אחד הנוסעים החמים שעל סדר היום לאחרונה הוא האופניים החשמליים והאנשים שרוכבים עליהם. קטנים, בגירים, על המדרכה, על הכביש. לכל אחד יש מה להגיד בנושא, והפוסט הזה של ורוניקה טאצ'ין שכמעט דרסה ילד שרכב על האופניים הללו הפך ויראלי בשעות האחרונות, וכולם צריכים לקרוא אותו.
אימא יקרה,
היום כמעט דרסתי לך את הילד,
כן, הילד שלך כמעט היה מתחת לגלגלים של המכונית שלי.
הוא כמעט היה פצוע ומדמם על הכביש,
כמעט היה נכה פיזית ונפשית לשארית חייו או יותר גרוע מזה…
כמעט…
מה קרה את שואלת?
תראי זה לא שנסעתי במהירות מופרזת, או כנגד כיוון התנועה, לא נסעתי על המדרכה, וגם לא הייתי עסוקה בפלאפון בזמן הנהיגה, באמת שנסעתי לפי כל החוקים והכללים… אני מבטיחה.
אז מה קרה?
הילד שלך נהג על הכביש… נהג, כן… נהג, לא התבלבלתי…
איך נהג?! הוא בן 13!!…
הבן 13 שלך נהג באופניים חשמליים על הכביש, הכלי רכב החדש שמגיע עד 25 קמ״ש לפחות… (בלי שיפורים)
אני הייתי חגורה בחגורת בטיחות כחוק, וממוגנת ברכב גרמני בטיחותי ששוקל 1200 ק״ג, לעומת זאת… הבן שלך, הוא לא היה ממוגן בקסדה או במגנים ונסע על הכביש חשוף לחלוטין, אני למדתי חצי שנה לנהוג בכלי הרכב שלי, למדתי את חוקי התנועה ונבחנתי עליהם מול גורם ממשלתי שנתן לי רשיון לנהוג בכלי הרכב שלי, הבן שלך למד לדווש בגיל שלוש ועבר את מבחן גלגלי העזר אולי בגיל שמונה.
הוא נהג על הכביש המקום שבו נוסעים המבוגרים שלמדו וקיבלו רשיונות, שסביר להניח שגם את נהגת בו פעם או פעמים, נהגים שנוהגים בכלי רכב שהבימבה 1200 ק״ג שלי היא סרדין… משאיות, אוטובוסים, מובילי טנקים, ממש כביש כביש, עם חוקים ומשטרות, ומה לעשות כשנוהגים בכביש אנחנו מחוייבים לציית לחוקי הכביש… כן גם הבן 13 שלך מחוייב לציית ולהכיר את חוקי הכביש.
אבל הוא בן 13, ולא עשה רשיון מעולם, איך בדיוק הוא ידע מה חוקי הכביש?!
אההה, זה כנראה מה שגרם לבן שלך כמעט להיכנס לי מתחת לגלגלים…
תראי, אני נסעתי בכיכר, ואותתי ימינה, הבן שלך התפרץ לתוך הכיכר שניה לפני שפניתי ימינה וכמעט נמרח לי על השמשה…
אם לא הייתי נוסעת במהירות סבירה ולא מספיקה לעצור הבן שלך לא היה חוזר הביתה היום, הוא היה שוכב בחדר טראומה בבית החולים… במקרה הטוב…
אני לא הייתי חוזרת הביתה, הייתי יושבת בתחנת משטרה עם הפרצוף המדמם של הבן שלך בתוך הראש שלי, בלי רשיון נהיגה, ועם רצון עז למות… במקרה הטוב…
ואת?
קודם כל אני ואת היינו מכירות אחת את השניה כנראה, והיית מאחלת לי למות…
אבל בעיקר החיים שלך היו נעצרים, הילד שלך, שעד היום בבוקר הלך, צחק, רץ… שוכב כרגע על מיטת בית חולים, משם הוא כנראה ירד לכיסא גלגלים, הוא יתחיל שיקום פיזותרפי ארוך שינסו להחזיר לו את כושר ההליכה אם בכלל, הוא יתחיל שיקום פסיכולוגי בנסיון לגרום לו לישון בלילות בלי לראות רכב גרמני שעולה עליו ולהתעורר בצרחות, ואת תצטרכי לעצור את החיים שלך בשביל לראות שוב את אותו ילד יקר שלך… לפחות צוחק שוב כמו פעם, במקרה הטוב…
אבל כמו שאמרתי אימא יקרה, כמעט דרסתי את הבן שלך היום למוות,
כמעט…
הפרצוף המופתע של הבן שלך כשהוא מגיח משום מקום לנתיב שלי יהיה תקוע לי בראש לעוד הרבה זמן…
אבל אל דאגה, הבן שלך חי, בריא ושלם, וממשיך לנסוע על הכביש בין מכוניות ומובילי טנקים, ללא ידיעת החוקים שמוטלים גם עליו, ללא קסדה, ללא מגנים, וללא מודעות לגזר הדין הנוראי שהוא גוזר על שלושתנו, עליו… עליי… ועלייך אימא…
אני מתחננת אלייך אימא יקרה, אני לא רוצה להכיר אותך, לא ככה…
אני חובשת בכירה במד״א, הכרתי כל כך הרבה אימהות של ילדים שנפגעו בתאונות אופניים חשמליים, שלצערי לא יכולתי להבטיח להם שהילד שלהם יצא חי מהאמבולנס שלי!
אני מבקשת ממך!
אני מתחננת!
תעזרי לי לעזור לך לשמור לך על הילד!
זה בידיים שלך אימא! תעטפי ותגני על הילד שלך!
שמרי עליו ילד!
אסור לו להיות חשוף לסכנה של הכביש!
אולי את לא תיהי אימא מגניבה כשתדרשי שהילד יחבוש קסדה וירכב כחוק, אבל את תישארי אימא לילד חי!
אני ורוניקה, אני בחודש תשיעי ועומדת ללדת את ביתי הראשונה, ואני מתחייבת בפנייך אימא יקרה, שאני הולכת לעשות הכל (!!!) אבל הכל, בשביל שאני ואת לא ניפגש בחדר מיון, בשביל שהחיים של הילדה שלי, החיים שלך והחיים שלי לא יעצרו…
כל שאני מבקשת שתבטיחי לי את זה גם את!
צריך לעשות סוף לתופעת ההשתוללות של קטינים רוכבי אופניים חשמליים!!
