ברידג'ט ודניאל פלונג נהנות מיותר ממיליון עוקבים באינסטגרם. התאומות הזהות משתפות את רוב היבטי חייהן, וכפי שניתן לצפות מתאומות, הן עושות כמעט הכל ביחד. עם זאת, נראה כי הן עושות יותר מדי ביחד – לפחות לפי העוקבים שלהן, שכעת מכנים את ברידג'ט ודניאל "מגעילות" לאחר שנחשפו להרגל אינטימי שחלקו השתיים.

התאומות הזהות ברידג'ט ודניאל פלונג, בנות 28, הפכו למשפיעניות בן לילה. הן כבשו בסערה את עולם הרשתות החברתיות ותחומי הלייף-סטייל, וכיום הן מחזיקות ביותר מ-3 מיליון עוקבים משותפים בחשבונות האינסטגרם והטיקטוק שלהן.

הצמד, שמרכזו בניו יורק, עזב את עולם התאגידים האמריקאי לטובת סגנון החיים של משפיעניות, וכיום ניתן לראות אותן בתצוגות האופנה הגדולות בעולם וברשת, כשהן עושות את מה שהן יודעות הכי טוב. ברידג'ט ודניאל שיתפו פעולה עם מותגים בולטים רבים. בראיון למגזין People, הן הצהירו כי היותן תאומות מהווה יתרון עצום עבורן.

"אנחנו מנסות להשתמש בזה כיתרון כי זה ייחודי", אמרה דניאל. ברידג'ט הוסיפה: "לשחק על הקטע של אחיות ותאומות זה היתרון היחסי שלנו בתעשייה הזו, שבה קשה מאוד להתבלט כי כולם משפיענים בימינו".

אחיות תאומות זהות ברידג'ט ודניאל פלונג

כתאומות, ברידג'ט ודניאל מכירות אחת את השנייה טוב יותר מכל אדם אחר. למעשה, עד לפני כשנה, הן מעולם לא חיו בנפרד. נכון להיום, ברידג'ט עברה לגור עם ארוסה, אך דניאל גרה במרחק של 10 דקות הליכה בלבד ממנה.

"אנחנו חולקות הכל… חיינו יחד כל חיינו מאז הרחם, ורק לאחרונה, בשנה האחרונה, נפרדנו", אמרה ברידג'ט. "אבל בכל פעם שאני צריכה משהו, היא נמצאת במרחק הליכה קצר ואני פשוט לוקחת את זה", המשיכה דניאל. "הרעיון של להיפרד היה קשה, אבל אני מרגישה שזה היה תהליך מאוד חלק וטבעי כי אנחנו עדיין רואות אחת את השנייה ועובדות יחד בכל יום ויום".

האחיות טוענות שהן כמעט ולא רבות, למרות שהן תמיד קרובות אחת לשנייה. ובכל זאת, ברידג'ט ציינה שהיא חושבת ש"אחיות תמיד מתווכחות לא משנה מה", אבל הן "עובדות ממש טוב ביחד".

אך נראה ששיתוף הדברים ביניהן עבר גבול שחלק מהאנשים אינם מוכנים לקבל. לפחות זה מה שחלק מהגולשים אומרים כעת על משפחת פלונג.

חולקות תחתונים

במהלך השתתפותן בפודקאסט "Gals on the Go", דניאל וברידג'ט חשפו כי בשלב מסוים, היה להן רק פריט הלבשה תחתונה אחד שחלקו ביניהן.

"חכו, אתם רוצים לדעת משהו מטורף?" אמרה דניאל. "אני האמת נבוכה להגיד את זה… יש לנו רק חזייה אחת". "ואנחנו חולקות תחתונים", הוסיפה ברידג'ט. מנחת הפודקאסט, ברוק מיצ'יו, נותרה המומה.

דניאל המשיכה: "יש לנו רק חזייה אחת כי אנחנו לא ממש לובשות חזיות, אבל בכל פעם שאנחנו צריכות חזייה, אנחנו אומרות 'רגע…' ואנחנו רבות עליה". לפי אתר Unilad, אנשים ברשת היו המומים ובמידה מסוימת נגעלים מהחשיפה. "שמעתי את זה לראשונה לפני חודשים ואני עדיין בהלם", כתב אחד הגולשים. "לאאא חחחח לעולם לא הייתי מסוגלת", ציינה גולשת שנייה, בעוד שלישית הגיבה: "אני אפילו לא חולקת תחתון של ביקיני עם חברות שלי, אז תחתונים זה 'לא' מוחלט עבורי".

תגובות מעורבות על שיתוף התחתונים

"זה גורם לי לרצות להקיא", אמר גולשת רביעית, בעוד משתמש טיקטוק ציין ששיתוף תחתונים הוא "חציית קו אדום". יחד עם זאת, היו גם כאלה שגילו סימפתיה לברידג'ט ודניאל. גולשת אחת כתבה: "אני תאומה… ואלו עובדות", ואחרת הוסיפה: "תאומה זהה כאן, ויכולה לאשר שגם אנחנו עושות את זה".

מה אתם חושבים על זה? האם זה בסדר לחלוק תחתונים או שלא? שתפו אותנו במחשבותיכם בתגובות!

צעירה שפנתה לרופא שלה כשהיא מתלוננת על כאבים בירך ונפיחות בבטן, גילתה מאוחר יותר שהיא סובלת מסרטן בשלב 4.

תמרה מולי פנתה לראשונה לעזרה רפואית בפברואר 2023. באותו זמן, היא מספרת כי הרופאים העריכו שמדובר ב"משהו כמו אנדומטריוזיס", והיא הופנתה למחלקה הגינקולוגית. עם זאת, התור לבית החולים היה כרוך בהמתנה ארוכה של עשרה חודשים. ככל שחלפו החודשים, מצבה הבריאותי של תמרה הלך והחמיר בדרכים חדשות – היא פיתחה "שיעול ממש חמור" והחלה להתמודד גם עם עייפות קיצונית וירידה במשקל.

בינואר 2024 – כחודש לאחר שהתסמינים הנוספים הללו התגברו – נאמר לתמרה שהיא סובלת מכולנגיוקרצינומה (Cholangiocarcinoma) בשלב 4, המוכרת גם כ"סרטן דרכי המרה". מומחים מציינים כי המחלה ניתנת לריפוי בדרך כלל רק כאשר היא מתגלה בשלב מוקדם מאוד.

תמרה שיתפה כי חשה "חסרת אונים" לאחר שנאמר לה בעת האבחנה שנותרו לה "שנתיים לחיות". למרות התחזית הקודרת הזו, היא הצליחה עד כה לחיות מעבר ללוח הזמנים שניתן לה. כעת, תמרה מעוניינת לדבר בפומבי על מה שקרה לה, בתקווה שהניסיון שלה יוכל לעזור לאחרים לזהות את סימני האזהרה בזמן.

היא הסבירה כי תחושת הנפיחות בבטן החלה כבר כשהייתה בת 16, והיא העלתה את הנושא בפני רופאים שוב ושוב לאורך השנים. לאחר מכן, בינואר 2023, היא החלה לחוות כאבים בירך ועייפות. היא התגוררה בלונדון שבאנגליה, ובתחילה האמינה שמדובר בסך הכל ב"מתיחה" או פציעה קלה שנגרמה במהלך אימון בחדר הכושר.

עד חודש פברואר, הכאב בירך לא השתפר, ולכן היא קבעה תור לרופא משפחה. היא מספרת שזה הוביל לטיפולי פיזיותרפיה ולהפניה לגינקולוגיה, אם כי איש לא הזהיר אותה כמה זמן עשויה להימשך ההמתנה למומחה. בחודשים שלאחר מכן, תמרה – כיום בת 29, עקבה אחרי התור לגינקולוגיה "מספר פעמים" כיוון שהכאב המשיך להחמיר. באוקטובר היא כבר נזקקה לביקור חירום אצל רופא כדי לקבל משככי כאבים.

עד דצמבר 2023, התסמינים שלה כבר השפיעו על חיי היומיום, במיוחד לאחר שהשיעול שלה הפך לחמור במיוחד. "רק בדצמבר 2023 חליתי בשיעול ממש חמור והתסמינים ממנו פשוט מוטטו אותי, יותר מכל השפעה שהייתה לשיעול עליי אי פעם בעבר. בדרך כלל, אפשר להמשיך בחיים, אבל הרגשתי עייפה בצורה קיצונית", סיפרה ל-PA Real Life.

"לא יכולתי לעמוד זמן ממושך בעבודה, ואם הייתי צריכה לגשת לשולחן של מישהו אחר, הייתי חייבת להתיישב מיד. פשוט חשבתי לעצמי – 'זה לא נורמלי'". כאשר מאוחר יותר אמרה לרופא שלה שהיא חשה קוצר נשימה, הוא המליץ לה לגשת לחדר המיון. שם, צילום רנטגן זיהה "צל קטן", והיא התבקשה לחזור לבדיקת CT.

לאחר בדיקת ה-CT, תמרה קיבלה שיחת טלפון כעבור מספר ימים שבה התבקשה להגיע למרכז הסרטן בבית החולים Guy's בלונדון לבדיקת PET. התוצאות אישרו בסופו של דבר שהיא חולה בסרטן. הבדיקות הראו שהסרטן כבר התפשט לירך שלה, לעמוד השדרה, לעצם הבריח, עם גידולים מרובים בריאות וגידול גדול למדי בכבד, בין מקומות אחרים. "כשראיתי את הסריקות, זה היה מואר כמו עץ חג המולד. זה היה פשוט בכל מקום", הוסיפה.

מערכת הבריאות הבריטית (NHS) מונה את התסמינים העיקריים של כולנגיוקרצינומה כצהבת, עור מגרד, שתן כהה וצואה בהירה מהרגיל, אובדן תיאבון, ירידה בלתי מוסברת במשקל, עייפות וטמפרטורת גוף גבוהה. תמרה ציינה שהיא חוותה רק שניים מהתסמינים הללו – ירידה במשקל ועייפות.

מאז היא עברה 15 סבבים של כימותרפיה, אם כי הטיפול הפסיק בסופו של דבר להיות יעיל. כעת, היא משתתפת בניסוי קליני הנקרא First-308, טיפול ממוקד שלדבריה "למעשה התחיל לכווץ" חלק מהגידולים שלה. היא מסכמת את דבריה בקריאה לכל מי שמרגיש שמשהו אינו כשורה בגופו – אל תוותרו, והתעקשו על בדיקות מעמיקות גם אם האבחנה הראשונית נראית פשוטה.

בעולם המודרני, אנו רגילים לכך שהטכנולוגיה סביבנו הופכת לחכמה יותר. הטלפונים שלנו עוקבים אחר הצעדים שלנו, השעונים שלנו מודדים את הדופק, אבל האם אי פעם דמיינתם שהמזרן שלכם יהיה זה שיציל את חייכם? זה בדיוק מה שקרה לגבר בן 70, שסיפורו הפך לוויראלי ומזכיר לכולנו להקשיב לסימנים הקטנים ביותר, גם כשהם מגיעים ממקומות לא צפויים.

