סאו נוי הייתה בת 60 כשהיא חולצה ממחנה בתאילנד, שם ניצלו אותה באכזריות לטיולים של תיירים במשך שנים. הפילה הוכרחה לסחוב תיירים על הגב שלה כל היום, מה שגרם לה נזק כבד לבריאות והפך אותה רזה במיוחד.
ברגע ששוחררה, הפילה נלקחה לחוות המחסה לפילים – בון לוט, שם טיפלו בה יפה והיא הייתה משוחררת לעשות כרצונה בפעם הראשונה בחייה.
סאו נוי נהייתה חברה של פילים אחרים בחווה וגילתה את הנאות היער, שהפך למקום האהוב עליה.
אך למרבה הצער, הפילה המבוגרת חלתה לאחר מספר שבועות. אחרי שנים של ניצול, הגוף שלה היה חלש והבריאות שלה התדרדרה במהירות.
היא נפטרה בתחילת חודש יולי, כשלידה צוות העובדים של החווה וחברה החדש הטובה ביוצר, בון תונג, שנשאר לצידה בשעות האחרונות לחייה ואירח לה חברה עד נשימתה האחרונה.
"עם העיניים שלה סגורות, היא הוציאה נשימה אחת ארוכה ואחרונה", כתבה אחד העובדים בכתבה המוקדשת לסאו נוי.
"ישבתי איתה, ליטפתי אותה ואמרתי לה שוב ושוב כמה נאהבת היא הייתה. עצמתי את עיני והקשבתי לכל מה שהיא הקשיבה".
אחרי מותה, סאו נוי נקברה ביער, המקום בו היא הכי אהבה להיות. שמו אותה בתוך קבר גדול מלא פירות ופרחים, כדי לכבד את זכרה. נזירים התפללו לצידה ובירכו את גופה.
אפילו ברגע העצוב הזה, צוות החווה ניסה לשמור על חיוביות:
"אני מתגעגע אליה כל כך, אבל אני גם מרגיש הקלה עבור סאו נוי. היא כבר לא כלואה בחיים האלה שהתישו את גופה ושברו את רוחה. היא סוף סוף חופשיה".
לחצו כאן כדי לתמוך בחוות המחסה לפילים – בון לוט.