תגית: רפא בניטס

רפא בניטס, שאימן בעבר בצ'לסי וליברפול, מאמן כיום בנאפולי האיטלקית.

בצ'לסי הוא לא היה מאוד פופולרי, אבל באיטליה הוא בהחלט כובש לבבות, אם לא של האוהדים, אז בהחלט של העיתונאיות.

לכבוד יום האישה הבינלאומי, המאמן הספרדי, הביא פרחים לכל העיתונאיות לפני מסיבת העיתונאים.

צפו בסרטון:

נאפולי עשו תרגיל אופנת כדורגל ביום חמישי.

לאחר שרפא בניטס החתים את הקשר הברזילאי בן ה – 22 ג'ורג'יניו מקבוצת ורונה, השחקן הטרי הוצג בפני התקשורת ביום חמישי אחר הצהריים. אבל אפילו לפני שהברזילאי הצעיר הוציא מילה אחת מהפה, כולם כבר דיברו על החולצה החדשה של נאפולי.

החולצה הכחולה וצהובה בצבעי הסוואה נראית כאילו יצאה ממלחמת פיינטבול. 

באשר לג'ורג'יניו, הוא הבקיע שבעיה שערים ב 18 שערים העונה לזכות ורונה.

צפו בתמונות של ג'ורג'ינו עם החולצות המכוערות של נאפולי:

עונת הפרמייר ליג הסתיימה ואיזו עונה זו הייתה.

אלכס פרגוסון פרש, לואיס סוארז נשך, פלייני נגח, דויד לואיז צחק.

משתמש היוטיוב ספנסר קרמייקל בראון הכין סרטון מרגש ביותר שמסכם את עונת 2012/2013 בפרמייר ליג.

צפו בסרטון המדהים:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

צ'לסי וטוטנהאם נפגשו אמש על מאבק ישיר על כרטיס לליגת האלופות, אבל המשחק הסתיים בתיקו 2-2 והמצב נשאר כפי שהיה.

עמנואל אדבאיור היה הכוכב הראשי של המשחק עם שער ענק ובישול נוסף.

בדקה ה – 26 אדבאיור קיבל את הכדור במחצית המגרש של טוטנהאם, דהר קדימה ושיגר כדור אדיר מכ – 20 מטר לחיבורים הרחוקים. גולאסו!

צפו בשער הענק של עמנואל אדבאיור:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

מכוון או לא? מקרה כזה לא זכור לי שראינו, והוא בהחלט מעניין וגם מקורי יש לציין.

באזל רדפה אחרי צ'לסי על מנת לעבור אותה בדרך אל חצי גמר ליגת האלופות, וכאשר נותרו עוד 10 דקות למשחק, קרה מקרה מוזר ומסקרן ביותר.

שחקן של באזל עמד לבעוט קרן, אבל הוא לא יכל לבעוט את הכדור מכיוון שסדרנים של צ'לסי החליטו בדיוק באותו הרגע לעבור בין השחקן לבין הכדור.

אוהד אחד של באזל התעצבן ביותר על הסדרנים, כשהוא יורד מהיציע ומתחיל לצרוח עליהם.

אין ספק שזה המהלך הטקטי הטוב ביותר של רפא בניטס העונה.

צפו בוידאו המוזר והמצחיק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

בישראל אין יותר מדי מאמנים מחו"ל, אבל יכולנו לשמוע את אוסקר גארסיה מספר פעמים השנה מתראיין עם אנגלית שבורה למדי. באנגליה זה קורה מדי יום כאשר הרבה מאוד מנג'רים מגיעים מצרפת, ספרד, פורטוגל וכו', ולאחר משחקים הם מתקשים למדי עם השפה האנגלית.

בוידאו שלמטה קומיקאי אנגלי צעיר לובש את החליפת המנג'ר ומחקה את קולות המנג'רים של הקבוצות הלונדוניות – אנדרה וילאש בואש, רפא בניטז וארסן ונג'ר, כולם מקבלים טיפול מיוחד.

צפו בוידאו הקורע מצחוק:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

האם חילופי המאמנים בצ'לסי היו נכונים? האם רפא בניטס הוא האיש המתאים לרשת את די מתאו ולהוביל את צ'לסי למקום אחר? טוב יותר?

