יובנטוס, עם הכדורגל שלה ואצטדיונה המלא במשחקים הביתיים, מצילה את כבודה של הסרייה A בעונה הנוכחית.
אחת הסיבות לצניחת הרייטינג של הליגה הזאת בעולם היא הרייטינג המקומי הנמוך. המגרשים ישנים, מוזנחים והקהל לא בא למרות שהרמה טובה. סביר להניח ששחקן שמחזיק בהצעה לקבוצה מסוימת באיטליה והצעה אחרת מהפריימיר ליג או ספרד יבחר באחת משתי האחרונות. שם יראו אותו יותר אנשים במסכים ובגודל טבעי ושם גם הרמה כנראה טובה יותר.
באיטליה פעם הייתה הליגה הטובה בעולם. מילאן הייתה בארסה של היום. פארמה הייתה שם באירופה, למרות שכמעט עשתה לעצמה בושות כשהייתה על סף הדחה מול מכבי חיפה בגביע המחזיקות. אינטר שעד לפני שנתיים זללה תארים מפסידה שוב לטוטנהאם וגם השכנה שלה לבירת האופנה הודחה על ידי אותה קבוצה, שרחוקה מלהיות אימפריה באנגליה.
נחזור ל"גברת הזקנה". מלבד האליפות בעונה שעברה וכנראה גם זאת של העונה, יובה עושה חייל בליגת האלופות. חלון ראווה יוקרתי שיכול בקלות להביא קהל חדש או להחזיר ישן. היא הוגרלה לבית השני הכי קשה במפעל, יחד עם צ'לסי ושאחטר דונייצק וסיימה ראשונה. הבלוז, שלא נופלים ממנה באיכות הסגל, סיימו רק במקום השלישי. הדובדבן שבקצפת מהקרב הקשה הזה היה הניצחון על החניכים של די מטאו, 0-3 באצטדיון יובנטוס. גם בשמינית הגמר בגלזגו, מול האוהדים הנהדרים של סלטיק הם לא התבלבלו והרשיתו עוד שלישייה. ברבע הגמר מחכה להם באיירן מינכן לצמד משחקים עם פוטנציאל גדול.
האכלוס המקסימאלי של המגרש החדש והיפהפה שלה הוא לא דבר של מה בכך. לפני שנחנך ב-2011, יובה שיחקה על אותו שטח באצטדיון הדה לה אלפי הישן. רוב תושבי העיר טורינו אוהדים את טורינו ולא את יובנטוס. גם מחיר מצחיקים של 5 יורו תמורת כניסה למשחק לא הצליחו להביא קהל למתקן הלא אידיאלי בלשון המעטה. היציעים נותרו ברובם שוממים ומרוחקים מהדשא. חווית צפייה בטח לא הייתה. רק במשחקים גדולים היה ניתן להבחין ולהרגיש בקהל שמילא את 67,000 המקומות שבו.
הבית החדש אמנם מכיל פחות עשרים וחמישה אלף מקומות אבל התנאים הטובים שבו, כולל יציעים במרחק יריקה מהדשא, הוכיחו את עצמם. חומר למחשבה לקבוצות אחרות שמשחקות באצטדיונים גדולים ושוממים.
את הקבוצה מדריך בהצלחה אנטוניו קונטה, ששמו גם נקשר לפרשת מכירת משחקים לפני שלוש שנים (כשאימן את סיינה) עליה הוא שילם בעשרה חודשים מחוץ לספסל הקבוצה בליגה. בינתיים מבחינת הישגים הוא דומה למה שעשו מוריניו בצ'לסי ופפ גווארדיולה בבארסה בתחילת דרכם שם.
קונטה החיה את הקריירה של פירלו המנוסה, שנראה היה שהוא כבר מנוסה מידי. עוד שמות בולטים שמרכיבים את השלד של הקבוצה הם פוגבה שנטש את מנצ'סטר יונייטד ופורח בטורינו, וידאל, מאטרי ובאראצלי משלימים את הפאזל בגזרת השמות המוכרים. מעל כולם, תרתי משמע, נמצא השוער הבלתי נגמר בופון.
יתר קבוצות הסרייה A צריכות להודות לשחקנים עם חולצות הזברה (לא אלו של סיינה) כי בלעדיהם הערך של זכויות השידור והפרסום בארץ המגף היו יורדות. זה כמובן היה מתבטא גם בכיס שלהן וכידוע כאב בכיס הופך בקלות לכאב בלב.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם