קיץ 2003
בעיצומו של הפרוייקט שזכה לכינוי "פרוייקט הגלאקטיקוס", אשר כלל את החתמתם של לואיס פיגו, זינדין זידאן ורונאלדו (המקורי), לצד כוכבי-על ותיקים יותר בקבוצה כרוברטו קרלוס וראול גונזלס, ריאל מדריד מסיימת עונה "מאכזבת" מבחינתה עם אליפות ספרד והדחה מליגת האלופות בשלב חצי הגמר.
המאמן האחראי להישגים ה"דלים" הללו, ויסנטה דל-בוסקה (שעונה קודם לכן, אגב, זכה עם הקבוצה בליגת האלופות – הזכיה האחרונה של המועדון עד לימינו אנו), נאלץ לעזוב את המועדון ולפנות את מקומו לקרלוס קיירוש הפורטוגלי. בנוסף, לוקח נשיא המועדון, פלורנטינו פרז, את פרוייקט הגלאקטיקוס צעד אחד קדימה, ומנחית במועדון את דייוויד בקהאם האנגלי – כדורגלן טוב, אבל בנוסף גם מגה-כוכב-מפיץ-בשורות-מקדם-מכירות.
עם תחושה של הרכב שחקנים מושלם שלא יכול לטעות, נכנסת ריאל מדריד לעונת 2003-2004, שהופכת לאחת הגרועות שזכורות במועדון מזה עשרות שנים, עם יכולת רעה, ללא תואר ועם מקום רביעי בליגה (קטסטרופה במונחים מדרידאים).
קיץ 2007
ברצלונה של הימים הללו נחשבת לאחת מהגדולות בהיסטוריה של המועדון, ואולי של הכדורגל העולמי בכלל. לפני שהגיע פפ גווארדיולה והציב סטנדרטים שונים לחלוטין, רבים ראו בקבוצה של פרנק רייקארד את אחד הדברים הטובים ביותר שהכדורגל ידע מעודו. תחת הנהגתו של רונאלדיניו – המלך הבלתי מעורער של הכדורגל העולמי, ובשילוב עם סמואל אטו, צ'אבי, דקו ואינייסטה הצעיר, שיחקה ברצלונה כדורגל מרהיב ושובה עין, שהביא לה ב-2006 אליפות וזכיה בליגת האלופות. בעונה החולפת (2007) הספיקה היכולת רק למקום השני בליגה, אך עם מספר נקודות זהה לאלופה ריאל מדריד. התחושה שמדובר בקבוצה ענקית לא נפגמה. הסגל של ברצלונה נראה היה נטול חולשות. בכל העמדות במגרש היו לבארסה שחקנים נפלאים, בשיא יכולתם ובשיא פריחתם, ואם לא די בכך – גם נציג הדור הצעיר, ילד ארגנטינאי חמוד בשם ליונל, החל להשתלב בהרכב ועשה רושם של יורש עצר מבטיח. החשש ממחסור ברעב ובמוטיבציה בקבוצה נטולת הפגמים שזכתה בשלוש השנים האחרונות בכל תואר אפשרי, גרם לנשיא המועדון להכניס את היד לכיס, ולהביא את אחד השמות הבודדים שיכולים לשדרג ולרענן קבוצה מושלמת שכזו – הסופרסטאר הצרפתי תיירי הנרי.
עונת 2007-08, שהחלה עם סגל השחקנים הטוב בעולם ועם ציפיות עצומות, הסתיימה אמנם עם העפלה לחצי גמר ליגת האלופות, אבל בליגה הספרדית חוותה הקבוצה כישלון טוטאלי, שהסתיים במקום השלישי – מרחק 18 (!) נקודות מהאלופה ריאל מדריד.
קיץ 2013
לראשונה מזה חמש שנים, ברצלונה לא נחשבת בקרב חובבי הכדורגל לקבוצה הטובה בתבל. את העונה החולפת סיימה בארסה באופן מאכזב למדי, דבר אשר עשוי להעיד על דעיכה מסוימת ביכולת הקבוצתית הנדירה אותה היא הפגינה החל מ-2008, וכנראה גם על דעיכה טבעית מסוימת ביכולת האישית של מספר שחקני מפתח. אולם, יותר מכל, האכזבה מהעונה החולפת מעידה בעיקר על העוצמה הנדירה שברצלונה צברה, ועל הציפיות שהגיעו בהתאם. למי ששכח – בארסה זכתה העונה באליפות ספרד, עם מספר שיא (שווה לשיאה של ריאל מדריד מ-2012) של 100 נקודות ליגה. הכדורגל שהיא הציגה, נופל באספקטים מסוימים מהסטנדרט אליו התרגלנו בימי פפ גווארדיולה, אך הוא עדיין מרהיב ומרגש יותר ממה שרוב הקבוצות הציגו אי פעם. גם כשצ'אבי ופויול נמצאים מעבר לשיאם, הסגל של בארסה עדיין מכיל אוסף נדיר של שחקנים מהטובים ביותר בעולם, כשמעל כולם מתנוסס כמובן שמו של גדול שחקני תבל – ליונל מסי.
עם זאת, הציפיות והאכזבה היחסית, ואולי גם התחושה של תלות יתר של הקבוצה במסי, הביאו את המועדון להביא את השם הבולט יותר בבורסת השמות של הקיץ – כוכב נבחרת ברזיל, ניימאר דה סילבה סנטוס ג'וניור, או בקיצור – ניימאר. אין ספק שניימאר הוא כישרון עצום, שעל אף גילו הצעיר מחזיק גם בלא מעט קבלות לכישרון הזה. עם זאת, ידוע שניימאר הוא כוכב אמיתי – כזה שאוהב את תשומת הלב, אוהב להיות במרכז, ולעתים מוצא את עצמו במיני פרובוקציות.
בחלומם רואים בוודאי קברניטי המועדון את ניימאר ומסי משתפים פעולה, משלימים האחד את השני וחותכים את כל ההגנות באירופה באשר הן. מצד שני, ניסיון העבר מלמד שאין לדעת מה טומן בחובו שילוב שכזה. האחריות העצומה ליצור שילוב נכון ואפקטיבי בין שני הסופרסטארים (שמסביבם, יש לזכור, נמצאים עוד כמה סופרסטארים נוספים), נופלת על מאמן מנוסה ובעל קבלות, אולם נטול ניסיון ברמות הגבוהות באמת, וליתר דיוק – באירופה בכלל.
התוצאה של רכישת ניימאר עבור בארסה עשויה להיות פנטסטית, אולם היא גם עשויה להיות קטסטרופלית, ואל תתפלאו אם הדברים לא יילכו חלק כמו שרבים מצפים. מה שבטוח – היא תהיה מרתקת.
אי אפשר כבר לחכות לתחילת העונה.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
