הגיע לו או לא? כריסטיאנו רונאלדו מורחק נגד אתלטיק בילבאו עם אדום ישיר

רגעים לאחר שער השווין שספגו ריאל מדריד נותרו עם 10 שחקנים נגד אתלטיק בילבאו.

כריסטיאנו רונאלדו ראה את הכרטיס האדום הישיר לאחר ליטוף, ספק מכה, בפנים של שחקן בילבאו.

בתקרית, שחקן של בילבאו ירד לדשא כאילו קיבל מכה חזקה לאחר שהתעמת עם רונאלדו.

הכרטיס האדום היה קצת פזיז, כשברור לכל (אך לא לשופט) שהשחקן של בילבאו עשה הצגה.

אז מה דעתכם? הגיע אדום או לא?

rond

מטורף! כריסטיאנו רונאלדו כמעט שבר את המשקוף עם מספרת אדירה!

בשבוע שעבר כריסטיאנו רונאלדו פספס את הכדור לגמרי בניסיון מספרת, היום נגד גרנדה זה היה קצת שונה.

רונאלדו אומנם לא הבקיע את המספרת, אבל כמעט פירק את המשקוף עם מספרת אדירה.

צפו במספרת המטורפת של כריסטיאנו רונאלדו:

איסקו (ריאל מדריד) הוא אוהד ברצלונה שרוף, ולכלב שלו קוראים מסי

איסקו צריך לקוות שהכלב שלא לא התרגל יותר מדי לשם שלו, כי זה לא יעבור בקלות בבית של הבלנקוס.

העיתון אל מונדו דפורטיבו שממוקם בברצלונה החליט לפגוע קצת בשחקנה החדש של ריאל מדריד כשהוא מגלה שיש לו כמה שלדים בארון.

אם לשים את זה בפשטות, איסקו הוא אוהד ברצלונה, מאז ומעולם. ויותר מזה, הוא 'אנטי מדרידיסטה' בנשמה.

ראיון שהוא נתן כשעוד שיחק במדי ולנסיה ב' לאחר אליפות העולם לנבחרות מתחת לגיל 17 בשנת 2009 מוכיח את הטענה, כאשר הוא אמר:

"תמיד הייתי קצת 'אנטי מדרידיסטה', ואני עדיין כזה. יש לי הרגשה שזה מועדון שחצן, ובלי טיפה צניעות אתה לא תגיע לשום מקום".

ובאוקטובר 2012, איסקו אמר ל'אל קוארטו' כשהשחקנים שהוא הכי מעריץ הם צ'אבי, אינייסטה ורונאלדיניו.

יהיה מעניין לראות איך אוהדי ריאל מדריד יקבלו את הדברים הללו שנחשפו על איסקו, סביר להניח שאחרי הגול הראשון, או איזה בישול נפלא הם ישכחו הכל. בהחלט יהיה מעניין בברנבאו השנה.

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם

המשחק בברנבאו הופסק כאשר צלמים התגודדו סביב מוריניו כמו להקת פיראנות (וידאו)

ז'וז'ה מוריניו היה צריך עוד רגע אחד אחרון בסנטיאגו ברנבאו במשחק האחרון כמאמן הבלנקוס.

מוריניו חיכה במנהרת השחקנים כאשר שחקני ריאל מדריד ערכו את החימום על המגרש וחיכו לשריקת הפתיחה של המשחק.

דופק כניסה מאוחרת כשמשחק כבר החל, הצלמים התגודדו סביבו בטירוף כמו להקת צבועים שמחכים לטרף.

הצלמים נכנסו לתוך האזור הטכני של המאמן, והשופט נאלץ להפסיק את המשחק לאחר דקה עד שהצלמים יורחקו מהמקום. מוריניו אומנם עושה תנועה של תלונה, אבל תהיו בטוחים שהוא נהנה מכל רגע.

