הגיע ה"מאני-טיים": לקראת שלב ה – טופ 16 ביורוליג (דעה)

זהו. הסתיים השלב הראשון ב"יורוליג", ניתן לקרוא לו גם "המשחק המקדים", עכשיו הגענו למשחק האמיתי, שלב שמינית הגמר, הידוע בשמו ה"טופ-16".

לרגל סיום השלב הראשון ולקראת השלב הבא אני רוצה לסכם את מה שבלט בשלב הראשון ולנתח את הסיכויים לקראת השלב השני.

אז מה היה לנו?

4 בתים, 24 קבוצות, 120 משחקים ו-16 עולות לשלב הבא. לא זכינו לראות כדורסל מלהיב בהרבה מקרים, הפתעות לא היו (למעט אחת, תיכף נגיע לכך), ובסיכום הכללי הקבוצות שהיו צפויות להגיע לשלב הבא, אכן הגיעו.

האכזבה

ארמני ג'ינס מילאנו היא, ללא ספק, האכזבה ב-ה' הידיעה של הסיבוב הראשון. הקבוצה האיטלקית העשירה המשיכה "לשפוך" כספים גם השנה, אך ללא הועיל. גם החיזוק ממכבי ת"א בדמות הצמד הדינמי, הנדריקס את לנגפורד, לא סייע לקבוצה להשיג את המקום ב"ארץ המובטחת". מאזן מביך של שלושה ניצחונות לעומת שבעה הפסדים הביא לכך שהקבוצה תישאר זו הפעם השלישית בחמש השנים האחרונות מחוץ ל"מועדון שש עשרה הגדולות".

ההפתעה

את המקום של מילאנו ב"טופ 16" תפסה ז'לגיריס קובנה הליטאית, שהעפילה מבית מס' 3. הקבוצה של המאמן הספרדי, חואן פלאסה, הצליחה להפתיע רבים כשכבשה את המקום הראשון בבית ג' לפני אולימפיאקוס, אפס אנדולו וקאחה לבוראל. הקבוצה מתבססת בעיקר על שחקנים ותיקים בדמותם של האחים לברינוביץ', ינקונאס, קאוקינאס, פופוביץ', לפאייט ו"איבי" ג'אבר. לסגל הקבוצה משתייך גם מיודענו, אחד ג'ף פוט, שהיה כאן בישראל, במכבי תל אביב, למשך מס' דק'.

הקבוצה של פלאסה העמידה מאזן מרשים של שמונה ניצחונות מול שני הפסדים. בין הניצחונות המרשימים, ניצחון מוחץ בשמונה נקודות הפרש ביוון על אלופת אירופה וניצחון מוחץ עוד יותר בפער הבלתי נתפס של שלושים ושלוש נקודות באיסטנבול על אפס אנדולו.

ה"באנקר"

שתיים מהקבוצות הגדולות והעשירות ביורוליג, צסק"א מוסקבה וברצלונה, הוגרלו יחדיו לבית מס' 4, בית יחסית קל, שכלל גם את בשיקטאש הטורקית, באמברג הגרמנית, ריטאס וילנה הליטאית ופרטיזן בלגרד הסרבית. על הנייר, שתי הקבוצות היו אמורות לסיים בשני המקומות הראשונים. בפועל, קרה בדיוק כך. הקבוצות לא הפסידו ולו משחק אחד מול הארבע הללו. השתיים "איבדו את הביתיות" האחת לשנייה, ובסופו של דבר, הפרש סלים מרשים יותר של ברצלונה העמיד את הקטלונים בראש הבית בסיום הסיבוב הראשון.

"מחק את המיותר"

גם העונה ניתן לראות כי שלב ראשון של עשרים וארבע קבוצות מיותר לחלוטין. אין עשרים וארבע קבוצות בכירות ביבשת. יתרה מכך, שיטת השריון הינה ארכאית לחלוטין וחסרת כל שמץ של ספורטיביות. גם שלב המוקדמות והשלב הראשון לא מצליחים להוציא את הטעם הרע מהפה.

קבוצות כמו אלבה ברלין ובאמברג הגרמניות, שאלון הצרפתית וצ'דוויטה הקרואטית לא ראויות להופיע במפעל הבכיר של הכדורסל האירופי, גם אם הגיעו כאלופות, מוציאות את החשק מצפייה במשחקי הכדורסל. אישית, לי הן מזכירות את עונת ה"0-0-0" של מכבי חיפה בליגת האלופות…

דעתי היא כי ארגון היול"ב צריך "לעשות חושבים" ולהגות רעיון יצירתי שיאפשר לאוהדים ליהנות מהתחרות כבר מהשלב הראשון, ולא לחכות כחודשיים וחצי עד לפתיחת ה"טופ-16".

