תגית: טל פאר

21 הפרש על קאחה לאבורל במשחק מס' 3 בסדרת ההצלבה בשלב רבע גמר היורוליג! 60 נקודות בלבד של היריבה, הגנה אדירה, התקפה תאווה לעיניים, 40 דק' מהעפלה לפיינל פור ובכל זאת… טעם רע. רע מאד! למה? קאחה! (אני לא יוצא מן הכלל שהשתמש במשחקי מילים כאלה ואחרים על שם הקבוצה הספרדית)

מכבי אלקטרה ת"א הגיעה למשחק מס' 3 בידיעה ברורה שהיא חייבת לנצח אותו ורצוי תוך הצהרת כוונות כדי לא להשאיר ספרדים שמץ של תקווה למשחק מס' 4.

הספרדים הגיעו עייפים. לא משנה מה יגידו; 5 משחקים ב 10 ימים כשבתווך צריך לעבור טיסות, שדות תעופה, בתי מלון וכו', זה קשה. מכבי ניצלה את זה עד תום. בינתיים…

למה בינתיים?

הבורג המרכזי בקבוצה הנפלאה הזו שהעמיד דיוויד בלאט השנה, גמר את העונה. כל קונספציית המשחק של בלאט השנה בנויה סביב ההגנה שפרקינס ופארגו מספקים לו והנה, בתנועה אחת לא נכונה, עונה שלמה ונפלאה, עומדת לה על חוט השערה כשהיא נוטה ליפול.

איבאנוביץ' יודע את זה. הוא יודע שברגע שיפעיל לחץ על פארגו בהגנה ובהתקפה, האופציה הבאה של בלאט להובלת הכדור היא אידסון ומהספסל יש את בורשטיין. זהו! מה אתם הייתם עושים במקומו?!

הספרדים יגיעו למשחק ביום חמישי בתחושה שאפשר לעשות את זה ולהחזיר את ההכרעה לספרד. וכמה שקשה לי להודות בזה, התחושה שלהם נכונה. לא עייפות פיזית, לא עייפות מנטאלית ולא שום תירוץ אחר יתקבל אצל רס"ר המשמעת איבאנוביץ'. "אני אנחה אתכם, אתם רק צריכים לבצע", זה מה שיגיד המאמן לשחקניו לפני המשחק. וכולנו יודעים איך הוא ינחה אותם… אם הם יבצעו כמו שצריך, זה כבר תלוי בהם.

שלא תבינו אותי לא נכון. מכבי קבוצה נפלאה וחזקה גם בלי פרקינס ואין לי ספק שהם יכולים לנצח את הספרדים גם בלעדיו; אני פשוט חושב שזה יהיה יותר קשה מעצם העובדה שממול עומד מאמן שיודע איפה הרגישות העיקרית עכשיו אצל היריבה שמולו.

ובתקווה אמיתית שמכבי יעברו את הספרדים, מה הלאה? מה יהיה בפיינל פור? מה יהיה בליגה? השחקנים האחרים פשוט יצטרכו להוציא מעצמם יותר. הם יצטרכו להוציא מעצמם את מה שפרקינס מוציא מעצמו כמעט מדי ערב מאז שהגיע לקבוצה. אנחנו מדברים על נחישות, על הקרבה, על הרצון לקחת כל כדור, גם אם הוא בידיים של היריבה. בקיצור – ווינריות.

וכמו שפרקינס מוציא מעצמו ווינריות, אנחנו (אוהדי מכבי) צריכים להוציא מעצמנו אופטימיות כי הרי:

No body fuck's with Maccabi in the YAD!

לטור מכבי תל אביב של השנה – הגנתית, לוחמת, נחותה
לכל הטורים של טל פאר
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

קחו אותי בעירבון מוגבל! טוב, ברור שזה מה שתעשו. כל אחד והדעות / הימורים שלו אבל כיוון שנתנו לי את המנדט להביע את דעותיי בפומבי, קבלו את ההימורים שלי לתוצאות רבע הגמר ליגת האלופות:

ריאל מדריד – טוטנהאם:

שנים לא פשוטות בכלל עוברות על הבלאנקוס. הקבוצה המעוטרת ביותר בתולדות הכדורגל העולמי הפכה בשנים האחרונות לצל חיוור של היריבים המושבעים מקטלוניה. אולי למעט עונת 07-08 בה ריאל הייתה באמת מעט טובה יותר, ביתר העונות האחרונות, בארסה גרמה לכך שריאל תיראה כעוד קבוצה שמנסה לשים מקל בגלגלים של המכונה המשומנת באדום-סגול שטסה במהירות האור לעבר התואר הספרדי.

על ההופעה באירופה בכלל מיותר לדבר. שש שנים לא עברה הקבוצה את שלב שמינית הגמר. עד שבא מוריניו והופ… הנה אנחנו ברבע הגמר (יגידו אוהדי ריאל – עם הגרלה נוחה יחסית) עם סיכוי טוב להגיע לחצי וככל הנראה עם הזדמנות נהדרת לנקום נקמה מתוקה במיוחד ולהגיע לגמר ליגת האלופות על חשבון היריבה השנואה מברצלונה.

כדי שזה יקרה הקבוצה תצטרך לעבור את התרנגולים, קבוצה שחזרה לתודעת הליגה האנגלית ואוהדיה בשלוש השנים האחרונות, קבוצה שרוצה בהופעתה הראשונה בליגת האלופות להגיע הכי רחוק שאפשר על חשבון אריות הכדורגל האירופי – ריאל היא בהחלט כזו.

שורה תחתונה:  הספרס מדהימים את אירופה

ברצלונה – שחטאר:

האם קורה משהו לא טוב במכונה של פפסי (פפ את מסי)? נראה שבשבועות האחרונים הכדורגל שמציגה הקבוצה הקאטלונית הפך לקצת פחות מלהיב וקצת יותר שבלוני. לדעתי… זה רק נראה. שלא תבינו לא נכון, שחטאר היא הגרלה קשה מאד. ברצלונה אמנם פייבוריטית ברורה אבל הנסיעה לאוקראינה היא לא חדשות טובות מבחינתה.

הקבוצה האוקראינית עם שלישייה אימתנית כמו אדוארדו דה סילבה, לואיס אדריאנו ודאגלאס קוסטה כבשה בבית עד עכשיו שמונה שערים וספגה אחד בלבד ואין ספק שהיא מסוגלת בבית לעשות צרות איומות לבארסה. מה לגבי המשחק בספרד? זה כבר סיפור אחר…

שורה תחתונה: בארסה נוסעת ללונדון בחצי גמר

אינטר – שאלקה:

אלופת אירופה הגאה כבר הייתה עם רגל וחצי מחוץ לטורניר היוקרתי אבל לא קבוצה כמו הנראזורי תוותר ואחרי משחק כדורגל יוצא מן הכלל, עברה הקבוצה את הבווארים ממינכן בדרך, אולי, להיות הקבוצה הראשונה אי פעם שזוכה בתואר שנה שנייה ברציפות.

הקבוצה עוברת שנה לא קלה בליגה האיטלקית. במשך רוב העונה היא רודפת אחרי שנואת נפשה, מילאן ויתר הקבוצות בסרייה A לא ממש עושות לה חשבון, דבר שבא לידי ביטוי בכמות ספיגת השערים שעומדת עד עכשיו על 32 שערים.

מול אינטר מתייצבת שאלקה שעוברת השנה בליגה הגרמנית, איך נגדיר את זה? עונה לא משהו. מצד שני, בליגת האלופות יש לקבוצה עונה לא רעה בכלל. הפסד בודד לליון בתחילת העונה לא מנע מהקבוצה להמשיך הלאה ולהציג כדורגל יעיל ולפרקים אף מהנה (וכבוד להפועל ת"א על המשחק בארץ).

אין ספק שראול וחבריו יעשו את כל המאמצים להמשיך הלאה, מאמצים שלעניות דעתי, לא יעלו בקנה אחד עם היכולת שלא תספיק מול אינטר.

שורה חתונה: אינטר רחוקה שלושה משחקים מזכייה נוספת.

מנצ'סטר יונייטד – צ'לסי:

לטעמי, הקרב המעניין של שלב רבע הגמר.

מה עוד אפשר להגיד על שתי הקבוצות האלו ועל היריבות הגואה ביניהן? לא הרבה.

כמו שזה נראה כרגע, הקרב על התואר באנגליה נשאר בין שתי קבוצות בלבד – מנצ'סטר יונייטד וארסנל. צ'לסי רחוקה מדי ולא יציבה מדי בשביל להוות גורם משמעותי בקרב זה. מנצ'סטר לעומתם נראית כמי שרצה לעבר תואר נוסף ולא שועל וותיק כמו פרגוסון יוותר לחניכיו לפני שהתואר ינוח בארון המלא בכל מקרה. נכון, יש את ארסנל שקצת מפריעה בדרך אבל בינינו (ויסלחו לי אוהדי ארסנל) איזה סיכוי יש להם??!!

באירופה זו אופרה אחרת לגמרי. אנצ'לוטי רוצה לסיים את הדרך שלו בסמפורד ברידג' (נראה שהוא לא ימשיך לעונה נוספת) עם התואר האירופי הנכסף ועל כך הוא ישים את כל כובד משקלו באימון חניכיו, בניגוד לפרגוסון שעוד נאבק בליגה ובגביע, שם מחכה לו היריבה העירונית השנואה.

שורה תחתונה: צ'לסי בחצי גמר.

ולאחר שכל זה נאמר ואם אתם מתעקשים למשוך אותי בלשון, ההימור שלי:
חצי גמר: טוטנהאם – ברצלונה

אינטר – צ'לסי

גמר:      ברצלונה – צ'לסי

אלופת אירופה: נו באמת…

לטורים נוספים של טל פאר
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

כשהיינו ילדים תמיד היינו מתווכחים בחבר'ה מה יותר חשוב – כישרון או עבודה קשה. אני תמיד החזקתי בדעה שלא משנה כמה כשרון יש לך, אם לא תעבוד קשה, דבר לא יעזור והכישרון יעלם. יש לכך לא מעט דוגמאות אבל אני תמיד אוהב לתת את הדוגמה של נדב הנפלד – לא השחקן הכי כשרוני, לא הכי מהיר, לא הכי טכני אבל אחד שהמטרה עומדת לנגד עיניו והוא יעבוד קשה עד שישיג אותה.

בדיוק כזו היא מכבי תל אביב מודל 2010-11. יכול להיות שיש כמה שחקנים כישרוניים ויש גם כמה אתלטים שמסוגלים לקפוץ רחוק יותר, גבוה יותר, מהר יותר אבל להבדיל מהקבוצה הגדולה של אמצע העשור הקודם, הקבוצה הזו נסמכת בעיקר על עבודה קשה, עבודה שמגיעה מראש המערכת המקצועית – דיוויד בלאט.

את העונה התחילה הקבוצה בתבוסה כואבת לקאחה לבוראל. לא היה אחד (לרבות עבדכם הנאמן) שחשב שהעונה הזו הולכת לכיוון חיובי. עברו חמישה חודשים והנה, אנחנו עומדים בפתחה של סדרת הטוב מחמישה משחקים בין מכבי תל אביב לאותה קאחה לבוראל על הזכות לשחק בפיינל פור שייערך במאי בברצלונה.

נכון, נראה שהקבוצה נמצאת בתקופה קצת פחות טובה אחרי ההפסד הביתי לברצלונה, שגרר אחריו עוד שני הפסדים- בליגה לחולון (כן, כן, הפסד… לנצח את חולון בשש הפרש בעונה בה הקבוצה רומסת כל יריבה שעומדת בדרכה, זה הפסד) וביורוליג לרומא (במשחק חסר חשיבות, אך יחד עם זאת משחק שהיה חשוב למוראל), אבל אנחנו נמצאים בפתחה של הישורת האחרונה ומכבי מגיעה לשם במצב מצוין. למה מצוין? כי כמו שנאמר – מכבי תל אביב היא קבוצה שיודעת לעבוד קשה ותמשיך לעשות כך עד שתגיע למטרה.

דיוויד בלאט יודע באיזה מצב הקבוצה צריכה להגיע למשחק הראשון בסדרה ב 22 למרץ. הוא יודע שהוא צריך להחזיר את אידסון להיות אותו שחקן של תחילת העונה. הוא יודע שהוא צריך לעבוד עם מצ'באן בעיקר בצד המנטאלי (כי הרי די… נגמרה כבר מזמן תקופת ההתאקלמות). הוא יודע שהוא צריך את פרקינס ופארגו נושכים כמו שרק הם יודעים לנשוך. הוא יודע שהוא צריך שבלו ופניני יאפסו את הידית והוא בעיקר יודע שאם כל זה יקרה, תהיה למכבי את ההזדמנות לנקום בברצלונה על שני ההפסדים בשלב ה Top 16  ועוד בביתה שלה, לעיניי הקהל שלה (אע"פ שנראה לי שלזליקו אובראדוביץ' יש תוכניות אחרות).

