אני כותב את הטור דקות ספורות אחרי שריקת הסיום וידיי רועדות מהתרגשות. ברור לי שלכמה אוהדים בלונדון זה יתקבל כסוג של הלם אבל – בלי רכש, אנחנו עדיין מסוגלים לנצח משחק פרמייר ליג. האח הידד!
ההרכב שעלה הפעם כלל את השלישיה החזקה ביותר שלנו מקדימה: ג'ירו, פולדי ותיאו, כשסנטי קזורלה מצטרף מאחור כמהנדס הבכיר. שאף אחד לא ימכור לי סיפורים על הריצה המופלאה לקראת סוף העונה שעברה – סנטי קזורלה לא מספיק טוב כקשר באגף! רוצים ניצחונות משכנעים? תנו לפולדי לנצח. אמנם לא מדובר בקיצוני שמאלי פר-אקסלנס אבל המוטיבציה שלו להצליח תגרום גם לשמעון פרס לתת פוש אחרון בבחירות הבאות לראשות הממשלה.
מזג האוויר אחר הצהריים היה סגרירי להחריד. לא שזה היה צריך לשנות לנו משהו, אנחנו את הנקודות שלנו היינו חייבים לקחת.
תודה לאל, המאמן ו' בחר שלא להרכיב את ווילשר באמצע שכן חשש מפציעות/ התנהגות בלתי הולמת, היות ושחקני פולהאם כבר עשו לנו צרות בשנים קודמות, כשלא באנו בריאים וחדים. רוזיקי ורמזי המשיכו לקבל קרדיט בעקבות המשחק מול פנרבחצ'ה וסניה מילא את מקומו של קוסשיילני, שהורחק לאחר הפייאסקו מול אסטון ווילה (אני מניח שאותו שופט כבר הגיש רזומה לתפקיד קצת פחות שיפוטי במהלך השבוע האחרון).
הכינו את המטריות, כי השערים פשוט נטפו על הנוכחים בקרייבן קוטג'.
דקה 14', סנטי מוסר לרמזי שלא רואה כלום (תרתי משמע) חוץ מהשער, למזלו הכדור לא משתף פעולה ונתקל ברגלו של ג'ירו. הסקורר הבולט שלנו עד כה בורח ממלכודת נבדל ומנצל הגנה חולמנית כדי לדחוק שפיץ לפינה הרחוקה, 1-0 לאורחים.
משפחת פולהם ובראשה הבעלים דודו זר, לא מוותרת וביחד עם הגשם ממשיכים לזרום לעבר הרחבה שלנו. למרבה המזל, הכדורים האחרונים לא מדויקים ושצ'זני השוער לא מפשל. אלה בקהל שהשכילו להביא חלפ"סים מהבית מרגישים את הייאוש מחלחל.
בדקה 41' סנטי קזורלה שוב מתחיל מהלך ממרכז המגרש, שולח את תיאו מימין ומשחרר אנחת רווחה. למה? כי האחרון כבר ימצא את הדרך למסור לשחקן אחר ועדיין ייראה הכי אנוכי שאפשר. איך? בלי חוכמות, לפגוע בשוער הכי קרוב אליך ולחכות לריבאונד. אותו שוער אומלל הדף את הכדור הישר לשמאלית של לוקאס פודולסקי, 2-0. מחצית.
העננים לקחו פסק זמן והבחורים הצליחו להשלים חמישה צעדים מבלי שהכדור יטבע בדרך. בדקה ה-67' הגיע תורו של תיאו להוליך מתפרצת ולהחזיר טובה לקזורלה שתפקד כממלא מקום זמני באגף שמאל. הספרדי הרביץ הטעיה, החליף רגל ומצא את פולדי שבא כ-גל שני ומצא את הפינה הרחוקה בלי בעיות. 3-0. ד"ש
חשוב לי לעצור ולדבר על מצבו הרעוע של פולדי בכל הנוגע לדקות משחק לאחרונה. מדובר בשחקן בן 28 שהספיק לייצג את מדינתו גרמניה מעל ל-100 פעמים בתחרויות בין-לאומיות. מן הראוי שיקבל יותר קרדיט.
בדקה ה-76' שצ'זני נזכר במולדתו פולין והדגים לכולנו שלהיות פאסיבי-אגרסיבי אפשר גם בגיל 23, כשהדף לא טוב כדור רוחב דיי סתמי של הנווד דימיטר ברבאטוב ועזר בעקיפין לדארן בנט להחיות את הקריירה בעולם הכדורגל. 3-1. תוצאה סופית, שבהחלט עוזרת להסביר מה קרה (או יותר נכון לא קרה – שיפוט) במשחק הפתיחה.
לסיכום אציין את רוח הלחימה והרצון להוכיח לאוהדים שאין סיבה לצרוח ולדפוק על הרצפה כמו ילדים בני 5 שחווים התפרצות זעם רק כי עדיין לא קבלו צעצוע מרשים בדיוק כמו של השכנים ממול. מי היה מאמין שדווקא הווארד ווב ישכיח כל דיבור על עיבוי הסגל.
המהלך שלא היה: דקה 55', משחק נגיעות משובב נפש שנגמר רק בקרן, לאחר שתיאו לא הצליח להשתלט על כדור גובה של גיבס ורמזי, לאחר שכבר הצליח להשתלט על הכדור, ניסה ליירט את הבלמים במקום להפוך את הכדור ולמסור לג'ירו שעמד על קו הפנדל חופשי ומאושר.
השחקן ה-15: לדעתי היה מקום להכניס את הקשר האחורי פרימפונג, שאמנם לא זוכר איך נראה דשא, אבל במצב של 3-1 כשנותרו 15 דקות לסיום, אין טעם לשתף את החלוץ הצעיר והשברירי סנוגו.
סופר סייד-קיק: איש המשחק בעיניי הוא פודולסקי שכבש צמד והחזיר את עצמו לתמונת ההרכב, אבל הפרס הזה מגיע לאהרון רמזי שלא הפסיק לרוץ.
קליק על הלייק ותקבלו את כל העדכונים היישר לפייסבוק שלכם