צפו ברגע המוזר:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם


גועל נפש! דייגו קוסטה מאתלטיקו מדריד עם הצגת השנה (וידאו)

אין דבר יותר מעצבן מהצגות של שחקני כדורגל. אם זו נפילה ברחבה, או הישכבות על הדשא כאשר שחקן מלטף אותך.

דייגו קוסטה הברזילאי כנראה מתאמן בצלילה לקראת אולימפיאדת ריו 2016 כאשר הוא צלל אל תוך הדשא כאילו הורידו לו פטיש 5 קילו על הראש.

בדקה ה – 61 במשחק בין אתלטיקו מדריד לסביליה, החלוץ של אתלטיקו דייגו קוסטה ביצע את הצגת השנה כאשר חואן קאלה שפשף את המצח שלו עם הראש.

התגובה של קוסטה הייתה פשוט בושה למשחק.

קוסטה ירד לדשא כאילו הוא חטף כדור לראש, וחבורה של מאבטחים של ראפרים קופצים עליו ומפוצצים אותו מכות.

צפו בהצגה הבזיונית של דייגו קוסטה:

קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם



והמקום השלישי הולך ל…

כבר כמה שנים שאפשר לשים לב לקבוצה אחת (אחרי שתי המובילות) שמתבססת במקום קבוע ואין אף אחד שיזיז אותה משם. גם לה אין תחרות על המקום שלה

אין טיפת ספק על השליטה הבלתי מעורערת של שתי ענקיות הכדורגל הספרדי וכנראה שלא נראה את זה משתנה בשנים הקרובות (אם בכלל), כך שכל מה שנותר כרגע לשאר הקבוצות שמתיימרות להיות בצמרת זה להיאבק על מקומות 3-4 שיובילו גם אותן לליגה של הגדולות באמת, ליגת האלופות.

ולנסיה הקבוצה ממזרח ספרד, היא קבוצה די ותיקה בנוף ה-לה ליגה, המועדון הוקם עוד בשנת 1919. כיום הקבוצה נהנית במשחקיה באצטדיון הכל כך ביתי שלה "המסטאייה" שמכיל 53,000 איש קולניים וקנאים במיוחד לקבוצתם. בקרוב נוכל לראות גם את ולנסיה מתהדרת באצטדיון ביתי חדש ה"נואו מסטייה" שיכיל 75,000 מקומות!

חוץ מבשנות ה-40 לא זכורות בהיסטוריה של העטלפים שנים כך כל טובות במועדון הוותיק, עד תחילת שנות ה-2000 שבאו עליה לטובה. את השינוי הגדול והמרענן בקבוצה הביא לא אחר מאשר רפא בניטס המאמן הספרדי אשר זכה לבנות את שמו הגדול בזכות העבודה הנהדרת שלו במועדון. כשרפא בניטס הגיע לא הרבה ציפו ממנו שישנה דברים במועדון אך הוא סתם פיות רבים והצעיד את הקבוצה לאליפות כבר בעונתו הראשונה בקבוצה, בעונת 2001/2002. לצערם של העטלפים בעונה לאחר מכן הקבוצה סיימה רק במקום החמישי.

ולנסיה לא אמרה נואש, היא שמה לב שבאמתחתה כמה שחקנים צעירים ונהדרים שעושים את השינוי בכל שלב במשחק. בקבוצה באותם שנים נהנו בקבוצה מ-ויסנטה רודריגז באגף שמאל ומ-מיסטה באגף הימני. השניים יכלו לייצר מצבים בכל רגע שרק רצו. לזכותם וכמובן לזכות בניטס ייאמר שסגנון הכדורגל ההתקפי שלהם הביא להם את התוצאות היפות והטובות גם בשנת 2003/2004.

באותה עונה, חוותה ולנסיה את אחת העונות הגדולות ביותר שלה, כאשר הניפה גם את גביע אופ"א (ז"ל) וגם את צלחת האליפות המתוקה. אותה עונה למעשה הייתה העונה האחרונה שבה זכינו לראות אלופה חדשה ושונה שמניפה את הצלחת חוץ מריאל מדריד וברצלונה.

כמובן שגם בימים אלו נמנית ולנסיה עם הגדולות של ספרד ואנו זוכים לראות אותה מדי שנה בשלב הבתים של ליגת האלופות אבל לצערנו זה כנראה הכי הרבה שנראה מהם בליגה המקומית, מסיימים כל שנה במקום ה 3 המכובד בלי אפשרות משמעותית של ממש לאיים על שתי הגדולות.

בשנים האחרונות אפשר להגיד שולנסיה היא סוג של קבוצה בדרך לליגה של הגדולות וכך כנראה מרגישים גם השחקנים שלה, למרות הסגל המהודר שמציגה הקבוצה כל שנה. גם השנה אפשר ליהנות מכמה שמות מחייבים ובכללם מככבים: דייגו אלבס השוער הברזילאי, בהגנה מככבים אדיל רמי הבלם הצרפתי הקשוח כשלצידו משחק באגף השמאלי ג'ורדי אלבה, בקישור יש חוליה מטורפת שמורכבת מ- ג'ונאס, אבר באנגה, פבלו הרננדז, ודויד אלבלדה ובהתקפה מפציץ באופן תמידי החלוץ הספרדי הבינלאומי רוברטו סולדאדו.

בזכות הצלחתה של ולנסיה, כוכבים רבים כבר מקשטים את הסגלים של קבוצות צמרת ברחבי אירופה: חואן מאטה מככב במדי צ'לסי, דויד סילבה שנהנה מכל שנייה במדי הסיטי, פאבלו איימר ששולט במדי בנפיקה וכמובן דויד וייה הסקורר (הפצוע) של ברצלונה. למרות הרשימה של הכוכבים העוזבים מדי שנה, סגל הקבוצה מחזיק במספר שחקנים מהטובים שיש ובכלל אפשר לזקוף את הצלחתה הנוכחית למאמנה שהוכיח שאפשר להתמיד בצמרת מדי עונה – אונאי אמרי.

אמרי גם הוא אחד ממאמני הכדורגל העולים בשמי ספרד. המאמן המוכשר הגיע לקבוצה לאחר שהקבוצה נחלה מפלות שלא היו מוכרות לה ולאחר הפסד מזעזע של 5:1 לבילבאו פוטר המאמן דאז רונאלד קומאן. ההולנדי היה המאמן השלישי שפוטר באותן שנים והפעם החליטו בקבוצה להביא מאמן שיישאר מספר שנים ויוכל להחזיר את ולנסיה למקום הנכון.

השאלה הגדולה, האם זה המקום הנכון של ולנסיה? אולי הגיע זמנה של ולנסיה לשאוף ולצפות ליותר מסגנית לשתי הגדולות ומקום שלישי מכובד מדי עונה?

צוללת צהובה

ויאריאל השנה אולי חוזרת למקומה ומעמדה הטבעי, אך מאיפה הגיעה נפילה כזו גדולה שפשוט מרסקת את המועדון הקטן והאיכותי הזה?

מועדון הכדורגל ויאריאל הוא בהחלט לא אחד מהשמות המפוארים של הכדורגל האירופאי, מותר אפילו לדרג את הקבוצה בין הקטנות והלא צפויות של הליגות באירופה. אך לאחר מספר שנים בצמרת הליגה הספרדית אף אחד לא פינטז בסיוטים הכי גדולים שלו שבמחזור 24 של ה-לה ליגה הוא ימצא את המועדון משתרך במאבקי התחתית.

מועדון הכדורגל הצנוע הוקם ב-1923, מועדון צעיר לכל הדעות. אך משנת 2000, שבה עלו מהליגה השנייה לליגה הראשונה, תקעה הקבוצה יתד וביססה את מעמדה. למרות היתד החזקה והשמות הגדולים שעברו דרכה בשנים האחרונות היא עדיין נותרה אחת הצנועות, אפשר לראות זאת במיוחד באצטדיון הקטן והפשוט – "אל מדריגל" המכיל 26 אלף מקומות בסך הכל.

למרות האצטדיון הקטן והסגל האנונימי (ברובו) הקבוצה זכתה להניף פעמיים את גביע האינטרטוטו (ז"ל) ואפילו לטעום ממעמד חצי גמר האלופות בעונת 2005 בהשתתפותה הראשונה אי פעם.

למרות צעירותה במפעל הצ'מפיונס הצליחה הקבוצה הצעירה לנצח קבוצות גדולות ממנה, כגון ליל הצרפתית ומנצ'סטר יונייטד, האלופה האנגלית. בשמינית הגמר הצליחה הקבוצה להדיח את גלאזגו ריינג'רס המתפרקת ואפילו העפילה על אינטר ברבע הגמר, למרבה הצער נעצרה באמירויות אצל ארסנל במעמד חצי הגמר.

למרות מעמדה כקבוצה קטנה, ויאריאל תמיד משכה אליה שמות גדולים ומכובדים. בין היתר יכולנו למצוא את השוער דייגו לופז (שלפי השמועות חטף את מקומו של דודו שלנו לפני שזכה לשים את הכפפות הצהובות), קרלוס מרצ'נה (הבלם הוותיק שהגיע מולנסיה, היריבה הקשה),  מרקוס סנה הברזילאי שהתאזרח בספרד (ואף זכה עם הנבחרת באליפות אירופה ואליפות העולם), חואן רומן ריקלמה (שפרח בשנותיו בקבוצה אחרי הירידה הדרסטית במדי ברצלונה), ג'וזפה רוסי האיטלקי (שאיכשהו נחת במדריגל, למרות שחצי אירופה רודפת אחריו כבר 3 שנים) וכמובן דייגו פורלאן (שבזכות הצוללת הצהובה חזר לכבוש בצרורות והצליח להשכיח את ימיו הקשים במנצ'סטר).

אמנם במרוצת השנים השמות הגדולים לאט לאט עזבו את הצוללת (אולי לפני הטביעה) אך גם היום יש  לקבוצה סגל איכותי ויציב. למרות זאת, ויאריאל מדורגת כיום במקום ה-17, אחד מעל הקו האדום שמוביל לליגה השנייה. בקבוצה החליטו על שינוי, ולאחר התאוששות קטנה עם מיניו של השוער האגדי חוסה מולינה לעמדת המאמן הצוללת עדיין ממשיכה להיאבק על חייה ולשמור על חוסר יציבות שמאפיין אותה במהלך כל העונה.

חוסר היציבות כנראה ימשך עד סוף העונה בקבוצה, קשה להבין איך קבוצה שסחטה תיקו מאופס מברצלונה במדריגל מובסת שבועיים לאחר מכן במאיורקה (נקמה של אוואט?) 4:0 מוחץ שהבהיר לויאריאל שהמאבק על ההישראות בליגה הראשונה יימשך עד סוף העונה.

נכון לעכשיו, מעמדו של המאמן חזק ויציב, ראשי הקבוצה יודעים וכמובן לא מצפים ממולינה לעשות קסמים. כנראה שגם אין לו איך. אולי עם חזרתו של רוסי מהפציעה הקשה, הקבוצה תוכל לשאוף למקומות טובים יותר. למרות הכל ולצערם של האוהדים, חזרתו של רוסי עשויה לקרות לקראת סוף העונה וגם אז נותר רק לקוות שנוכל לראות אותו משותף במחזורים שלפני סיום העונה.

בנימה אישית, אני מקווה שויריאל לא ירדו ליגה העונה. אחת הקבוצות היותר צבעוניות, יותר מעניינות, ואחת שמושכת שמות רבים חייבת להישאר בליגה הראשונה ובתקווה שבעונה הבאה נראה אותה חוזרת לתקוע יתד מחדש באגף הצפוני של הטבלה.