ניפגש במאי!

לטור יורוליג או ליגה ישראלית? עונתה של מכבי תל אביב
לטור מכבי תל אביב של השנה – הגנתית, לוחמת, נחותה
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט

 

גילוי נאות 1 – אני אוהד ברצלונה.

גילוי נאות 2 – אני ממש, אבל ממש, לא אוהב את ריאל מדריד (בלשון המעטה)

גילוי נאות 3 – אני ממש, אבל ממש, לא אוהב את ז'וז'ה מוריניו ורונאלדו (ללא קשר לריאל מדריד)

לפני הסופר קלאסיקו האחרון בין ברצלונה לריאל מדריד, ברגע של צניעות אמיתית, אמר רונאלדו: "אותנו ברצלונה לא תנצח 8:0" וזאת בעקבות הניצחון של הקטאלונים שבוע לפני כן על אלמריה.

האמת… צדק! זה נגמר רק ב 5 והכוכב הפורטוגלי, יחד עם מאמנו, לא ממש ידע איפה לקבור את עצמו וחיכה שהזמן יעבור כדי שקבוצתו תוכל לנצח את סנטאנדר, סוסיאדד ודומיהן, וככל שיתקרב הסופר קלאסיקו הבא עלינו לטובה באמצע אפריל, כך הפנינים שיצאו מפיו ומפי מאמנו הדגול ילכו וישתפרו.

אז היום, שלושה וחצי חודשים אחרי אותה השפלה, יוצאים שוב שני הפורטוגלים מהחור אליו הם זחלו בסוף נובמבר ומנסים לעצבן את הדוב הקטאלוני כדי שזה ייצא מכליו ואולי, רק אולי, הבלאנקוס ינצלו זאת ויוציאו תיקו מכובד בברנבאו ומי יודע, אולי אף יגיעו יותר רחוק באירופה.

אנחנו נמצאים כמה ימים אחרי שברצלונה הבהירה לארסנל שכדורגל יפה הוא עניין של הגדרה. יבואו אוהדי ריאל ויגידו: "אם השופט לא היה מרחיק את ואן פרסי, ארסנל הייתה עוברת"… ואני בא ואומר: "אם לא מסי, צ'אבי, אינסייטה, וייה, אלבס, פויול, פיקה, ואלדס ועוד ועוד, ברצלונה לא הייתה מפרקת את אירופה".

נו בחייאת, הרי מדובר פה בקבוצה הגדולה בכל הזמנים. נכון, הייתה אייאקס של שנות ה 70 והייתה ריאל של שנות ה 60 אבל כדורגל כזה חוויתי, מהנה ויעיל אף פעם לא ראינו.

ליגת האלופות נכנסת בימים אלה לישורת האחרונה וכמו שזה נראה כרגע, לרבע הגמר מגיעות הקבוצות שבאמת מגיע להן להיות שם. למזלנו (אוהדי ברצלונה) ולמזל אוהדי הכדורגל בכלל, התערב הצדק ודאג שארסנל לא תהיה שם; פשוט כי הקבוצה שארסנל שיחקה נגדה טובה יותר ומגיע לה, למען האמת, להגיע עד לגמר ואף לקחת את הגביע.

בדרך ברצלונה תפגוש את אינטר או יונייטד או שחטאר או אולי אפילו את ריאל (ההגבלות כבר לא קיימות) אבל אף אחת מהן, באמת אף אחת, לא מסוגלת – עם או בלי כדורגל יפה – לעצור את המלכה החדשה ישנה של הכדורגל האירופי, מלכה שתישאר מלכה, לפחות עד שפפסי (פפ את מסי) יחליטו שדי… הגיע הזמן לעבור לאתגר הבא.

בבקשה, בבקשה שהיום הזה לא יגיע!

לטור מסי? רונאלדו? צ'אבי!
לטור one, 11 gunners
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט