שבעולם!