לורן וואסר הייתה בת 24, צעירה, בריאה ובתחילתה של קריירת דוגמנות מבטיחה, כאשר יום אחד בשנת 2012 חייה השתנו לחלוטין. היא הייתה במחזור והשתמשה בטמפון – מוצר שבו השתמשה פעמים רבות קודם לכן בלי לחשוב פעמיים. אבל הפעם, בתוך זמן קצר, היא החלה להרגיש כאילו היא חולה בשפעת. חום גבוה, חולשה קיצונית ותחושה שמשהו בגוף שלה פשוט לא בסדר הלכו והחמירו במהירות.
מה שנראה בתחילה כמו מחלה חולפת התברר כמצב רפואי נדיר ומסכן חיים בשם תסמונת הלם רעלי – Toxic Shock Syndrome, או TSS. מצבה של לורן הידרדר במהירות קיצונית. איבריה החלו לקרוס, לחץ הדם שלה הפך בלתי יציב והיא נזקקה לטיפול נמרץ ולהנשמה. היא נכנסה לתרדמת רפואית, והרופאים העריכו שסיכוייה לשרוד זעומים.
לורן שרדה.
אבל המחיר ששילמה היה עצום.
בסופו של דבר היא איבדה את שתי רגליה – והחוויה הפכה אותה מדוגמנית צעירה שחייה רק התחילו לפעילה שמקדישה חלק גדול מחייה להעלאת המודעות לסכנות של תסמונת ההלם הרעלי.
"השתמשתי באותו מוצר שתמיד השתמשתי בו"
לורן סיפרה שהדבר שהפך את המקרה שלה למטלטל כל כך מבחינתה היה שהיא לא חשבה שהיא עושה משהו חריג או מסוכן. לדבריה, היא השתמשה באותו סוג של טמפונים שבו השתמשה קודם לכן ופעלה בהתאם להוראות שעל האריזה. ואז, באותו יום, הגוף שלה החל לקרוס.
היא סיפרה שחום גופה טיפס לכ 42 מעלות, הכליות ואיברים נוספים החלו להיכשל והיא סבלה גם מאירועים לבביים. בשלב מסוים נאמר למשפחתה שהסיכוי שלה לשרוד הוא בערך אחוז אחד בלבד.
תסמונת הלם רעלי היא מחלה נדירה אך חמורה מאוד, הנגרמת מרעלנים שמייצרים חיידקים מסוימים, בעיקר Staphylococcus aureus ולעיתים גם Streptococcus pyogenes. היא יכולה להופיע אצל גברים ונשים ובנסיבות שונות, אך הקשר בינה לבין שימוש בטמפונים בזמן הווסת מוכר כבר עשרות שנים.
ה־FDA מזהיר כיום שטמפונים אכן קשורים לסיכון נדיר ל TSS וממליץ להשתמש ברמת הספיגה הנמוכה ביותר שמתאימה לזרימת הדם, להחליף טמפון ולא להשאיר אותו יותר משמונה שעות ולהשתמש בטמפונים רק בזמן הווסת.
כשהתעוררה מהתרדמת חיכתה לה מציאות חדשה
לורן הייתה בתרדמת במשך יותר משבוע. בזמן שהרופאים נלחמו כדי להציל את איבריה החיוניים, גופה עבר משבר קיצוני. זרימת הדם לגפיים נפגעה באופן חמור, ורקמות ברגליה החלו למות.
כאשר התעוררה, היא לא חזרה לחיים שהכירה.
הרופאים נאלצו לקטוע את רגלה הימנית מתחת לברך. גם רגלה השמאלית נפגעה קשה, והרופאים המליצו כבר אז לקטוע גם אותה. לורן החליטה לנסות להציל אותה. במשך השנים הבאות היא חיה עם כאבים קשים, פצעים ובעיות מתמשכות ברגל שנותרה.
היא הייתה דוגמנית צעירה שכל הקריירה שלה התבססה במידה רבה גם על הגוף ועל הנוכחות הפיזית שלה. לפתע היא נאלצה ללמוד מחדש איך לעמוד, ללכת ולהסתכל על עצמה במראה.
לימים תיארה כיצד כל הזהות שלה נלקחה ממנה ברגע אחד. היא הסתירה את עצמה בבגדים רחבים והתקשתה לדמיין כיצד תוכל לחזור אי פעם לדגמן.
