רק בשתי מילים אלה ניתן לתאר את מצב שנמצאים מועדון הכדורגל מכבי חיפה והמאמן אלכסנדר סטנוייביץ.
כבר כמה שנים שמשהו לא עובד בצורה תקינה בממלכה של יעקב שחר. הקבוצה מגמגמת ב4 השנים האחרונות ולא מצליחה להתרומם-אלא להיפך מתדרדרת מעונה לעונה.
למרות זאת הקהל הירוק ממשיך להאמין ולמרות העונה הקטסטרופלית עד עכשיו הירוקים ממשיכים להצביע ברגליים וממשיכים לבוא בהמוניהם-הם עדיין מאמנים.
יעקב שחר תמיד דיבר על תרבות ספורט והקהל הירוק בדיוק מתנהג כך-כאשר הוא מנסה להרים בעצמו את השחקנים והמועדון שכרגע נראים עובדי עצות.
נחזור למאמן סטנוייביץ-לפי הפרסומים האחרונים הוא הציע להתפטר לאחר ההפסדים האחרונים של הקבוצה אך יעקב שחר דחה אותם על הסף ואמר לו שהוא לא הבעיה של הקבוצה והוא עדיין מאמין בו. אך כמו שאומר הביטוי-לא לעולם חוסן. המצב הזה לא יימשך עוד הרבה.
סאלה{כמו שידוע בכינויו}חייב להתעשת ולהיות רגוע במשחקים ולהוריד את הלחץ מהשחקנים שלו. הוא גם חייב להבין שקבוצה שרוצה להצליח חייבת לייצב הרכב שירוץ כמה משחקים ביחד ולא לעשות בכל משחק רוטציה ולהחליף 4-5 שחקנים. כל המאמנים שעשו זאת בשנים האחרונות בסופו של דבר נכשלו-אם סאלה רוצה להיות שונה הוא חייב להפסיק עם זה.
המשחק הקרוב ביום ראשון נגד הפועל ת"א יהיה משחק מכריע גם למאמן וגם למועדון.
במקרה של הפסד ויכולת ירודה לעני 30,000 ירוקים זה יהיה משחקו האחרון של סאלה וכנראה יקבע את המועדון כקבוצת תחתית לכל דבר-סוף עידן.
במקרה של ניצחון-יהיה סיכוי אולי לעידן חדש אבל מה שבטוח זה יעצור את כדורגל השלג שעליו מתגלגלת הקבוצה.
ניצחון פירושו יציאה אולי לדרך חדשה, הפסד-כנראה סיומו של עידן.
יש תחושה של משחק קובע- יש תחושה של הזדמנות אחרונה.