סיפורו של רוברטו די מתאו, המאמן האיטלקי הצעיר אשר החליף על הקווים את הפורטוגלי היהיר וילאש-בואש אשר הגיע בקול תרועה מפורטו, נגמר בעוד טרגדיה של הבעלים הרוסי ששולט ביד רמה בקבוצתו הלונדונית. הפורטוגלי שלא הצליח להשאיר חותם ולהתרומם עם הקבוצה במעלה הטבלה של הליגה האנגלית ולהיאבק על האליפות קיבל את הבעיטה החוצה. הפיטורים היו עניין של זמן ואכן החרב שהייתה תמיד מעל לראשו של בואש לבסוף נחתה ושוב פינתה את הכסא לבא בתור.

זה שהגיע אחריו היה אחד שהיה מקובל על כולם – סוג של Win-Win עבור שני הצדדים שהיו מעוניינים בשידוך. רוברטו די מתאו נחת אצל הבלוז וידע שמעכשיו כל העיניים יופנו אליו. די מתאו היה בעיקר ענייני, אחד שיודע איך כדורגלן חושב (היה כזה עד לפני כמה שנים) ויודע מה משפיע עליהם יותר מכל, לכן להבדיל מאחרים העדיף להקשיב להם. האיטלקי ידע להחזיר לעניינים את דידייה דרוגבה הדועך ואת פרנקי הבן האבוד ישירות לסגל ואפילו להרכב. "הזקנים" ידעו להודות למאמן שתמך בהם והחזיר אותם להרכב וגמלו לו בלחימה בלתי פוסקת. השילוב מצוין של די מתאו עם הותיקים של החבורה הביא לצ'לסי את הזכייה שרומן אברמוביץ' כל כך חיכה לה כל השנים הללו. צ'לסי אלופת אירופה לעונת 2011-2012!

אחרי הזכייה המפתיעה של הבלוז (שאמנם סיימה במקום הרביעי בליגה באותה עונה) רבים חיכו וציפו לראות מי יהיה המאמן הבא. רובם נתנו קולם לאיטלקי הצעיר אך לעומת זאת לא כולם חשבו שיוכל להתמודד שוב עם האתגר. למרבה הפלא ועם כל הסחבת בנושא מינויו, לבסוף נשאר לשבת האיטלקי על כיסא המנג'ר. לצערו של המאמן העולה גם הוא ידע לאורך כל הדרך שלא בטוח שיוכל לסיים את מה שהתחיל בקבוצה.

חיזוקים בעמדות הנכונות, שחקנים צעירים ומבטיחים נחתו בקבוצה. אדן הזאר הבלגי הגיע מליל הצרפתית, סזאר אזפיליקווטה הפורטוגלי ממארסיי, מרקו מארין הגרמני, אוסקר הברזילאי ו-ויקטור מוזס שחקן הנבחרת האנגלית הצעירה. שחקנים ברמה טובה, בעמדות מפתח שהיו חסרות עבור הקבוצה. אין ספק שגם פה נראתה עבודתו הטובה של המאמן האיטלקי.

לצערנו יכולות השליטה העצמית של אברמוביץ' שוב באו לידי ביטוי, והבעלים הכל יכול של הקבוצה הוריד את החרב, הפעם אולי מוקדם. מוקדם מדי. הדבר שכנראה הכי הרגיז את הבעלים הרוסי הייתה חוסר ההצלחה בליגת אלופות, כאשר לאט לאט חלחלה אל הליגה וגרמה לקבוצה לאבד גובה במאבקי הצמרת. התבוסה 3:0 לאלופת איטליה יובנטוס סיימה את שלטון המאמן האיטלקי והוא פינה את מקומו לבא בתור.

המינוי הבא היה מפתיע, כזה שלא חשבו שיגיע אי פעם לקבוצה הלונדונית. רפא בניטס נחת במועדון. המאמן הספרדי המושמץ הגיע למלא את החלל. ללא ספק בחירה תמוהה עבור הבעלים הרוסי שלצערנו מבין בכדורגל כמו שאני מבין בנפט. האוהדים שקיבלו את ההודעה בתדהמה מהרגע ראשון הפגינו נגד מינויו של בניטס וכנראה שגם הם יודעים יותר מהבעלים. אך אברמוביץ' כמובן חושב שהוא יודע טוב יותר מכולם. השאלה הגדולה יותר היא – האם הספרדי באמת עדיף כרגע בעמדת המאמן על האיטלקי?