המזרן שהתחיל "לפעום"

הסיפור מתחיל בערב רגיל אחד, כאשר הגבר, שביקש לשמור על פרטיותו, שכב לישון במיטתו. הוא רכש לא מזמן מזרן איכותי וחדש, אך באותו לילה הוא הרגיש שמשהו מוזר קורה. בכל פעם שנשכב על צדו או על גבו, הוא הרגיש תנודה קלה במזרן. בתחילה הוא חשב שמדובר בתקלה בייצור המזרן או בתנועה של קפיץ רופף.

הוא ניסה להתעלם מכך, אך התנודה הייתה עקבית. זה הרגיש כאילו המזרן עצמו פועם בקצב מסוים. הוא קם, בדק את המזרן, הפך אותו, ואפילו בדק אם יש מכשיר חשמלי בסביבה שגורם לרעידות, אך לא מצא דבר. בכל פעם שחזר לשכב, ה"דפיקות" העדינות הללו חזרו.

הגילוי המפתיע

לאחר כמה לילות של חוסר מנוחה, הוא החל לחשוד שלא מדובר במזרן, אלא בו עצמו. הוא הבין שהמזרן החדש, שהיה בעל רגישות גבוהה ותמיכה נקודתית, פשוט העצים את תנודות הגוף שלו. הוא שם לב שהקצב של ה"פעימות" במזרן תואם בדיוק את קצב הלב שלו – אך הקצב הזה לא היה תקין.

הוא הרגיש שהדופק שלו מהיר מדי ושאינו סדיר. למרות שלא חווה כאבים בחזה או קוצר נשימה משמעותי באותו זמן, ה"אזהרה" מהמזרן הדהדה בראשו. הוא החליט לא לקחת סיכונים וקבע תור לבדיקה אצל קרדיולוג.

האבחנה הרפואית

במרפאה, הרופאים ביצעו בדיקת אק"ג (ECG) ונדהמו מהממצאים. התברר שהגבר סבל מפרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation) – הפרעת קצב לב שכיחה אך מסוכנת מאוד. במצב זה, העליות של הלב אינן מתכווצות בצורה סדירה, מה שעלול להוביל להיווצרות קרישי דם, שבץ מוחי ואי-ספיקת לב.

הרופא המטפל הסביר לו שללא הטיפול המהיר, הוא היה נמצא בסיכון גבוה מאוד לאירוע מוחי קטלני בתוך זמן קצר. "הוא הגיע אלינו בזמן", ציין הרופא. "במקרים רבים, אנשים בגילו מתעלמים מהדופק הלא סדיר כי הם לא מרגישים אותו ביומיום. העובדה שהמזרן שלו 'דיווח' לו על כך היא לא פחות מנס".

חשיבות ההקשבה לגוף

הסיפור הזה מדגיש נקודה קריטית ברפואה המניעתית: לעיתים הגוף שלנו שולח לנו סימנים בצורה עקיפה. במקרה הזה, המזרן שימש כמעין מגבר פיזי לבעיה פנימית שקטה. הגבר עבר הליך רפואי להסדרת קצב הלב והחל ליטול מדללי דם, וכיום הוא נמצא במצב יציב ומודה בכל יום על אותה רכישה של מזרן חדש.

המומחים ממליצים לכל אדם, ובמיוחד לאנשים מעל גיל 60, לשים לב לשינויים בקצב הלב, לתחושות של "פרפור" בחזה או אפילו לתחושות מוזרות בזמן מנוחה מוחלטת במיטה.

האם אתם מריחים משהו "דגי" בתוך הבית שלכם? אם אתם לא מבשלים דגים לארוחת הערב, כדאי שתהיו מודאגים מעט. אם אחת שיתפה את הסיפור שלה על ריח דגים שהיה בביתה, ומה שהיא גילתה עשוי להיות המידע החשוב ביותר שאתם צריכים לשמוע עליו היום.

הסיפור התחיל כאשר האם המשיכה להריח ריח מוזר של דגים בחדר של הילד שלה. היא חיפשה בכל מקום אפשרי, מתחת למיטות, מאחורי רהיטים ובתוך ארונות, ולבסוף גילתה מהיכן הריח מגיע. התברר שמקור הריח היה שקע חשמלי שנמס מבפנים.

ככל הנראה, שקעי חשמל פגומים מריחים כמו דגים

מי ידע, נכון? אם אתם מתחילים להריח דגים בתוך הבית שלכם ואין שום סיבה הגיונית הקשורה לאוכל או לאשפה שתוביל לריח הזה, כדאי שתזמינו חשמלאי באופן מיידי.

חוטי חשמל יכולים להימס מאחורי שקע החשמל בקיר. ריח הדגים הבלתי מוסבר נגרם כתוצאה מהתחממות יתר של שקע החשמל או הרכיבים הפלסטיים שלו. לעיתים קרובות, כאשר החשמלאי יגיע לבדוק, הוא יגלה חיווט פגום, חיבורים רופפים או עומס יתר שגרמו לבידוד להתלהט.

תרגלו בטיחות בבית

תמיד ישנן דרכים לשמור על הבטיחות בסביבת הבית. אם אתם מריחים ריח של ביצים סרוחות, מדובר ככל הנראה בדליפת גז. כעת, הוסיפו ל"מאגר הזיכרון" שלכם שאם אתם מריחים משהו דגי, מדובר בשקע חשמלי פגום או תקול.

הנה כמה טיפים למניעת מצב שבו השקע שלכם נשרף או "נחנק":

• אל תחברו יותר מדי מכשירים לשקע אחד: עומס יתר הוא אחד הגורמים העיקריים להתחממות.

• בדקו שקעים ותקעים באופן קבוע: חפשו סימני חריכה, שינוי צבע או חום שיוצא מהקיר.

• הסירו תמיד תקעים בעדינות: משיכה גסה עלולה לגרום לחיבורים פנימיים להתרופף.

כמובן, אם אתם רואים כבל פגום או חשוף, אסור לכם להשתמש במכשיר הזה יותר. במידה ויש בעיה בשקע, אל תחכו – התקשרו לחשמלאי לפני שהמצב יהפוך ל"דגי".

מדוע זה קורה? (הסבר מדעי)

הריח המוזר אינו נובע מהחשמל עצמו, אלא מהחומרים המרכיבים את השקע והבידוד. רכיבים חשמליים מודרניים רבים עשויים מחומרים פלסטיים ותרמו-פלסטיים המכילים כימיקלים ספציפיים. כאשר חומרים אלו מגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד עקב קצר או התנגדות חשמלית גבוהה, הם משחררים גזים. הריח של הגזים הללו מזכיר באופן מפתיע ריח של דגים רקובים או פירות ים מקולקלים.

עבור הורים רבים, הריח הזה עשוי להיחשב בטעות כשאריות מזון שנשכחו או בעיה באינסטלציה, אך התעלמות ממנו עלולה להוביל לשריפה בתוך הקירות.

שתפו את המידע החשוב הזה עם החברים והמשפחה שלכם!

לאחר שחווה כמה תסמינים של סחרחורת, גבר בן 25 מאיווה אובחן עם גידול נדיר ואגרסיבי שהתמזג עמוק בתוך גזע המוח שלו – כזה שרופאים קבעו כי לא ניתן להסיר בניתוח.

מייקל ג'ונס, מכונאי דיזל המתגורר בסיואקס סיטי, איווה, חי את מה שרוב האנשים היו מחשיבים כחיים בריאים ויציבים, כאשר הסימנים הראשונים לבעיה הופיעו במהלך טיול למיניאפוליס בתחילת שנת 2025.

"אז התחלתי להתעורר בבקרים ולהרגיש באופן אקראי בחילה חזקה מאוד מסיבה כלשהי," אמר ג'ונס, כיום בן 26, לאתר The Patient Stories.

במחשבה שאולי אכל משהו שלא הסכים איתו, הוא ניסה להמשיך בשגרת יומו, אך התסמינים נמשכו והתגברו ברגע שחזר לביתו. בסופו של דבר, המצב הפך את השכיבה על הגב לכמעט בלתי אפשרית מבלי לעורר התקפי סחרחורת עוצמתיים.

"כאילו אתה עולה על רכבת הרים ופשוט לא יכול לרדת ממנה," אמר ג'ונס לתחנת הטלוויזיה KTIV בסיואקס סיטי.

אוזניים ועיניים

ג'ונס הסביר כי לקח חופשה מהעבודה בתקווה להתאושש, אך התחושות רק החמירו. המצב היה קשה במיוחד לאור הדרישות הפיזיות של עבודתו, שחייבה אותו לבלות שעות ארוכות בשכיבה מתחת למשאיות כבדות.

לאחר שביקר אצל הרופא שלו, עלה החשד שהוא סובל מ"קריסטלים באוזניים" – הסבר נפוץ לוורטיגו הקשור לאוזן הפנימית – ומניסטגמוס (ריצוד) בעיניים: "אם הייתי מסתכל לגמרי לאחד הצדדים, העיניים שלי היו קופצות קדימה ואחורה," הסביר ג'ונס.

פנים שמוטות

רק כאשר הצד הימני של פניו החל להישמט, הדאגה עלתה מדרגה.

"אז שלחתי הודעת טקסט לרופא שלי," אמר ג'ונס. "הראיתי לו תמונה של הפנים שלי."

הרופא דחק בו להגיע לבית החולים "מיד" לצורך בדיקת MRI שחשפה גוש בגזע המוח שלו – רגע שהעביר גל של פחד גם בו וגם באמו, סונורה סוורדס.

"זו הייתה הפעם הראשונה באמת שהלב שלי צנח לחלוטין," אמרה סוורדס ל-KTIV.

גידול שהתמזג עם גזע המוח

מכיוון שהמשאבים הנוירוכירורגיים בסיואקס סיטי היו מוגבלים, ג'ונס הועבר לבית החולים 'מרסי', שם בוצע MRI נוסף ואפשרות לניתוח נדונה בתחילה. עם זאת, חוסר הוודאות לגבי מיקום הגידול ומיקומו הרגיש ליד גזע המוח הובילו את הרופאים להפנות אותו למתקן באומהה לצורך בדיקות הדמיה מתקדמות יותר.

"ואז זה היה הרגע שבו הם אמרו לי שיש גידול של 2 סנטימטרים בתוך גזע המוח שלי," אמר ג'ונס. "הוא התמזג עם קירות גזע המוח שלי."

'פשוט התפרקתי'

החדשות היו כמעט בלתי אפשריות לעיכול. הוא נזכר שהרגיש "קהות חושים חזקה" כאשר הרופאים הסבירו לראשונה מה זה אומר. ברגע רגשי שזעזע אפילו את צוות בית החולים, הוא הסיר בשקט את המוניטורים הרפואיים ויצא מהחדר יחד עם אשתו בקה וחברו הטוב ביותר. הם מצאו מקלט בקפלה סמוכה, שם כובד האבחנה הכה בו לבסוף.

"שם הכל הכה בי, ופשוט התפרקתי," הוא אמר.

'נסים במאיו'

הימים הבאים הביאו שברון לב נוסף. נוירולוג מסר את פסק הדין המר – הגידול אינו ניתן לניתוח. סונורה, שלא הייתה מוכנה לקבל תבוסה, הסיעה את בנה ישירות למאיו קליניק (Mayo Clinic) ברוצ'סטר, מינסוטה.