הכאב לא הסתיים בקטיעה הראשונה
לורן הצליחה לשמור על רגלה השמאלית במשך כמה שנים, אבל הנזק שנגרם לה היה חמור מאוד. היא איבדה אצבעות, סבלה מכאבים קשים ומפצע פתוח, והליכה הפכה עבורה למייסרת.
בסופו של דבר היא הגיעה למסקנה שאינה יכולה להמשיך כך.
בשנת 2018 עברה קטיעה נוספת ואיבדה גם את רגלה השמאלית. המקרה שהתחיל שש שנים קודם לכן עם תחושה דמוית שפעת הסתיים בכך שאישה צעירה ובריאה נותרה ללא שתי רגליה.
אבל דווקא מכאן התחיל שלב חדש בחייה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
היו רגעים שבהם היא לא רצתה להמשיך לחיות
השיקום לא היה רק פיזי. לורן סיפרה בגלוי שגם מבחינה נפשית הגיעה למקומות חשוכים מאוד.
היא איבדה את הגוף שהכירה, את העצמאות שהייתה רגילה אליה ואת הביטחון שלה לגבי העתיד. היא לא ידעה אם תוכל לחזור לעולם האופנה, ובתקופות הקשות ביותר אף חשבה לשים קץ לחייה.
אחד הדברים שעצרו אותה היה אחיה הקטן. היא חשבה על האפשרות שהוא יהיה זה שיחזור הביתה מבית הספר וימצא אותה, והרעיון הזה גרם לה לעצור.
בהדרגה, היא התחילה להסתכל על מה שקרה אחרת. היא לא יכלה להחזיר את הרגליים שאיבדה, אבל היא יכלה להחליט מה תעשה עם החיים שנותרו לה.
היא הפכה את התותבות לזהב
במקום לנסות להסתיר את התותבות שלה, לורן החליטה להפוך אותן לחלק מהזהות החדשה שלה.
בהשראת תכשיטי הזהב המזוהים עם עולם ההיפ־הופ, היא בחרה בתותבות בצבע זהב מבריק. הן הפכו עם הזמן לסימן ההיכר שלה והעניקו לה את הכינוי "הנערה עם רגלי הזהב".
זו הייתה החלטה שהייתה הרבה יותר מאופנתית. אחרי תקופה שבה ניסתה להסתיר את גופה, היא בחרה לעשות בדיוק את ההפך: להפוך את הדבר שהפחיד אותה למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו.
היא חזרה לדגמן, הופיעה בקמפיינים ובמגזיני אופנה וצעדה על מסלולים כשהתותבות המוזהבות שלה חשופות לעיני כולם.
גם החיים הפיזיים שלה השתנו שוב. היא סיפרה שהיא מסוגלת לרוץ, לטייל עם הכלב, לעשות פילאטיס ולשחק כדורסל.
"אין שום דבר שאני לא יכולה לעשות", אמרה, והוסיפה בהומור שלפחות דבר אחד היא כבר לא צריכה – פדיקור.
אבל לורן לא רוצה שהסיפור שלה יהיה רק על התגברות
אחרי שחקרה יותר על TSS, לורן הבינה שהמקרה שלה אינו היחיד. תסמונת ההלם הרעלי מוכרת כבר עשרות שנים, והקשר בינה לבין שימוש בטמפונים זוהה במיוחד בתחילת שנות ה־80.
לורן הפכה לפעילה בנושא בריאות הווסת ומקדישה חלק גדול מהחשיפה הציבורית שלה להעלאת מודעות. מבחינתה, נשים ונערות צריכות לדעת שמדובר בסיכון נדיר – אבל אמיתי.
"אני עדיין אמורה להיות עם הרגליים שלי", אמרה בעבר. המסר שלה הוא שאישה לא צריכה להרגיש שחייה נמצאים בסכנה רק משום שהשתמשה בטמפון.
היא גם קראה לאורך השנים לשקיפות רבה יותר בכל הנוגע למוצרים המשמשים בזמן הווסת ולמידע שמועבר לצרכניות.
עם זאת, חשוב להפריד בין החשש המוצדק מ TSS לבין טענות רחבות יותר בנוגע למרכיבים שונים בטמפונים. ה FDA ממשיך לפקח על טמפונים כמכשור רפואי ומדגיש שהסיכון המרכזי שיש להכיר הוא TSS, לצד שימוש נכון במוצר. סקירה עדכנית של ה FDA בנוגע למזהמים אפשריים בטמפונים קבעה שנדרש מחקר נוסף כדי להבין את המשמעות הבריאותית של חומרים שנמצאו בחלק מהבדיקות.
