תגית: ליגת האלופות

איך הופכת תוך מספר שנים בודדות אלופה של 7 שנים ברציפות באחת הליגות המעניינות באירופה, לקבוצה שבקושי מצליחה לאיים על המקום שמוביל לליגת האלופות בליגה המקומית?

ליון היא אחת הקבוצות המעניינות של הליגה הצרפתית, אחת האימפריות בצרפת במיוחד בשנים האחרונות, אבל אימפריה שכנראה איבדה את תור הזהב שלה. שבע שנים הטובות שלה כבר נגמרו ועכשיו היא חווה את שבע השנים הרעות. מצד אחד קשה להסביר את הנפילה התהומית של ליון. עם השנים חלק גדול מהכוכבים עזבו את המועדון, אך עדיין משחקים בו מספר כוכבים ברמה עולמית ברוב העמדות על המגרש, אז איך לעזאזל הפאזל התפרק לחתיכות ולגורמים?

מועדון הכדורגל של ליון הוקם ב-1950, ליון הקבוצה ממרכז צרפת מעולם לא נחשבה לשם גדול בליגה. למועדון היו פה ושם הבלחות של זכיות בגביע הצרפתי אך מעולם לא היה שגור בפיהם של שחקנים ומאמנים מהטופ האירופאי. רצף האליפויות האדיר שהתחיל משנת 2002 והמשיך עד לשנת 2008 וכלל בנוסף גם את רצף הזכיות בסופר-קאפ הצרפתי באותן השנים, לווה בזכייה בגביע הצרפתי ב-2008 העלה את מניותיה של ליון על המפה הראשית באירופה בדמותה של ליגת האלופות. עוד יותר עשתה והגדילה הקבוצה כשהעפילה לשלב חצי הגמר בעוד עונה גדולה מבחינתה בעונת 2009/2010 כשהיא מדיחה את הקבוצה בלבן ממדריד.

 באותן שבע השנים הטובות של המועדון עברו שמות נוצצים ומכובדים שהגיעו כדי להיות חלק מההיסטוריה הקצרה ומרובת ההישגים המקומית. את תור הזהב האדיר הרכיבו שמות שכל אוהד מכיר היום בעל-פה:

גרגורי קופה השוער הוותיק, בהגנה כיכבו אריק אבידל (ברצלונה), אדמילסון (סראגוסה), בקישור הצבעוני והנהדר נהנו להם פלורן מלודה (צ'לסי), ז'וניניו הקוסם הברזילאי, מיקל אסיין (צ'לסי), לודוביק ז'יולי, והחלוצים שהבקיעו בצרורות היו הברזילאים סוני אנדרסון וגם אלבר שהגיע קצת אחרי. כשלאחריהם שלטו ברחבות פרדי קאנוטה וכמובן אחד הכוכבים הכי גדולים בליון – קארים בנזמה.

 ההצלחה גררה איתה גם התעניינות גדולה ברוב שחקני הקבוצה וכאשר הכסף הגדול מדבר השחקנים עוזבים בהתאם, אך מה שהשאיר תמיד את ליון בטופ הייתה היכולת שלהם למשוך עוד כוכבים ושחקנים טובים על מנת להמשיך ולהישאר למעלה ולקטוף עוד אליפויות. בשנים האחרונות הזרם הופסק, ליון לא ראתה צלחת אליפות כבר 3 שנים כשבכל עונה חווה המועדון עונה גרועה יותר ויותר. נכון להיום אין הרבה שמות מפוצצים בהרכב, אך למרות זאת השחקנים שמשחקים כיום במועדון בהחלט יכולים וצריכים להרים את הקבוצה קדימה ולהיאבק איתה על האליפות בליג 1.

השמות שהמועדון עדיין מצליח להחזיק בשיניים הם השוער המעולה – לוריס, עלי סיסוקו שהוא אחד הבלמים שכל אירופה שמה עליו עין, ואיתו משתף פעולה הבלם כריס, הקשר הברזילאי המפציץ באסטוס והשבדי הנהדר קים קאלסטרום, החלוצים המעולים גומיס וליסנדרו לופז ולמרות הכל זה עדיין לא זה. נכון לעכשיו ליון מדורגת רק  במקום ה-7 בליגה. בקבוצה לא מבינים איך התדרדרו כך בטבלה.

מאמן הקבוצה כיום הוא רמי גארדה, אחד השחקנים שהיה להם חלק בתור הזהב. גארדה הובא לאחר מסכת ארוכה של מאמנים שהוחלפו בשנים האחרונות בעקבות התדרדרות המועדון. גארדה הגיע בקיץ האחרון לקבוצה על מנת להחליף את קלוד פואל המאמן שכשל. לפני כן אימן גארדה את קבוצות הנוער השונות של המועדון וזכה בהן להצלחה, לכן כנראה האמין בו נשיא המועדון והחליט להחתימו לעונה אחת. השיא השלילי בעונה הכושלת הזו הגיע עם החותמת הסופית וההדחה בשמינית הגמר של ליגת האלופות ע"י אפואל ניקוסיה הקטנה מקפריסין.