אישית, אני חושב כמו אוהדי הקבוצה. רפא בניטס לא מאמן מספיק מוכשר על מנת לייצב את הספינה הזו כרגע, לא בטוח שיוכל להסתדר עם הכוכבים החדשים וגם הותיקים בקבוצה. לראיה, בניטס לא אימן אף קבוצה בשנתיים האחרונות מאז עזב את הכסא הכחול-שחור במילאנו כך שהבחירה בספרדי תמוהה ביותר. נכון לעכשיו המינוי הרע והמפתיע גם מוכיח את עצמו לרעה, לאחר 3 משחקי ליגה של הכחולים בהדרכתו, צ'לסי עדיין ללא ניצחון כאשר שני משחקיה הראשונים הסתיימו בתיקו 0:0 משמים ואת משחק הליגה האחרון הפסידה לווסטהאם בתוצאה 3:1. הקבוצה משחקת לא טוב, גמלוני ועייף. לצערו של רפא בניטס – לא נראה שהוא יכול להוציא את העגלה מהבוץ, גם הוא יודע שכבר עכשיו ימיו ספורים והחרב מתחילה לבצבץ!

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

רפא בניטס עשה את הספתח אתמול כמאמן צ'לסי בתיקו 0:0 מול מנצ'סטר סיטי, ואפשר לומר שקבלת הפנים שהוא קיבל מהאוהדים לא הייתה חמה במיוחד.

לאחר במשחק, גיוף שיבס, ערך ראיון עם המאמן הספרדי, ובאכזריות עיתונאית אמר לו פעם אחר פעם כמה הקהל שונא אותו.

"זה היה פשוט נוראי שהקהל שרק לך בוז…" "פשוט כל הקהל שרק לך בוז, ושר – אנחנו לא רוצים את רפא". שיבס פשוט לא הרפה מהמאמן המסכן שניסה להתחמק באלגנטיות, אבל העיתונאי פשוט לא הרפה ממנו.

בניטס אמר שהדרך הטובה ביותר לגרום לקהל לאהוב אותו היא תוצאות על המגרש. נחכה ונראה…אין ספק שחיים קלים לא יהיו למאמן הספרדי בסטמפורד ברידג'.

צפו בראיון המשפיל:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

כבר כמה שנים שאפשר לשים לב לקבוצה אחת (אחרי שתי המובילות) שמתבססת במקום קבוע ואין אף אחד שיזיז אותה משם. גם לה אין תחרות על המקום שלה

אין טיפת ספק על השליטה הבלתי מעורערת של שתי ענקיות הכדורגל הספרדי וכנראה שלא נראה את זה משתנה בשנים הקרובות (אם בכלל), כך שכל מה שנותר כרגע לשאר הקבוצות שמתיימרות להיות בצמרת זה להיאבק על מקומות 3-4 שיובילו גם אותן לליגה של הגדולות באמת, ליגת האלופות.

ולנסיה הקבוצה ממזרח ספרד, היא קבוצה די ותיקה בנוף ה-לה ליגה, המועדון הוקם עוד בשנת 1919. כיום הקבוצה נהנית במשחקיה באצטדיון הכל כך ביתי שלה "המסטאייה" שמכיל 53,000 איש קולניים וקנאים במיוחד לקבוצתם. בקרוב נוכל לראות גם את ולנסיה מתהדרת באצטדיון ביתי חדש ה"נואו מסטייה" שיכיל 75,000 מקומות!

חוץ מבשנות ה-40 לא זכורות בהיסטוריה של העטלפים שנים כך כל טובות במועדון הוותיק, עד תחילת שנות ה-2000 שבאו עליה לטובה. את השינוי הגדול והמרענן בקבוצה הביא לא אחר מאשר רפא בניטס המאמן הספרדי אשר זכה לבנות את שמו הגדול בזכות העבודה הנהדרת שלו במועדון. כשרפא בניטס הגיע לא הרבה ציפו ממנו שישנה דברים במועדון אך הוא סתם פיות רבים והצעיד את הקבוצה לאליפות כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, בעונת 2001/2002. לצערם של העטלפים בעונה לאחר מכן הקבוצה סיימה רק במקום החמישי.

ולנסיה לא אמרה נואש, היא שמה לב שבאמתחתה כמה שחקנים צעירים ונהדרים שעושים את השינוי בכל שלב במשחק. בקבוצה באותם שנים נהנו בקבוצה מ-ויסנטה רודריגז באגף שמאל ומ-מיסטה באגף הימני. השניים יכלו לייצר מצבים בכל רגע שרק רצו. לזכותם וכמובן לזכות בניטס ייאמר שסגנון הכדורגל ההתקפי שלהם הביא להם את התוצאות היפות והטובות גם בשנת 2003/2004.

באותה עונה, חוותה ולנסיה את אחת העונות הגדולות ביותר שלה, כאשר הניפה גם את גביע אופ"א (ז"ל) וגם את צלחת האליפות המתוקה. אותה עונה למעשה הייתה העונה האחרונה שבה זכינו לראות אלופה חדשה ושונה שמניפה את הצלחת חוץ מריאל מדריד וברצלונה.

כמובן שגם בימים אלו נמנית ולנסיה עם הגדולות של ספרד ואנו זוכים לראות אותה מדי שנה בשלב הבתים של ליגת האלופות אבל לצערנו זה כנראה הכי הרבה שנראה מהם בליגה המקומית, מסיימים כל שנה במקום ה 3 המכובד בלי אפשרות משמעותית של ממש לאיים על שתי הגדולות.

בשנים האחרונות אפשר להגיד שולנסיה היא סוג של קבוצה בדרך לליגה של הגדולות וכך כנראה מרגישים גם השחקנים שלה, למרות הסגל המהודר שמציגה הקבוצה כל שנה. גם השנה אפשר ליהנות מכמה שמות מחייבים ובכללם מככבים: דייגו אלבס השוער הברזילאי, בהגנה מככבים אדיל רמי הבלם הצרפתי הקשוח כשלצידו משחק באגף השמאלי ג'ורדי אלבה, בקישור יש חוליה מטורפת שמורכבת מ- ג'ונאס, אבר באנגה, פבלו הרננדז, ודויד אלבלדה ובהתקפה מפציץ באופן תמידי החלוץ הספרדי הבינלאומי רוברטו סולדאדו.

בזכות הצלחתה של ולנסיה, כוכבים רבים כבר מקשטים את הסגלים של קבוצות צמרת ברחבי אירופה: חואן מאטה מככב במדי צ'לסי, דויד סילבה שנהנה מכל שנייה במדי הסיטי, פאבלו איימר ששולט במדי בנפיקה וכמובן דויד וייה הסקורר (הפצוע) של ברצלונה. למרות הרשימה של הכוכבים העוזבים מדי שנה, סגל הקבוצה מחזיק במספר שחקנים מהטובים שיש ובכלל אפשר לזקוף את הצלחתה הנוכחית למאמנה שהוכיח שאפשר להתמיד בצמרת מדי עונה – אונאי אמרי.

אמרי גם הוא אחד ממאמני הכדורגל העולים בשמי ספרד. המאמן המוכשר הגיע לקבוצה לאחר שהקבוצה נחלה מפלות שלא היו מוכרות לה ולאחר הפסד מזעזע של 5:1 לבילבאו פוטר המאמן דאז רונאלד קומאן. ההולנדי היה המאמן השלישי שפוטר באותן שנים והפעם החליטו בקבוצה להביא מאמן שיישאר מספר שנים ויוכל להחזיר את ולנסיה למקום הנכון.

השאלה הגדולה, האם זה המקום הנכון של ולנסיה? אולי הגיע זמנה של ולנסיה לשאוף ולצפות ליותר מסגנית לשתי הגדולות ומקום שלישי מכובד מדי עונה?

אחרי 5 אליפויות רצופות, וסגנות בעונה שעברה משהו בהחלט עובר על אינטר. משהו לא טוב, משהו שחור. מה קורה העונה בנראזורי שמביא אותם לכישלון כה גדול? התרגלנו לראות את הצבע שלהם בכותרות, התרגלנו לשמות הנוצצים שהקבוצה הזו מביאה כל שבוע למגרשים, התרגלנו לראות אותם מניפים צלחת אליפות. אבל מה קורה השנה באינטר?

למה המפלה כל כך קשה וכואבת? האם העזיבה של מוריניו השאירה בור כל כך גדול במועדון ענק שכזה?

על העבר של אינטר אין צורך לספר, לא על 18 צלחות האליפות, על 7 הגביעים האיטלקיים ו-9 התארים האירופאים. כמו כל שנה חשבנו שגם השנה נראה את אינטר במרכז הבמה האירופאית ולבטח האיטלקית, אבל משהו קרה שם, משהו שאף אחד מאיתנו לא מבין איך.

הכל מתחיל מהעזיבה של ה"מיוחד" את סן סירו בצבעו הכחול. המהפכות שידעה הקבוצה מאז פשוט לא נגמרות. גם בצוות השחקנים וכמובן בצוות הניהולי. מאז שמוריניו עזב את אינטר התחלפו שם לא פחות מ 4 מאמנים בשנה וחצי. השמות שישבו על הספסל יכלו לאמן כל קבוצה ברחבי אירופה וכל אחד קליבר בפני עצמו.

הראשון היה רפא בניטס (אלוף אירופה עם ליברפול) שחשב שיוכל לקחת את המושכות בידיו ולהביא את ה"אני מאמין" שלו. בניטס לא החזיק מעמד יותר מדי זמן. ההתחלה הייתה מבטיחה, בניטס הצליח להביא זכיה יפה של הסופרקאפ האיטלקי לארון העמוס ואפילו הניף את גביע אליפות העולם למועדונים, אבל שם זה נגמר. חצי שנה שוררת בקבוצה המבולגנת הספיקה לספרדי והוא החליט להשתחרר מחוזהו ולחפש מקום אחר.

אחריו הגיע לאונרדו הברזילאי. אף אחד לא האמין שדווקא השחקן שכל כך מזוהה עם מילאן (ואפילו אימן אותה עונה לפני כן) יחצה את הקווים ויישב על הספסל בצד השני של העיר, אבל הכסף הגדול הביא אותו גם לשם. אחרי חצי עונה שבה הצליח לסיים עם אינטר כסגנית הסריה A למילאן וזכה בגביע האיטלקי החליט גם הברזילאי לברוח מסן סירו.

אינטר פתחה את עונת 2011/2012 עם זעזוע רציני בסגל. שוב הכסף שיחק תפקיד לא קטן בהחלטות. בתחילת העונה מונה לתפקיד המנג'ר ג'אן פיירו גאספריני האיטלקי שהגיע מגנואה. לי אישית ולבטח לאוהדי אינטר החתמתו הייתה מעשה תמוהה מצידו של יו"ר המועדון מוראטי. כנראה אחרי שבזבז מיליונים על מאמנים בעלי שם עולמי, שלא הביאו את האליפות חשב אולי ששם קטן יוכל להביא לו נחת (סטייל אלגרי במילאן). אך המפלה הייתה מהירה וכואבת יותר ממה שחשב.

הכוכב הגדול סמואל אטו עזב לטובת הליגה הרוסית בתמורה ל-27 מיליון יורו, ווסלי סניידר לא מצליח להיגמל מפציעות חוזרות ונשנות. הרכש היה לא מועט, אבל כנראה גם לא מספיק. לחוד ההתקפה הצטרפו: מאורו סראטה מלאציו ודייגו פורלאן מאתלטיקו מדריד. לקישור הצטרפו: אנדראה פולי וריקי אלבארז (שהיה אמור להיות הכוכב הגדול). אבל פה זה נגמר. השמות אכן שמות מכובדים, אבל אי אפשר לצפות משחקנים סבירים וחלקם גם לא מוכרים שיסחפו מועדון בעל שם עולמי תוך כמה חודשים. לאחר המפלה האדירה שספגה אינטר עם גאספריני הוחלט להנחית שם מוכר וידוע במועדון שיעשה סדר.

הבא בתור היה לא אחר מאשר קלאודיו ראניירי. שם גדול ללא ספק, אבל לוזר גדול גם כן. המנג'ר שלא זכה בתואר כבר כמעט עשור הונחת אולי רק כדי למלא חורים ולנסות לבנות את הביטחון שאבד במשך שנה וחצי, אבל אולי מסותם חורים הוא יהפוך להיות שם מכובד באסקולה האיטלקית?

קלאודיו ראיינרי הצליח להשתלט על הספינה הטובעת ולייצב את השורות. הקבוצה התחילה להשלים משחקים חסרים ולאט לאט לטפס במעלה הטבלה. השיא היה עד לפני כ-5 מחזורים. כאשר אינטר החלה לדגדג את הצמרת, כולם חשבו שהנה הם חוזרים, הנראזורי יכנסו למירוץ מחדש. אך כנראה שחלומות לחוד וציפיות לחוד. השחקנים של ראניירי (ואולי גם הוא עצמו) לא עמדו בלחץ והקבוצה החלה במטר הפסדים שסגרו לה סופית את חלום האליפות.

אחרי שאיבדה את הגביע האיטלקי בהפסד ללאציו בחצי גמר, איבדה כנראה גם את הליגה ברצף של 3 הפסדים קשים. 9 נקודות שבאינטר לא חשבו שיאבדו. הפסדים ללצ'ה, נובארה ועכשיו גם לבולוניה כולן מתחתית הליגה הביאו מכות כבדות לקבוצה.

אחרי הכל, כנראה שקלאודיו ראניירי יישאר לפחות עד סוף העונה, מישהו מוכן להמר שהוא יישאר שם גם בעונה הבאה?