"נסענו הביתה, והיו לי אנשים בחיים שאמרו, את יודעת, 'תגיעי למאיו… הם יכולים לחולל נסים במאיו'," אמרה סוורדס. "בלי תור, בלי כלום."

כשנכנסה לחדר המיון, היא התחננה בפני רופא שיעזור לבנה, והרופא השיב לה: "אנחנו נעזור לכם."

אבחנה של סרטן מוח נדיר

תוך ימים ספורים, הצוות במאיו הציע הזדמנות שאחרים לא נתנו – ביופסיה, למרות המיקום הרגיש של הגידול.

ד"ר איאן פארני, נוירוכירורג במאיו קליניק, הסביר את הסיכונים: "אני יכול לבצע את הביופסיה. יש סיכוי של כ-85% שתצא מזה נורמלי לחלוטין, כאילו כלום לא קרה. יש גם סיכוי של 15% לנזק כלשהו, וסיכוי של פחות מ-1% למוות."

ג'ונס הסכים, וההליך בוצע בהצלחה, אם כי הוא הותיר אותו עם שיתוק פנים חלקי ושיתוק על שם בל (Bell's palsy) בצד אחד, יחד עם חולשת שרירים מתמשכת ועין ימין שכבר לא יכלה להיסגר לחלוטין.

למרות האתגרים, הביופסיה אישרה שג'ונס סובל מגליומה דיפוזית של קו האמצע (DMG), סרטן מוח נדיר ואגרסיבי הידוע בעמידותו לטיפולים, כזה שלא ניתן להפריד אותו מהרקמה הסובבת.

תקווה

עם זאת, בתוך חוסר הוודאות, היה שביב של תקווה. המומחים במאיו קליניק שילבו אותו בניסוי קליני הכולל קורס מרוכז של טיפולי הקרנות, שעד יולי הביא לייצוב הגידול, על פי KTIV.

באוגוסט 2025, במהלך סריקת מעקב במאיו, הרופאים דיווחו כי הגידול למעשה התכווץ, מה שהעניק את הסימן הממשי הראשון לכך שהטיפול עשוי לעבוד.

במחשבה לאחור על כל מה שעבר, ג'ונס שיתף מסר עוצמתי על האופן שבו ההבנה שלו למושג "תקווה" השתנתה. "בהתחלה, לפני האבחנה שלי, 'תקווה' הייתה רק מילה," הוא אמר ל-The Patient Story. "אבל עכשיו, לתקווה יש משמעות אחרת עבורי. זה מה שמביא לי קצת שמחה בחיים שלי. זה מה שנותן לי את הביטחון להמשיך. זו הסיבה שאני מתעורר בבוקר."

הוא הוסיף: "אף אחד לא מצפה לחלות בסרטן. אני בהחלט לא ציפיתי. הייתי בריא, לא היה איתי שום דבר לא בסדר, ובדיקות הדם שלי היו תקינות לגמרי. וכל זה התחיל פשוט מזה שהרגשתי סחרחורת, כי לא יכולתי לשכב שטוח על הגב."

אנא ספרו לנו מה דעתכם על המסע של מייקל ג'ונס, ולאחר מכן שתפו את הסיפור הזה כדי שנוכל לשמוע מה יש לאחרים לומר!

מחקר פורץ דרך חשף עלייה מדאיגה באבחוני סרטן בקרב דור ה-X ובני דור המילניום, וחוקרים מעריכים כי "חשיפות משמעותיות" עשויות להיות הגורם לעלייה זו.

מחקר חדש ומשמעותי שניתח נתוני סרטן בארה"ב לאורך 20 שנה חשף דפוס מטריד: אנשים שנולדו בשנת 1965 ואילך – כולל דור ה-X ודור ה-Y (מילניאלס) – עומדים בפני סיכון גבוה פי שניים עד שלושה לחלות בסרטן בהשוואה לאלו שנולדו סביב שנת 1955.

הממצאים, שפורסמו בשנת 2024, מצביעים על כך שהדורות הצעירים לא רק נוטים יותר להיות מאובחנים בסרטן בגילאים מוקדמים יותר, אלא הם גם נושאים את הסיכון המוגבר הזה אל תוך שלבי חייהם המאוחרים, מה שעלול להוביל לעלייה מתמשכת בנטל הסרטן הלאומי.

"הפעם האחרונה שראינו תופעה מסוג זה בקנה מידה עולמי ועם שינויים כאלה הייתה סרטן הריאות באמצע המאה ה-20, כשהוא התחיל לעלות מסרטן נדיר כמעט לסוג הסרטן הנפוץ ביותר", אמר טימותי רבק, פרופסור למניעת סרטן בהרווארד, בראיון ל-Harvard Gazette. "אבל את זה הבנו די מהר; זה היה עישון סיגריות. במקרה הזה, אנחנו מדברים כנראה על חשיפות משמעותיות או משהו בסגנון."

שיעורי שכיחות גבוהים יותר

המחקר, שפורסם בכתב העת The Lancet Public Health, סקר כמעט 24 מיליון מקרי סרטן ויותר מ-7 מיליון מקרי מוות הקשורים לסרטן שתועדו בין השנים 2000 ל-2019. החוקרים עקבו אחר השכיחות והתמותה של 34 סוגי סרטן שונים לאורך קבוצות לידה כדי להבין טוב יותר כיצד הסיכונים משתנים לאורך זמן – ואילו סוגי סרטן עולים בקצב המהיר ביותר.

מתוך 34 סוגי הסרטן שנותחו, 17 הראו שיעורי שכיחות גבוהים משמעותית בקרב דור ה-X והמילניאלס. העליות הבולטות ביותר נצפו בסרטן הלבלב, הכליות, אגן הכליה, בלוטת התריס והמעי הדק.

החוקרים הדגישו כי בעוד ששיפור בזיהוי ובאבחון עשוי להסביר חלקית את העלייה, הוא אינו מסביר את התמונה המלאה. מספר מקרי הסרטן החדשים עולה בקצב שעוקף את ההתקדמות בבדיקות הסקר, מה שמעיד על עלייה אמיתית במחלה – ולא רק על כך שיותר מקרים נתפסים מוקדם.

תמותה בעלייה

לצד האבחון, המחקר הדגיש גם עלייה מדאיגה בתמותה מסרטן. בקרב הדורות הצעירים, שיעורי המוות טיפסו בחמישה סוגי סרטן: כבד, רירית הרחם, כיס המרה, אשכים וסרטן המעי הגס. מגמות תמותה עולות אלו מרמזות שצעירים לא רק מאובחנים בתדירות גבוהה יותר, אלא גם מתים מסוגי סרטן מסוימים בשיעורים גבוהים יותר.

השמנת יתר

למרות שהמחקר לא תוכנן לזהות סיבות מדויקות, החוקרים ציינו מספר גורמים תורמים שכבר נקשרו לסרטן בגיל צעיר. השמנת יתר הייתה אחד המשמעותיים ביותר. היא נקשרה ל-10 מתוך 17 סוגי הסרטן שהראו עלייה, ושיעורי השמנת היתר עלו בהתמדה מאז שנות ה-70 – במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים.

"אני מסכים ש[השמנת יתר] הוצגה כהיפותזה המובילה לסיבה שסרטן בגיל צעיר נמצא בעלייה גלובלית", אמרה קימי נג, פרופסורית חברה בבית הספר לרפואה של הרווארד. "אם מסתכלים על סוגי הסרטן שעלו בקרב צעירים, כולם ידועים כקשורים להשמנת יתר."

גורמים פוטנציאליים נוספים

תפקידה של התזונה הוא תחום מיקוד קריטי נוסף. תזונה מערבית – המאופיינת לעיתים קרובות בכמות גבוהה של סוכרים מוספים, דגנים מזוקקים, מזון מעובד ושומנים רווים – נקשרה לשיעורים עולים של סרטן המעי הגס וסרטן השד.

עם זאת, חוקרים ציינו גם כי כמה סוגי סרטן במערכת העיכול שאינם קשורים להשמנת יתר עשויים להיות מושפעים משיבוש במיקרוביום של המעי, שיכול להיות מושפע מהתזונה. שיבוש זה הוא חוסר איזון בחיידקים הטבעיים של המעי שעלול להוביל לדלקת ארוכת טווח, להעלות את הסיכון לפתח סרטן, להחמיר את התקדמות המחלה ולהפחית את יעילות הטיפולים כמו אימונותרפיה. מדענים מעריכים כי הדבר עשוי להיות קשור לתזונה לקויה ולשימוש נרחב באנטיביוטיקה בשלבי החיים המוקדמים.

גורמים אפשריים נוספים כוללים חשיפה למזהמים סביבתיים, אורח חיים יושבני, דפוסי שינה משובשים ודלקת כרונית – כל אלו יכולים להעלות את הסיכון לסרטן, במיוחד כאשר החשיפה מתחילה בילדות או בגיל ההתבגרות.

"מחקרים מצביעים על כך שזה קשור לשכיחות הגוברת של השמנת יתר, צריכת תזונה מערבית וניהול אורח חיים יושבני", מסבירה קבוצת ביטוח המשנה RGA במסמך שכותרתו: "אורח חיים מערבי, בעיה עולמית: שיעורים עולים של סרטן בקרב צעירים". "אם בני הנוער והמבוגרים הצעירים של היום לא ישנו את אורח חייהם, ההשפעה על עליית שיעורי הסרטן תהיה גדולה מאי פעם."

עם מיליוני צעירים שעלולים לעמוד בפני סיכון גבוה יותר לאורך החיים, הדחיפות למצוא תשובות – ופתרונות – רק הולכת וגוברת.

אנא ספרו לנו מה דעתכם על הכתבה הזו, ולאחר מכן ודאו שאתם משתפים אותה עם חבריכם כדי שגם הם יהיו מודעים לדאגה הבריאותית הגוברת הזו!

במשך 24 שנים, משפחתה של מישל האנדלי סמית' חיה בחוסר ודאות, מבלי לדעת אם עליהם "להתאבל או לחכות" לאם מצפון קרוליינה, שחיה בשקט חיים אחרים מאז שנעלמה בשנת 2001.

ב-9 בדצמבר 2001, מישל האנדלי סמית' עדן נפרדה בנשיקה משני ילדיה הצעירים ועזבה את ביתה בצפון קרוליינה כדי לצאת לקניות לחג המולד בחנות K-Mart במרטינסוויל, וירג'יניה, מרחק של כ-17 מייל משם.

זו הייתה הפעם האחרונה שבה היא נראתה על ידי בעלה ושלושת ילדיה – אמנדה בת ה-14, בנה בן ה-8, ובת בת 19 שכבר עברה להתגורר מחוץ לבית.

"לעולם לא אשכח את חג המולד הראשון ההוא בלעדיה," סיפרה אמנדה, בתה של האנדלי סמית', שהייתה נערה צעירה בזמן היעלמותה של אמה, לתוכנית "Dateline" בשנת 2020. "אפילו לא היה לנו אכפת ממתנות או מכלום – אמא שלנו נעלמה. שום דבר לא חזר להיות כפי שהיה אחרי זה."