לפי מהלך העונה והמיקום בטבלה הצרפתית אני בספק אם במועדון יתנו לגארדה את ההנהגה והמושכות לעונה נוספת. בקיץ כנראה יתבצע חריש עמוק בסגל הקבוצה ושחקנים רבים ימכרו על מנת להזרים דם חדש. אחרי הכל, מישהו צריך להתעורר שם מהסיוט ולקטוע את שבע השנים הרעות של המועדון.

קחו אותי בעירבון מוגבל! טוב, ברור שזה מה שתעשו. כל אחד והדעות / הימורים שלו אבל כיוון שנתנו לי את המנדט להביע את דעותיי בפומבי, קבלו את ההימורים שלי לתוצאות רבע הגמר ליגת האלופות:

ריאל מדריד – טוטנהאם:

שנים לא פשוטות בכלל עוברות על הבלאנקוס. הקבוצה המעוטרת ביותר בתולדות הכדורגל העולמי הפכה בשנים האחרונות לצל חיוור של היריבים המושבעים מקטלוניה. אולי למעט עונת 07-08 בה ריאל הייתה באמת מעט טובה יותר, ביתר העונות האחרונות, בארסה גרמה לכך שריאל תיראה כעוד קבוצה שמנסה לשים מקל בגלגלים של המכונה המשומנת באדום-סגול שטסה במהירות האור לעבר התואר הספרדי.

על ההופעה באירופה בכלל מיותר לדבר. שש שנים לא עברה הקבוצה את שלב שמינית הגמר. עד שבא מוריניו והופ… הנה אנחנו ברבע הגמר (יגידו אוהדי ריאל – עם הגרלה נוחה יחסית) עם סיכוי טוב להגיע לחצי וככל הנראה עם הזדמנות נהדרת לנקום נקמה מתוקה במיוחד ולהגיע לגמר ליגת האלופות על חשבון היריבה השנואה מברצלונה.

כדי שזה יקרה הקבוצה תצטרך לעבור את התרנגולים, קבוצה שחזרה לתודעת הליגה האנגלית ואוהדיה בשלוש השנים האחרונות, קבוצה שרוצה בהופעתה הראשונה בליגת האלופות להגיע הכי רחוק שאפשר על חשבון אריות הכדורגל האירופי – ריאל היא בהחלט כזו.

שורה תחתונה:  הספרס מדהימים את אירופה

ברצלונה – שחטאר:

האם קורה משהו לא טוב במכונה של פפסי (פפ את מסי)? נראה שבשבועות האחרונים הכדורגל שמציגה הקבוצה הקאטלונית הפך לקצת פחות מלהיב וקצת יותר שבלוני. לדעתי… זה רק נראה. שלא תבינו לא נכון, שחטאר היא הגרלה קשה מאד. ברצלונה אמנם פייבוריטית ברורה אבל הנסיעה לאוקראינה היא לא חדשות טובות מבחינתה.

הקבוצה האוקראינית עם שלישייה אימתנית כמו אדוארדו דה סילבה, לואיס אדריאנו ודאגלאס קוסטה כבשה בבית עד עכשיו שמונה שערים וספגה אחד בלבד ואין ספק שהיא מסוגלת בבית לעשות צרות איומות לבארסה. מה לגבי המשחק בספרד? זה כבר סיפור אחר…

שורה תחתונה: בארסה נוסעת ללונדון בחצי גמר

אינטר – שאלקה:

אלופת אירופה הגאה כבר הייתה עם רגל וחצי מחוץ לטורניר היוקרתי אבל לא קבוצה כמו הנראזורי תוותר ואחרי משחק כדורגל יוצא מן הכלל, עברה הקבוצה את הבווארים ממינכן בדרך, אולי, להיות הקבוצה הראשונה אי פעם שזוכה בתואר שנה שנייה ברציפות.

הקבוצה עוברת שנה לא קלה בליגה האיטלקית. במשך רוב העונה היא רודפת אחרי שנואת נפשה, מילאן ויתר הקבוצות בסרייה A לא ממש עושות לה חשבון, דבר שבא לידי ביטוי בכמות ספיגת השערים שעומדת עד עכשיו על 32 שערים.

מול אינטר מתייצבת שאלקה שעוברת השנה בליגה הגרמנית, איך נגדיר את זה? עונה לא משהו. מצד שני, בליגת האלופות יש לקבוצה עונה לא רעה בכלל. הפסד בודד לליון בתחילת העונה לא מנע מהקבוצה להמשיך הלאה ולהציג כדורגל יעיל ולפרקים אף מהנה (וכבוד להפועל ת"א על המשחק בארץ).