מהם סימני האזהרה שאסור להתעלם מהם?
TSS יכולה להתחיל במהירות ולהיראות בתחילה כמו מחלה אחרת. בין הסימנים האפשריים נמצאים חום גבוה שמופיע בפתאומיות, הקאות, שלשולים, סחרחורת, תחושת עילפון או עילפון ופריחה שנראית כמו כוויית שמש. לחץ דם נמוך ופגיעה ביותר ממערכת אחת בגוף יכולים להופיע במקרים חמורים.
ה־FDA מדגיש שאם הסימנים האלה מופיעים בזמן הווסת או זמן קצר לאחריה אצל מי שמשתמשת בטמפון, יש להוציא את הטמפון ולפנות מיד לקבלת טיפול רפואי.
המחלה נדירה, ולכן אין סיבה שנשים שמשתמשות בטמפונים יחיו בפחד. מיליוני נשים משתמשות בהם בבטחה. אבל הסיפור של לורן ממחיש מדוע חשוב להכיר את סימני האזהרה ולהקפיד על הוראות השימוש.
ההמלצות כוללות בחירה בטמפון בעל הספיגה הנמוכה ביותר הנדרשת, החלפה בהתאם להוראות, ולעולם לא להשאיר טמפון בודד במשך יותר משמונה שעות.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
"קבלו את מי שאתם"
יותר מעשור אחרי אותו יום ששינה את חייה, לורן כבר לא מנסה לחזור להיות האישה שהייתה לפני 2012.
היא בנתה זהות חדשה.
היא חזרה לדגמן, הפכה לדמות בולטת בתעשיית האופנה, משתמשת בתותבות המוזהבות שלה בגאווה ומנסה להפוך טראומה אישית למשהו שיכול לעזור לאחרות.
אחד המסרים שהיא חוזרת עליו הוא הצורך להפסיק לחיות לפי מה שאנשים אחרים חושבים.
"קבלו את מי שאתם", היא אומרת.
מבחינתה, משמעות הדבר אינה להעמיד פנים שכל יום הוא טוב. היא דיברה גם על הלחץ החברתי להיות מאושרים כל הזמן ועל כך שמותר לעבור תקופות שבהן החיים מרגישים קשים.
היא מספרת שהאמונה שלה עזרה לה להמשיך, אבל גם שהחלק המרכזי בשיקום היה להבין שהיא עדיין יכולה לחיות חיים מלאים למרות מה שאיבדה.
מוצר קטן ששינה חיים שלמים
קשה לדמיין שאירוע כל כך דרמטי יכול להתחיל מפעולה יומיומית כל כך רגילה.
לורן הייתה בת 24.
היא הייתה במחזור.
היא השתמשה בטמפון.
ואז היא התחילה להרגיש חולה.
בתוך זמן קצר חום גופה זינק, מערכות בגופה החלו לקרוס והיא מצאה את עצמה בתרדמת כשהרופאים נאבקים להציל את חייה. היא שרדה כנגד סיכויים זעומים, אבל איבדה תחילה רגל אחת ובהמשך גם את השנייה.
היום, כשהיא עומדת מול מצלמה על שתי תותבות זהב, לורן אינה רוצה שאנשים יסתכלו עליה רק ברחמים.
היא רוצה שיקשיבו.
היא רוצה שנשים יכירו את TSS, שידעו לזהות את הסימנים ושיקראו את הוראות הבטיחות שעל אריזות הטמפונים במקום להניח שמדובר באזהרה שאפשר להתעלם ממנה.
כי תסמונת הלם רעלי אמנם נדירה מאוד, אבל היא יכולה להתפתח במהירות ולהיות מסכנת חיים.
לורן איבדה שתי רגליים, עברה שנים של כאב ושיקום והייתה צריכה לבנות מחדש את האופן שבו היא רואה את עצמה ואת העתיד שלה.
אבל היא החליטה שהאירוע שכמעט הרג אותה לא יהיה הדבר שיסיים את הסיפור שלה.
במקום זאת, הוא הפך לסיבה שלה לדבר.
כיום היא ממשיכה לדגמן, לחיות חיים פעילים ולהזהיר נשים בכל העולם: הכירו את הסימנים, השתמשו בטמפונים בהתאם להוראות – ואל תתעלמו אם הגוף שלכם אומר שמשהו לא בסדר.
