ג’ו דימאו מניו ג’רזי היה רק בן 18 כשהחיים שלו השתנו ברגע אחד. זה קרה ביולי 2018, כשנסע הביתה אחרי משמרת לילה. במהלך הנסיעה הוא נרדם על ההגה ברכב מסוג דודג’ צ’אלנג’ר, איבד שליטה, והרכב התהפך. זמן קצר לאחר מכן פרצה אש, והאירוע הפך לתאונת דרכים קשה עם השלכות שיישארו איתו לכל החיים.
על פי הדברים שפורסמו, השריפה התפתחה במהירות והותירה את דימאו עם כוויות דרגה שלישית בכ-80% מגופו. בהמשך הוא נאלץ לעבור גם קטיעה של קצות האצבעות. לדבריו, אפילו אז – אחרי שהכותרות כבר נרגעו, התחיל מסע שיקום אינטנסיבי וארוך במיוחד: סדרה של ניתוחים, השתלות עור וטיפולים רפואיים חוזרים ונשנים.
עשרות ניתוחים – והליך רפואי חסר תקדים
מאז התאונה דימאו עבר לא פחות מ-20 ניתוחים משחזרים והשתלות עור. הוא סיפר שחלקים בפנים נפגעו בצורה משמעותית, ושנדרשו תהליכים רפואיים מורכבים כדי להחזיר תפקוד ומראה בסיסיים.
ואז, בשנת 2020, הגיע רגע היסטורי: דימאו הפך לאדם הראשון בעולם שעבר בהצלחה השתלת פנים והשתלת שתי ידיים באותו ניתוח. מדובר בהליך נדיר מאוד, שמצריך צוותים רפואיים גדולים, התאמות עדינות ותהליך החלמה ממושך – פיזית ונפשית.
שלושה חודשי תרדמת – והחוויה שכולם שואלים עליה
מיד לאחר התאונה דימאו נכנס לתרדמת שנמשכה כשלושה חודשים. בתקופה הזו, הוא טוען, חווה משהו שאנשים רבים מגדירים כ”הצצה לעולם הבא”. אבל כשהוא נשאל על כך, התשובה שלו שונה ממה שרבים מצפים לשמוע: הוא לא מתאר “גן עדן” נוצץ או חזיונות מסתוריים, אלא חוויה אחת פשוטה במיוחד, שמבחינתו הרגישה אמיתית.
דימאו סיפר שבזמן התרדמת הוא “שמע אנשים” מסביבו, אבל הכול התערבב לחלומות, ובדרך כלל חלומות לא נעימים. לדבריו, הסיבה לכך קשורה גם למה שעבר עליו במציאות בבית החולים: הוא מתאר רגעים שבהם הצוות הרפואי טיפל בו, הסיר תחבושות וניקה את הפצעים. לטענתו, גם כשהדברים נעשו כדי לעזור לו – הגוף עדיין כאב, והכאב הזה “נכנס” לחלום.
כאן מגיע החלק שהכי מסקרן אנשים: כששאלו אותו האם ראה את “העולם הבא”, הוא אמר שהדבר היחיד שהוא ממש זוכר הוא שהוא פשוט הלך עם הכלב שלו. אותו כלב, לדבריו, נפטר שנים קודם לכן (סביב 2012–2013). בחוויה הזו הוא צעד איתו על גבעה אינסופית, כאילו אין סוף למסלול. “אמרתי לעצמי: זה זה. כנראה שזה העולם הבא, אני והכלב שלי, הולכים על גבעה שלא נגמרת,” תיאר.
“בחרתי לספר כדי להרים אחרים”
בשנים שלאחר התאונה דימאו החל לדבר יותר בפומבי על מה שעבר, לא רק על הרפואה וההחלמה, אלא גם על הצד הנפשי. הוא הסביר שהוא רצה להיות “אמיתי באמת”, ולספר את הסיפור שלו בצורה שלא מייפה את המציאות, כדי לעזור לאנשים לצאת מימים קשים, תקופות מעוננות, או תחושת תקיעות.
הוא גם אמר שהופתע לגלות עד כמה סיפור אישי יכול להשפיע על אחרים. לדבריו, הוא איבד חלק גדול מהעור שלו ועבר שינוי קיצוני, אבל במקביל הוא גם מצא זוגיות משמעותית והרגיש שהחיים שלו קיבלו כיוון חדש. הוא הודה שהיה מעדיף שלא לעבור את מה שעבר – אבל הוסיף שבאיזשהו מקום הוא מעריך את החיים שיש לו היום, כולל האנשים שנכנסו לחייו בעקבות התהליך.