לאחר שהיא לא שבה לביתה באותו ערב דצמבר, הושקע חיפוש רחב היקף שכלל סוכנויות מצפון קרוליינה ומוירג'יניה – חקירה שתימשך עשרות שנים, כך מדווח מגזין People.

למרות שנים של חיפושים, טיפים ופניות לציבור, תשובות מעולם לא הגיעו.

"השנים שלאחר מכן היו מטושטשות," אמרה אמנדה ב-"Dateline". "בלשים היו נכנסים ויוצאים מחיינו, שואלים שאלות, עובדים על סמך כל טיפ שקיבלו. אבל שום דבר מעולם לא הוביל לאמא שלי."

'רק רוצה לדעת שאת בטוחה, אמא'

ביולי 2018, המשפחה יצרה דף פייסבוק בשם "Bring Michele Hundley Smith Home" (החזירו את מישל האנדלי סמית' הביתה), כשהם מפרסמים תמונות והודעות בתקווה שמישהו, אי שם, עשוי לדעת משהו – או שהאישה, שהייתה בת 38 כשנעלמה, עשויה לראות אותם.

כמה מההודעות המרגשות ביותר הגיעו מאמנדה, שיש לה כיום שתי בנות משלה.

"אני הולכת לכתוב את זה בתקווה שאולי אם אמא שלי בחוץ, היא תראה את זה. אמא, זו אמנדה, אם את רואה את זה אנא דעי שאני לא כועסת עלייך ואני רק רוצה לדעת שאת בטוחה, אמא," היא כתבה בפוסט מה-28 ביולי 2018, לצד תמונה ישנה של אמה.

'להתאבל או לחכות'

ככל שחלפו השנים, חוסר הוודאות עיצב את חיי המשפחה.

"במשך שנים, לא ידענו אם אנחנו מתאבלים או מחכים," סימרה בת דודתה של האנדלי סמית', ברברה בירד, ל-WFMY.

ימי הולדת וימי האם נחגגו ברשתות החברתיות, כשאמנדה מביעה את עצבותה הבלתי ניתנת לניחום על האובדן הבלתי צפוי של אמה, לה קראה חברתה הטובה ביותר.

"יום הולדת שמח לאמא שלי!" היא פתחה בפוסט ביום הולדתה ה-60 של אמה. "באמת שאין יום שעובר בלי שאני חושבת עליה. הלוואי שהייתי יכולה לדבר איתה עוד פעם אחת. אני שונאת לא לדעת מה קרה, לא לדעת אם היא מתה או חיה עד היום ותוהה אם היא מתה, מה קרה והאם היא מתה בכאב ובפחד או שהיא עזבה… כל כך הרבה שאלות במשך כל כך הרבה שנים."

ואז הגיעה ההתפתחות שאיש לא ציפה לה.

'חיה ובריאה'

ב-20 בפברואר, משרד השריף של מחוז רוקינגהם הודיע כי מישל האנדלי סמית', כיום בת 62, אותרה לאחר שבלשים "קיבלו מידע חדש" על היעלמותה.

"הסמל א. דישר והבלש ס. וורלי יצרו קשר עם מישל האנדלי סמית' במיקום לא מזוהה בתוך צפון קרוליינה, כשהיא חיה ובריאה," נמסר ממשרד השריף. "לבקשתה, מקום הימצאה הנוכחי יישאר חסוי."

הרשויות אישרו כי משפחתה עודכנה ומיודעת לגבי בקשתה לפרטיות.

'מה קרה?'

החדשות עוררו גל של רגשות.

"אני סוג של רוצה לצאת החוצה ולצעוק, 'היא חיה, היא חיה'," אמרה בירד ל-WFMY.

אך ההקלה התערבבה במהירות בשאלות.

"השאלה הכי גדולה שלי היא אליה… מה קרה לפני כל השנים האלה בדצמבר? מה גרם לך לעזוב? מה קרה?" אמרה בירד.

"אני מבינה ומכבדת את העובדה שהיא לא רוצה שאיש מאיתנו ייצור איתה קשר. אני לא כועסת," שיתפה בירד, והוסיפה: "הייתי שמחה לשמוע אותך אומרת שאני בסדר, אבל כשאהיה מוכנה, אני אדבר איתך."

גם עם כל כך הרבה שאלות, היא אמרה שהיא בוחרת להיאחז בהכרת תודה. "התשובה הכי גדולה שהייתה לי היום היא שהיא חיה. שום דבר אחר לא משנה ממש ברגע זה," היא אמרה.

'בחרה בחייה החדשים'

בהצהרה ששותפה עם WFMY, אמנדה הודתה לכולם על "האהבה והתמיכה", והוסיפה כי האנדלי סמית' "בחרה בחייה החדשים, ואנחנו יודעים שהיא חיה, ולעת עתה זה מספיק."

מאוחר יותר, בפוסט בפייסבוק, אמנדה שיתפה גם את מגוון הרגשות שחוותה לאחר שלמדה שאמה הנעדרת נמצאה.

"בכל הנוגע לדעות ולרגשות שלי על אמא שלי… אני באקסטזה, אני רותחת מזעם, הלב שלי שבור, אני בכל מקום! האם תהיה לי מערכת יחסים פעם נוספת עם אמא שלי? בכנות, אני לא יכולה לענות על זה כי אני אפילו לא יודעת… התגובה הראשונית שלי תהיה 'כן בהחלט', אבל אז אני חושבת על כל הכאב… אבל גם אז… אמא שלי היא רק בן אדם כפי שכולנו," היא כתבה ב-22 בפברואר.

כיצד הייתם מגיבים אם הייתם לומדים שאדם אהוב שנעלם חי חיים נפרדים במשך יותר משני עשורים? אנא שתפו אותנו במחשבותיכם ולאחר מכן שתפו את הסיפור הזה כדי שנוכל לשמוע מה יש לאחרים לומר!

