הם נפגשים בחדר ההלבשה, בוקר ללא משחק הוא עדיין בוקר של קבוצת כדורסל.
יש מפגש.
יש אסיפה.
יש שיחה.
ודיון.
על הסכין או מס' 0?
הזרים מתנגדים ומציעים להשאיר משהו באמצע.
כמו שלי, אדריאן בנקס צועק ומתנדב להדגים.
הוא מסרב.
מנסה להתנגד.
בכל זאת, לא מתאים לו. זו צריכה להיות החלטה שלו. הוא חושב.
0 או על הסכין.
צועקים בעברית.
"0 זה אומר ששכבה קצרה וקוצנית תגרד לי", הוא אומר.
על הסכין, זה מטריד, מפחיד, זה שריטות ודם הוא חושש.
"אל תפחד", יהוא מנסה להרגיע אותו,
ובלב חושש בעצמו.
נזכר בעונה שעברה ובסיבה האמיתית לחולשה של ארון מגי.
קטש רק הרוויח מזה, צועק חכמון שחזר מהבירה.
מה?
פרנקו מתעצבן. תמיד כשמזכירים את קטש הוא מתעצבן.
"ממה הוא הרוויח?" הוא יורה לכיוונו של חכמון במבט שאומר לך תוציא תוקף מסופו, יא קאקר.
"מהמספר 0 במכונה."
"אם זה ככה, אני הולך "על הסכין".
אבל אני לא מסוגל לבד.
מי עושה לי?
ליפשיץ לוקח צעד קדימה.
אין סיכוי פרנקו ממלמל.
כריס.
בוא.
ווטסון לוקח קצף וסכין וצועד למקלחת.
פרנקו נושם עמוק ופותח מכנס.