ומה בשלב הבא?

בעונה שעברה החליט היול"ב על שינוי שיטת ה"טופ-16" מארבעה בתים בני ארבע קבוצות (6 משחקים לכל קבוצה) לשני בתים בני שמונה קבוצות (14 משחקים לכל קבוצה). השיטה החדשה אמורה להוסיף עניין ומתח, כמו גם לספק לצופים עוד ערך בעד כספם בדמות תוספת של ארבעה משחקים ביתיים לכל קבוצה.

בית מס' 5

הקבוצות שישחקו בבית 5 הן: ריאל מדריד, ז'לגיריס קובנה, מלאגה, צסק"א, פנאתינייקוס, אפס אנדולו, אלבה ברלין, באמברג.

על פניו בית מס' 5 מציג קבוצה ברמה אחת (לפחות) מעל השאר, הלוא היא צסק"א. על שלושת המקומות הנוספים יתחרו ריאל מדריד, ז'לגיריס, פנאתינייקוס, אפס אנדולו ומלאגה. להערכתי, ריאל מדריד, פנאתינייקוס ו"אפס" חזקות יותר ממלאגה ,שהציגה יכולת פושרת למדי בשלב הראשון. ז'לגיריס, לטעמי, היא תעלומה. מחד, הקבוצה הציגה שלב ראשון מעורר התפעלות. מנגד, עולות שתי שאלות. האחת, האם הקבוצה הליטאית לא הגיעה לשיא מוקדם מדי. השנייה, האם הרגליים המבוגרות של ותיקי ז'לגיריס יצליחו להתחרות עם שאר היריבות לצמרת הבית. אינני פוסל שום אופציה לגבי ההפתעה הליטאית. באמברג ואלבה הגרמניות צפויות לשמש כ"בשר תותחים" בבית הזה, והן ייהנו מעצם ההשתתפות בשלב זה.

אני מעריך כי ארבע הקבוצות שיעפילו לשלב רבע הגמר (שלב "ההצלבה") יהיו צסק"א, ריאל מדריד, "אפס", ופנאתינייקוס.

 

בית מס' 6

בבית מס' 6 ישחקו: מכבי ת"א, ברצלונה, חימקי מוסקבה, אולימפיאקוס, סיינה, בשיקטאש, פנר/אולקר וקאחה לבוראל.

להערכתי, בית מס' 6 מאוזן ושוויוני הרבה יותר מהבית המקביל. למעט ברצלונה, שהוכיחה בשלב הראשון את כוחה, כל שאר הקבוצות יכולות להשתלב בשלושת המקומות הנוספים המובילים לרבע הגמר, אולי עם סייג לגבי בשיקטאש הטורקית. אולימפיאקוס, אלופת אירופה, תרצה להוכיח שההישג של השנה שעברה איננו מקרי. סיינה ופנר/אולקר ינסו להראות שהחלק הראשון של העונה שהיה פושר למדי היה לא יותר ממהמורה בדרך לרבע הגמר. חימקי הרוסית, שהציגה בשלב הראשון יכולת טובה (על אף מאזן פושר של 6-4) תהווה מכשול לכל יריבה אותה תפגוש בדרך. גם קאחה לבוראל, שמציגה עונה בינונית למדי וחילופי מאמנים שלא מבשרים טובות, לא תשמש "מזרון" לאף אחת מהיריבות לבית.

ומה לגבי מכבי?

מכבי מזכירה במובן מסוים את ז'לגיריס של הבית המקביל, תעלומה. הקבוצה הציגה בשלב ראשון יכולת בינונית במקרה הטוב, ורק בזכות הגרלה קלה למדי, הצליחה להשתחל למקום הראשון בבית המוקדם.
השלב הבא יהיה קשה הרבה יותר, והעפלה ממנו לרבע הגמר יהיה הישג (למרות שאוהדי הקבוצה תמיד דורשים "מינימום פיינל-פור"). מכבי חיזקה (האומנם?) את החלק הקדמי השבוע עם דארקו פלאניניץ' הקרואטי, שהגיע לקבוצה משירוקי. על אף חוסר הניסיון ברמה הגבוהה, בצוות המקצועי בונים עליו שישמש חומה בצורה ב"צבע" בצוותא עם ליאור אליהו, מלקולם תומאס ושון ג'יימס. נותרה השאלה מה יקרה עם ניק קיינר-מדלי וגיורגי שרמאדיני (שבינתיים כבר לאולימפיאקוס) שלא מצאו את מקומם בהיררכיה.

מבין קבוצות בית מס' 6 אני צופה כי ארבע ברות המזל שיעפילו לשב הבא יהיו ברצלונה, אולימפיאקוס, חימקי  ומכבי ת"א.

מה שבטוח, מחכה לנו חורף חם!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם