אמא נאלצה ללדת תינוק ללא רוח חיים, בחיים לא ציפתה להערה של האחות שנחרטה לה לנצח בזיכרון

הפלות הן יותר שכיחות ממה שאתם חושבים, אך זה נדיר שאנשים מדברים על זה בפתיחות.

כפי שקורה בדרך כלל, לאנשים קשה לדבר על חוויות שפגעו בהם קשות, למרות שברוב הפעמים לדבר על מה שקרה יכול לעזור בתהליך ההחלמה.

אולי זה בגלל שאנשים נבוכים? אולי נשים שהפילו מתביישות? אבל למה שמישהו ירגיש בושה בגלל משהו שאין לו שליטה עליו?

רייצ'ל וולן היא אישה שיודעת איך זה מרגיש כשמאבדים ילד…

למרבה הצער, הסימנים להפלה לא התגלו בשלב מוקדם של ההריון שלה. במקום, היא תכננה עתיד לילד שלה שטרם נולד, וכמעט הלכה לבית החולים באמונה שהילד שלה בריא. אך כפי שקרה, רגעים לפני הלידה בישרו לה שהבת שלה כבר לא בחיים.

כשמשהו נוראי כל כך קורה, רוב האנשים לא יודעים איך להגיב. איך מספרים למישהו שהוא איבד את הילד שלו?

עבור רייצ'ל, זו לא הייתה רק האהבה והתמיכה של החברים והמשפחה שעזרו לה בעת מצוקה. אלו היו האחיות המנוסות ומלאות החמלה שהיא פגשה בבית החולים ששיחקו תפקיד מרכזי, אלו שניחמו אותה אחרי הטרגדיה שעברה כאשר נאלצה ללדת תינוקת שכבר לא הייתה בין החיים.

עכשיו רייצ'ל בחרה להיפתח ולדבר על הטרגדיה בשעות הקשות ביותר של חייה.

היא כתבה:

“לאחיות,

תודה שהצלתן אותי. הכישורים והידע שלכן הצילו אותי מללכת אחרי בתי אל תוך המוות, זו הייתה החמלה שלכן שהחזירה אותי לחיים. האנושיות שהראיתן זה מה שהחזיר אותי לחיים, גרמתן לזה להיות אפשרי לחשוב על לחיות אחרי המוות.

בגלל זה, אני חייבת לכן את האהבה ואת הכרת התודה שלי. 

תודה לאחיות שתמיד וידאו שלבעלי יש מספיק כריות כשהוא היה צריך לישון בבית החולים. ותודה לאחיות שנתנו לו להגניב קרטיבים מהמקפיא. זיהיתן שזו הייתה חוויה איומה בשבילו ושגם הוא היה זקוק לתמיכה. 

תודה לאחיות שבאו איתי כאשר הבהילו אותי לטיפול נמרץ ממחלקת היולדות. תודה שדיברתן בשבילי כשלא יכולתי לדבר בגלל שהייתי עסוקה במלחמה על החיים שלי. אני לא בטוחה שהייתי חיה כדי לראות את הבת שלי אם לא הייתן שם. 

תודה לאחיות שלימדו אותי איך למלא את חזייה בקרח כשהייתי צריכה לדכא את ייצור החלב כשבתי נולדה ללא רוח חיים. אני גם רוצה להודות לכן שחיבקתן אותי כשבכיתי מכאב בלתי נשלט. החיבוק שלכן לא הקל על הכבדות בחזה שלי, אבל הכנסתן קצת אור אל תוך העולם החשוך שלי. 

תודה לאחות בטיפול נמרץ שניקתה אותי אחרי שבתי מתה. תודה לך שלקחת את הזמן ועזרת לי לנקות את הפנים ולהבריש את השיער. אני עדיין חשה את ההרגשה שסירקת אותי ועשית לי קוקו, זה היה מגע שהרגיש כמו מחווה.

תודה לאחות שישבה ליד המיטה שלי ושאלה אותי על דורותי. תודה שידעת עד כמה היה חשוב עבורה להיות אמיתית אפילו שהיא כבר הייתה איננה. לעולם לא אשכח איך נשענת, ממש כאילו אנחנו חברות, ושאלת: "את רוצה לספר לי עליה?".

תודה לאחות שהלבישה את התינוקת שלי וצילמה תמונה. תודה שווידאת שהכובע לא מסתיר לה את העיניים ושהידיים שלה ממוקמות עם חן. לתמונה הזו יש כל כך הרבה משמעות עבורי. 

תודה לאחיות שלקחו את הזמן כדי לדבר איתי לפני שהמשמרת שלהן התחלפה. אני רוצה להודות לכן שלמדתן את השמות שלנו ואת השם של הבת שלנו לפני שנכנסתן לחדר שלי. זה היה כל כך חשוב לשמוע את השמות שלנו יחד. זה גרם לי להרגיש כמו משפחה. 

תודה לאחות שנכנסה לחדר שלי בלילה הראשון בלי דורותי והחזיקה לי את היד. תודה שלחשת לי את הסיפור שלך על התינוק שלך שגם נולד ללא רוח חיים. תודה שהיית האדם הראשון שהוביל אותי מחוץ לבידוד שמרגישים אחרי שמאבדים ילד. הנוכחות שלה הייתה כל כך חשובה והרגישה כל כך טוב. אני עדיין לא משוכנעת שלא חלמתי אותך כדי שאני אוכל לשרוד את הלילה הבודד הראשון. 

ולבסוף, אני רוצה להודות לאחיות שראו אותי במהלך ההיריון עם האחות הקטנה של דורותי, אפילו אחרי שפרנסס נכנסה לעולם, לעולם לא שוכחים שמישהו נולד לפניה. ידעתי שהלידה של פרננס לא הפכה אותי לאמא בפעם הראשונה. היא הפכה אותי לאמא לשתיים. 

בהוקרה,
זאת שהחזרתן לחיים".

אי אפשר להבין איך זה מרגיש ללדת תינוק ללא רוח חיים. אבל זה בדיוק מה שקורה לחלק מהאמהות. אפילו שאומרים לך שהתינוק בבטן שלא כבר לא בחיים, את עדיין צריכה ללדת אותו.

ליבנו יוצא אל רייצ'ל, וגם אל האחיות מלאות החמלה שעזרו לה בזמן שהעולם שלה התמוטט.

שתפו את הכתבה עם החברים והמשפחה כדי לעשות מחווה לכל האחיות והמיילדות בעולם. אתן עושות עבודה מדהימות בכל עולם!