אין ספק שראול וחבריו יעשו את כל המאמצים להמשיך הלאה, מאמצים שלעניות דעתי, לא יעלו בקנה אחד עם היכולת שלא תספיק מול אינטר.

שורה חתונה: אינטר רחוקה שלושה משחקים מזכייה נוספת.

מנצ'סטר יונייטד – צ'לסי:

לטעמי, הקרב המעניין של שלב רבע הגמר.

מה עוד אפשר להגיד על שתי הקבוצות האלו ועל היריבות הגואה ביניהן? לא הרבה.

כמו שזה נראה כרגע, הקרב על התואר באנגליה נשאר בין שתי קבוצות בלבד – מנצ'סטר יונייטד וארסנל. צ'לסי רחוקה מדי ולא יציבה מדי בשביל להוות גורם משמעותי בקרב זה. מנצ'סטר לעומתם נראית כמי שרצה לעבר תואר נוסף ולא שועל וותיק כמו פרגוסון יוותר לחניכיו לפני שהתואר ינוח בארון המלא בכל מקרה. נכון, יש את ארסנל שקצת מפריעה בדרך אבל בינינו (ויסלחו לי אוהדי ארסנל) איזה סיכוי יש להם??!!

באירופה זו אופרה אחרת לגמרי. אנצ'לוטי רוצה לסיים את הדרך שלו בסמפורד ברידג' (נראה שהוא לא ימשיך לעונה נוספת) עם התואר האירופי הנכסף ועל כך הוא ישים את כל כובד משקלו באימון חניכיו, בניגוד לפרגוסון שעוד נאבק בליגה ובגביע, שם מחכה לו היריבה העירונית השנואה.

שורה תחתונה: צ'לסי בחצי גמר.

ולאחר שכל זה נאמר ואם אתם מתעקשים למשוך אותי בלשון, ההימור שלי:
חצי גמר: טוטנהאם – ברצלונה

אינטר – צ'לסי

גמר:      ברצלונה – צ'לסי

אלופת אירופה: נו באמת…

לטורים נוספים של טל פאר
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

הייתי ביום שלישי שעבר באצטדיון בלומפילד, והאמת, שהגעתי שאנן. שלושה שערי חוץ, מול קבוצה שנראית חלשה מאיתנו, נראה כאילו אנחנו רק מגיעים בשביל לשמוע את ההמנון של ליגת האלופות, לשמוח קצת, וללכת הביתה. אבל המשחק הזה מראה את כל המהות של הפועל תל אביב.

שאוהד הפועל תל אביב נכנס בשער האצטדיון בשנה האחרונה, הוא בא בתחושה של, הנה זה בא, זה ייגמר. אחרי שנה כזאת גדולה, אחרי כזה כדורגל, וכזה אושר, שהתפוצץ בשער של המלך זהבי, עכשיו אנחנו רק מחכים לנפילה. מגיעים לכל משחק, ומחכים ששכטר יפצע, ורמוט יחזור להיות לא אפקטיבי, בן סהר יבין שהוא בהפועל תל אביב, ויחתוך חזרה לאספניול, ודאגלס דה סילבה (מעתה והלאה אתייחס אליו בשמו הפרטי – אלוהים) יבין שהוא כל כך לא בליגה הזאת. וגם אם כולם לא יבינו, אז זלצבורג תבקיע גול, תכניס אותנו ללחץ, ובדקה התשעים תגמור לנו את העונה האירופית בעצב ובכי, אלה התגובות היחידות שאנחנו מכירים.

אבל לא.

במקום הגול של זלצבורג, זהבי הבקיע, ולמרות ששיחקנו רע, ולמרות שהיה חשש, גם הפעם לא הגיעה הנפילה. ועכשיו, במקום לבוא, לסיים את זה מוקדם וללכת, משכנו את זה עד הסוף, והגול של ערן, רק עשה את השמחה לאמיתית, ולהרבה יותר גדולה ממה שהיה ניתן לצפות לפני המשחק.
כי ככה זה הפועל – אם זה לא קשה, לא משחקים. אנחנו לא מתרגשים מחמישייה מול אשקלון, אנחנו מתרגשים מגול שמבטיח לנו תיקו מול הפועל רעננה בדקה ה90, מתרגשים מהמתח, מהחששות. אז למרות שאני מניח ששבוע הבא נפסיד, וליגת האלופות תהיה קטסטרופה, ונסיים מתחת למכבי ונפסיד 3 דרבים העונה, כי ככה חונכתי, ראש למטה תמיד, אני אומר תודה, על מה שהיה לי עד עכשיו, ולא רוצה יותר, בואו נחזור לאפרוריות !

לטור לא מגעיל, לא קל
לטורים נוספים בקטגורית כדורגל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט