איפה הכסף? על שיאני השכר באיגודי הספורט

איגודי הספורט המוכרים לנו בשמם הרשמי ההתאחדות לכדורגל בישראל, איגוד הכדורסל בישראל, ואיגוד הכדורעף בישראל הם למעשה עמותות רשומות הפועולת תחת ביקורתו של רשם העמותות, המסונף למשרד המשפטים. כמו כן, איגודי הספורט נמצאים תחת בקרת משרד הספורט האמור לפקח על הפעילות הספורטיבית באיגודים השונים.

חוק הספורט, התשמ"ח – 1988 מגדיר את ההתאחדות/איגוד "תאגיד שלא למטרות רווח, המרכז והמייצג ענף או ענפי ספורט בישראל ושמכירים בו הגופים הבין-לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט". משכך, לא ניתן להקים איגוד/התאחדות מתחרה (שיוכר על ידי משרדי הממשלה), כאשר כבר קיים איגוד/התאחדות המרכז את ענף הספורט עליו הוא אמון.

פועל יוצא של הדברים הוא קיומה של חובה בדבר שקיפות תקציבית אשר מכח חוק ניתנת לעיון, בהתאם לדרישה. לחלופין, באמצעות חיפוש באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

כך, לדוגמא, ניתן למצוא את תקציב ההתאחדות לכדורגל  באתר רשם העמותות. אבהיר כי הבנת הדוחות הכספיים מיועדים למיטיבי לכת, בעלי הבנה כלכלית. לצערי, איני אחד מהם.

מנגד, עיון ברשימת חמשת שיאני השכר בהתאחדות לכדורגל לשנת 2009 מלמד על תשלומי שכר נדיבים ביותר. לדוגמא, זכה מאמן הנבחרת הלאומית לשכר של 2,432,359 ₪ לשנת עבודה. עוזרו הנאמן השתכר באותה שנה סך של 744,000 ₪. מאמני נבחרת הנוער והנבחרת האולימפית נמצאים בדרגת שכר צנועה של 510,000 ₪ לשנת עבודה. מנכ"ל ההתאחדות מצליח גם כן להביא פרנסה יפה לביתו (398,976 ₪).

אני מניח שמרבית אוהדי הכדורגל לא ראו נחת משנת 2010. מנגד, שנה נפלאה עברה על שיאני השכר בהתאחדות. המאמן הלאומי הרוויח סך של 2,759,504 ₪. מאמן לאומי נוסף (כך בדיווח הרשמי. אם כי לטעמי כנראה מדובר על העוזר הנאמן) הרוויח 1,239,213 ₪. מרוויח נוסף, שיזכור את שנת 2010 לטובה, היה מנכ"ל ההתאחדות. עבודתו המצוינת בקידום הכדורגל העניקה לו שדרוג לשכר שנתי של 424,122 ₪.

אציין במאמר מוסגר, ב 7.6.2012 פרסמתי טור על פיטוריו של מוט'לה שפיגלר. על פי האמור במעריב ספורט הרוויח שפיגלר כ 40,000 ש"ח לחודש (480,000 ₪ לשנה). שכר זה היה אמור להציבו במקום החמישי ברשימת שיאני השכר לשנת 2009 – 2010. אך שמו אינו מופיע. ההסבר יכול להיות, בין היתר, כי הערכת השכר לא הייתה מדויקת, שכרו ניתן לו כנגד חשבונית ועל כן הרישום יופיע תחת נותן שירותים/ספק ולא בצורה של תלוש משכורת. כמובן, מי שיודע את התשובה הנכונה מוזמן לשלוח למערכת.

על מנת להבין כי מדובר בשכר שאינו נהוג, אשמח להפנותכם לאיגוד הכדורסל שאף הוא מתהדר בליגה מוצלחת, תחרותית, הישגית, כפי שהורגלנו על ידי ההתאחדות לכדורגל.

שיאני השכר באיגוד הכדורסל לשנת 2009 הם מנכ"ל איגוד הכדורסל שהשתכר 319,411 ₪. המנכ"ל לשעבר קיבל בשנת 2009 249,155 ₪. לעומתם, קיבל מאמן ראשי של נבחרות צעירות גברים (זאת הגדרת התפקיד כפי שהופיעה בדו"ח שהוגש לרשם העמותות), 192,253 ₪. עוד יותר מפתיע לגלות כי רכז ליגות באיגוד הכדורסל השתכר 230,018 ₪. מזכירה ראשית של איגוד הכדורסל הרוויחה 216,155 ₪.  בשנת 2010 שכרו של מנכ"ל האיגוד שודרג ל 366,126 ₪. שדרוג מתבקש נוכח פריחת הכדורסל הישראלי באותה שנה. גם משכורתו של רכז הליגות שודרגה והועמדה על סך של 237,798 ₪. בכנות מלאה, והפעם לא בציניות, משמח היה לראות כי שכרו של מאמן נבחרת ראשי ונבחרות צעירות (הגדרת התפקיד החדשה) שודרג ל 221,177 ₪. ומבלי ליתן הסבר, המזכירה הראשית כבר אינה נמנית עם שיאני השכר. במקומה מופיעים מנהל מקצועי ומאמן ראשי מפקח על, המרוויחים בהתאמה 243,268 ₪ ו 200,580 ₪.

שיאני השכר של איגוד הכדורעף לשנת 2009 הרוויחו (מהגבוה לנמוך)  204,711 ₪- 111,584 ₪. גם באיגוד הכדורעף שנת 2010 הביאה ברכה תקציבית, ושיאני השכר הרוויחו 217,000 ₪ – 124,000 ₪.

באיגוד הטניס השולחן ובאיגוד השחייה כנראה שוררת מצוקה כלכלית. או, באופטימיות זהירה, רציונאליות תקציבית.

מבחינתי, משכורתם של שיאני השכר בהתאחדות לכדורגל גבוהה, ואינה מוצדקת. בהשוואה לאיגודי הספורט השונים, ובעיקר איגוד הכדורסל. נראה כי נדרשת התערבות (שמטבע הדברים תבוא מבחוץ) להפחתת המשכורות בהתאחדות לכדורגל. הרי עצרו ושאלו עצמכם כמה ימי עבודה משקיע מאמן נבחרת נוער/אולימפית/לאומית? לטעמי, בחירת סגל השחקנים תהיה כמעט זהה לבחירה שיבצע האוהד הפשוט. בנוסף, ימי האימון אותם מעביר המאמן מעטים מאוד, ובדרך כלל מתקיים רק כאשר הנבחרת מתכנסת לפני משחק רשמי. אך עדיין השכר מחושב עבור משרה מלאה. מילא כאשר היה מדובר במאמן פרננדס שהיה צריך לחרוש את הארץ לצורך מציאת הכישרונות. אבל מאמני הנבחרות הנוכחים עברו כבר הכל ומכירים את כל השחקנים. והרי אוטומטית, מכח עבודה בערוצי הספורט ואהדה למשחק הם מעודכנים היטב בנעשה בכדורגל.

אז מה ניתן לעשות?

בעבר, עת מונה מאמן הנבחרת הלאומית, פניתי לבית המשפט במטרה לבחון את כשירות המינוי. לצערי, לא הוענקה לי זכות עמידה. כלומר בית המשפט הורה לי למשוך את העתירה נוכח העובדה שאיני מצוי בסכסוך עם ההתאחדות. לשיטתו של בית המשפט רק מאמן מועמד או חבר בהתאחדות לכדורגל רשאי היה לפנות לבית המשפט. לאחר שהובהר לי היטב כי "התעקשות" על זכותי החוקית תוביל לפסיקת הוצאות משפט "בשיעור גבוה החורג מגדר הרגיל, ודע שגם כך אני נחשב לשופט יקר", נאלצתי למשוך את העתירה. בשעתו, העברתי תלונה בסוגיית מינוי המאמן למבקר המדינה. לצערי, המבקר היה עסוק בכיבוי שריפות.

כעת, מכיוון שמדובר בעמותה המצויה תחת פיקוחו של רשם העמותות, נראה שנמצא הפתרון בדרך של פניה לרשם על מנת לבחון האם אכן קיימת הצדקה לשכר המשולם בהתאחדות לכדורגל.

בהקשר זה אבהיר כי ביוני 2010 הוציא רשם העמותות את המהדורה השלישית של "ניהול תקין של עמותות". נקבע כי "גם לעובדיה אין העמותה רשאית לשלם שכר העולה על הסביר, בהתחשב בכישורי העובד והמקובל בשוק העבודה עבור תפקידים דומים"

תקראו ותשפטו

הכותב הינו עורך דין המתמחה בדיני ספורט