גם משחק כדורגל שמתבסס על כדורים ארוכים הוא מעניין (דעה)

גם משחק כדורגל בין שתי קבוצות שמתבססות על כדורים ארוכים יכול להיות מעניין. ישנן כמה סיבות לכך:

א. לחימה: בדרך כלל מאמן שדוגל במשחק של החזקה מועטת בכדור, הגבהות לרחבה ומסירות מחוף לחוף, דוגל גם במשחק הקרבה. השחקנים שלו יעשו גליצ'ים כשצריך, יכסחו גם כשלא צריך ויתאבדו על המגרש. כולם משקיעים וגם החלוצים יורדים ולוחצים על היריב. הם יסכנו את הבריאות שלהם בשביל שלוש נקודות ולפעמים אפילו פחות מזה. כי לפעמים עדיף נגר ממושמע על פני כוכב מפונק שלא רוצה ללכלך את המכנסיים.

ב. יחסי כוחות: כשקבוצה טכנית משחקת מול יריב נחות הכדור כמעט כל המשחק אצלה. המשחק מאוד חד צדדי ולאוהד האובייקטיבי קצת משעמם לראות את אותם השחקנים כל הזמן מתקיפים. במשחקים של ברצלונה לפעמים צריך תזכורת נגד מי היא משחקת, כי בדרך כלל היריב מאבד את הכדור לפני שאתה מזהה מי בכלל מחזיק בו. אותו דבר נבחרת ספרד. כששתיים משחקות עם סגנון דומה, במקרה הזה כדורים ארוכים, אז המשחק עובר מצד לצד. שתיהן מנסות, ושתיהן יודעות שיש להן סיכוי לא רע להצליח.

ג. קהל: מי שהכי מזוהה כרגע עם כדורגל "אנגלי" היא גם קבוצה משם. סטוק סיטי. למי שלא מכיר, נספר שמדובר בקבוצה שמצליחה להישאר בפריימירליג כבר ארבע שנים רצופות כאשר היא מסיימת דרך קבע במקום סביר בהחלט (11-14). היא מצליחה להבטיח את ההשארות שלה מוקדם ובלי להיכנס למאבקים של יציאה מחוץ לקו האדום. מאמן הקבוצה הוא טוני פיוליס, שגם העלה אותה מהצ'מפיונשיפ. באימונים שלו רוב הזמן מוקדש לכדורים נייחים, המצבים בהם סטוק מצטיינת ומרבה לכבוש. יותר מזה, עד העונה שעברה, רורי דלאפ היה אימת הליגה. הוצאות החוץ האדירות של זורק הכידון לשעבר יכלו להגיע כמעט מהחצי עד הרחבה. תוסיפו לזה את הדחיפות והמרפקים של החברים שלו והגובה הכללי העצום של הקבוצה הזאת, ותקבלו סיכוי מצויין לשער. אבל רגע, כמעט שכחנו את הדבר החשוב בסעיף כאן, הקהל. אוהדים שממלאים אצטדיון ומעודדים, מעניקים חווית צפייה גם אם הקבוצה שלהם לא משחקת סקסי. להפך, הם מעריכים יותר שחקנים שנלחמים בשביל הקבוצה. אצל "הכדרים" יש איצטדיון מלא בכל משחק ליגה. הם מרבים לשיר (תשאלו את ארסן ונגר לו הקדישו שיר במיוחד…) ולדחוף את הקבוצה שלהם כשהכדור אצלה בחצי היריב. "בריטניה סטדיום" שלהם נחשב לאצטדיון הרועש בבריטניה. ויש לו תחרות בהחלט קשה.

ד. קשר בין השחקנים לקהל: כשאתה כוכב בקבוצה של כוכבים, אתה מלך כשהולך לך. ברגע שאתה מתחיל לגמגם הקהל כבר מתחיל לקלל אותך (תשאלו את רונאלדיניו על התקופה שלו בבארסה). בקבוצה שנלחמת, כל עוד תלחם יאהבו ויעריכו אותך. עשית מאמץ ותיקלת? תזכה לתשואות שאכן מגיעות לך. עשית גליץ' והכדור פגע בבלם היריבה בברך והתגלגל פנימה? אתה מלך. מה שתיתן, תקבל יותר בקבוצה שורדת. שם גם יש פוטנציאל גדול יותר לקשר בין השחקנים לאוהדים. שניהם מכבדים אחד את השני, שניהם קצת מכירים ויש בסיס לחברות. ככה גם הקבוצה עושה לעצמה יחסי ציבור טובים ומביאה עוד קהל למשחקים שלהם. היא מרוויחה גם עוד אוהד ששר, או לפחות מוחא לה כפיים כמו כולם וגם מכניסה עוד כסף לקופת המועדון. פרסום חשוב למועדונים והם דואגים לדווח וגם הרבה פעמים לצלם כשהשחקנים שלהם מבקרים ילדים בבתי חולים, גנים או עושים כל מיני פעילויות למען הקהילה.

לסיכום, אפשר להנות לא רק מבארסה או צ'לסי. כשהמשחק זורם והקהל ער, גם כדורגל מכוער יכול להפוך נמר.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם