אין כאב גדול יותר, אין מועקה גדולה יותר, אין מכה גדולה יותר מאשר לאבד ילד.
כשאנחנו הופכים להורים, סדר העדיפויות שלנו בחיים משתנה. לפתע דברים שהיו חשובים לנו לפני מתפוגגים להם אל תוך האוויר. העולם שלנו סובב סביב הילדים שיצרנו ואמהות ואבות יעשו הכל כדי להגן על הנשמות הקטנטנות שלהם מפני כל פגע.
למרבה הצער זה לא תמיד אפשרי. לפעמים דברים קורים והם לא בשליטתנו. לפעמים החיים יכולים להיות אכזריים ולא סלחניים.
תמי אירסון היא אמא בת 39 שאיבדה את בנה בן 13 השבועות, אחרי שרצתה תינוק במשך יותר מ 20 שנה. דום לב השאיר את התינוק שלה, ווילבר, עם נזק מוחי קשה, ועכשיו היא רוצה להשתמש בתמונות הצער שלה כדי לעזור לאמהות אחרות שאיבדו את התינוקות שלהן.
Heartbreaking photo shows the moment distraught mother said final goodbye to her 13-week-old son https://t.co/fZG6OTTzb2 pic.twitter.com/D8WBJeZHPD
— readsector (@readsector) February 17, 2020
לפי הדיילי מייל, אירסון שיתפה את הרגע בו הייתה צריכה ללכת עם ווילבר לפרידה האחרונה. בגיל 13 שבועות בלבד, הוא לקה בדום לב שסימן למעשה את סיום החיים הקצרים שלו. אירסון רוצה להשתמש בתמונה קורעת הלב כדי לעזור לאחרים העומדים בפני הסיטואציה הטרגית.
"בפעם הראשונה מאז שווילבר נולד יכולתי לקחת אותו לטיול", תמי אמרה על התמונה. "אבל כשהלכתי במסדרון ו-ווילבר בזרועותיי, קלטתי שזו הפעם הראשונה והאחרונה שנלך יחד ופשוט נשברתי. זה היה הרגע בו מארק תיעד את התמונה שלנו".
ההיריון
אירסון חיכתה לתינוק זמן רב מאוד. ההיריון שלה עם ווילבר היה מוכב ומסובך, אבל לא היה סיכוי שהיא תוותר עליו.
"אחרי בדיקה בשבוע ה 20 כשהרופאים ראו בפעם הראשונה שישנה בעיה, הם שאלו אותי שוב ושוב אם אני רוצה לסיים את ההיריון, אבל אמרתי לא בכל פעם", אמרה אירסון.
"אהבתי אותו כל כך והאמנתי שמגיע לו לחיות חיים קצרים. האבחנה שלו לא נראתה טוב אבל אני קיוויתי שאני אוכל להביא אותו הביתה יום אחד".
אירסון עברה ניתוח קיסרי בשבוע ה 32 אחרי שסבלה מרעלת היריון. ווילבר התקשה לנשום בלי עזרה ולא הצליח להזיז את גפיו לאחר הלידה. הוא אובחן עם מוטציה גנטית RYR1, והאבחנה שלו הדאיגה מאוד.
"לא ידענו אם הוא ישרוד את הלילה הראשון, אבל הוא נלחם. האחיות המליצו לי לא להפריע לו עם יותר מדי מגע פיזי אבל יכולתי לראות שהמגע שלי הביא לו נחמה", אמרה אירסון.
"כשהימים חלפו, הוא התחזקו, וכמו כל אמא חדשה, אני זכיתי להכיר את הבן שלי. שרתי לו, חיבקתי אותו, ופשוט אהבתי אותו".
אירסון הקימה עמוד אינסטגרם כדי לעזור למשפחות שמתמודדות עם סיטואציות דומות.
"בשבועות מאז שווילבר נולד, בנינו קשר נפלא וזכיתי להכיר את האישיות החזקה שלו. חיכיתי שנים כדי להעניק לבתי זילאן אח קטן והחיים בתוכי הרגישו כל כך יקרים. החיבור בינינו היה חזק מהתחלה".
דום לב
למרבה הצער, ווילבר לקה בדום לב שהשאיר אותו עם נזק מוחי. הרופאים עשו מה שיכלו כדי להשאיר אותו בחיים, אבל זה לקח זמן, והנזק היה בלתי הפיך.
"הוא חזר בסופו של דבר לחיים, אבל ברגע שהוא פתח את העיניים, ידעתי שהילד הקטן שלי כבר איננו".
"המבט שלו היה ריק ונראה שהוא כבר לא מזהה אותי. ווילבר לא הגיב למגע שלי יותר והחיבור בינינו נעלם. הייתי שבורה".
אחרי שבועיים, הגיעו למסקנה שאין דרך חזרה. תמי אירסון קיבלה את ההחלטה הקשה מכל – לנתק את בנה ממכשיר ההנשמה.
התמונה של תמי הולכת במסדרון עם ווילבר צולמה זמן קצר לפני שהלך לעולמו. זו התקווה שלה שישתמשו בתמונה כדי להעניק תמיכה להורים ולהראות להם שהם יכולים 'לשרוד את זה ואיכשהו למצוא דרך לעבור כל יום ביומו'.
אירסון אמרה: "אני יודעת שהתמונה שלי שמראה את המצוקה שלי בצורה כל כך אכזרית יכולה להיות קשה עבור אחרים, אבל אני גם מקווה שכל האנשים שחוו אובדן כזה ימצאו נחמה בידיעה שהם לא היחידים שהיו צריכים להרגישו את עוצמת האבל האדירה הזו".
נוח על משכבך בשלום ווילבר. אנו מקווים שאתה נמצא עכשיו במקום שמח.
החיים יכולים להיות לא צפויים ואכזריים בכל כך הרבה דרכים. המחר אינו מובטח לאף אחד, והקלפים יכולים להשתנות ברגע.
תמיד תוקירו את האנשים שאתם אוהבים ותגידו להם שאתם אוהבים אותם בכל יום. שתפו את הכתבה כדי להפיץ את המסר החשוב הזה.