עכברים יכולים להיות חמודים באופן יוצא דופן כשאתם צופים בהם רצים בתוך גלגל. אבל כשהם רצים לרוחב הסלון שלכם?… פחות.

עם החורף המתקרב במהירות, ואזורים מסוימים בביתכם שנועדו להפוך למקלטים עבור מכרסמים המחפשים מחסה מהקור, הדברה צריכה להיות משהו שאתם לוקחים בחשבון.

אם לא תשמעו לאזהרה כעת, זה עלול להיות מאוחר מדי לפני שתחליטו לעשות משהו בנוגע לפלישת עכברים. ברגע שהם שם, יכול להיות קשה ביותר להיפטר מהם, אז המשיכו לקרוא כדי ללמוד כמה דרכים להרחיק את העכברים מהשיער שלכם (ומהסלון שלכם)…

כמובן, בקושי אפשר להאשים את העכברים על כך שהם מנסים לשאול מחסה כאשר הטמפרטורה בחוץ צונחת. מכל סיבה שהיא, לעומת זאת, אי אפשר לסמוך עליהם שישלמו חשבונות (תאמינו לי, ניסיתי), ולמרות שזה עשוי להיות רק קומץ של עכברים קפואים המחפשים מקום להשתקע בו לחודשים הקרים, הם יהפכו מהר מאוד את ביתכם לממלכת עכברים קטנה.

אז מה עושים? ובכן, בתור התחלה, כנראה הכי טוב לגלות בוודאות אם יש לכם בעיית עכברים או לא.

בדיקת הבית שלכם

הזמן הטוב ביותר לבדוק את הבית או המוסך שלכם הוא בין הערביים, כשדברים הופכים שקטים וחשוכים. בעזרת פנס, התמקדו במקומות של כניסה פוטנציאלית, כמו גם שימרו על עין פקוחה לסימנים מסגירים של עכברים כגון סימני כרסום, גללים או פיסות נייר זעירות.

חטאו את האזור

אוקיי, אז מצאתם הוכחות לכך שגברת פריסבי וצאצאיה חיים בביתכם. זמן להיכנס לפאניקה? ודאי שלא.

ודאו שכל נקודת כניסה אפשרית מנוקה, ומנוקה היטב. שלא יישארו חלקיקי מזון שוכבים בסביבה ובהחלט לא מזון לחיות מחמד. עכברים יאכלו ויזהמו גם מזון של בני אדם וגם מזון של בעלי חיים. ברגע שהבטחתם שאין מקור מזון שוכב בסביבה, בצעו ניקוי יסודי.

צפו נקודות כניסה באלומיניום

אחת התעלומות הגדולות של החיים (ומשהו שלא ידעתי עד שכתבתי את המאמר הזה) היא שעכברים מתרחקים מרדיד אלומיניום כאילו הוא השטן בעצמו. כמובן, שימוש בנייר כסף לא תורם לאסתטיקה הכי יפה, אבל הוא ירחיק אותם. זה בהחלט אידיאלי לכיסוי חורים במרתף או לעטיפת מזונות שאינם מתכלים.

מלכודת עכברים של "תפוס ושחרר"

מלכודות אלו למעשה הרבה יותר פשוטות לבנייה ממה שאנשים חושבים. כל מה שאתם צריכים זה חומרים שכנראה כבר שוכבים אצלכם בבית. (המאמר המקורי כולל סרטון המדגים כיצד להכין מלכודת עכברים פשוטה מבקבוק פלסטיק שעובדת ביעילות).

כדורי צמר גפן בשמן מנטה

הספיגו כדורי צמר גפן בשמן מנטה והניחו אותם בצורה אסטרטגית סביב כל האזורים בביתכם שבהם אתם חושדים שעכברים עשויים לנסות להיכנס. מכרסמים כקבוצה לא אוהבים את הריח של מנטה, אבל זה ישמור על הבית שלכם מריח רענן (בניגוד לחומרי הרתעה אחרים לעכברים כמו שום ופלפל קאיין).

סודה לשתייה

אז קבענו שמכרסמים בדרך כלל שונאים דברים עם ריח חזק. פזרו סודה לשתייה בכל מקום שבו הבחנתם בגללים של עכברים או בסימנים של עכברים. אלו מכם שיש להם חיות מחמד צריכים להקפיד לשמור את הסודה בתוך כלי עם חור בצורת עכבר, או במקום אחר שבו חברכם הפרוותי לא יוכל להגיע אליו בעצמו.

חטיפי סבון (מוצקים)

בדומה להשפעות שנותן שמן המנטה, סבונים בעלי ריח חזק הם חלופה מצוינת נוספת להרחקת עכברים ומכרסמים אחרים. הניחו את חטיפי הסבון סביב דלתות, חלונות וכל פתחים אחרים שעשויים להיות לכם. כל עוד לסבון יש ריח עוצמתי, הוא אמור לעשות את העבודה.

דפים למייבש כביסה (Dryer Sheets)

מעוז ההגנה האחרון. דחיפת הדפים הריחניים הללו לתוך חריצים וסדקים תעצור את המכרסמים מלהיכנס. אל תשכחו להחליף אותם בערך כל שבועיים כדי להבטיח שהריח יישאר חזק!

אנו מקווים שהטיפים הללו היו אינפורמטיביים ושימושיים עבורכם. אם אתם, או כל אחד אחר שאתם מכירים, רוצים להרחיק עכברים בחורף הקרוב, הקפידו לשתף את המאמר הזה בפייסבוק ועזרו לנו להפיץ את המידע מסביב.