אתם שוכבים במיטה בשקט, ופתאום שומעים קול מוזר בתוך האוזן: פעימה, רחש או מעין “ווּש־ווּש” שחוזר שוב ושוב בדיוק בקצב הלב.
בהתחלה קל לחשוב שמדובר בדמיון, ברעש מבחוץ או בתופעה זמנית שתיעלם מעצמה. אבל כאשר הצליל ממשיך, חוזר לעיתים קרובות או נעשה חזק יותר, מומחים מזהירים שלא כדאי פשוט להתעלם ממנו.
התופעה נקראת טינטון פועם, ובניגוד לצפצוף הרגיל שמזוהה עם טינטון, היא עשויה להיות קשורה לזרימת הדם בכלי הדם הסמוכים לאוזן.
ברוב המקרים הסיבה אינה מסוכנת – אבל לעיתים נדירות הצליל יכול להיות רמז לבעיה רפואית הדור
לא צפצוף רגיל – אלא צליל שמתאים לקצב הדופק
טינטון רגיל יכול להישמע כמו צפצוף, זמזום, שריקה, נהמה או רחש שאינם מגיעים ממקור חיצוני.
טינטון פועם שונה ממנו בכך שהצליל בדרך כלל חוזר בקצב קבוע ומתאים לפעימות הלב.
יש אנשים שמתארים אותו כפעימות תוף קטנות. אחרים שומעים רחש של זרימת מים, דפיקות או קול המזכיר מכונת כביסה שפועלת במרחק.
הצליל עשוי להופיע באוזן אחת או בשתי האוזניים, להיות קבוע או להגיע בהתקפים. לעיתים הוא מורגש במיוחד בלילה, כאשר הבית שקט ואין רעשי רקע שמסתירים אותו.
כך תוכלו לבדוק אם הצליל באמת מתאים לדופק
אם אתם שומעים רעש קצבי באוזן, אפשר להניח שתי אצבעות על הדופק בפרק כף היד או בצד הצוואר ולבדוק אם הצליל מופיע באותו הקצב.
אם כל פעימה שאתם מרגישים תואמת בדיוק לרעש באוזן, ייתכן שמדובר בטינטון פועם.
הבדיקה הביתית אינה יכולה לקבוע מה גורם לתופעה ואינה מחליפה בדיקה רפואית. היא רק יכולה לעזור לכם לתאר לרופא בצורה מדויקת יותר את מה שאתם שומעים.
למה אנחנו בכלל מסוגלים לשמוע את זרימת הדם?
כלי דם רבים עוברים סמוך לאוזן, לצוואר ולבסיס הגולגולת.
במצב רגיל, זרימת הדם בהם שקטה מספיק כדי שלא נבחין בה. אבל כאשר הזרימה נעשית מהירה, חזקה או מערבולתית יותר, היא עלולה ליצור צליל שהאוזן קולטת.
במקרים אחרים זרימת הדם עצמה תקינה, אך שינוי באוזן גורם לאדם להיות מודע יותר לקולות הפנימיים של הגוף.
זו הסיבה שהצליל יכול להתחזק בזמן פעילות גופנית, התרגשות או כל מצב שמעלה את קצב הלב.
לפעמים הסיבה פשוטה ולא מסוכנת
טינטון פועם אינו אומר אוטומטית שיש בעיה חמורה.
פעילות גופנית מאומצת מעלה באופן זמני את קצב הלב ואת זרימת הדם, ולכן אנשים מסוימים עשויים לשמוע פעימות באוזניים לאחר אימון.
גם במהלך היריון נפח הדם בגוף עולה, והלב עובד קשה יותר כדי להזרים אותו. השינויים האלה יכולים לגרום לחלק מהנשים לשמוע רחש או דופק בתוך האוזן.
במקרים כאלה הצליל עשוי להיות זמני ולהיעלם כאשר קצב הלב חוזר למצב רגיל או לאחר סיום ההיריון.
עם זאת, גם כאשר קיים הסבר אפשרי, מומלץ לדווח לרופא אם התופעה נמשכת או מטרידה.
אנמיה עלולה לגרום לדם לזרום מהר יותר
אנמיה מתפתחת כאשר אין בגוף מספיק תאי דם אדומים בריאים או מספיק המוגלובין כדי להעביר חמצן לרקמות.
כדי לפצות על המחסור בחמצן, הלב עשוי לעבוד קשה ומהר יותר. זרימת הדם המוגברת יכולה להפוך לרועשת יותר ולהישמע בתוך האוזניים.
תסמינים נוספים של אנמיה יכולים לכלול עייפות חריגה, חולשה, סחרחורת, קוצר נשימה, דפיקות לב ועור חיוור.
בדיקת דם פשוטה יכולה לסייע לגלות אם אנמיה עומדת מאחורי התופעה.
גם פעילות יתר של בלוטת התריס עשויה להשפיע
בלוטת התריס מסייעת לווסת את קצב חילוף החומרים בגוף.
כאשר היא פעילה מדי ומייצרת כמויות עודפות של הורמונים, קצב הלב עלול לעלות וזרימת הדם יכולה להתחזק.
לצד פעימות הנשמעות באוזניים, פעילות יתר של בלוטת התריס עשויה לגרום לירידה בלתי מוסברת במשקל, להזעה מוגברת, לרעד בידיים, לחוסר סבילות לחום, לחרדה ולדופק מהיר או לא סדיר.
גם במקרה הזה, בדיקות דם יכולות לעזור לרופא לזהות את הבעיה.
לפעמים מקור הצליל נמצא בתוך האוזן
הצטברות שעווה, נוזלים באוזן התיכונה, זיהום או ירידה מסוימת בשמיעה עשויים לגרום לקולות הפנימיים של הגוף להישמע ברורים יותר.
כאשר רעשי הסביבה נחסמים או נחלשים, האדם עלול להיות מודע לפתע לזרימת הדם בכלי הדם הקרובים.
רופא יכול לבדוק את תעלת האוזן ואת עור התוף ולראות אם קיימת בעיה פשוטה שניתנת לטיפול.
חשוב לא לנסות להוציא שעווה באמצעות מקלוני אוזניים או חפצים חדים, משום שהם עלולים לדחוף אותה עמוק יותר ולפגוע באוזן.
זרימת דם מערבולתית עלולה ליצור “רעש”
כאשר כלי דם בריא ורחב, הדם זורם בתוכו בצורה חלקה יחסית.
אבל אם העורק נעשה צר או לא אחיד בגלל הצטברות משקעים בדפנותיו, זרימת הדם יכולה להפוך למערבולתית ורועשת יותר.
תהליך זה מכונה טרשת עורקים, והוא עלול לפגוע בעורקים בצוואר, בלב, במוח ובחלקים נוספים בגוף.
גורמי הסיכון כוללים עישון, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת, חוסר פעילות גופנית והיסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם.
טינטון פועם אינו מוכיח שקיימת חסימה בעורקים, אך הוא אחת הסיבות לכך שרופא עשוי לבדוק את לחץ הדם ואת כלי הדם באזור הצוואר.
במקרים נדירים הוא יכול להיות קשור למפרצת
מפרצת היא אזור מוחלש בדופן כלי דם שמתרחב או בולט כלפי חוץ.
אם מפרצת מתפתחת בכלי דם הסמוך לאוזן או למוח, שינוי בזרימת הדם עלול לפעמים ליצור צליל פועם.
חשוב להדגיש שמפרצות אינן סיבה נפוצה לטינטון פועם. ברוב האנשים שומעים את הדופק מסיבות אחרות והרבה פחות מסוכנות.
אבל מכיוון שמפרצת עלולה להיות מצב חמור, רופאים ממליצים לבדוק טינטון פועם חדש או מתמשך במקום להניח שהוא חסר משמעות.
גם כלי דם לא תקינים יכולים לגרום לצליל
לעיתים נדירות עלול להתפתח חיבור חריג בין עורק לווריד באזור הראש או המוח.
החיבור הזה משנה את אופן זרימת הדם ועלול ליצור רחש קצבי שהאדם שומע באוזן.
מצבים כאלה עשויים להצריך בדיקות הדמיה כדי לאתר את כלי הדם המעורבים ולקבוע אם נדרש טיפול.
זו אחת הסיבות לכך שלא ניתן לאבחן את מקור הצליל לפי האופי שלו בלבד.
ומה לגבי גידול?
המילה “גידול” נשמעת מפחידה, אבל חשוב לשמור על פרופורציות.
במקרים נדירים, גידול עשיר בכלי דם באזור האוזן, הראש או הצוואר יכול להגביר את זרימת הדם המקומית ולגרום לטינטון פועם.
רבים מהגידולים שנקשרו לתופעה הם שפירים – כלומר אינם סרטניים.
עם זאת, גם גידול שפיר יכול לגדול, ללחוץ על רקמות סמוכות ולהשפיע על השמיעה או על עצבים באזור. לכן שינוי חדש או מחמיר צריך להיבדק.
כאבי ראש ושינויים בראייה הם שילוב שאסור להתעלם ממנו
טינטון פועם עשוי להופיע גם אצל אנשים הסובלים מלחץ מוגבר בתוך הגולגולת.
