מכבי תל אביב בכדורסל בתחילת שנות השמונים הייתה הקבוצה של המדינה, זו הייתה אותה פטריוטיות ישראלית הגורמת לנו לשוב ולקוות להצלחת הנבחרת, כשהקבוצה הישראלית הקטנה ניגחה את צסק"א, הרוסייה הגדולה, ממש כדבריו של טל ברודי בהנפת גביע אירופה "אנחנו על המפה ונישאר על המפה".
חלפו שנים, ומכבי תל אביב כבר לא הקבוצה של המדינה, בתל אביב הבלעדיות כבר לא רק שלה, ואפילו משחקיה לא משודרים בערוץ הלאומי. ולא שאנחנו פטריוטים פחות, אלא הייצוג הישראלי נגמר! היום זה הגוי של מכבי מול הגוי של צסק"א. כך היה פעם בכל קבוצות הכדורגל והכדורסל, כל קבוצה זוהתה עם זרם, שבט או סגנון חיים. היום יש שוק מלפפונים מעניין במיוחד בכל קיץ לא פחות מהעונה עצמה.
לדוגמה בספרד, במקום שתהיה מלחמה בין הקטלונים מבקשי החירות לבין בית המלוכה המדרידאי יש מלחמה בין מסי הארגנטינאי לבין רונאלדו הפורטוגלי, אפילו דרוגבה מחוף השנהב הגיע עד לארץ עגולי הפרצוף ומלוכסני העיניים. ואכן, בגלל השינוי הזה השתפרו כל הקבוצות, קבוצה מחזקת את הבסיס עם חלקי פאזל חסרים וכך כל קבוצה מציבה רף גבוה יותר של משחק איכותי, ואנו הצופים מקבלים מעל ומעבר.
אך כל זה היה נחמד לולא היה הנגע פוסח על הנבחרות. בנבחרת היופי זה הטקטיקה האיטלקית מול הטכניקה הספרדית, זו האתלטיות האפריקנית מול קצב הריקוד של הדרום אמריקאים. זה רוסי נגד גרמני. רק מה, בהרבה נבחרות אין כנראה מספיק כוכבים. בנבחרת צרפת יש שחקנים שנולדו בסנגל, גינאה וקונגו. בגרמניה יש פולנים, ובפולין יש צרפתים. כלומר, אנשים עם מנטליות שונה מקבלים זימון לנבחרת כי הם 'מתאזרחים'. הוא הדין גם לספורטאים האולימפיים, וכך את ישראל מייצגים ספורטאים אמריקאים, רוסים וגיאורגים.
וכאן מגיעה הנקודה
בענפים רבים בספורט יחס ההצלחה נמדד ע"פ מוצא גנטי. ללטינים יש טכניקה וכשרון ברגל, השחורים אתלטים ומהירים בריצה ובכדורסל, והסינים-יפנים גמישים מאוד. אך מה לעשות ולהרבה מדינות באולימפיאדה אין מספיק ספורטאים מוכשרים, כי מדוע שבישראל למשל יגדלו אצנים? לכן מאזרחים את דונלד סנפורד האמריקאי. וכך גם יוצא לנו ששני אחים – ג'רום וקווין פרינס בואטנג משחקים כדורגל לטובת שתי נבחרות שונות. אין רכז לנבחרת מונטנגרו? מזל שבאמריקה נולד עומאר קוק. טיוס ובלו לא ישראלים, גם לא סוסו פללשווילי, ופודולסקי לא גרמני כמו גם קלוזה, אלו אנשים שגדלו במקום אחר עם מנטליות שונה וגנים שונים. זה נהיה הרוסי של ישראל מול הרוסי של רוסיה, וחבל. הרבה מן היופי של האומות מתפספס בהשלמת הפאזל של המשלחות והנבחרות בצורת ה'התאזרחות'.
מצד שני, האם בגלל שגרמניה מייצגת את ה"גזע הארי", אז חייבים לשחק בה שחקנים בלונדינים שנולדו בגרמניה? הרי גם אוזיל וחדירה נולדו בגמרניה, אבל בגלל שאחד מהורים טורקי או טוניסאי הם לא כל כך מייצגים את הגרמני המצוי. אסור להם לשחק בנבחרת? הם נשמו את גרמניה בשניה הראשונה שיצאו לאוויר העולם כמו כל גרמני אחר. אז אם הם אכן נחשבים לגרמנים לא תהיה בעיה שגם שחקנים שלא נולדו במדינה יוכלו להתאזרח ולשחק עבור הנבחרת. או שאולי לא, ורק אנשים שנולדו במדינה יוכלו לייצג אותה בספורט.
השאלה איפה הקו המפריד. הרי בעידן החיים של היום, שממדינה למדינה עוברים בכמה שעות, כמות המהגרים והעירבוביה בין העמים גורמת לזה שכל ארץ כבר לא מתהדרת בייחוד שלה. אם כך, מה שונה נבחרת מקבוצת כדורגל רגילה?
ואולי זו נקודה עמוקה יותר. האם לכנות 'גרמני' אדם שנולד להורים גרמניים בעלי גנים אריים, על אף שגר בצרפת. או שמא המנטליות קובעת, ואם ישנו גרמני שנולד בצרפת ומתגורר שם, וכל חייו ופועליו עשה בצרפת הוא נקרא 'צרפתי' על אף שהוריו גרמניים, כי המנטליות שלו צרפתית בהתאם למקום הימצאותו. או במילים פשוטות יותר האם ייצוג מדינה באולימפיאדה הוא כטריטוריה או כעם.
האמת שבנבחרות הכדורסל מותר רק למתאזרח אחד לשחק בכל נבחרת. זה דבר שלא מובן לי, אם מתאזרחים זה בסדר אז למה רק אחד? ואם לא, אז למה אחד? מעניין למה איגוד הכדורסל קבע חוקים שונים מההתאחדות העולמית לכדורגל.
אז מה דעתכם, בעד מתאזרחים או נגד?
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם