אתמול בערב התפרסמה ידיעה באתר וואלה – מכבי תל אביב מעוניינת להשאיל את אלישי כדיר. אני חושב שהכותרת הייתה צריכה להיות – אלישי כדיר מעוניין לעזוב את מכבי תל אביב.
מכבי תל אביב ידועה בשיטת "נחתים שחקנים אצלנו כדי שלא ישחקנו נגדנו", וכך היה גם במקרה כדיר. אלישי כדיר סיים עונה נפלאה בגלבוע גליל עם אליפות מדהימה, ממוצע של 14.2 נקודות, ו 5.9 ריבאונדים למשחק, גרף את תואר שחקן השנה בליגת העל, וגם נבחר לחמישיית העונה.
מכבי תל אביב הציעה לאלישי כדיר בסיום העונה חוזה ל – 3 שנים עבור 900,000 דולר, סכום לא רע בכלל עבור ילד בן 22. אלישי כדיר אומנם התלבט בין הפועל ירושלים, שם מאמן עודד קטש, מי שאימן אותו שנה שעברה בעונת האליפות המדהימה, לבין מכבי תל אביב. כדיר בחר לבסוף במכבי תל אביב לאחר שדיוויד בלאט, מאמן הצהובים הבטיח לו דקות משחק רבות. כמובן שגם הדולרים לא הזיקו להחלטה של כדיר.
לא למד מטעויות העבר
קשה להאשים ילד בן 22 שחותם על חוזה של 300,000 דולר לעונה. אני לא מכיר הרבה אנשים שהיו מסרבים לכזו הצעה. אבל אלישי כדיר היה צריך לעצור במקום, להסתכל אל עבר האופק, ולחשוב. לחשוב האם זה מה שיהפוך אותו לשחקן יותר טוב, לחשוב האם זה המהלך הנכון עבור הקריירה שלו. אלישי כדיר היה צריך לחשוב על דרור חג'ג', לחשוב על יניב גרין, לחשוב על שרון ששון. כולם חתמו במכבי תל אביב על חוזה ל – 3 שנים, כולם חתמו על החוזה לאחר עונת שיא בקריירה שלהם, כולם ראו דקות מגרש מועטות. חשבון הבנק גדל מאוד, אבל הדקות היו באוברדראפט.
בשלב זה של הקריירה, אלישי כדיר צריך להשתפר, להפוך לשחקן יותר טוב, לשחקן יותר מגוון. הרי היה ברור שהוא לא ישחק הרבה במכבי תל אביב. הוא חשב ששמעון מזרחי יסכים לשחקן בן 22 ללא ניסיון ביורוליג לקבל דקות משחק? זה לא קרה במכבי תל אביב, זה לא יקרה במכבי תל אביב. מכבי תל אביב זה מועדון שרוצה קודם כל לנצח, מכבי תל אביב זה לא מועדון שמגדל שחקנים צעירים, ונותן להם את הבמה והביטחון להשתפר תוך כדי תנועה. למכבי תל אביב צריכים להגיע בשלים, לא תגיעו בשלים, אתם סוג ב', ויעבירו אתכם לפס הפגום. וכך קרה גם לכדיר. אבל כדיר היה צריך ללמוד מהעבר.
עדיף מאוחר מאשר לעולם לא
כנראה שאלישי כדיר בדרך החוצה ממכבי תל אביב, והמועמדות לקלוט אותו הן הפועל ירושלים, בני השרון, גליל גלבוע ומכבי חיפה בישראל, יתכן וייצא לשחק באירופה בזכות הדרכון הצרפתי שלו, וגם אריס סלוניקי של שרון דרוקר הוזכרה כמועמדת לקלוט את הכישרון הצעיר. הסיכויים שאלישי כדיר יגיע להפועל ירושלים או בני השרון לא גבוהים, מכיוון שמכבי תל אביב סביר להניח לא תסכים להשאיל אותו לקבוצות הללו, מכיוון שאלה הקבוצות מהן מכבי חוששת.
אני הייתי ממליץ לכדיר לחזור הביתה, וכשאני אומר הביתה, אני מתכוון לחזור לגלבוע. שם הוא פרח בעונה שעברה, שם הוא יפרח גם השנה. אין מקום טוב יותר עבור שחקנים צעירים מאשר גליל גלבוע. בית ספר או קולג' אם תרצו לגידול שחקנים צעירים, תנאים אופטימאליים, אוויר צלול, והראש? הראש רק בכדורסל. אלישי כדיר בן 22 בסה"כ, יש לו עוד הרבה שנים לשחק כדורסל, וחוזים כמו החוזה עליו חתם השנה במכבי תל אביב יגיעו, ואפילו בסכומים גדולים יותר. אלישי כדיר הוא כישרון גדול, שחקן קשוח שלא מפחד מאף אחד, שחקן עם כוח רצון, נשמה והקרבה. אין לו מה לדאוג. אלא אם כן יישאר במכבי תל אביב. אם יישאר במכבי, כדיר יגמור לעצמו את הקריירה.
לאחר עונה כל כך מוצלחת, אלישי כדיר לא יכול להרשות לעצמו לא לשחק עונה שלמה. זה יחזיר אותו 3 שנים אחורה. הוא יאבד מהביטחון, יאבד מהרצון שכל כך מאפיין אותו, ויאבד מחדוות המשחק. (מישהו יודע איפה דרור חג'ג'?), דרור חג'ג' הגיע למכבי תל אביב לאחר מספר עונות מצוינות במדי הפועל ירושלים. הגיע למכבי, וכך נעלם. לאחר עונת ייבוש במכבי עבר חג'י למכבי חיפה, אבל הוא כבר לא היה אותו שחקן. השנה חג'ג' משחק בעירוני אשקלון. במקום להמשיך בקו עלייה בהפועל ירושלים, הוא עבר למכבי תל אביב עבור חוזה שמן, ומשם הדרך למטה הייתה מהירה יותר מכדור באולינג שנופל מבואינג 747.
אסור שזה יקרה לאלישי כדיר. אלישי צריך להסתכל במראה, ולשאול את עצמו אם הוא רוצה להמשיך לשחק כדורסל ברמות הכי גבוהות שיש, או שהוא רוצה להיות נער פוסטר עם דירה בגיל 22, ובעצם להיות ממשיך דרכם של גרין, ששון וחג'ג'.
לטור הדשא של גליל גלבוע תמיד ירוק יותר
לטורים נוספים בקטגורית כדורסל ישראלי
בחזרה לעמוד הבית – קליק על אתר הספורט