במקרים כאלה עשויים להופיע לצדו כאבי ראש, טשטוש ראייה, ראייה כפולה, בחילות או פרקי זמן קצרים שבהם הראייה מחשיכה.
השילוב של רעש פועם באוזניים עם שינויים בראייה או כאב ראש חריג מצדיק פנייה רפואית מהירה.
בדיקה מוקדמת חשובה, משום שלחץ ממושך על עצב הראייה עלול לפגוע בראייה.
מתי כדאי לפנות לרופא?
מומלץ לקבוע בדיקה כאשר הצליל:
- חדש ולא היה קיים בעבר
- מופיע בקצב פעימות הלב
- נשמע באוזן אחת בלבד
- נמשך לאורך זמן או חוזר לעיתים קרובות
- נעשה חזק או מטריד יותר
- מפריע לשינה או לריכוז
- מלווה בירידה בשמיעה
- מופיע לצד כאבי ראש או שינוי בראייה
גם אם בסופו של דבר יתברר שאין סיבה מסוכנת, כדאי לדעת מה גורם לתופעה ולא להמשיך לחיות בחשש.
מתי מדובר במצב חירום?
יש לפנות מיד לטיפול רפואי אם הרעש באוזן מופיע לאחר פגיעת ראש או יחד עם:
- אובדן שמיעה פתאומי
- חולשה או צניחה בצד אחד של הפנים
- חולשה או חוסר תחושה ביד או ברגל
- קושי בדיבור
- סחרחורת קשה או אובדן שיווי משקל
- כאב ראש פתאומי וחזק במיוחד
- שינוי פתאומי בראייה
- בלבול או אובדן הכרה
בישראל יש להתקשר למד״א במספר 101 במקרה של תסמינים חריפים או חשד לשבץ.
אילו בדיקות הרופא עשוי לבצע?
הבירור מתחיל בדרך כלל בשיחה על אופי הצליל: מתי הוא התחיל, האם הוא מופיע באוזן אחת או בשתיהן והאם הוא באמת מתאים לקצב הדופק.
הרופא עשוי לבדוק את האוזניים, למדוד לחץ דם, להאזין לזרימת הדם בצוואר ולבדוק אם קיימת ירידה בשמיעה.
בהתאם לתסמינים, ייתכן שיומלץ על:
- בדיקת שמיעה
- בדיקות דם לאיתור אנמיה או בעיה בבלוטת התריס
- אולטרסאונד של כלי הדם בצוואר
- בדיקת CT או MRI
- בדיקות הדמיה ממוקדות של העורקים והוורידים
לא כל אדם זקוק לכל הבדיקות. הרופא יחליט בהתאם לגיל, לתסמינים ולממצאים בבדיקה.
האם התופעה יכולה להיעלם מעצמה?
אצל חלק מהאנשים הצליל מופיע לזמן קצר ונעלם ללא טיפול.
כאשר הסיבה היא פעילות גופנית, שינוי זמני בזרימת הדם או מצב שניתן לטיפול כמו אנמיה, הצליל עשוי להשתפר לאחר שהגורם מטופל.
במקרים שבהם לא נמצאת סיבה מסוכנת אך הרעש ממשיך, אפשר להשתמש ברעשי רקע, מאוורר או צלילים שקטים כדי להפחית את המודעות אליו – במיוחד בלילה.
אבל אין להשתמש ברעש רקע כתחליף לבדיקה כאשר הצליל פועם בקצב הלב, חדש או מחמיר.
הקול הקטן שהגוף אולי רוצה שתשמעו
שמיעת פעימות הלב בתוך האוזן יכולה להיות מוזרה ומלחיצה.
ברוב המקרים היא אינה מעידה על מצב מסכן חיים, ולעיתים הגורם פשוט וניתן לטיפול. אבל בניגוד לצפצוף אקראי לאחר הופעה רועשת, רעש שמסונכרן עם הדופק יכול להיות קשור לזרימת הדם – ולכן הוא ראוי לבדיקה.
אל תיכנסו לפאניקה, אך גם אל תתעלמו מהתופעה במשך חודשים בתקווה שתיעלם.
אם הצליל חדש, מתמשך או מחמיר, קבעו תור לרופא וספרו לו בדיוק מה אתם שומעים.
לפעמים צליל קטן שאיש אחר אינו יכול לשמוע הוא הדרך של הגוף לבקש שתשימו לב.
האם גם אתם שמעתם פעם את הדופק בתוך האוזן? שתפו את המידע עם בני משפחה וחברים – ייתכן שמישהו מהם מתעלם מהתופעה כבר זמן רב.
